"אחרי כמה שנים שעלינו נודע לאימא שלי שיש בעיה עם יהדותה בגלל חשש לחוסר אותנטיות של המסמכים שלה. לגבי אבי לא הייתה מחלוקת שהוא יהודי. כשהתגרשתי עברתי דרך הרבנות והכל היה בסדר. הרבנות הסכימה לגרש אותי ואת בעלי, כלומר שלא היה ספק ביהדותנו", מספרת נ', ילידת ברית המועצות לשעבר שעלתה ארצה בגיל 10 וכעת רוצה להינשא מחדש למ', יליד הארץ.
"כשאני ומ' באנו להירשם ברבנות נאמר לי שיש ספק ביהדותי וביקשו מאיתנו להביא תעודת לידה של סבתא שלי שנולדה בסוף שנות השלושים. הבאתי והם טענו שהיא מזויפת. התבקשנו להביא את סבתי לירושלים. למרבה המזל היא מדברת יידיש שזה אחד הדברים שהם בודקים. היא הראתה להם תמונות וניסתה להסביר שהייתה מלחמה ואנשים שרפו מסמכים ושיקרו כדי לשרוד. הם הפנו אותנו למקום הולדתה לחפש מסמכים. בינתיים לאמא שלי מחקו בסעיף הדת בתעודת הזהות את המילה יהודייה ובסעיף הלאום רשמו אוקראינה".
עולים חדשים מבריה"מ, 1990. צילום: אלברט נתן, לע"מ
הסיפור של נ' אינו נדיר. היא נמצאת ברשימת "מעוכבי חיתון" שאינם רשאים להינשא ברבנות ביחד עם עוד 6,727 ישראלים, מהם 1,360 "טעוני בירור יהדות" שעניינם עוד לא הוכרע. במספר זה נמנים גם ישראלים הנמצאים ברשימה משנת 1954, השנה שבה החל איסוף המידע לצורך בירור יהדות. הדברים עלו ממסמך שהגיש מרכז המחקר והמידע של הכנסת לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.
ברשימה לא נמצאים רק מי שפנו לרבנות מסיבה כזו או אחרת, אלא גם אלפי ישראלים שהרבנות החליטה להכניס לרשימה על דעת עצמה, בלי שהם יודעים על כך. בשנת 1976 כתב היועץ המשפטי לממשלה הנחיה בדבר "רשימת מעוכבי נישואין" ולפיה לרב הרושם נישואין יש סמכות לבדוק את יהדותם של הזוג הבא להינשא ואת כשירותם להינשא כדין. עוד קבע היועמ"ש כי הרב הרושם רשאי להעביר את מסקנתו למשרד לשירותי דת על מנת שזה יוכל להכין רשימה מרכזית שתשמש רושמי נישואין.
"אנשים מוזמנים לחקירות. בהתחלה מי שלא הגיע לחקירה נקנס", מספר עו"ד אלעד קפלן המנהל את עמותת עתים שעתרה לאחרונה לבג"ץ נגד הרשימה השחורה של מעוכבי הנישואין. "עכשיו פשוט מודיעים לאנשים האלה שהם נמצאים ברשימה. נוצר מצב אבסורדי שבו אנשים שבכלל לא רצו להתחתן ברבנות ומצאו עצמם ברשימות שחורות רק בגלל שאיזה בן דוד בא להירשם ברבנות. יש אנשים שכבר התחתנו ברבנות בשנות השמונים כי המדיניות אז לא הייתה כל כך בדלנית, ופתאום הם מוצאים עצמם בחקירה וברשימה שחורה".
בימים אלו נבחנת במשרד המשפטים יוזמת הרבנים הראשיים להסדיר בחקיקה את הסמכות של רבנים ורשמי נישואין ליזום הליכי בירור יהדות וניהול רשימה טעוני בירור יהדות גם של אנשים שכלל לא פנו אליהם. היוזמה באה בעקבות העתירה של עתים ושל עמותות נוספות נגד הפרקטיקה של איסוף מידע על אנשים שכלל לא פנו לרבנות. לטענות העותרים, הרבנות עושה פעולות אלה ללא כל סמכות חוקית.
"מדובר באנשים שחיו כל חייהם כיהודים ועלו כציונים ופתאום התחילו לסווג אותם. למעשה אנחנו מטפלים בעשר משפחות אבל לא לכולן היה אומץ לפנות לבג"ץ, אז הגשנו את העתירה בשם ארבע מהן. אנשים חיים בפחד שיאונה להם רע.
"נדהמנו לקרוא כי הרבנים הראשיים מבקשים ליזום הצעת חוק שתיתן להם סמכות ליזום הליכים לבירור יהדות ביחס לצדדים שלישיים (מי שלא פנו לרבנות – ר"ע) וכי הצעה זו נבחנת על ידי משרד המשפטים. המשמעות היא שהרבנות תוכל ליזום הליך ברור נגד כל אחד ואחת מאתנו" אומר קפלן.
"הרבנות לא אחת משנה את הכללים באופן פתאומי", אומרת קטיה קופצ'יק, מנהלת תחום ישראלים דוברי רוסית בתנועת ישראל חופשית. "יום אחד הם יכולים להחליט שמסמכים מאזור מסוים ומתאריך מסוים אינם תקפים". קופצ'יק מוסיפה כי כ-35% מהזוגות הנישאים בטקסי החתונה של מרכז "הויה" שמנהלת ישראל חופשית הם ישראלים דוברי רוסית, פי שניים מהאחוז שלהם באוכלוסיה הכללית. לדבריה "אנשים חוששים שישללו להם את הזהות היהודית ומעדיפים לא להתעסק עם הרבנות".
"בזמנו לא היו מחשבים"
בתגובה להצעת החקיקה של הרבנות יזמה השבוע עמותת עתים דיון דחוף בוועדת העלייה והקליטה בכנסת. הדיון בכנסת הציף מחדש סוגיה כואבת בעיקר של עולי ברית המועצות לשעבר שלאחר שנים רבות לא רק שלא באה אל פתרונה אלא אף החמירה.
"הם טענו שבזמנו נעשתה טעות ולא היו מחשבים", מספרת נ'. "אני לוקחת את זה קשה. פתאום באמצע החיים יש ספק בזהות שלי. נותנים לך תחושה שאת סוג ב'. את מרגישה לא שלמה".
א' נולדה בבלארוס ועלתה ארצה ב-1990 עם אימה, אביה ואחיה כשהייתה בת שנה. בגיל 26 החליטו היא ובן זוגה להתחתן וניגשו לרבנות להירשם. "לכל בני המשפחה היה רשום בתעודות הזהות תחת סעיף הלאום 'יהודי', אבל להפתעתי ברבנות הפנו אותי לעמותת שורשים. שם נאמר שלי שאני צריכה להביא תעודות לידה שלי, של אמא ושל סבתא, תעודת נישואים של ההורים ותמונות. ואז גילינו שאין לנו תעודת לידה של סבתא.
"הוריה של סבתי שנולדה על גבול פולין נרצחו במלחמת העולם השנייה והיא אומצה על ידי משפחה נוצרית בהיותה בת שלוש. המשפחה אימצה אותה כדי להיות עובדת משק ורועת צאן ולא כבת משפחה. הם כינו אותה ז'ידובקא, שם גנאי ששמור ליהודים. בגיל 16 היא ברחה לעיר אחרת ורשמה עצמה כנוצרייה בגלל החשש מאנטישמיות. היא התחתנה וכשאימא שלי נולדה היא רשמה אותה כיהודייה.
"יכולתי להגיש רק את תעודת הלידה של אמא שלי ומשום כך הם החליטו שאני לא יהודייה וסגרו את התיק. קיבלתי מכתב שאני צריכה לגשת למשרד הפנים ולשנות את סעיף הלאום שלי. לא עשיתי את זה. די ברור לי שכאשר יהיו לי ילדים הם יהיו מעוכבי חיתון ולא יודעת מה משרד הפנים ירשום להם בסעיף הלאום".
"פתאום אתם ברשימה שחורה" עו"ד אלעד קפלן. צילום: מקסים דימנשטיין
לאחר שנסגר התיק בעניינה קיבלו גם אימה ואחיה של א' מכתבים מבית הדין הרבני כי עליהם לגשת למשרד הפנים ולשנות את סעיף הלאום שלהם. "אח שלי עומד להינשא והוא מראש יודע שאין לו מה לגשת לרבנות כי גם הוא נכלל מראש ברשימת מעוכבי חיתון. זה מאוד מציק לו שהכניסו אותו לכל הסיפור הזה בלי שהוא בכלל ניגש לרבנות. הוא גדל כל חייו כיהודי ומישהו פתאום מחליט בשבילו. למזלו הילדים שלו יחשבו יהודים כי הוא מתחתן עם מישהי שאין ספק לגבי יהדותה".
ג' נולד בברה"מ לשעבר ובגיל 15 היגר עם הוריו לארה"ב, שם ניהל אורח חיים דתי וחי בקהילה יהודית אורתודוקסית. "אימי ואבי יהודים וגם סבתי מצד אימי", אומר ג'. "אני התחתנתי חתונה יהודית וכשהתגרשתי הגירושים נערכו על ידי הרבנים האורתודוקסים. כשסבא שלי היה על ערש דווי הוא ביקש ממני להיות הראשון מהמשפחה שיעלה לישראל. ברגע שהתגרשתי החלטתי שזה מה שאני עושה".
מה קרה בישראל?
"הרבנות החליטה שהמסמכים שהצגתי מזויפים, וגם משרד הפנים לא הכיר ביהדות שלי. בניגוד להכרה של הרבנים בארה"ב פה לא הכירו בי כיהודי. יש לי בת זוג שאני רוצה להתחתן איתה אבל אני לא יכול. אני שומר מצוות. יש לי תעודה שעברתי ברית מילה. שום דבר לא עוזר. הודיעו לי שאני צריך לעזוב את ישראל תוך כמה חודשים, אבל אני מנסה לפי המלצת בג"ץ לעבור כאן גיור לחומרה. הבן שלי רוצה לעלות לישראל ולשרת בצבא".
"המסורת ההלכתית הייתה שאדם שהצהיר על יהדותו האמינו לו", אומר עו"ד קפלן. "נקודת המוצא הייתה שבן אדם שמגיע ממקום שרוב האנשים הם יהודים, הוא יהודי. לא הייתה בדיקה מדעית. גם על פי השולחן ערוך והתלמוד הבבלי אם יש משפחה שנטמעה בחברה אז לא מתעסקים ולא מתחילים לחקור את שורשיה. היו אנשים הגיעו מברית המועצות בשנות השמונים לאחר שהצליחו לפרוץ את מסך הברזל ולא היה ערעור על יהדותם".
הגשמת החלום של האנטישמים
"החל משנות ה-90 התחילו בירורי היהדות", מסביר קפלן. "מדובר במדיניות גורפת. אלפי אנשים שפתאום החלו לחקור אותם וזאת לאחר שכבר נרשם להם בתעודת הזהות שהם יהודים. מדינת ישראל מפעילה מערך שלם של חקירה שעולה הרבה כסף כדי לברר את זהותם של אנשים. בשנים האחרונות המגמה אף החמירה וחוקרים אנשים שהגיעו גם לפני שנות התשעים. הרבנות טוענת שייתכן שלפני שנות ה-90 היא לא עשתה עבודה טובה כי פעלה לפי ההלכה ולא באמצעות כלים מדעיים. עכשיו היא עורכת חקירה לגבי כל אדם שהחליטה שיש ספק ביהדותו".
איך זה נעשה?
"זוג שבא להירשם ברבנות והוריו לא נישאו בארץ מיד מעלה חשד בקרב הרבנים, ועולה הסבירות לפתיחת חקירה של בני משפחת הזוג. לחילופין, ברגע שבן אדם בא לברר את זהותו במשרד הפנים הוא ממלא טופס עם כל הפרטים של בני משפחתו בעיקר מצד האם. זה כולל דודים, בני דודים, אחיינים וכו'. משרד הפנים מאמצים את הנוקשות של הרבנות והפכו לשומרים על שערי הכניסה לעם היהודי.
"ידוע ששליש מהעולים מברית המועצות לשעבר אינם יהודים לפי ההלכה (אך הם זכאים לאזרחות לפי חוק השבות – ר"ע). הרבה אנשים שם היו יהודים על פי האבא וכך גם החברה התייחסה אליהם. כשהגיעו לארץ, לפתע התברר להם שהם לא יהודים. החקירות כיום הם לגבי בירור זהותם של מי שהצהירו שהם יהודים על פי האם".
"לא נרפה מזה" יוליה מלינובסקי
מה הבעיה של היהודים על פי אמם להוכיח את יהדותם?
"בברית המועצות הייתה הרבה אנטישמיות, אז חלק מהיהודים הסתירו את יהדותם ואין להם מסמכים. היו יהודים שבכלל אומצו בשואה ואין תיעוד. מה שהזוי הוא שהרבנות התחילה בבירור יהדות שמתבסס על רישום של אנטישמים על סמך מסמכי הגירה ותעודות לידה. הרבנות בעצם מגשימה את החלום של אותם אנטישמים מהמאה הקודמת – הקמת מאגרים של יהודים".
"במאגר שקיים משנות החמישים יש כאלף איש", אומרת ח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו, שפנתה לאחרונה לשרת המשפטים בבקשה למנוע את יוזמת החקיקה שתסמיך את הרבנות לעשות בירורי יהדות מיוזמתה. "בשנים האחרונות המספר מאלף ל-6,000. ביקשתי לדעת איך קרה הגידול המשמעותי הזה בתוך זמן כה קצר, אבל הרבנות לא מספקת הסברים. 99 אחוזים מהתוספת זה עולים חדשים שהרבנות החליטה יום אחד להחמיר איתם בצורה קיצונית.
"יצאתי בתחושה נוראית מהדיון שהיה בכנסת. מנכ"ל בתי הדין הרבניים לא ענה לשאלות שלנו. למרות שהמדינה אמרה שזה לא חוקי, הם ממשיכים עם הפרקטיקה הזאת".
את חושבת שלהצעת החוק שהרבנים מנסים לקדם יש סיכוי?
"אני חושבת שברגע שיש תשומת לב ציבורית, יהיה להם קשה לקדם את העניין. גם במשרד המשפטים מבינים שזה בעייתי. יש כאן פגיעה בכבוד האדם ובצנעת הפרט. אנחנו נמשיך במושב הקיץ לדון בעניין ולא נרפה מזה".
מהנהלת בתי הדין הרבניים נמסר: "איננו מתראיינים בנושא ברור יהדות".
[mc4wp_form id="1006521"]