דימוי: נטע בר סתיו
"גם לי מתערבבים הסיפורים מהשירות, תחושת הנתינה הגדולה והשליחות והידיעה שקידמתי לא מעט בני נוער לא מצדיקה את ההזנחה וחוסר האחריות שנהגו בו כלפיי במקום הזה. ולכן, אני אחשוב פעמיים לפני שאתן לבת שלי ללכת לשירות לאומי בכלל ולקומונה בפרט…
בתקופת השירות ירדתי 12 קילוגרם, בלי לעשות דיאטה בכלל. פשוט מלחץ ומחוסר זמן לאכול. היום זה נראה לי מופרך אבל אז כל מי ששאל אותי מה שלומי הייתי מתחילה לבכות".
את ההודעה האנונימית הזו קיבלה אמש כנה סיני-סליי, פעילה פמיניסטית דתייה, לצד עשרות רבות של עדויות אחרות שזורמות אליה ביממה האחרונה.
סיני-סליי מסתובבת בשנתיים האחרונות חסרת מנוחה. "אני בת 21 ואמנם סיימתי את השירות הלאומי ב-2015, אבל מאז זה כל הזמן סובב סביבי. עבדתי בלא מעט מוסדות רווחה שמשופעים בבנות שירות, ראיתי הרבה דברים והמצב הוא נורא ואיום, בעיני מה שקורה בתחום הזה הוא לא פחות מכשל של מדינת ישראל. הסודות כבר ידועים וצריך להפסיק לכבס את הכביסה המלוכלכלת בפנים"
בצאת יום הכיפורים העלתה כנה, יחד עם שירה הדס הקר (ושותפות נוספות מהבלוג פוליטקלי קוראת שבו היא משמשת עורכת) קמפיין רשת שמטרתו להעלות למודעות הציבורית את המצב בשרות הלאומי וקראה לתיוג תחת ההאשטג #אתמיזהמשרת.
"כשהייתי בת שירות", היא כתבה בדף, "חשבתי שאני היחידה. היחידה שהתרומה משפיעה עליה וקשה לה נפשית. היחידה שמעקמת את האף אל מול הכספים שהיא מוציאה מהכיס שלה במקום לקבל החזרים. חשבתי שאני לא אידאולוגית מספיק או 'שפיצית' מספיק אז עשיתי עוד ועוד ואם לא היה לי מקום שירות מלא באנשים מיוחדים סביר להניח שהייתי נפגעת בסוף באופן לא הפיך. ככל שהחודשים עברו הבנתי שאני לא היחידה וחמור מזה, כמעט כולן ככה. אני הבנתי את זה תוך כדי. אני מכירה נשים שהבינו כמה השירות פגע בהם רק שנים אחרי".
את הקמפיין הן שחררו לאויר אחרי פרסום הכתבה של ליאת בר סתיו ב"את" שחשפה את הסיפור. העדויות שהובאו בתחקיר של בר סתיו לצד אלו שממשיכות להצטבר תחת ההאשטאג משרטטות תמונה עגומה של נערות שמנת חלקן בשנת השירות כוללת מגורים בתנאים לא הולמים, הזנחה לפעמים עד כדי רעב, הטרדות מיניות ולצד כל אלו חוסר הכוונה ואי מתן מענה רגשי.
הרבה כסף, הרבה אינטרסים
"כנה, אבקש לשתף באנונימיות (חשוב!!) את החוויה שלי מהשירות הלאומי.
ביקשתי להתמיין לשירות עם ילדים שיהיה משמעותי אבל קליל… שלחו אותי לבי״ס לחינוך מיוחד והבטיחו לי שאלו ילדים חמודים ו״רגילים״ בתפקוד גבוה. בפועל נאלצתי לסעוד ילדים חולים סופניים. האכלתי נערים בגילי בדייסות כשהם מרותקים למיטה או לכסא גלגלים, במגוון מצבים קיצוניים שלא עברתי שום הכנה או הכשרה נפשית לקראתם. בחודשיים שהייתי שם נפטרו שני ילדים שטיפלתי בהם. עברתי חוויה קשה ולא קיבלתי תמיכה מספקת להתמודד איתה. נאמר לי, בדיעבד, שמקרי מוות של ילדים כתוצאה מהמחלה מתרחשים כל הזמן במוסד הזה. אחרי הטראומה שעברתי נזקקתי להמון תמיכה שהמערכת לא יכלה לספק לי, מלבד שעה בחודש עם עו״סית – היו לה הרבה כוונות טובות, אך ידיה היו קצרות מלעזור לי. עד היום אני מזדעזעת מהרעיון לשלוח נערה בת 18 לתפקיד סיעודי ללא הכשרה, ולהפקיר אותה להתמודד לבד עם מוות של שני חניכים".
איך את מסבירה את העדויות האלה? בכל זאת מדובר במסגרת מאוד מובנית, שירות לאומי זה מוסד של עשרות שנים
"כי הבעיה מתחילה במבנה ובהתנהלות. צריך לזכור שהרעיון שעומד בבסיס שירות לאומי הוא מופלא. זה פרוייקט שנותן מענה לא רק לבנות דתיות שרוצות לשרת אלא גם לערבים וליהודים חילונים שרוצים לשרת – לאנשים שלא רוצים להתגייס לצבא מטעמי מצפון או לא יכולים להתגייס מטעמים אחרים. אבל מדובר בפרוייקט שיש בו הרבה כסף והרבה אינטרסים ויש מי שנופלות בין הכסאות ואלה הן מי שהכל מונח על כתפיהן – בנות השירות עצמן. לי היה מזל כי את שהשירות עשיתי במקום מדהים, חשוב לעשות את הבידול בין מקום השירות לבין העמותה שגייסה את בנות השירות".
"לעמותה חשוב לשמור על מספר התקנים". צילום: שאטרסטוק
השירות הלאומי אזרחי מופעל בישראל על ידי כמה עמותות: האגודה להתנדבות , בת-עמי, עמינדב, שלומית, אגודת ש"ל, עירית ירושלים והעמותה לשוויון חברתי להתנדבות במגזר הערבי. בעלון המידע של משרד העבודה לדוגמה מצוין כי המשרד מפעיל 817 מתנדבים הפועלים בכל רחבי הארץ בתחומי הרווחה השונים: בעלי מוגבלויות, ילדים בסיכון, נוער מנותק, אזרחים ותיקים, נשים במצוקה ועוד. המתנדבים משובצים באמצעות עמותות על פי דרישת המשרד בהתאם לצרכים ולאפשרויות, כאשר למגזר הערבי מוקצים 96 מתנדבים. לצד שירות בתחומי הרווחה קיימים מסלולי שירות שונים גם במערכות החינוך,המשפטים, בטחון הפנים והבריאות. אחד ממסלולי השירות הלאומי הבולטים הוא השירות במד"א.
"בין העמותות השונות יש למעשה מאבק על תקנים" מסבירה כנה. "לעמותה חשוב לשמר את מספר התקנים ואת מספר בנות השירות בין היתר מטעמים כלכליים. מה שקורה במציאות זה שאם יש בת שירות שמוטרדת מינית לא בטוח כלל שהעמותה תפעיל סנקציה כלשהי כי יש שם חשש לאבד את התקן לטובת עמותה אחרת. סביב השירות במד"א למשל נקשר לא מעט מידע על הטרדות מיניות".
הבעיות לטענתה של כנה מתחילות כבר בשלב המיונים. "יש אמנם לעתים ממיינות שמגיעות לאולפנות אבל על פי רוב את עושה לבד את העבודה, את פונה ומגיעה למיונים בעצמך וכבר בשלב הזה ממש כמו בהמשך השירות את זו שנושאת בהוצאות, אף אחד לא ינחה אותך, יעזור לך או יחזיר לך את הוצאות הנסיעה שלך. יש בשלב הזה היררכיה והסיכויים שלך לאיך יהיה זמן השירות שלך נקבעים על פי כל מיני פרמטרים. כולן ירצו וינסו להתקבל למקום טוב אבל לבת של רבנים יש סיכוי טוב יותר מאשר למי שמגיעה מהפריפריה. ידוע שבפנימיה מסוימת מתקבלות בנות להורים מבוססים כי מנהל הפנימייה יודע שהם יתרמו לה כסף ויש מקום שמקבל לשורותיו רק בנות יפות כדי שהן תצטלמה לקמפיינים של העמותה. אין מערך מיון מסודר כמו בצבא ואין מי שיכוון ויעזור לך, את מסתובבת ומחפשת את מקומך. מהשלב שאת מתקבלת למקום זה כבר תלוי באינטראקציה בין העמותה למקום השירות ובדרך כלל אין כזו והבנות נשארות ללא מענה בכל החזיתות".
https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=2000804886602161&id=100000180063241
אחד הפוסטים בעמוד של כנה סיני-סליי בפייסבוק
רוב העדויות שמצטברות אצל כנה בדף או בהודעות פרטיות מגיעות באנונימיות, הפחד לשתף את מה שמוכר לרבות כל כך לא מפתיע אותה. רוב הסיפורים משקפים שוב ושוב את העובדה שבנות השירות נדרשות לנהל את מחייתן באופן עצמאי מבלי שהן מקבלות תמיכה, כלכלית או נפשית.
חסר? תקנו על חשבונכן
"הרבה מאוד מהבנות גרות בדירות בתנאים איומים, הסכומים שהן מקבלות לחודש זעומים ועומדים על מאות שקלים בודדים", מסבירה כנה. "הסכומים האלו אמורים להספיק להן לאוכל, נסיעות, לצרכים שונים בדירה והכסף אזל במהירות הרבה לפני שהחודש נגמר. בחלק מהדירות אין בכלל כלי מטבח והבנות מביאות אות בעצמן, אם אין מאווררים עונים להם 'תקנו על חשבונכן' ועוד אינספור מצבים בלתי אפשריים. צריך לזכור שהרבה מהבנות לא מגיעות מבתים שיכולים לממן תוספות כאלה. שמעתי על מצבים למשל שהן נדרשו לביטוח ואם לא היה את הכסף הפטירו לעברן 'אז תעזבו את השירות'. וזה קורה כשבנות מגיעות לשירות הזה בתחושה שהן הולכות להציל את העולם, שהן סוג של סיירת, לכן לאורך זמן הן סופגות את ההתמודדויות הבלתי אפשריות האלה אבל אם עוצרים וחושבים על זה מדובר בנערות בנות 18 בלי הכשרה ובלי הגנות".
בולטת מאוד בעדויות שהנערות מרגישות חסרות מענה כמעט כל הזמן
"מה שעולה מהעדויות זאת תחושת בדידות גדולה. כל אחת חשבה שהיא יחידה ולבד במצבים הבלתי אפשריים שלה בעוד שלמעשה כולן היו אבודות. הכאיב לי שעלה בעדויות שהרבה בנות היו רעבות, פשוט רעבות. הן לא קיבלו מספיק כסף ולא יכלו להרשות לעצמן לקנות מספיק אוכל. מישהי סיפרה שבמשך תקופה היא קיבלה בטעות מאה ש"ח יותר מהסכום שהיתה אמורה לקבל וכשזה התברר הפסיקו לה את המשכורת במשך שלושה חודשים וגם כשהיא חזרה ואמרה שהיא רעבה לאף אחד לא היה אכפת.
"אחת העדויות שזעזעה אותי עד עמקי נשמתי היא של מישהי שסיפרה שביטאה חשד בפני המלווה שלה בגוף שבו שירתה שיש שם מדריך שפוגע מינית בחניכים, בתגובה לזה היא זכתה לתגובות זועמות ומתכחשות לצד השפלות. שנה מאוחר יותר התברר שאכן אותו מדריך פגע בילדים והיא סוחבת על מצפונה עד היום את הסיפור הזה".
למרות הביקורת שעולה בעדויות חוזרת כנה שוב ושוב על חשיבות השירות הלאומי וחושבת שהפתרון להבראתו נעוץ בראש ובראשונה באיחוד העמותות לגוף לאומי אחד שיהיה נתון לפיקוח ורגולציה, לצד החלת מערכת גיוס והכשרת מתנדבים וייעול מערכת התמיכה. המציאות כרגע רחוקה מזה והיא מתקוממת על אוזלת היד של הציונות הדתית.
"יש פחד גדול מהזליגה לצבא, בציונות הדתית מבוהלים מאוד שבנות יתגייסו ולכן אומרים בואו נחתים את הבנות, נגיע לאולפנות ונחתים אותן על פטור ואני שואלת – באמת? בזה אתם מתעסקים? מספיק שתשבו עם כמה בנות ותשמעו על הרכזות שאף פעם אינן פנויות ותבינו עד כמה המצב גרוע. תבדקו לאן אתם שולחים אותן, לא יכול להיות שלזה התכוונתם".
תגובת הרשות לשירות לאומי-אזרחי:
"הרשות פועלת למען יותר מ-18,000 המתנדבים המגיעים מכלל המגזרים בחברה הישראלית. במקביל לעלייה בהיקף מתנדבי השירות הלאומי-אזרחי באלפים בתוך שנים בודדות, אנו פועלים בהתמדה לחיזוק מעמדם וכן להשוואת תנאיהם לאלה של חיילי צה"ל: נסיעות חינם בתחבורה הציבורית, ביטוחי חיים וביטוחי שיניים, וכן השוואת ההטבות המגיעות בתום השירות הן רק חלק מן היוזמות שהכנסנו למען המתנדבים. אנו ממשיכים ופועלים על מנת לשפר ולהיטיב את תנאי השירות.
יחד עם זה, מתנדבים ומתנדבות המעוניינים לפנות ולהעלות סוגיות מהתנדבותם מוזמנים לפנות ראשית לרכזות ולעמותות המפעילות.
בנוסף, לכל מתנדב יש אוזן קשבת ברשות המפעילה יחידה העוסקת בפניות הציבור ופתוחה לפניותיהם. היחידה פועלת על מנת לאפשר להם שירות משמעותי, איכותי ומספק יחד עם מענה לבעיות ולפערים בהם הם נתקלים.
כל פניה שמתקבלת מטופלת באופן אישי ומידי. כמובן שהעלאת טענות על אירועים שהסתיימו לפני זמן רב כבר אינן רלבנטיות ואין בכוחן להביא לפתרון בעיות שכבר אינן קיימות. נשמח לקבל גם כעת כל פניה מכל מתנדב ומתנדבת בזמן אמת ובהקדם, על מנת שנוכל למגר תופעות שליליות כמו אלה שהוזכרו בפניות בוגרי השירות היקרים, וליצור אווירת שירות טובה ונעימה עבור המתנדברים שמשרתים מכל הלב ותורמים תרומה אדירה למדינת ישראל ולחברה הישראלית כולה".