שני דברים שקשה היה אפילו לדמיין קרו השבוע בתחום יחסי העבודה בישראל. הראשון: גילה אדרעי, היו"ר המודחת והנבחרת מחדש של ועד עובדי הרכבת התחבקה עם אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות והאיש שהדיח אותה בהוראת היו"ר דאז עופר עיני. השני: עיתונאים פנו אל ארדעי לתגובות אחרי בחירתה מחדש לתפקיד, ואדרעי שתקה.
גם החיבוק של ניסנקורן לאשה שקראה עליו תיגר והמרתה את פיו, וגם שתיקתה של היו"רית עם הפה הכי גדול בהסתדרות מגיעים מאותו מקום: אדרעי עשתה היסטוריה כשנבחרה מחדש ליו"ר הוועד. ניסנקורן היה מוכן לתת הרבה כדי שזה לא יקרה, ולה יש הרבה מה להגיד על הניצחון המזהיר שלה, אבל כבר בשבוע שעבר היה ברור שאדרעי הולכת לקחת את הבחירות, וששני אלה יהיו חייבים מעכשיו לעבוד יחד. אם הם לא רוצים להגיע לתאונת הרכבות הקודמת שלהם, שניהם צריכים להתאמץ מאד, ביחד.
על ראשות הוועד התמודדו אדרעי, שהודחה ממנו לפני חמש שנים, ומחליפה בתקופת ההדחה, ניקה שמחוביץ'. 3000 עובדי רכבת ישראל בחרו את הוועד שבחר מתוכו 21 צירים, ואלו הצביעו פה אחד עבור אדרעי. עיקר כוחה של אדרעי מגיע מוועד עובדי הדרום של הרכבת וכבר לאחר שנבחרו הצירים, רובם מקרב תומכיה, ברור היה מה עומדת להיות התוצאה.
אחרי ההדחה מתפקיד היו"ר, אחרי שעברה לינץ' תקשורתי, אחרי שנאלצה להילחם על מקום עבודתה מול הנהלת הרכבת והעזה לצאת נגד ההסתדרות בצורה הכי בוטה שאפשר, אדרעי חוזרת כמנצחת הגדולה של הסיבוב הזה, אבל רק היא ומי שסובב אותה יודעים איזה מחיר שילמה.
"פשוט ליהנות מהדרך". גילה אדרעי, וגם רכבת ישראל
***
ניסנקורן, אז יושב ראש האגף לאיגוד מקצועי, הדיח את אדרעי מתפקידה ביולי 2012, בצעד חסר תקדים ובגיבוי מלא מצד יושב ראש ההסתדרות באותם ימים, עופר עיני. זה היה בעיצומו של מאבק של הוועד בראשותה נגד הנהלת הרכבת, סביב מה שהיא הגדירה כניסיונות להפרטת הרכבת: המאבק על רכישת קרונות חדשים מחו"ל ועל השאלה מי יתחזק אותם, והאם התזוקה תוצא למיקור חוץ.
בהסתדרות טענו אז שמאבקה של אדרעי הוציא להסתדרות שם של "פורעת חוק", ובהנהגת ארגון העובדים הגדול במשק יצאו נגד "ההשבתות הפראיות של הרכבת". התנהגות הוועד סיכנה, לדעת ההסתדרות "את האינטרסים של ציבור עובדי הרכבת, בכך שסיכלה משא ומתן (מול הנהלת החברה ומשרדי הממשלה) בכל הנוגע לשינויים מבניים ושאר עניינים שיש להם השלכה על ענייני העובדים".
באותה תקופה נודעה אדרעי בהתנהגותה חסרת המעצורים, אחד משיאיה היה כשהסבירה שאיחרה לדיון בבית המשפט כי "אין לי כנפיים". שופטת בית המשפט לעבודה טענה אז כי אדרעי וחבריה נהגו בצורה "בוטה ומופקרת", ואף קנסה אותם על ביזוי בית הדין. היא זכתה לחיקוי "בארץ נהדרת" שמציג אותה כוולגרית מחד ומניפולטיבית מאידך, הדימוי שבהסתדרות ששו להשליך עליה, בניסיון להציג אותה כקיצונית ובכך לקרוץ למרכז ולהצטייר כהנהגת עובדים שפויה ואחראית.
באותה תקופה התחילה אדרעי, שחילוקי הדעות בינה לבין ההסתדרות הלכו והעמיקו, לנסות ולהעביר את ועד עובדי הרכבת לארגון עובדים אחר, "כוח לעובדים". היא החתימה מאות עובדים לארגון החדש, במטרה לגייס יותר מ-50 אחוז מעובדי הרכבת ולהפוך את כוח לעובדים לארגון היציג שלהם. הניסיון נכשל: ביולי 2012 פסק בית הדין לעבודה כי ההסתדרות היא הארגון היציג של העובדים וכי אין באפשרותם לעבור לארגון אחר. חלק מהחותמים שבו להסתדרות, אולם כ-400 עובדי רכבת חתומים עד היום בארגון המתחרה.
במקביל התדרדרו יחסי העבודה של אדרעי עצמה ברכבת, כשבין היתר היא הושעתה מעבודתה לארבעה חודשים בשל איומים לכאורה על עובד. ביולי 2013 פסק בית הדין לעבודה שיש להחזירה לעבודתה לאלתר, ופסק כי יש לשלם לה הוצאות המשפט ואת שכר הטרחה של עורך דינה.
גם חזרתה לראשות הוועד עברה דרך מאבק משפטי. בתחילת השנה היא עתרה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה נגד ההסתדרות, בטענה שהארגון נמנע מלערוך בחירות לוועד הרכבת, שאמור היה לסיים את תפקידו שנה קודם לכן, בתחילת 2016. אדרעי לא היססה להזכיר את הקשר בין יו"ר הוועד הנוכחי, שמחוביץ', לבין מי שנבחר מאז לכהן כיו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, ואת תמיכתו הפומבית של שמחוביץ' בניסנקורן בבחירות לראשות ההסתדרות – תמיכה שסייעה ככל הנראה לשניים להישאר בתפקידיהם. בית הדין קבע כי הבחירות לראשות ועד העובדים ברכבת ישראל ייערכו עד ספטמבר 2017. היום התקבלה ההכרעה.
גילה אדרעי, יושבת הראש החדשה-ישנה של ועד עובדי הרכבת. צילום HANAY CC BY-SA 3.0
***
דובר ההסתדרות מיהר להוציא הודעה רשמית, מתהדרת בציטוט תמיכה שאינו מובן מאליו מאת ניסנקורן: "בישיבת המזכירות הארצית של רכבת ישראל שכינס הבוקר (ג') יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות אבי אדרי, גילה אדרעי נבחרה ליו"ר הוועד הארצי ברכבת ישראל. יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, אמר הבוקר כי: 'העשייה החברתית למען ציבור העובדים היא זכות גדולה ואני מאחל לוועד הנבחר, בראשות גילה אדרעי, לפעול באחריות ובשיתוף פעולה למען חיזוק עובדי הרכבת והישגים חדשים בקידום רווחתם'. כמו כן, ניסנקורן הודה לחברי הוועד היוצא בראשות ניקה שימחוביץ' על 'עשייה משמעותית ורבת פעלים'".
ניסנקורן ואבי אדרי, יו"ר איגוד עובדי התחבורה, שניהלו ביחד את המלחמה נגד אדרעי בסיבוב הקודם שלה, איחלו ליו"ר החוזרת הצלחה בתפקיד החדש, למרות שאינו בדיוק חדש, תוך שהם מקפידים שלא לדבר על העבר או חלילה לשייך לה הישגי עבר כלשהם.
ב"כוח לעובדים", ארגון העובדים שגיבה את אדרעי בשנות הגלות וניסה להעביר אליו את הוועד כולו, מברכים על הבחירה. מבחינה חוקית עובדי הרכבת אינם יכולים להחליף ארגון בשנה הקרובה, שכן הם חתמו במאי השנה על הסכם קיבוצי, אז מעבר אינו עומד על הפרק כרגע. לאחר ניסיון המעבר הדרמטי של ועד גדול כל כך, עברו ל"כוח לעובדים" עוד שני ועדים קטנים יותר שהגיעו מההסתדרות, ועד עובדי אגד תעבורה וועד עובדי יד ושם.
"מבחינתנו אין דרמה", אומר יניב בר אילן, דובר הארגון. "הדרמה האמיתית היא של גילה, שאחרי כל הסיבוב וכל מה שעברה קיבלה כזו תמיכה מציבור העובדים. אנחנו מברכים כמובן על הליך בחירות דמוקרטי בהסתדרות, שגם הוא לא דבר מובן מאליו. ליווינו את גילה בתקופה הקשה שעברה. פיטורים של מנהיגת עובדים זה אקט חמור מאד. גילה היא מנהיגת עובדים יוצאת דופן ברמת המחויבות שלה והבקיאות המדהימה בתנאי ההעסקה של העובדים".
תנסו בתום השנה הזו להעביר את הוועד הגדול הזה אליכם?
"את שואלת אם אנחנו פועלים בכיוון? אז לא. אותנו מעניין להקים ועדים חדשים במקומות שאין, ולא לחתור תחת ארגון אחר. לא נכניס את הציבור למלחמת עולם של עובדים אלה נגד אלה מתוך שאיפות חומריות. אנחנו לא נוהגים ככה".
מקורבי אדרעי: "גילה מחויבת לתקנון ההסתדרות. המטרה היא אחת: לפעול למען העובדים עם ההסתדרות"
ההסתדרות שאדרעי חוזרת אליה היא אותה ההסתדרות עם אותם הבכירים, אבל הנהלת הרכבת אינה אותה ההנהלה. יו"ר הדירקטוריון מולו נאבקה אדרעי, אורי יוגב, הודח מזמן על ידי השר ישראל כ"ץ ובמקומו מונה דורון וייס, שהוחלף לפני כשנתיים על ידי חבר הדירקטוריון רו"ח חוסאם בשארה.
מקורביה של אדרעי, שנשבעה לעצמה ולהם שלא להתראיין בשלב זה ולתת להסתדרות להוביל תקשורתית את המהלך, מבטיחים שהיא לא השתנתה: "גילה היא אותה גילה, עם אותו להט, עם אותה אג'נדה, עם אותו הדבר שהביא אותה מלכתחילה להיות יו"ר ועד ולהביא את ההסכמים הכי טובים שהיו במשק הישראלי. היא אותה בולדוזרית, אבל היא עברה הרבה בשנים האלה, והיא יודעת שעשתה טעויות בדרך. היא באה עם כל מה שהיא, במטרה ליישם את מה שלמדה מהטעויות".
הטעויות, לטענת המקורבים, היו בעיקר תקשורתיות. "היא צריכה להבין שהיא נמצאת בעולם מצולם ומתועד, וכשהיא זורקת משפט שלא מיועד לכל בית בישראל, אז זה פותח מהדורות. היא לא מבינה תקשורת, אבל לא מבינה בשיט. זה אולי חלק ממה שהפך אותה לגיבורה: החוסר הבנה, שזה שהיא הייתה היא, אבל היא שילמה מחיר מאד קשה ויקר.
"עברו עליה שנים לא פשוטות. היו המון התנגדויות אליה, והמון התנכלויות מצד הנהלת הרכבת שעשתה לה את המוות. המזל של גילה שהיא הייתה מספיק חכמה, ושהיא מבינה טוב רכבת ויחסי עבודה, ואם יש דבר שאי אפשר לקחת ממנה זה שהיא עובדת מצטיינת. גם כשהייתה יו"ר הוועד היא הייתה מצטיינת. מררו לה את החיים, ניסו לגבות ממנה מחיר, אבל הכל מתגמד עכשיו, כשהטלפונים לא מפסיקים לזרום. עובדים, ראשי ועדים, גם הגדולים, כולם יודעים מה קרה היום".
"היא לוחמת אמיתית ולא פוחדת מאף אחד", אמר היום חנוך לבנה, יו"ר ועד עובדי הבנק הבינלאומי, ממתנגדי ניסנקורן בהסתדרות. "וזה תיקון היסטורי על ההדחה הברוטאלית שההסתדרות עשתה. הצדק חזר לרכבת. סוף סוף יהיה ייצוג הוגן לעובדים שם".
במקום עם תודעת יחסי עבודה ירודה כמו ישראל היה קל מדי להפוך מנהיגת עובדים לאויבת הציבור. זו לא ההתנהלות התקשורתית הפרועה שלה, זה אפילו לא רק בגלל שהיא אישה. זה לפני הכל בגלל שראשי ארגון העובדים שלה עיני וניסנקורן – שאינם חביבים על הציבור גם הם – יצאו נגדה, ואיפשרו את הלינץ'. במקום לחבק אותה במאבקה העקרוני והאידיאולוגי על דרכה בהסתדרות, היה קל מדי להציג אותה כפורעת חוק, את נינסקורן ועיני כמבוגרים האחראים, ולהפקיר אותה לחסדי ההנהלה. כולם סגרו עליה, אבל אדרעי ועובדי הרכבת חזרו ועלו על הפסים.