שופטת בית משפט השלום בפתח תקווה ניצה מימון-שעשוע דחתה השבוע על הסף תביעת לשון הרע שהגישה יבואנית מותגי התינוקות היוקרתיים בוגבו ובייביביורן נגד אישה שהקימה קבוצת פייסבוק, שבה ייעצה לחברים שלא לא לרכוש מנשאי בייביורן.
השופטת קבעה שמדובר בתביעה השתקה (SLAPP) וחייבה את בוגבו ישראל, בשליטת איש העסקים אבנר ארז, לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 15,000 שקלים. זו פעם ראשונה שבית משפט בישראל מקבל בקשה לדחיית תביעה על הסף של בטענה כי היא תביעת השתקה.
רבקה שמס, אם לתשעה ילדים, הקימה בשנת 2016 קבוצה בפייסבוק בשם "החיבוק של קרן – גמ"ח מנשאים פיזיולוגיים". שמס למדה כמה קורסים בבית ספר גרמני שבו מעודדים את השימוש במנשאים פיזיולוגיים או ארגונומיים, העשויים בד וללא מבנה קשיח. לפי תפישת עולמו של בית הספר שבו למדה, מנשאים מסוג זה מאפשרים מנח טבעי לתינוק ועדיפים להתפתחותו.
"כלי להתעמרות במי שמשאביו הכלכליים מוגבלים". תביעות השתקה איור: שאטרסטוק
כשנשאלה בקבוצה שהקימה על איזה מנשא תינוק היא ממליצה כתבה שמס "בייביורן לא מומלץ בשום גיל וכמעט בכל הילקוטים כגון ארגו עדיף לא להשתמש לפני חצי שנה". בפעמים אחרות כתבה בקבוצה "בייביורן כפי שכבר ציינו כאן לפניי לא מומלץ בשום גיל", "בייביורן מציגים אותו כמנשא מלידה בפועל זה מנשא שאפילו בגיל 8-9 חודשים אני לא חושבת שילד יהנה לשבת בו", וגם "בייביורן הוא אולי אופנתי אך בפירוש אינו מנשא ארגונומי הוא לא תומך היטב בתינוק ולא בהורה".
בבוגבו ישראל, היבואנית, לא אהבו את הפרסומים האלו. הם שלחו לשמס מכתב התראה ובו דרשו ממנה לשלם סכום של 1.8 מיליון שקלים וזמן קצר לאחר מכן הגישו נגדה תביעת לשון הרע על סך 300 אלף שקלים.
שמס טענה בכתב ההגנה, שהגישו עורכי דינה פיני עזריה ומתן שוק, כי יש לסלק את התביעה על הסף בהיותה תביעת השתקה אסטרטגית – תביעה המוגשת על ידי בעל כוח כלכלי כנגד צד חלש כלכלית במטרה להשתיקו ולהרתיעו מלהתבטא ולפעול תוך איום בהטלת עלויות כספיות שאינן כפי יכולתו. שמס הוסיפה וטענה, כדי להדגיש שמדובר בתביעת השתקה, כי ברור שגם אם התביעה תתקבל, הסכום שייפסק נגדה לא יעמוד על יותר מכמה עשרות אלפי שקלים ובוודאי שלא יגיע ל-300 אלף שקלים.
השופטת מימון-שעשוע קיבלה את טענות שמס וכתבה בהחלטתה: "אני סבורה כי התביעה עונה על כל הפרמטרים ל'תביעת השתקה'… בתביעות שהן תביעות השתקה מובהקות, מוסמך בית המשפט לסלק את התביעות על הסף […] תביעת השתקה היא תביעה המנוגדת לאינטרס הציבורי שבשמירת שיח חופשי, ביקורתי ופתוח בספרה הציבורית בכלל, וברשתות החברתיות בפרט, אודות מוצרים ושירותים המוצעים לציבור. תביעה כזו מהווה גם ניצול לרעה של בתי המשפט, שזמנו הינו בגדר משאב ציבורי שיש לנצלו באופן מושכל ולא לאפשר לבעלי ההון לעשותו ככלי להתעמרות במי שמשאביו הכלכליים מוגבלים".
השופטת קבעה בנוסף כי אמירותיה של שמס אינן חורגות מהבעת דעה אישית, וכי הביעה השקפת עולם ולא הציגה את עצמה כמומחית או כיועצת נטולת פניות, וכי אין כל השמצה בדברים שכתבה שמס.
"אחרי שנה וחצי של הרבה חרדות ולילות בלי שינה אני שמחה מאוד שבית המשפט נקט במהלך אמיץ בנושא הזה", אמרה שמס אחרי ההחלטה, "השופטת גם החליטה על החזר הוצאות. הייתי שמחה כמובן אם ההחזר היה גדול יותר, כי הוצאתי 15,000 שקלים יותר ממה שפסקה השופטת ואני אדם פרטי, אבל אני שמחה על הסילוק על הסף. זה בדיוק העניין של תביעות השתקה – זו שיטה טובה לסתימת פיות על ידי חברות גדולות בגלל הטרחה, המתח וההוצאות שהדבר גורם לנתבעים".
"אמירות שאינן חורגות מהבעת דעה אישית". רבקה שמס
עורך דינה של שמס, מתן שוק, אמר לאחר ההחלטה "זה היה מקרה מאוד מובהק. מצד אחד עמדה חברה שיש לה מוצרים שנמכרים למאיון העליון. ומצד שני אמא לתשעה ילדים שלא עובדת ומפעילה בהתנדבות גמ"ח של מנשאי תינוק לאנשים שצריכים את זה. מדובר בפערי כוחות מאוד בולטים. כבר שנים מדברים בפסיקה על תביעות השתקה, אבל עד היום לאף אחד לא היה אומץ לסלק על הסף תביעה כזאת, וזה בדיוק הניצחון של תביעות ההשתקה – הן מתנהלות ונמשכות, החברות מושכות זמן ובינתיים הנתבע לא יכול לכתוב עליהן ביקורת כי עורכי הדין מייעצים לו 'להישאר מתחת לרדאר'. כך התובעות משיגות את מה שהן רוצות, ובסוף הן יימשכו את התביעות או שהכי גרוע ייפסקו נגדן הוצאות שהן לא משמעותיות מבחינתן".
עו"ד משה בר ממשרד פרדס בר שייצג את חברת בוגבו ישראל מסר אתמול בתגובה: "לטעמנו מדובר בפסק שגוי שמבוסס על קביעות עובדתיות ללא בסיס". החברה הגישה ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי.
[mc4wp_form id="1006521"]