לארי נאסר היה רופא נבחרת ההתעמלות של ארצות הברית וטיפל בספורטאיות במשך יותר מ-30 שנה. לאחרונה, לאחר שנים של השתקה, עמד לדין והורשע בתקיפה מינית של יותר ממאה מתעמלות, רובן ככולן בנות עשרה. הוא נדון ל-60 שנות מאסר על עבירות של החזקת חומרי פדופיליה. במסגרת הדיון לקראת גזר דינו בעבירות ההתעללות המינית, הזמינה השופטת את שורדות התקיפות להעיד בפני בית המשפט ולהתעמת עם הרופא שפגע בהן. אחת העדות היא אלי רייזמן, אלופה אולימפית. זהו תרגום דבריה הנוקבים לעברית, ללא עריכה וללא שינויים
מאנגלית: חיים הר-זהב
גברתי השופטת, תודה לך על ההזדמנות למסור הצהרה זו היום, ותודה על הגמישות ועל כך שאת נותנת את הזמן לכל שורדות התקיפה המינית הגיבורות למסור הצהרות במשפט. כל שורדת זכאית להישמע.
לא חשבתי שאהיה פה היום. פחדתי והייתי מלאה בחששות. רק כשראיתי את הדברים שאמרו שורדות תקיפה מינית גיבורות אחרות הבנתי שגם אני צריכה להיות פה.
לארי, עכשיו אתה מבין שאנחנו, קבוצה של נשים שהתעללת בהן מינית במשך תקופה ארוכה מאוד בלב ערל, כוח עצום – ושאתה כלום.
התפקידים התהפכו, לארי. הנה אנחנו פה, יש לנו קולות, ואנחנו לא הולכות לשום מקום.
ועכשיו, לארי, תורך להקשיב לי.
אנחנו כוח עצום, ואתה – כלום. אלי רייזמן בבית המשפט
אין מפה שמראה לך את הדרך להחלמה. ההבנה שאת שורדת התעללות מינית היא דבר שקשה לתמלל במילים. קשה לי לתאר כראוי את רמת הגועל שאני חשה כשאני חושבת על מה שקרה.
לארי, אתה ניצלת את הכוח והאמון שאני ורבות כל כך נתנו בך, ואני לא בטוחה אם אי פעם אוכל להשלים עם הדרך המחרידה שבה עשית עליי מניפולציות וחיללת אותי.
אתה היית רופא נבחרת ההתעמלות של ארצות הברית, רופא הנבחרת של אוניברסיטת מישיגן סטייט ורופא הנבחרת האולימפית. בטחו בך רבים כל כך, וניצלת אינספור מתעמלות ובני משפחותיהן.
הצהרתה של קורבן התקיפה – כשהמותקפת מספרת לשופט על חייה מאז אותו לילה
אלי רייזמן: היא פה, יש לה קול, והוא ישנה את הענף – שירה עבו
אני כבר לא קורבן, אני שורדת
ההשלכות של מעשיך מרחיקות לכת עד מאוד. ההתעללות המינית משפיעה הרבה מעבר לרגע המעשה, פעמים רבות רודפת את השורדות לשאר חייהן, הופכת את מתן האמון בזולת לקשה מאוד, ומשפיעה על מערכות היחסים של השורדות.
הדברים נוראים אף יותר כשההתעללות מגיעה מידיו של רופא כה נחשב, שכן היא מותירה את השורדות עם סימני שאלה באשר לארגוני הרפואה ואפילו באשר למקצוע הרפואה עצמו, שחייהם של רבים כל כך תלויים בו.
אני כאן כדי לעמוד מולך, לארי, כדי שתוכל לראות שהכוח חזר אליי – שאני כבר לא קורבן, אני שורדת. אני כבר לא הילדה הקטנה שפגשת באוסטרליה, המקום שבו התחלת את המניפולציות שלך.
לגבי מכתבך מאתמול, אתה עלוב אם אתה חושב שלמישהו תהיה אמפתיה כלפיך. אתה חושב שקשה לך? דמיין איך כולנו מרגישות.
דמיין את התחושה להיות בת עשרה תמימה בארץ זרה, ששומעת דפיקה על הדלת, וזה אתה שם. אני לא רוצה להיות שם, אבל אין לי ברירה. הטיפולים אצלך היו חובה. ניצלת את זה. אתה גם הלשנת עלינו אם לא הסכמנו שתטפל בנו, כשאתה מודע היטב לבלאגן שזה יביא עלינו.
LIVE: Olympic star Aly Raisman testifies at sentencing of disgraced former team doctor – https://t.co/kdrUxkkyai https://t.co/IUbBr1RuYC
— NBC News (@NBCNews) January 19, 2018
עדותה של אלי רייזמן בבית המשפט
שוכבת על הבטן כשאתה לצד מיטתי, מתעקש שהמגע הלא ראוי שלך יגרום לכאבים שלי לחלוף. המציאות היא, שגרמת לי להמון כאב פיזי, נפשי ורגשי. מעולם לא ריפאת אותי. ניצלת את התשוקות ואת החלומות שלנו.
גרמת לי להרגיש לא בנוח, וחשבתי שאתה משונה, אבל חשתי משונה כי אתה רופא, אז הנחתי שהבעיה היא אני כי חשבתי עליך מחשבות רעות. לא הרשיתי לעצמי להאמין שהבעיה הייתה אתה.
מאז שהיינו קטנות, לימדו אותנו לבטוח ברופאים. אתה כל כך חולה, שאני לא מצליחה להבין עד כמה אני כועסת כשאני חושבת עליך. שיקרת לי ועשית עליי מניפולציות כדי שאחשוב שכשטיפלת בי, סגרת את עיניך כי אתה עובד קשה, כשבעצם נגעת בי, ילדה תמימה, כדי לענג את עצמך.
דמיין את התחושה שאין לך כוח ואין לך קול. ובכן, אתה יודע מה, לארי, יש לי גם כוח וגם קול ואני רק מתחילה להשתמש בהם.
לכל הנשים האמיצות יש כוח, ואנחנו נשתמש בקולות שלנו כדי לוודא שתקבל מה שמגיע לך, חיים של סבל שאותם תעביר בלשמוע שוב ושוב את מילותיהן של צבא עוצמתי של שורדות.
אני פה גם כדי לומר לך בפנים, לארי, שלא לקחת ממני את התעמלות הקרקע. אני אוהבת את הספורט הזה, והאהבה הזאת חזקה יותר מהרשע ששוכן בתוכך, ובאלה שאפשרו לך לפגוע באנשים רבים כל כך.
אתה כבר יודע שאתה הולך למקום שבו לא תוכל לפגוע שוב באחרים לעולם, אבל אני פה כדי לומר לך שלא אפסיק עד שכל זכר להשפעה שלך על הספורט הזה תושמד, כמו הסרטן שהיא.
ההתעללות המינית שלך התחילה לפני 30 שנה, אבל זה רק המקרה המדווח הראשון שאנחנו יודעים עליו. אם לאורך שנים רבות כל כך היה ולו מבוגר אחד שהיה מקשיב ושהיה לו את האומץ והאופי לפעול, הטרגדיה יכולה הייתה להימנע. אני ורבות כל כך לעולם לא היינו פוגשות בך.
איך אתה ישן בלילה?
לארי, צריך היה לכלוא אותך לפני המון זמן. העובדה היא, שאין לנו מושג בכמה אנשים פגעת, או מה עשית או לא עשית, שאפשר לך להמשיך ולפגוע ולהתחמק מעונש זמן רב כל כך.
במשך אותן 30 שנה, כששורדות דיווחו עליך, מבוגר אחרי מבוגר, רבים מהם בעמדות כוח וסמכות, הגנו עליך, מספרים לשורדות שזה בסדר, שאתה לא מתעלל בהן מינית. למעשה, רבים מהמבוגרים גרמו לך לשכנע את השורדות שהן סתם מתנהגות בדרמטיות או שהן טועות. זה היה כאילו חיללו אותן שוב.
איך אתה ישן בלילה? אתה עוטרת בידי איגוד התעמלות הקרקע של ארצות הברית והוועד האולימפי האמריקני, שניהם שמו אותך בוועדות מייעצות ובוועדות שקבעו מדיניות להגנה על ספורטאיות מפני התעללות כזאת. אתה האיש שאותו הם מינו "להוביל את הטיפול בספורטאיות". אתה האיש שהם אמרו שהוא "מספק את היסודות למערכת הרפואית שלנו".
איך אתה ישן בלילה? לארי נסאר
אני מתכווצת מהמחשבה שטביעת האצבע שלך עדיין קיימת בדפי מדיניות שאמורים להגן על ספורטאיות, שהארגונים האלה טענו שהם "המתקדמים ביותר".
להאמין בעתיד של ההתעמלות זה להאמין בשינוי, אבל איך נאמין בשינוי כשהארגונים אפילו לא מוכנים להכיר בעובדה שיש בעיה?
קל להצהיר ולדבר על איך שהטיפול בספורטאיות הוא בעדיפות הגבוהה ביותר, אבל הם אומרים זאת כבר שנים, וכל הזמן הזה הסיוט נמשך.
הבטחות שווא מהארגונים הן מסוכנות, במיוחד כשאנשים רוצים כל כך להאמין בהן. הן מסיטות את המבט מהבעיה לכיוון השני, לדבר קל הרבה יותר, ומאפשרות לדברים רעים להמשיך להתרחש. ולמרות זאת, אחרי כל מה שקרה, לאיגוד ההתעמלות של ארצות הברית הייתה עזות המצח לחזור על הדברים שאמר לאורך כל הדרך.
אתם לא רואים כמה חוסר כבוד יש בזה? אתם לא רואים כמה זה כואב?
לפני כמה ימים, איגוד ההתעמלות של ארצות הברית פרסם הודעה שיוחסה לנשיאת האיגוד ויושבת הראש שלו קרי פרי, שבה נכתב שהיא באה לשמוע את הנשים האמיצות ואמרה "הקולות העוצמתיים שלהן הותירו עליי חותם בל יימחה וישפיעו על ההחלטות שלי כנשיאה וכיו"ר האיגוד מדי יום ביומו".
זה נשמע נהדר, גברת פרי, אבל הגענו לשלב שמילים כבר לא שוות הרבה. עזבת באמצע היום, ואיש לא שמע ממך או מהנהלת האיגוד.
קרי, מעולם לא פגשתי אותך, ואני יודעת שאת לא היית בהנהלה רוב התקופה. אבל את קיבלת עליך את המשרה של נשיאה ויו"ר איגוד ההתעמלות של ארצות הברית, ואני מניחה שכעת את כבר מודעת היטב לאחריות העצומה שנטלת.
למרבה הצער, קיבלת ארגון רקוב מבפנים, ויתכן שלא חשבת שלזה את מכניסה את עצמך. את תישפטי לפי הדרך שבה תתמודדי עם המצב הזה.
עצה ממני: להמשיך ולפרסם הודעות ריקות מתוכן ובהן הבטחות ריקות מתוכן, ולהניח שזה יספק אותנו, כבר לא יעבוד.
אתמול, איגוד ההתעמלות של ארצות הברית הודיע שהוא מסיים את החוזה בחווה שבה התעללו ברבות כל כך מבינינו. אני שמחה שזה כבר לא יהיה מתקן האימונים של הנבחרת הלאומית, אבל איגוד ההתעמלות שכח להזכיר שספורטאיות התאמנו שם גם ביום פרסום ההודעה.
איגוד ההתעמלות, איפה היושר שלכם? איפה השקיפות? למה המניפולציות ממשיכות?
איגוד ההתעמלות והוועד האולימפי האמריקני לא ניסו לפנות אלינו, להשתתף בכאב, אפילו לא להציע תמיכה – אפילו לא לשאול, "איך זה קרה? מה לדעתכן אפשר לעשות כדי לסייע?"
למה אני והאחרות שכאן לא שמענו דבר מהנהגת הוועד האולימפי האמריקני? למה הוועד האולימפי שותק? למה אין פה נציג מהוועד האולימפי עכשיו?
דיבורים הם חסרי משמעות
לארי היה הרופא האולימפי, והוא התעלל בי באולימפיאדת לונדון 2012. עכשיו אומרים שכולם מריעים למי שהעזו לדבר, אבל קל לומר זאת עכשיו. כשהנשים האמיצות החלו לדבר באותם ימים, יותר משנה אחרי שהוועד האולימפי אומר שידע על מעשיו של נאסר, ביטלו את האמירות שלהן.
באולימפיאדת 2016, נשיא הוועד האולימפי אמר שהוועד האולימפי לא יפתח בחקירה. הוא אף הגן על איגוד ההתעמלות ואמר שמדובר באחד האיגודים המובילים בפיתוח מדיניות שמגנה על ספורטאיות.
זו התגובה שנשים אמיצות מקבלות כשהן מעזות לספר מה קרה? וכשאחרות הצטרפו לאותן ספורטאיות והחלו לספר את סיפורי ההתעללות שלהן, האם מישהו הכיר בכך? לא. זה כמו לעבור את ההתעללות מחדש.
ייצגתי את ארצות הברית של אמריקה בשתי אולימפיאדות ועשיתי זאת בהצלחה. איגוד ההתעמלות של ארצות הברית והוועד האולימפי האמריקני מיהרו לעשות רווחים ולחגוג את ההצלחות שלי. אבל האם הם נתנו יד כשדיווחתי? לא.
אז בנקודה הזאת, דיבורים הם חסרי משמעות בעבורי. אנחנו עוסקים בחיי אדם, ובעתיד של הספורט שלנו. אנחנו צריכים להאמין שזה לא יקרה שוב.
כדי שהספורט הזה ישרוד, אנחנו חייבים לתבוע שינוי אמיתי, ואנחנו צריכים להיות מוכנים להילחם על כך. עכשיו כבר ברור לחלוטין שאם נשאיר זאת לידי הארגונים, ההיסטוריה תחזור על עצמה.
לדעת אילו שינויים דרושים מצריך הבנה מה בדיוק קרה, ולמה זה קרה.
זה תהליך כואב, אבל זו הדרך היחידה לזהות את כל הגורמים שתרמו לבעיה הזאת, ואיך ניתן להימנע מהם בעתיד.
זו הדרך היחידה ללמוד מהטעויות ולעשות את התעמלות הקרקע לספורט בטוח יותר. אם אי פעם היה צורך להבין עד הסוף את הבעיה, זה ממש עכשיו. להסכים שהבעיה מוגבלת רק למה שאנחנו כבר יודעים הוא מעשה חסר אחריות, הזוי כמעט.
כל יום מביא איתו שורדת אחרת. אין לנו מושג כמה נזק עשית, לארי, ואין לנו מושג כמה עמוקה הבעיה.
עכשיו הזמן להכיר בכך שהאיש שיושב מולנו כעת – שיצר את המגיפה האיומה ביותר של פגיעה מינית בהיסטוריה של הספורט, שייכלא להרבה מאוד זמן – המפלצת הזה היה גם האדריכל שיצר את המדיניות והנהלים שאמורים היו להגן על ספורטאיות מפני התעללות מינית בעבור איגוד התעמלות הקרקע ובעבור הוועד האולימפי.
רייזמן באולימפיאדת ריו. צילום: Fernando Frazao Agencia Brazil
אם עלינו להאמין בשינוי, אנחנו צריכים תחילה להבין את הבעיה ואת כל מה שתרם לה. עכשיו אינו הזמן להבטחות שווא. אנחנו זקוקים לחקירה עצמאית שתבחן מה בדיוק קרה, מה השתבש, ואיך ניתן למנוע זאת בעתיד. רק אז נדע אילו שינויים צריך לעשות. רק אז נוכל להאמין שהשינוי אמיתי.
גברתי השופטת, אני מבקש שתגזרי על לארי את העונש הקשה ביותר האפשרי, כזה שמעשיו ראויים לו. כי, כשתעשי זאת, תשלחי מסר אליו ואל כל המתעללים מינית שהם לא יכולים להתחמק מהפשעים האיומים שלהם. שהם ייחשפו בזוועותיהם, ויענשו במלוא חומרת הדין.
צריך שגזר הדין הזה יזרע פחד בכל אדם שחושב שזה בסדר לפגוע באדם אחר. מתעללים מינית – זמנכם הגיע.
השורדות פה, עומדות גאות וזקופות, ואנחנו לא הולכות לשום מקום.
ובבקשה, גברתי השופטת, הדגישי את הצורך לחקור איך זה קרה, כדי שנוכל להביא לדין אלה שנתנו ללארי נאסר כוח ואפשרו לו לעשות את פשעיו, כדי שנוכל לתקן, ושוב להאמין בספורט הנפלא שלנו.
החלום שלי הוא שיום אחד, כולם ידעו מה מסמלות המילים גם אני, Me Too, אבל יחנכו אותם להיות מסוגלים להגן על עצמם מפני מטורפים כמו לארי, כך שלעולם לעולם לעולם הם לא יצטרכו לומר "גם אני".
[mc4wp_form id="1006521"]
