לא מבין למה סוגרים. קישקשתא
הצעד הבא אחרי סגירת רשות השידור והעברת השידור הציבורי לתאגיד "כאן", כך נקבע בחוק התאגיד, הוא סגירת הטלויזיה החינוכית והעברת קניינה הרוחני לידי התאגיד. "קניינה הרוחני" הן שתי מילים שאין ביכולתן לתאר את תרומתה של החינוכית לחיים של כל מי שגדל כאן. אם רשות השידור החזיקה בידיה את תיעוד עשרות שנות קיומה של ישראל, החינוכית מחזיקה את הנשמה שלה. אבל בעוד רשות השידור נפלה לבורות של סיאוב (מבלי להיכנס כרגע לדיון מי אחראי לו) והביקוש למוצר שלה קרס, החינוכית ממשיכה לשמור לצד הקניין הרוחני, גם על רלוונטיות מלאה.
היא ממשיכה לייצר תכניות מקוריות ויצירתיות עבור ילדים ובני נוער, ולוח השידורים העמוס שלה כולל בין היתר את "ערב חדש לילדים", תכניות אקטואליה עם קובי מחט; "החפרנים" עם דודו ארז; "אני גיטרה" עם הגיטריסט האגדי אבי סינגולדה; "מה הדיבור" עם שירי ארצי ואילן פלד; זוכות פרסי האקדמיה לטלוויזיה כמו "גלילאו", "שוסטר ושוסטר", "דן ומוזלי", "ילדי בית העץ" ועוד תכניות שלא ניתן למצוא בערוצי ילדים אחרים.
בצנרת נמצאת תוכנית בשם "קופה ראשית", סדרה קומית למבוגרים עם קרן מור, דוב נבון, אושיק לוי ויגאל עדיקה; סדרה חדשה לילדים בשם "המחלקה לחפצים מיוחדים"; סדרת הרפתקאות לילדים בשיתוף רשות העתיקות; סדרה מיוחדת ללימוד מתמטיקה עם יובל סגל, וגולת הכותרת, הפקה מיוחדת: קישקשתא בשנת ה-70 לישראל – קישקשתא פוגש את בכירי המדינה.
החינוכית מעסיקה היום 187 עובדים, כולם עובדי מדינה, רובן נשים מעל גיל 40, כלומר כאלה שיתקשו למצוא עבודה אם יאבדו את זו, ובכל מקרה יהיה צורך לשכור אחרים תחתיהן.
הצעת חוק של חברי הכנסת יוסי יונה מרב מיכאלי (המחנה הציוני), הנתמכת על ידי חברי קואליציה רבים ובכללם שר החינוך נפתלי בנט, שר התקשורת איוב קרא, יו"ר הקואליציה דודי אמסלם ושרת התרבות מירי רגב, מנסה להביא לביטול הסגירה. בשלב זה הצליח יונה למנוע את העלאת הצעת החוק בוועדת השרים שהתכנסה אתמול, במטרה לנסות ולגייס עוד תומכים לקראת הקריאה הטרומית.
"יש כאן מוצר טוב שיש עליו קונצנזוס", אומר יונה, "מה עוד שאנחנו מדברים על אותה מסגרת תקציבית שתידרש להקמתו של ערוץ ילדים במסגרת התאגיד. למה לשלוח עובדי מדינה הביתה?"
אולי זו הסיבה, שהם עובדי מדינה? אחרת, מדוע האוצר מתנגד?
"יכול להיות שכחלון חושש מאפקט דומינו, אבל הוא יכול פוליטית רק להרוויח ממהלך להשארת הערוץ שיש כלפיו אהדה ציבורית רחבה וחוצת מפלגות. מדובר כאן במהלך חברתי פר אקסלנס, וזה ערוץ שהוא חי ובועט".
המטרנה של הנוער
התכנית "אני גיטרה", 150 תכניות בחמש עונות, שודרה עד לא מזמן בצהריים בערוץ 2. "בדיוק כשהילדים חוזרים מבית ספר וסיימו לאכול אחרות צהרים חיכתה להם תכנית איכותית ומלמדת", אומר אבי סינגולדה, "התכנית שלי משקפת את העשייה בחינוכית. החינוכית זה גוף נקי. כולם כאן נותנים את הנשמה. אין תכנית אחת שהיא ללא ערך, זה חינוך נטו לילדים. אני קורא לזה המטרנה של הנוער. מזון איכות.
"אי אפשר להוציא כאן מילה בעברית שלא תהיה מדויקת ותקנית. בלתי נתפס איך רוצים לסגור דבר כזה. אני מארח את האומנים הטובים ביותר בארץ: ריטה, שלום חנוך, שרית חדד, דנה אינטרנשיונל וילדים גיטריסטים מכל רחבי הארץ. כל המוסיקאים באים באהבה והילדים צמאים ללמוד. זה משהו שיכול להתקיים רק בחינוכית.
"הילדים מגיעים עם עיניים נוצצות ומקבלים שיעור בהיסטוריה של המוסיקה, מקלאסיקות רוק של אריק קלפטון, הביטלס ועד שירי ארץ ישראל. מדהים לגלות כמה גיטריסטים צעירים ומוכשרים יש בארץ, מאות ילדים שמחכים להצטרף בתוכניות הבאות. העונה הנוכחית מוקדשת ל-70 שנה למדינה, כל שירי הלהקות הצבאיות. ילדים לומדים שירים ששרו הסבים שלהם והסבתות".
"למה לסגור? אני מאוד מתרגשת וגועשת מהעניין הזה", אומרת תיקי דיין, מכוכבות הסדרה המיתולוגית "קרובים קרובים" ששודרה בחינוכית בשנות ה-80' והפכה לסדרת פולחן, "יש כאן אנשים שעושים דבר טוב וערכי – למה לשלוח הביתה ולחסל הכול?"
"אי אפשר להוציא כאן מילה בעברית לא מדויקת". אבי סינגולדה
עולם התקשורת השתנה, יש היום המון ערוצים, הציבור כבר לא מרותק לערוץ אחד ציבורי.
"נכון שהכול השתנה אבל בתור סבתא לנכדים פשוט כיף לי לשבת עם הנכדים שלי ולראות תוכניות טובות ומעולות עם מחשבה. לדור הצעיר יש המון אפשרויות אז תתנו לו גם את האפשרות האיכותית הזאת. צריך לחוס על הדור הבא. הרי לא מדובר כאן בערוץ שעושק את כספנו".
אחרים לא יוכלו לעשות את זה?
"זה ערוץ שדורש התמחות ואהבה ספציפית לדבר. יש שם אנשים עם המון ניסיון וידע, שאתה יכול להיות רגוע שיעשו דברים טובים לילדים ולנכדים שלנו.. למה לזרוק את זה לפח?
"אני כבר לא חלק מהערוץ. אם הייתי מקבלת שם תכנית הייתי שמחה מאוד לחזור למקום הנפלא הזה שהרגיש לי בזמנו כמו בית. לא יכול להיות שבמדינת ישראל עם כל הבעיות והמורכבות יסגרו ערוץ כל כך חשוב וחיוני שמסביר ומנתח דברים באופן מעמיק, שמאחד את כל החברה הישראלית. זו נראית לי החלטה שרירותית ובלי חשיבה עמוקה".
לא ערוץ שמרטפות
במשרד האוצר מתעקשים על הסגירה, בטענה שהיא באה למטרות חיסכון. ממשרד הדובר נמסר: "הקמת ערוץ ילדים ונוער בתאגיד השידור הציבורי במקום המשך פעילותה של החינוכית צפוי לחסוך עשרות מיליוני שקלים כל שנה לקופת המדינה ללא הבדל מהותי באיכות התוכן המשודר. החיסכון נובע מהפעלת מערך שידור אחד לעומת הפעלת מערך שידור כפול.
"רוב הפקות החינוכית מופקות על ידי גורמי חוץ בתקציב רכישת תוכן חיצוני. תאגיד השידור מחויב על פי חוק לרכוש תוכן ייעודי לילדים ונוער בהיקף דומה. עובדי החינוכית הם עובדי מדינה וככאלה המדינה מחויבת לדאוג לעתידם. הוצעו לעובדים מספר פתרונות ואנו נמשיך לשבת עם נציגי העובדים וההסתדרות על מנת להגיע לפתרון משותף ומוסכם".
טענת האוצר, לפיה מדובר בשיקול כלכלי, לא ברורה לחברי הכנסת. "התקציב של החינוכית הוא 100 מיליון שקלים לשנה", אומר ח"כ יונה, "הכלכלנים של החינוכית עשו חישוב שערוץ דומה תחת התאגיד יהיה פחות או יותר באותו סדר תקציבי".
רוב העובדים בחינוכית הן נשים, אבל יש גם צבים ואפרוחים שיפוטרו
"החינוכית מוכנה לרפורמה", מוסיפה לילך שזר גבאי, יו"ר ועד העובדים בחינוכית בארבע השנים האחרונות, "יש עובדים שישמחו לפרוש. אנחנו נשתף פעולה בכל תכנית ייעול, כי הדבר הכי חשוב זה לשמור על החינוכית. מה שישבור אותי זה שהחינוכית תאבד לנצח. מדובר כאן בנכס חינוכי של כולנו.
"עבור משרד האוצר אנחנו רק מספר. כחלון לא רואה אותנו ממטר. שירתנו את המדינה, עבדנו בנאמנות ובתחושת שליחות ועכשיו אומרים לנו קחו פיצויים ולכו הביתה. אני עובדת כאן 22 שנים, מאז שסיימתי לימודי קולנוע וטלוויזיה החינוכית קלטה אותי. כל השנים האלו אני מגיעה מוקדם בבוקר ויוצאת בחושך. שעות העבודה המרובות שוות את הסיפוק שיש בפרויקטים המיוחדים שאנחנו עושים כאן.
"בכל יום זיכרון לשואה יש לנו פרויקט מיוחד של ליווי ניצולי שואה. בפעם האחרונה ציוותנו ילדים לניצולי שואה ששרדו את השואה בזכות חפצים. הניצולים סיפרו לילדים על החפצים, על המשמעות של החפצים ויצרנו דו שיח מעמיק בין הדורות. גם בימי הזיכרון לחללי מערכות ישראל אנחנו עושים פרויקטים מיוחדים. בשנה שעברה כל ילדים שאיבדו הורה במלחמות ישראל קיבלו את האפשרות ליצור סרט מיוחד שמבטא את הכאב והגעגוע שלהם. ליווינו אותם בכל השלבים משלב כתיבת התסריט ועד שלב ובחירת השחקנים. כל ילד יצר סרט של 10 דקות ששודר.
"לא מדובר בערוץ ילדים ונוער או בערוץ שמרטפות, וחשוב לנו להדגיש את ההבדל. מדובר כאן על ערוץ חינוכי ויש בו כמובן גם השכלת מבוגרים. אף חברה לא תעשה את מה שאנחנו עושים, בטח לא אם יכנסו שיקולי רייטינג".
הכוונה היא ליצור ערוץ ילדים תחת כנפי התאגיד
"החינוכית היא מיוחדת. לא נכון לאגד הכול תחת ערוץ ציבורי אחד, אנחנו צריכים לחיות לצד התאגיד ולא בתוכו. לא בכדי אנחנו זרוע ביצועית של משרד החינוך, הכל הוא בהקשר החינוכי: תוכניות נגד אלימות, תוכניות זהירות בדרכים, תוכניות שמעודדות התנדבות של בני נוער".
באוצר טוענים שזה בזבוז כסף
"זו בדיחה. אנחנו ערוץ יצרני מאוד. המשכורת כאן הן בסיסיות ולא מתקרבות למשכורות בתאגיד. מה עוד שרוב רובן של ההפקות שלנו הן הפקות מקור. מעט מאוד קניית תכנים. ההתנגדות של האוצר לא ברורה. מבחינתם העיקר להפריט. דווקא שר החינוך הוא אוהד פאסיבי, מעריץ את הערוץ ורוצה שנשמור על מספר עובדים קבוע. אני מבינה שהוא כפוף להסדר קואליציוני וצריך הסכמה של ראש הממשלה ולכן הוא מנוטרל".
ביום רביעי הקרוב, 21/2/18, יתקיים כנס חירום בכנסת ביוזמתם של ח"כ מרב מיכאלי ויוסי יונה להצלת החינוכית. לכנס צפויים להגיע עובדי החינוכית וחברי הכנסת שתומכים בהמשך שידוריה
[mc4wp_form id="1006521"]