זה זמן שקרב ניטש בין ח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) לבין חברי הכנסת יואב קיש (הליכוד), ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו) וח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) בנוגע להצעת החוק לביטול חזקת הגיל הרך. ההצעה נידונה בוועדה משותפת לוועדת החינוך ולוועדה לזכויות הילד, ובניגוד לפרסומים עד כה הקרב הזה רחוק מסיום. כל אחד מהצדדים מתבצר בעמדותיו והצעת החוק תקועה. בשלב זה אפשר לומר שידה של מועלם-רפאלי, המתנגדת לחוק מלכתחילה, נמצאת על העליונה, אך הלחצים המופעלים עליה קשים ודומה שכל האמצעים כשרים.
הצעת החוק שמתגלגלת כבר עשר שנים בכנסת הפכה לדגל שאותו מניף ח"כ קיש ועברה בקריאה טרומית במושב הכנסת הקודם. במקור, היא ביקשה לבטל לחלוטין את החזקה האוטומטית שמקבלת האם על ילדים עד גיל 6 במקרה של גירושין שבהם אין הסכמה בין בני הזוג. לאחרונה הושגה פשרה בין מועלם-רפאלי לקיש כשהראשונה הסכימה לאפשר לאימהות חזקה על ילדיהן עד גיל 4 בלבד. בפשרה נוספת שהושגה, נקבע כי המינוח בחוק ישתנה מ"ילד" ל"פעוט", וזאת מבלי לנקוב בגיל המדויק שבו תינתן חזקה בלעדית לאם. הגדרה זו נשענת על הגדרה דומה המופיעה בחוק המעונות, שלפיה פעוט הוא ילד עד גיל שלוש.
"הם לא האמינו שלא אתקפל". שולי מועלם צילום: דוברות הכנסת
"כרגע הדברים עומדים במקום", אומרת ח"כ מועלם-רפאלי. "לגבי שאלת גיל החזקה קיש רצה גיל אפס ואני רציתי גיל ארבע. אני מסכימה שאבות צריכים להיות יותר מעורבים, אבל גם ברור לחלוטין שצריך שעד גיל ארבע יהיה לילדים בית אחד עיקרי בלי טרטור. קיבלתי את עמדת משרד הרווחה והסכמתי להוריד לגיל שלוש כדי להעביר את החוק בקריאה ראשונה.
"הבעיה היא בסעיף 9 המתייחס ליציבות בחיי הילד. אני טענתי שבין הפרמטרים שבית המשפט צריך לקחת בחשבון, חשוב מאוד להתייחס לאופן ומידת הטיפול בילד בשנתיים שקדמו לגירושין".
חוק חזקת הגיל הרך: המדינה שמה לי אקדח טעון ביד – חיים הר-זהב
כל מה שרצית לדעת על חזקת הגיל הרך ולא היה לך את מי לשאול – קרן גרינבלט
אמא ואבא לא שווים – קרן הורוביץ
מתנגדיך בוועדה טוענים שאת הכנסת רק עכשיו את הסעיף הזה כמוקש על מנת לתקוע את החוק
"זה שקר. אני הבאתי עשרה פרמטרים שכבר דנו בהם בעבר. בסעיף 9 ממש לא היה חידוש מבחינתי. קיש ביקש לראות את הסעיפים שאני מביאה ואז לילה לפני ההצבעה בוועדה שלח את הסעיף המזעזע הנוגע לאיתנות כלכלית שהמשמעות שלו היא לקנות הורות בכסף. הם התכוונו כנראה רק לגרום לי להוריד את סעיף היציבות, אבל הם לא האמינו שאני לא אתקפל".
בניגוד לציפיות ח"כ מועלם-רפאלי הסכימה להעביר את החוק בוועדת החינוך למרות הסעיף הנוגע לאיתנות כלכלית של ההורים, ובלבד שלא לוותר על סעיף הרציפות הטיפולית. במתכונתו הנוכחית, מסכימים גם מתנגדי החוק וגם תומכיו, הוא לא יוכל לעבור בקריאה ראשונה. "ברור שאף אחד לא יילך עם הסעיף הזה לקריאה ראשונה. יש התנגדות של משרד המשפטים לסעיף וברור לכולם שלא ניתן להחיל אותו", אומרת מועלם-רפאלי.
"למען הנשים"
ח"כ יפעת שאשא ביטון כתבה בדף שלה בפייסבוק שהיא תומכת בחוק בין השאר "למען הנשים (!) שהורות שוויונית גם אחרי פירוד תשחרר אותן מהכבלים המגדריים ההיסטורים ותאפשר להן לצמוח ולפתח קריירה ללא תלות ותפיסות סטריאוטיפיות שאין להן מקום עוד במציאות המשתנה, למען האבות ולמען החברה בכלל". מועלם-רפאלי לא ממש מתרשמת מהנימוק.
דיוני הוועדה על חוק חזקת הגיל הרך. צילום: מרכז רקמן
"המאבק הוא לא במקום הנכון שלו", היא אומרת. "אי אפשר להפוך את חזקת הגיל הרך כלי למאבק למען שוויון בין נשים וגברים. הדבר היחיד שמעניין אותי בחוק הוא טובת הילד. בהקשר הזה בכלל לא מעניין אותי השוויון בין נשים לגברים. כל הגורמים המקצועיים גם במשרד הרווחה וגם לדעת רבני בית הדין הגדול טובת הילד היא שלילד יהיה בית אחד מרכזי עד גיל שלוש. אין פה עניין מגדרי, אם האבא היה זה שטיפל בו, זה יישאר האבא".
"מי שמתעקש להתעלם מהטיפול בילדה או בילד בשנתיים שלפני הגירושין ולקבוע משמורת לפי האיתנות הכלכלית קובע בעצם שהמשמורת היא בעדיפות לגבר, שמשתכר בממוצע 34% יותר מהאם בזמן שהיא מטפלת בילדים" מוסיפה ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) שהגישה בקשה לדיון מחודש בהצעת החוק.
את לא חושבת שלאבות יש זכות להורות שוויונית?
"יואב קיש מדבר על טובת הילד וזכות האבות להורות משמעותית. אני לגמרי מסכימה איתו ולכן הצעתי לו לחתום איתי על הצעת חוק שמסדירה את כל הקריטריונים למשמורת ומזונות לטובת כל הצדדים. הוא סירב, והנה בסעיפים שהוא מביא היום נחשפת ערוותו ויוצאת לו כל הנקמנות ושנאת הנשים. הגשתי רוויזיה כדי לתת לוועדה המשותפת הזדמנות לחזור בה מאישור סעיפים מחפירים ומזיקים כאלה."
בקרב של קיש למען החוק הוא מנע, בתפקידו כיו"ר ועדת הכנסת, קידום חוק אחר של מועלם-רפאלי המכונה חוק מל"ג יו"ש, שנועד להחיל את החוק הישראלי על מוסדות ההשכלה הגבוהה ביהודה ושומרון ושב לקדמו רק לאחר שהגיעו להסכמות. מועלם-רפאלי מבקרת את דרך התנהגותו של ח"כ קיש. "הוא לקח את הוויכוח הזה למקומות כוחניים, וקרא לי ברדיו 'ח"כית סוררת מהספסלים האחוריים של הקואליציה שיו"ר המפלגה שלה לא משתלט עליה'. אני יושבת ראש סיעה וחבל שהוא לא נשאר ענייני. חזקת הגיל הרך היא אירוע דרמטי ולא משיגים בו הישגים בכיפופי ידיים פוליטיים".
לבטל את חזקת הגיל הרך למען הנשים. יפעת שאשא ביטון צילום: אסף בר שי
אבל גם את יודעת שיש אבות שגרושותיהן מונעות מהם לראות את הילדים. כנראה שקיש מבקש להגן עליהם
"יש למרבה הצער מקרים שכאלה אבל באותה המידה יש גם אבות שלא משלמים מזונות. לא צריך לחוקק חוקים לפי האנשים הקיצונים. רוב האנשים הם נורמטיביים ורוצים להיות הורים טובים".
סמוטריץ' נגד הרבנים?
מלבד ח"כ מיכאלי הוגשו שתי רוויזיות (בקשות לדיון נוסף) גם על ידי חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ויעקב מרגי מש"ס, יו"ר ועדת החינוך .
"ביקשתי רוויזיה קודם כל כדי שמתנגדי החוק לא יעשו תרגיל ויגידו 'רוויזיה' דקה לפני שהחוק עולה למליאה. בפועל יש גם ניסיונות להגיע עדיין לסוג של הסכמות סביב הסעיפים השנויים במחלוקת ואם תהיה הבנה, אפשר יהיה לתקן דרך הרוויזיה". אומר ח"כ סמוטריץ'.
אתה התראיינת לא מזמן וטענת שיש מקצועות לנשים ויש מקצועות לגברים כי כך הקב"ה ברא את העולם. די תמוה שאתה תומך בחוק
"באופן עקרוני התמיכה שלי בביטול חזקת הגיל הרך תואמת מאוד את עמדתי השמרנית שמצדדת בקיומם של אבא ואימא לכל ילד, גם אם למרבה הצער התא המשפחתי מתפרק. חזקת הגיל הרך התחילה אמנם מטובת הילד באותה התקופה, אבל היום אין לה שום קשר לזה אלא היא הפכה להיות כלי במלחמת המינים ולכן צריך לבטל אותה".
"חזקת הגיל הרך הפכה לנשק במלחמת המינים". בצלאל סמוטריץ' צילום: דוברות הכנסת
אתה לא מקבל את עמדת הדיינים?
"ישנה שורה ארוכה של פסקי דין של בית הדין הרבני העליון לפיה חזקת הגיל הרך היא עניין של טובת הילד שיכול להשתנות מתקופה לתקופה בהתאם למבנה החברתי וכו'. נועצתי בגדולי הפוסקים של הציבור שלנו לפני שיצאתי לדרך בעניין. מכתב הדיינים נוגע לתקופת ההתידנות בין הצדדים עד למתן פסק הדין. אחרי פסק הדין גם הדיינים לא מתנגדים לביטול החזקה וקביעת טובת הילד כעיקרון מנחה. מכתב הדיינים שהוצג בוועדה הוא קצת מוזר. בדרך כלל מוגשת עמדה מסודרת של הנהלת בתי הדין ולא בצורה של עצומה של דיינים. נקיים כמובן בהמשך החקיקה דיאלוג עם בתי הדין כדי להבין טוב יותר את עמדתם".
"הגיע הזמן שח"כ סמוטריץ' יחליט מהן עמדותיו. ח"כ שאשא ביטון כבר אמרה לו שהוא יורה להם ברגל". אומרת מועלם-רפאלי.
נדמה שהסיעה שלך השאירה אותך לבד במאבק. מדוע קולה של שרת המשפטים לא נשמע?
"אני חושבת שהצעת החוק צריכה לבוא כהצעת חוק ממשלתית. לגבי עמדתה של שרת המשפטים אני מציעה שתפני אליה".
משרד המשפטים שותק
"שרת המשפטים צריכה לקחת אחריות ולנסח הצעת חוק ממשלתית. היא מתעקשת שהצעת החוק שמשרדה הגיש וקרובה ברוחה להצעתה של ח"כ מועלם-רפאלי תובא כהמלצת הדרג המקצועי בלבד. היא עצמה נמנעת מלהיכנס לעניין", אומרת אלינור דוידוב, מנהלת המטה נגד ביטול חזקת הגיל הרך.
דוידוב טוענת כי מתן משקל מכריע ליציבות והמשכיות בחיי הילד מגובה במחקרים שונים ותואם גישות קליניות התפתחותיות מרכזיות מתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה. "כל גורמי המקצוע מסכימים כי שמירה על שיגרה יציבה הן מבחינת הטיפול והן מבחינת הסביבה החברתית משרתת את הילד גם בגילאים מבוגרים יותר".
אבל בהצעת החוק מופיע מושג "טובת הילד"
"זה מושג עמום, ואנחנו חייבים להכניס כלל מכריע שיאפשר להגיע לוודאות משפטית שתשרת את טובת הילד. כבר היום קיים כאוס משפטי בבתי המשפט לענייני משפחה. שופטים מחילים משמורת משותפת גם במקרים שההורים מצויים בסכסוך בעצימות גבוהה וילדיהם צעירים מאוד. אפשר בכלל לדמיין ילד בן כמה חודשים שישן כל לילה במיטה אחרת?"
לעמדתה של דוידוב מצטרף מכתב שנשלח הבוקר לח"כ מרגי, יו"ר הוועדה המשותפת לבחינת החוק, על ידי יותר מ-100 פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. במכתב הם מציינים "כשהליכי גירושין מתרחשים בעת שהילדים בגילאים הרכים, פעוטות או תינוקות, יכולת הביטוי והדיבור שלהם מוגבלת ותהליכי הפנמה של קביעות אובייקט רגשית טרם הושלמו, ההתמודדות שלהם מורכבת ומאתגרת הרבה יותר". הפסיכולוגים טוענים כי "ילדים ופעוטות רבים מגיבים לגירושי ההורים ולשינוי הדרסטי באורח חייהם בביעותי לילה, בנסיגה להרטבת לילה, בסימפטומים חרדתיים, בנסיגה חברתית ובירידה כללית במצב הרוח" ועל כן הם זקוקים ליציבות שאותה דורשת מועלם-רפאלי.
מי שמרוויח יותר, יקבל את הילדים. יואב קיש צילום: דוברות הכנסת
עו"ד דנה אייזנר היא מנהלת מרכז לזכויות נשים במשרד לקידום מעמד האישה בעיריית ראשון לציון ופוגשת מדי יום נשים רבות בתהליכי גירושין. "נשים מוצפות בתביעות לביטול מזונות. הרבה פעמים מדובר באבות שכלל לא עמדו בהסדרי ראייה והם מבקשים משמורת משותפת כדי להתחמק מתשלום מזונות.
"אני נתקלת בנשים שסובלות מאלימות רגשית, פיזית או כלכלית ורוצות להתגרש, אך חוששות כי הגבר מאיים שיתבע משמורת משותפת והן יודעות שזה לא לטובת הילד ואין סיכוי שהוא יעמוד בזה, או חוששות ליפול עם ילדיהן לעוני".
מה את עונה לח"כ שאשא ביטון ואחרים שטוענים שביטול חזקת הגיל הרך תתרום לשחרור האישה?
"מי שאומר את זה מנותק מהשטח. זה לנסות ליצור שוויון מלאכותי. למי שרוצה לקדם הורות שוויונית יש אלף דרכים לעשות זאת קודם לגירושים. גירושים הם מקום שבו נשים הרבה פעמים מוצאות עצמן מוחלשות מאוד ואז הילדים הופכים לקלף מיקוח. פגשתי כבר מאות מקרים כאלו. צריך לזכור שבישראל יש הסדרי ראייה מורחבים, ובנוסף במקרים של אבות נורמטיבים והיכן שיש תקשורת טובה בין ההורים הגברים לא אמורים להינזק מהצעת החוק בניסוחה של ח"כ מועלם-רפאלי".
"אני מניחה שהם ימשיכו בניסיון להפעיל עלי לחץ, אבל אני בחיים לא אוותר", מסכמת מועלם רפאלי. "יואב קיש הבין שהחוק הזה לא יתקדם בכנסת הנוכחית. מבחינתו המטרה היא להעביר קריאה ראשונה כדי להחיל דין רציפות בכנסת הבאה מתוך שאיפה שבכנסת הבאה אני לא אהיה. 10 שנים יש ניסיון לבטל את חקיקת הגיל הרך. אולי ח"כ קיש צריך להבין שהחברה הישראלית אינה מעוניינת בחוק הזה?"
ח"כ יעקב מרגי מסר בתגובה: "אני מעדיף חוק שיעשה רפורמה מקיפה בהסדרת מערך הגירושין בישראל וטובת הילד במרכז זאת אומרת חוק שיובילו הנהלת בתי המשפט והנהלת בתי הדין ולא תיקון חוק חלקי שבא מאג'נדה של צד זה או אחר".
חה"כ יפעת שאשא ביטון מסרה: "עמדותיי בנושא ברורות וידועות והן פורסמו לא אחת בכלי התקשורת ובעמוד הפייסבוק שלי".
ח"כ יואב קיש סירב להגיב.
מטעמה של שרת המשפטים טרם הגיעה תשובה.
[mc4wp_form id="1006521"]