כתמיד, היא נכנסה לישיבת הממשלה אחרונה. כתמיד, מבטיהם ליוו אותה בעודה מתיישבת באיטיות וחובטת בשתי ידיה על השולחן, נשענת לאחור. הפעם היא אף קמה לאחר מכן, אמרה "שאלות בסוף", והחלה להסביר. "זו תכנית שאינה משתמעת לשתי פנים", ירתה. "עלינו לבדוק שמא נפלה טעות בהצגת הנושא–" לפתע נעצרה, משהו תפס את תשומת לבה. "- כן? אם זה חשוב". סגן השר הביט בה, ראשו נוטה הצידה כשדיבר, "למה את לבושה כמו תוכי?"
הסובבים הנהנו בהסכמה. לבושה של השרה היה עשוי ללא ספק נוצות של תוכי. והיה לה גם מקור. שקט השתרר שוב. "תוכי", היא החלה לפתע מנפנפת בידיה שכעת היו כנפיים והחלה לצעוק: "תוכי! אני תוכי!" סובבת סביב השולחן, מפזרת נוצות במעופה המדומיין, "פאקא! פאקא! ישיבת ממשלה!"
הקריאות גרמו לתכונה בקרב העיתונאים המנומנמים בחדר והם החלו לדווח לאתרים ולעיתונים המעסיקים אותם על הדבר המוזר שאירע בישיבת הממשלה – "נראה כי השרה החליטה להיות תוכי״, ״כן, מה ששמעת״, ״אכן מדובר בתוכייה", "והיא סובבת אותנו, כן – כבוד השרה, אפשר מילה שאינה 'פאקא!'? נראה שלא, נמשיך לעדכן".
"בתוך כך", הסתיימה אחת הידיעות, "ביטל נתניהו את הבחירות הבאות והכריז על עצמו כקיסר". פאקא!
רוצות לקרוא עוד אביב מזרחי?