לפני כשנה הכריזו שר האוצר משה כחלון ושר השיכון יואב גלנט (כולנו) במסיבת עיתונאים על מבצע להגדלת מלאי הדירות הציבוריות. התוכנית כללה הקצאה של חמישה אחוזים מתוך כלל הדירות המשווקות במסגרת מבצעי מחיר למשתכן לדיור ציבורי, וכן הנפקה של אגרות חוב שבאמצעותן אמורה המדינה לרכוש כ-1,000 דירות נוספות.
שנה חלפה. דירות בדיור הציבורי במסגרת מכרזי מחיר למשתכן לא שווקו כלל. ביום ראשון הצטלם שר השיכון עם קרטון ענק דמוי צ'ק וחגג את הנפקת אגרת החוב הראשונה של חברת השיכון הלאומית, עמידר החדשה. החברה גייסה קרוב למיליארד שקל באג"ח שקליות ל-10 שנים. כולם מחאו כפיים, ורק דיירי הדיור הציבורי והממתינים לו מסרבים לשמוח. לטענתם, אין כאן שום פתרון אלא המשך התנערותה של המדינה מהאזרחים המוחלשים שלה, רק בדרכים אחרות.
"אני אאמין רק כשיתקשרו אלי ויאמרו לי שיש לי בית", אומר אלי בוסקילה מיבנה, 52, נכה סיעודי מרותק לכיסא גלגלים שממתין לדיור ציבורי כבר 11 שנים. "כל פעם אומרים לי 'אתה ראשון בתור' או שני, אבל הכול הבטחות. כל ההנפקה הזו זה בדיחה. הרי יש כסף, שיתחילו לקנות דירות. כחלון הודיע לפני שנה פלוס שהוא ישקיע מיליארד שקל כדי להוציא את הנכים מהתור, אני לא רואה שמשהו קורה. אני כבר לא מאמין בכלום".
במשרד הבינוי והשיכון משוכנעים: "מהלך מכירת אגרות החוב מאפשר רכישה מיידית של מאות דירות לטובת מערך הדיור הציבורי, ויסייע בצמצום משמעותי של תור הממתינים לדיור הציבורי".
הייתי אסיר בבית
בוסקילה, גרוש ואב לילדה, שוכר דירה במשך כל השנים האלו, ומקבל ממשרד השיכון סיוע בשכר הדירה. "גרתי במרתפים", הוא מספר, "הסיוע שקיבלתי היה בין 700 ל-1000 שקלים, ושכרתי מרתף ב-2000. היו ימים ארוכים שהייתי אסיר בבית. לא יכולתי לצאת מבלי שמישהו יעזור לי".
בשנת 2009 חלה הרעה במצבו הבריאותי והמערכת החיסונית של גופו נפגעה כתוצאה ממחלות הקרוהן והקוליטיס (מחלות מעי דלקתיות כרוניות) בהן הוא לוקה. ב-2013 הפך בוסקילה להיות משמורן על בתו, ורק אז פסקה לו המדינה השתתפות מוגדלת בשכר דירה, אך עדיין לא דירה.
"אני מקבל היום 3,100 שקלים סיוע, וגובה שכר הדירה הוא 4,000. אני משלים את היתרה מקצבת הנכות שלי, אבל אני על זמן שאול. הילדה שלי מסיימת צבא בעוד שנה, ואז הסיוע בשכר דירה אמור לפחות משמעותית בחזרה, ולא אוכל להישאר בדירה הזאת. הפחד שלי זה שאהפוך להומלס".
איך זה שאתה ראשון ברשימת הזכאים ולא מוצאים לך דירה?
"הם טוענים שאין דירה ציבורית ביבנה שמתאימה לי. זה שקר גס. אני לפני חודשיים שומע שאחד המתפללים שמתפלל איתי בבית הכנסת, קנו לו בית מטעם עמידר. הבעיה שאני ילד יותר מדי טוב ומתעללים בי. מחכים שתתפנה דירה, במקום לרכוש דירה ולהתאים אותה. ככה זה שנים.
"כל פעם מתזזים אותי להביא אישור כזה ואישור אחר. פעם אחרונה הפקידה מטעם משרד השיכון ביקשה שאביא לה אישור מאורתופד שאני מרותק. אני כבר לא יכול להכיל את זה. אמרתי לה שבפעם הבאה אני אבוא עם פח נפט ואשרוף את עצמי".
אלף דירות ציבוריות חדשות הן לא בשורה טובה?
"יש היום כל כך הרבה מחוסרי דיור, זה טיפה בים. זה לשים פלסטר היכן שיש חתך עמוק. מדינת ישראל צריכה לאמץ את הדיור הציבורי כמו באירופה. אני גדלתי באופקים, ההורים שלי קיבלו בתים וקנו אותם. היום לא כל אחד יכול לרכוש דירות. יש לי חבר שזכה ב'מחיר למשתכן' ואז ויתר, כי אין לו בכלל את הכסף ההתחלתי".
"משרד הבינוי והשיכון שם לעצמו למטרה עליונה לטפל במערך הדיור הציבורי, ומשקיע מאמצים רבים על מנת להגדיל את מלאי הדירות בדיור הציבורי בפריפריה ובמרכז", נמסר מדוברות המשרד, "על אף מאמצי המשרד, נותר הדיור הציבורי משאב צר שהקצאתו נעשית על פי סדרי העדפה קבועים ותחת הנחיות רפואיות בלתי תלויות.
"על מנת לקבל את הזכאות לדירה במסגרת נכים רתוקים, המיועדת למוגבלים ברמת 100% נכות, שלא מסוגלים לעלות ולו מדרגה אחת, על מר אלי בוסקילה להעביר אישור ממשרד הבריאות עבור כיסאו הממונע. לאור זאת, משרדנו יצר קשר עם מר בוסקילה על מנת שיעביר את המסמך, אך זה לא העביר מסיבותיו שלו.
מר בוסקילה הינו הראשון בתור הממתינים לדירת דיור ציבורי ביבנה, ועל מנת להקל עליו בזמן ההמתנה לדירה, מממש מר בוסקילה סיוע מוגדל בשכר דירה על סך 3,100 שקלים מדי חודש. חשוב לציין, כי המשרד עומד לפני רכישת דירות למאגר הדיור הציבורי ואנו תקווה שימצא פתרון דיור לפני תום תקופת הזכאות".
חלקים מהתקרה נפלו בבית
יואל סלומון גר בדימונה יחד עם אשתו וילדיה בדירת שלושה חדרים, 74 מ"ר, של עמידר, בקומה רביעית ללא מעלית. בת זוגו היא דיירת ציבור ציבורי וחיה בדירה 21 שנים. הם נישאו לפני חמש שנים, הוא עבר לגור איתה ומשלם לעמידר 1,400 שקלים בחודש שכר דירה.
"מצב הדירה רע מאוד", הוא מספר, "אנחנו בקומה אחרונה ובחורף יש נזילות בתקרה מהגשם, ענפים עפים על הגג וסותמים את הניקוז, גם במקלחת והשירותים התפוצצה לנו הצנרת. התריסים שבורים ובכל פעם שיש רוחות נכנס אלינו חול. באיזשהו שלב כבר נמאס לי ושיפצתי לבד על חשבוני, למרות שאני משלם שכר דירה.
"עמידר הבטיחו כבר ארבעה חודשים לבוא לתקן. כואב לי שבכל פעם שקוראים להם לתקן תקלות הם באים, רואים, מבטיחים ונעלמים. כבר חמש או שש פעמים באו לכאן לרשום פרטים ושום דבר. לא מתחזקים.
"גייסו מיליארד שקל? אבל מה תעזור ההנפקה כשלא מטפלים בדירות הישנות? עמידר הציגו רווח של 70 מיליון. לטובת מה הולך הכסף הזה? מה עושים עם הכסף שאני משלם כל חודש?"
"אני לא מאמינה שיעשו משהו לטובת הדירות", אומר גם רונית ביטון, בת 43 מראשון לציון, דיירת דיור ציבורי מזה שש שנים, שקיבלה דירה לאחר שמונה שנות המתנה. ביטון, אם לחמישה, הקטן בן שלוש, חיה בנפרד מבן זוגה. המשפחה מתגוררת בקומה רביעית ואחרונה בדירה בת 59 מ"ר, עליה היא משלמת לעמידר שכר דירה של 300 שקלים בחודש.
"אני דיירת המון שנים וכל זמן שהיו ליקויים בדירה הם הוציאו את הנשמה עד שבאו לסדר. היתה נזילה מהגג, חלקים מהתקרה בכל הבית החלו ליפול, לבנה במקלחת נפלה והיתה ממש סכנה להתקלח. זה בית עם ילדים קטנים. ארבע שנים רדפתי אחריהם, אבל רק לאחר שבאו מהטלוויזיה וצילמו עמידר הגיעו לתקן. בלי התקשורת היינו ממשיכים לחיות בעובש ועם נזילות מתקרה. הגשתי לפני שנה בקשה לדירה קצת יותר גדולה, ואני מחכה".
מעמידר נמסר בתגובה לטענות על הזנחת הדירות: "מדובר באמירות ריקות מתוכן. נבהיר כי בשנים אחרונות חלה עליה משמעותית בתקציב המוקדש לטובת שיפוצי דירות, כאשר השנה לא חל שינוי".
רשימת המתנה של שלושים אלף
בשנות ה-60 של המאה הקודמת הייתה עמידר אחראית על ניהול כ-200 אלף דירות ציבוריות. אוכלוסיית ישראל מנתה אז כשני מליון מיליון נפש. היום, כשהאוכלוסיה גדולה פי ארבעה וכך גם כמות המצוקות עמן היא מתמודדת, יש על פי דיווחי החברה עצמה כ-40 אלף דירות ציבוריות בלבד. המדינה, שאפשרה לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את דירותיהם במהלך 20 השנים האחרונות (בעקבות חוק הדיור הציבורי של ח"כ רן כהן ממרץ), לא דאגה לחדש את המלאי מרווחי המכירה. זאת ועוד, הכסף שקיבלה תמורת הרכישות, והובטח שיופנה לבניית ורכישת דירות דיור ציבורי חדשות, נבלע באוצר המדינה ולא הופנה להרחבת המאגר.
התוצאה: הקריטריונים לזכאות הוקשחו מאוד, כיום יש ברשימת ההמתנה של משרד השיכון כ-3,500 אנשים וברשימת ההמתנה של משרד העלייה והקליטה עוד כ-27,000, רובם קשישים. עשרות אלפי אזרחים מקבלים סיוע בשכר דירה.
"אני שמחה על כל דירה שנוספת למאגר הדיור הציבורי אבל הנפקה בבורסה אינה הדרך", אומרת ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, יו"ר שדולת הדיור הציבורי. "מעבר לכך שמדובר כאן בהפרטה, הרי שאת יתרת הכסף לרכישת 1,000 הדירות, כ-200 מיליון שקלים, לא מביאים מהתקציב אלא מהכספים שנצברו בקרן המכירות של הדיור הציבורי. עלות המימון הגבוהה של 1,000 דירות בדרך הזאת יוצאת על חשבון כסף ציבורי. את ההפרטה מממן כסף ציבורי".
מה רע בעצם בכך שהמדינה מגייסת כסף ולא נוגעת בתקציב?
"כבר לפני שנה הזהרתי מההנפקה כי זה מוציא את האחריות על הדיור הציבורי מידי המדינה. האם מישהו היה מעז להעלות בדעתו להוציא להנפקה בתי ספר או בתי חולים? בתי כלא כבר הובהר בבג"ץ כי לא ניתן להפריט, אז למה דיור ציבורי? הרעיון שחברה משכנת צריכה להוכיח רווחיות הוא שערורייה".
את טוענת שלמעשה חובת הרווחיות תגולגל על הדיירים?
"איך אף אחד לא רואה את ניגוד העניינים בין הפיכתה של עמידר לחברה יזמית לבין היותה חברה שאמורה לדאוג לשכן אנשים? אם יש רווחים, למשל ממכירת קרקעות ופרויקטים של התחדשות עירונית – הם צריכים ללכת לקניית דירות נוספות ולשיפוץ הדירות שרבות מהן נמצאות במצב שלא ראוי למגורים. לא יתכן שעמידר תעשה פינוי-בינוי, תגלח בניין קטן, תבנה בניין גדול ותשאיר את אותו מספר של דירות ציבוריות במקום".
אבל הכסף שנחסך ילד באמצעות האג"ח לפנסיות שלנו.
"זה בדיוק העניין, שאי אפשר לדאוג לפנסיות על חשבון הדיור הציבורי. זה משחק סכום אפס".
לוי-אבקסיס פנתה לאחרונה למבקר המדינה בעניין ההנפקה וביקשה לבחון את השלכות העומק של הפיכתה של עמידר לחברה הנסחרת בבורסה. "יש כאן שאלות רבות", היא אומרת, "מה המעמד של הבתים שאמורים להירכש בתמורה לאגרות החוב? מי הם הבעלים? מהן הערבויות עבור ההנפקה? ומה יקרה אם מישהו מהדיירים יתחזק מבחינה כלכלית וירצה לרכוש את הדירה? ממי ירכוש? בכמה? לא נעשתה כאן עבודת עומק. עוד 20 שנה נתעורר לקטסטרופה".
מה אמרו לך באוצר ובמשרד הבינוי והשיכון?
"לא נתנו לי תשובות. אני העליתי את השאלות כבר בוועדת ביקורת המדינה ובוועדת הכלכלה. אף אחד לא ירד לרזולוציות של המהלכים האחרונים".
ובכל זאת נקודת אור: יש כאן תוספת של כמעט 1,000 דירות.
"אני שמחה על כל דירה שנוספת. אבל צריך לקחת בחשבון שהמדינה מקצה כל שנה כשני מיליארד שקלים ל-160 אלף איש לצורך סיוע בשכר דירה. למה לא למנף את הכסף הזה מול הבנקים לטובת דיירי הדיור הציבורי, ולאפשר להם לקחת משכנתאות? וזו רק אחת הדרכים לנצל את הכסף הזה בצורה יותר חכמה. מי שנהנה בינתיים מהכסף הציבורי הזה אלו המשכירים הפרטיים, וזה חסר היגיון לחלוטין".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "משרד הבינוי והשיכון שם לעצמו למטרה עליונה לטפל בסוגיית הדיור הציבורי, ומשקיע מאמצים ומשאבים רבים על מנת להגדיל את מלאי הדירות בדיור הציבורי במדינת ישראל, ולסייע ככל הניתן במיצוי זכויות זכאים במסגרת הסיוע בדיור.
בסוף שנת 2017 אושרה בוועדת הכספים של הכנסת תוספת של מיליארד שקלים לטובת רכישת דירות עבור מערך הדיור הציבורי, ובתחילת השבוע הושלם תהליך הנפקת אגרות החוב על ידי חברת עמידר, שיאפשרו רכישה של כ-1,000 דירות למלאי הדירות בדיור הציבורי בכל רחבי הארץ, תוך התחשבות בקריטריונים הבאים:
- מתן עדיפות לרכישת דירות לנכים לכיסא גלגלים
- הגדלת היצע הדירות בישובים בהם מלאי הדירות מצומצם ומשך ההמתנה לדירה ארוך מאוד (במרכז הארץ)
- מתן פתרונות חלופיים למשפחות הגרות בדיור ציבורי מסיבות בריאותיות (כגון: שהפכו להיות מוגבלים בניידות והדירה הקיימת אינה נגישה להם או שנדרשים לעובד סיעודי 24 שעות ביממה ונדרשים לדירה גדולה יותר וכיו"ב) וכן משפחות גדולות מאוד שגרות בתנאי צפיפות קיצוניים.
- הגדלת מלאי הדירות בישובים שאין בהם מחסור של דירות בקומות גבוהות אך יש מחסור וביקוש לדירות נגישות לנכים רתוקים לכיסאות גלגלים (פריפריה).
- התחשבות במלאי הדירות שיתקבל במסלולים אחרים כגון: מחיר למשתכן.
- דירוג סוציו אקונומי של היישוב לפי נתוני למ"ס.
- קצב הרכישה יעשה ע"פ דירוג סוציו אקונומי –תינתן קדימות לדירוג סוציו אקונומי נמוך
הנפקת אגרות החוב של חברת עמידר זכתה להיענות שיא ולהצלחה, כאשר בסיום המכרז המוסדי (8 במרץ) נרשמו ביקושים בהיקף של כ-3.5 מיליארד שקלים. בשלב המוסדי גויסו כ-900 מיליון שקלים. מדובר באג"ח שקלית, לתקופה של 10 שנים.
החברה מדורגת בדירוג מושלם – AAA על ידי שתי חברות הדירוג הגדולות בישראל. ההנפקה בוצעה בהובלת דיסקונט חיתום רוסריו קפיטל ומנורה חיתום ובהובלת סמנכ״ל הכספים בעמידר, שאול גליקסברג ובסיוע היועץ המשפטי של החברה, שרון רוזנבלט ומשרד עו״ד הרצוג פוקס נאמן.
מהלך האיגו"ח מאפשר רכישה מיידית של מאות דירות לטובת מערך הדיור הציבורי, ויסייע בצמצום משמעותי של תור הממתינים לדיור הציבורי.
בתוך כך, בשנתיים האחרונות רכש המשרד עבור הדיור הציבורי 1,370 דירות (זאת לעומת 5 דירות שנרכשו במהלך שנת 2014), כ-3.5 מיליארד ש"ח הוקצו לטובת סיוע בשכר דירה, ייבנו 2,650 יחידות דיור לפרויקט דיור ציבורי לגיל הזהב בשיתוף הסוכנות היהודית ועוד.
בנוסף – לאחרונה, אושרה בכנסת יוזמת שר הבינוי והשיכון, אלוף (במיל'), יואב גלנט, להאריך את חוק הדיור הציבורי לחמש שנים נוספות, לפיו דיירי הדיור הציבורי זכאים לרכוש את הדירה בה הם מתגוררים בהנחה משמעותית כתלות בוותק המגורים בדירה, ועד 50%. כך, משפחות אלה יקבלו סיוע משמעותי ביציאה ממעגל העוני".
אני קוראת לזה קיבוץ נדבות
"3,500 זו רשימת ההמתנה של העניים ביותר", אומר ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני), "בגלל המחסור משרד השיכון החמיר מאוד את הקריטריונים לזכאות ואלפים נותרו בחוץ".
מהם היעדים שהמדינה צריכה להציב לדעתך?
"היעד צריך להיות שההיצע יעמוד בסטנדרטים של מדינות ה-OECD. מלאי הדירות הציבוריות בישראל היום הוא שלושה אחוזים בלבד מכלל הדירות במשק. אנחנו צריכים להגיע למצב שיש לנו 250 אלף דירות. המדינה צריכה להעניק פתרון דיור לכל מי שאין לו הון התחלתי או מקום עבודה מסודר. הקריטריונים היום הם קשוחים באופן יוצא דופן".
המספרים האלה ריאליים בעיניך?
"זה ריאלי אם המדינה תחליט על מדיניות ארוכת טווח. מדובר כאן בתכנית לעשור. קנייה של 940 דירות זה כיבוי שריפות. בפועל המדינה צריכה לגייס 150 מיליארד שקלים".
השאיפה של יונה אינה רחוקה מהסטנדרט האירופאי. במדינות כמו צרפת, בריטניה, הולנד ואוסטריה אחוז הדירות והבתים בדיור הציבורי נע בין 17 ל-32 אחוזים מכלל משקי הבית. הממוצע באירופה של דירות ציבוריות הוא 51.3 דירות לכל 1000 תושבים. בישראל לעומת זאת יש 0.039 דירות לכל 1000 תושבים.
הפתרון הטוב ביותר, לדעתו של יונה, אינו קניית דירות נוספות: "ברגע שמשרד השיכון קונה הוא נכנס לשוק כשחקן ועוד עלול לגרום לעליית מחירי הדיור. המדינה צריכה לבנות דירות שמיועדות מלכתחילה רק לדיור ציבורי ולהחזיק במלאי קבוע. לקנות זה פתרון זמני".
"אני קוראת לזה קיבוץ נדבות", אומרת ריקי כהן בן לולו מתנועת הלא נחמדות לא נחמדים ומפורום הדיור הציבורי, "במקום שהמדינה תקצה נתח תקציבי נכבד, היא הולכת על הפרטה. כל העניין עכשיו של הרווחיות עלול להיות מאוד מתעתע. על חשבון מי תהיה הרווחיות?
"התקציבים החברתיים בישראל הם חסרים מאוד. גם הנגידה קרנית פלוג דיברה לא מזמן על כך שצריך להגדיל את ההוצאה הציבורית ולהשקיע בשירותים החברתיים. חגי רזניק, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, טוען שצריך להקצות 4 מיליארד שקלים בשנה רק לדיור. במקום זה אנחנו רואים שככל שהאוכלוסייה מתרחבת השירותים מצטמצמים".
את לא מאמינה שהתור יפחת עכשיו?
"אשרי המאמין. בשנתיים וחצי האחרונות הייתה רכישה של 1,000 דירות והעובדה היא שתור הממתינים לא ירד אלא עלה. כפי שהתפרסם בערוץ 10, 400 ממתינים נוספו בין 2016 ל-2017. בינתיים המצוקה היא כל כך גדולה שאומרים לחד הוריות לכי תעשי עוד ילד כדי להיות זכאית לדיור ציבורי.
"הניסיון מלמד שעמידר לא תעשה את מה שצריך. קשה לסמוך עליה. מאז שהיא חברה מדווחת אני רואה שתקציב הפרסום שלה הוא 12 מיליון שקל. בדיווח שלה על שנת 2017 היא טוענת שקיימת אצלה ירידה בפעילות שיפוץ דירות. די לעיין בדוחות מבקר המדינה שכבר התריע על הזלזול שלה בתחזוקת הדירות, בשביל להבין מה קורה כאן".
תגובת עמידר בנושא הפרסום: "תקציבי הפרסום הוסטו לטובת שיפוצי דירות, כך שהחברה אינה עוסקת ברכש פרסום תדמיתי, אלא בפרסום תפעולי והסברתי לרווחת הדיירים".
[mc4wp_form id="1006521"]