פרוייקט חמושים

ישראל מדורגת במקום השישי בעולם בייצוא נשק ותוצרת בטחונית והיא הראשונה בדירוג ייצוא בטחוני ביחס לתמ"ג. הסיבה שמדינה קטנה כמו ישראל מסוגלת להתחרות במעצמות כלכליות כארה"ב, ספרד, יפן, בריטניה או רוסיה על יצור ומכירת ציוד צבאי קשורה לנסיון שצה"ל והתעשיות הצבאיות רכשו במהלך שנים של ניהול ושליטה יום-יומית באוכלוסייה אזרחיות בגדה המערבית וברצועת עזה, זאת בנוסף למלחמות עם המדינות השכנות. למרות שהתעשיות הצבאיות מייצרות רווחים רבים למדינת ישראל, לא קיימת מערכת שקופה או מוסדרת של פיקוח על היצוא הבטחוני. בהיעדר פיקוח על יצוא של נשק, כלי לחימה, טכנולוגיה או אימונים צבאיים, אלה עלולים להגיע למדינות שיש עליהן אמברגו או לידיים לא רצויות.

המידע אודות מדינות היעד הסופי של היצוא הצבאי, כמו זהותם של העוסקים ביצוא, בשיווק ובתיווך, מוסתר מהציבור, בשל התנגדות עזה של משרד הביטחון.

בשנת 2007 נחקק חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, אשר נועד להסדיר את הייצוא של נשק ישראלי ולמנוע את הגעתו לידיים לא רצויות. על יישום חוק הפיקוח מוסמכים מנכ"ל משרד הביטחון או ראש האגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני (אפ"י). הבעיות עם חוק הפיקוח מצוינות כמה שנים ברציפות בדו"ח מבקר המדינה. הטענות המרכזיות של המבקר הן שמשרד הביטחון לא דורש את הדיווחים האמורים מהיצואנים ורוב פעולות האכיפה של אפ"י נעשות רק בתגובה למידע המתקבל מגורמים שונים על הפרה של החוק ולא באופן שוטף כפי שקובע חוק הפיקוח. בנוסף, אפ"י מעביר למנהל המכס נתונים חלקיים בלבד מרישיונות הייצוא שאושרו, באופן שלא מאפשר למנהל המכס למלא את תפקידו באופן מיטבי. כמו כן אין כוח אדם מקצועי עם ידע טכני רלוונטי מתאים באפ"י ובמנהל המכס שיכול לבדוק את תכולת המשלוחים ולהתאים אותם למסמכי הייצור. ישנם רק שלושה עובדים האחראים על אכיפת החוק בנוגע ל-6,800 יצואנים וכ-1,000 חברות הרשומים במרשם הייצוא הביטחוני, וכ-400,000 רישיונות שיווק וייצוא. שלושת העובדים גם אחראים על אכיפת החוק בנוגע לכל אותם ישראלים וחברות ישראליות שפועלים ללא רישיון.

---

ההתנהלות הקלוקלת על הפיקוח היא המחיר שמשלמים אזרחי המדינה על מה שנעשה בשמם. כמו כן מתקיימת פגיעה חמורה בשלטון הדמוקרטי כאשר משרד הביטחון נותן לאזרחים ולחברות לייצא נשק קטלני בזמן שלא מתקיים שום פיקוח בנושא, לא של הממשלה ולא של האזרחים.

פעולה מוצעת:

פנו לאפ"י (אגף פיקוח הייצוא) והזכירו להם את תפקידם ואת חשיבות הפיקוח על הנשק- שלחו להם את אחת מהתמונות והכתבות שלהלן במייל: [email protected]. כתבו בשורת הנושא במייל- "פיקוח אמיתי נדרש! מנעו הגעת נשק ישראלי לידיים של מפירי זכויות אדם!".

"היטלר טבח ב-3 מליון יהודים, אני אשמח לשחוט שלושה מליון מכורים"- המלחמה בסמים בפיליפינים והנשק הישראלי

נשיא הפיליפנים שפתח במלחמה חסרת רחמים בסמים במדינתו, קורא לחייליו להרוג 100 מכורים, ומצייד אותם בנשק ישראלי

הבולט שבקשרי המסחר בין ישראל לפיליפינים הוא סביב העסקת עובדי הסיעוד בישראל. עם זאת, בשנים האחרונות התחזקו קשרי המסחר הבטחוני בין שתי המדינות עם עסקאות בשווי מליוני דולרים בין הצבא והממשלה הפיליפינית עם חברת אלביט, רפאל והתעשיה האווירית. לאחרונה התבטא הנשיא הפיליפיני והבטיח לקנות נשק- רק מישראל.

נשיא הפיליפינים, רודריגו דוטרטה המכונה גם "המעניש", מנהל מאז בחירתו לנשיאות ביוני 2016 מה שהוא מכנה "מלחמה בסמים ובפשע המאורגן". הוא "נלחם" על ידי יצירת אווירה של פחד ואיום ברחובות הערים הגדולות במדינה, ועל ידי הוצאות להורג (ללא משפט) של אלפי אנשים בידי כוחות המשטרה ואזרחים אשר לוקחים את החוק לידיים. המלחמה כוללת כליאה של עשרות אלפים עד לאפס מקום בבתי הכלא המקומיים.  בעשרת השבועות הראשונים מאז הכרזת המלחמה נרצחו למעלה מ-2,400 אזרחים. כיום התקשורת מדווחת על למעלה מ-4,000 הרוגים. דוטרטה עצמו התבטא בתמיכה בחיסולים של סוחרי וצרכני סמים כאשר תידרך את המשטרה בראשון ליולי, יום השבעתו. "עשו את חובתכם, ואם תהרגו 1,000 אנשים בגלל שמילאתם את חובתכם, אני אגן עליכם" אמר לשוטריו, "אם אתם יודעים על מכורים, התקדמו והירגו אותם" אמר לקהל אזרחי באותו היום.
במסיבת עיתונאים ב-30 לספטמבר השווה עצמו להיטלר. "היטלר טבח ב-3 מליון יהודים, יש 3 מליון מכורים לסמים. אני אשמח לשחוט אותם. אם לגרמניה היה את היטלר… אולי לפיליפינים יהיה…" אמר והצביע על עצמו מאוחר יותר התנצל על דבריו, במסיבת עיתונאים שערך בבית כנסת אמר שהוא מתנצל על השימוש במילה "יהודים" אך עדיין מתכוון לרצוח 3 מליון אנשים. באותו מעמד הצהיר כי הורה לצבאו לרכוש נשק רק מישראל.

ב-20 לספטמבר, עשרה ימים לפני ההתבטאות הפרובוקטיבית באותה מסיבת עיתונאים, נאם דוטרטה בפני חטיבת הרגלים העשירית של הצבא המקומי ושיבח את תפקידה של ישראל במלחמה בסמים. הוא הוסיף ואמר כי 120,000 מחייליו יקבלו נשק ישראלי, גלוק 30, "הכי מהר שישראל יכולה לייצר אותם". ביום שהושבע לתפקיד בחר דוטרטה להיפגש עם שלושה שגרירים, שגרירי סין, יפן וישראל.

בתחילת נובמבר 2016, נעצרה עסקת נשק של 26,000 אקדחים בין ארה"ב לפילפינים סביב חששות אמריקאים בנוגע למצב זכויות האדם במדינה. האם דאגה זו לזכויות אדם, תוביל להגדלת הרווחים בקרב תעשיות הבטחון הישראליות? אגף פיקוח הייצוא במשרד הבטחון אמון על מניעת מצבים בהם נשק ישראלי ישומש להפרת זכויות אדם. האם כך יקרה?

פעולות מוצעות:

1. כתבו לשגרירות ישראל במנילה לחדול מקידום עסקאות הנשק, באמצעות הפייסבוק או ה-מייל.

2. כתבו לאגף ייצוא בטחוני במשרד הבטחון, ראש חטיבת אסיה, אפריקה והפסיפיק אייל כליף. הזכירו לו את תפקידו לוודא כי נשק ישראלי לא ישומש לרצח חפים מפשע.

אייל כליף/שגרירות ישראל במנילה שלום,
בימים אלה נשיא הפיליפינים, רודריגו דוטרטה נמצא בעיצומה של "מלחמה בסמים ובפשע המאורגן"- מתקפה אכזרית על אזרחיו הכוללת הוצאות להורג ללא משפט, כליאה ממושכת ושרירותית, טרור ואיומים ברחובות הערים. מדינות רבות ברחבי העולם מסרבות למכור נשק להפרות זכויות האדם בחסות מאבק זה,

אנא פעל/ו על מנת שנשק וטכנולוגיות ישראליות לא יסלים סכסוך זה גם כן.
בברכה,

התעשייה הביטחונית הישראלית בשירות האולימפיאדות

חברות ביטחוניות ישראליות, שמשווקות עצמן כ"מוכחות כיעילות בקרב", נקראות להתגייס להשתקת מחאות ופינוי תושבים לקראת המשחקים האולמיפיים

ברזיל היא היבואנית החמישית בגודלה של נשק ישראלי. הקשרים בין המדינות כה משגשגים, שב-2003 פתח צבא ברזיל משרד בתל אביב, במטרה לתאם עסקאות בשווי מליונים רבים עם התעשיה הישראלית. הקשרים בין המדינות התחזקו אף יותר סביב אבטחת אולימפיאדת ריו 2016.חברת ISDS הישראלית הייתה הספק הבטחוני הרשמי של אולימפיאדת ריו, ודאגה לספק לצוותים הבטחוניים המקומיים אסטרטגיות, מענה וכלים לטיפול והתמודדות עם אתגר אבטחת אירועי האולימפיאדה. לצד חברת ISDS פעלו עוד כ-30 חברות ישראליות. ההשקעה הממשלתית באולימפיאדה זכתה להתנגדות רבה מצד תושבי ברזיל, שכללה הפגנות רבות שדוכאו באכזריות כנגד עקירת אלפי תושבי פבלות עניות מבתיהם זאת כדי לפנות מקום למתקנים האולימפיים.

עקירת תושבים עניים מבתיהם הייתה חלק מההכנות לאולימפיאדה של בייג'ינג ב-2008 גם כן. בעוד שסין ידועה בהפרות זכויות האדם הרחבות שלה, האולימפיאדה היוותה מהלך יחצ"ני עבור הממשלה לשינוי התדמית ולהראות כי המדינה פתוחה לכלכלה ותרבות בינלאומית. לפי דווחים, בבייג'ין פונו כ-1.25 מליון אנשים מבתיהם לבניית המתקנים האולימפיים. חברות ישראליות רבות לקחו חלק באבטחת המשחקים כמו גם בהכשרת כוחות אכיפת החוק הסיניים להתמודדות עם מחאה אזרחית, אלימה ולא אלימה, מצד קבוצות אויגוריות וטיבטיות שמבקשות עצמאות.

גם באולימפיאדת לונדון ב-2012 נכחו חברות ישראליות, כאשר בעקבות האולימפיאדה התקיים שינוע כוחות צבאיים לעיר במספר הגדול ביותר שנצפה מאז מלחמת העולם השניה. בין השאר, תפקידם בלונדון היה גם לדכא מחאות כנגד הוצאות ממשלתיות.

בעוד האולימפיאדות מסמלות שיתוף פעולה בינלאומי, תחרותי ובלתי-אלים בין מדינות ואזרחי העולם, פעמים רבות הן נותנות גיבוי רב לפיתוח והכנסת טכנולוגיות בטחוניות למדינות המארחות וליצירת שיתופי פעולה בטחוניים שמפרים את זכויות האדם של רבים. חברות ישראליות מנצלות את המומנטום למכירה של ציוד וניסיון אשר חלק מהיוקרה שלו היא בכך ש"הוכיח את עצמו בקרב" מול אזרחים פלסטינים בשטחים ובמזרח ירושלים או בעזה.

פעולה מוצעת:

כתבו בעמוד הפייסבוק של הוועד האולימפי הבינ"ל.– צטטו בפניהם טקסט זה, באנגלית.

מי בונה חומה טוב מישראל? הסיוע האמריקאי והגבול עם מקסיקו

מניות החברה שהייתה שותפה בבניית גדר ההפרדה זינקו כשטראמפ נבחר – כי היא צפוייה להשתתף בבניית החומה בגבול מקסיקו-ארה"ב

בכל הנוגע לטכנולוגיות שליטה על מערכות גבול, ישראל ממצבת עצמה פעם נוספת כמעצמה בטחונית. תחת שמירה על האתוס "מדינה קטנה מוקפת אויבים" השתלבה התעשייה הבטחונית יחד עם כוחות הבטחון בפיתוח תשתיות בטחון במעברי גבול יבשתיים, אוויריים וימיים, שמעמיקות את תפיסת הפחד מהטרור הפלסטיני. מרבית הטכנולוגיות פותחו בעקבות בניית גדר ולאחר מכן חומת ההפרדה ב-2002.

נשיא ארה"ב הבא, דונלד טראמפ, נבחר בין השאר בזכות הבטחת הקמפיין שלו, לבנות חומה בגבול ארה"ב-מקסיקו, ולגרום למקסיקו לשלם עליה. בשבוע שנבחר טראמפ לנשיא ארה"ב, מנייתה של חברת מגל מערכות ביטחון זינקה ב-19% בנאסדק, ככל הנראה סביב הבעת הנכונות של מנכ"ל החברה להשתתף בבניית חומת ההפרדה בגבול ארה"ב-מקסיקו. חברת מגל, המספקת מערכות שליטה היקפית, משתפת פעולה עם ממשלות וצבאות ברחבי העולם, ביניהם ממשלת קניה וצבא ערב הסעודית. מגל היא אחת החברת שתרמו לבניית מערכת הגבול של חומת ההפרדה. זוהי דוגמה לטכנולוגיה אשר בעקבות "הצלחתה" בשיטור, לחימה ומעקב אחר האוכלוסיה הפלסטינית זכתה להצלחה במוקדי סכסוך ברחבי העולם.

הקשרים הבטחוניים בין ישראל לארה"ב מקבלים זרז גדול בדמות הסיוע הצבאי של ארה"ב לישראל  אשר מהווה 52% מכלל הסיוע שמעניקה ארה"ב למדינות בעולם. בעבר, ארה"ב אפשרה לרבע מהסיוע הצבאי שניתן לישראל לשמש לרכישות מקומיות אולם, הטבה זו הייתה ייחודית לישראל כיוון שהסיוע הצבאי האמריקאי לכל שאר המדינות מיועד במלואו לרכישות באמריקה ובכך מסבסד את תאגידי הנשק המקומיים שלה. בהסכם הסיוע החדש שנחתם השנה, ההטבה בוטלה. בתמורה לסיוע האמריקאי ישראל מאפשרת מספר הטבות לארה"ב כגון: מעבר חופשי למטוסי קרב מעל ישראל, בסיסי המראה ותדלוק בישראל, גישה חופשית לנמלי חיפה, אשדוד ואילת, שיתוף מודיעיני, אחסון טילים, תחמושת ורכבים ממוגנים.

כשהרכיב טראמפ את "צוותי הנחיתה"- הצוותים שאמונים לעזור לו להתאקלם בתפקידו החדש כנשיא, מינה בהתנדבות נציג מענקית הנשק אלביט לעזור להכשירו בנושא בטחון.

פעולה מוצעת:

הורידו את הדירוג של רשות המכס והגנת הגבולות בפייסבוק לכוכב אחד- צרפו טקסט זה כתגובה.

על מי נועדו להגן 100,000 כלי ירייה חדשים בישראל?

100,000 כלי ירייה חדשים במרחב האזרחי, בתנאים של מדיניות ירי מתירנית, מפחיתים ולא מגבירים את הביטחון האזרחי

מאז אוקטובר 2015, מנהיג השר לביטחון פנים מדיניות כלי ירייה חדשה, המאיצה את חימוש המרחב האזרחי בנשק חם ומתירה רסנים על השימוש בו. מדיניות זו הקלה בתנאים לקבלת רישיון ולחידושו, הורידה את גיל המינימום לקבלת רישיון, מעודדת נשיאה מתמדת של כלי ירייה והתירה למאבטחים נשיאת נשק לאחר סיום העבודה. על פי מידע שנמסר ליוזמת "האקדח על שולחן המטבח", בין אוקטובר 2015 למאי 2016 אישר המשרד לביטחון פנים תוספת של כ-105,700 כלי ירייה חדשים למרחב האזרחי במדינה וכ-15,700 רישיונות חדשים לנשיאת נשק.

לטענת השר, הפצה מוגברת של כלי ירייה היא אמצעי הגנה על אזרחים ואזרחיות. בפועל השלכותיה קטלנית ופוגענית. על פי נתונים שאספה יזמת "האקדח על שולחן המטבח", 118 בנות ובני אדם נורו למוות בשלושת החודשים האחרונים של 2015, ב-166 אירועי ירי. לפחות 10% מההרוגים נורו בטעות או זוהו בטעות כתוקפים. אחרים נורו למוות כשניתן היה לעוצרם (הנתונים המפורטים כלולים בדוח מקיף שיראה אור בקרוב). מנתונים אלה עולה שהמדיניות החדשה מתירה ומעודדת ירי על מנת להרוג. פרקליטות המדינה והמשטרה אף מצאו לאחרונה כי "חיילים משבשים זירות פיגועים שבהן נורו מחבלים ואזרחים פלסטינים". מדיניות מתירנות זו גבתה כבר חיי חפים מפשע.

המחבל ברח, אז יריתי באשתי/ שלומית הברון

תוספת של למעלה מ-100,000 כלי ירייה וכמעט 16,000 בעלי רישיונות באווירה של התרת רסן ועידוד ירי על מנת להרוג הם פגיעה בביטחון האישי האזרחי ולא אמצעי הגנה.

פעולה מוצעת:

שלחו לשר לביטחון פנים תביעה לגינוי חד-משמעי של נוהג הירי על מנת להרוג והודעה על הידוק הפיקוח.

לכבוד
חבר הכנסת גלעד ארדן
השר לביטחון פנים, הממשלה
בפקס: 02-6753982
(או בדוא"ל: [email protected])

כבוד השר לביטחון פנים שלום רב,

אני עוקב/ת בדאגה רבה אחרי מדיניות כלי הירייה החדשה בהנהגתך. בעוד שהצדקת אותה בצורך בהגנה מוגברת, השלכותיה קטלניות וכוללות אחוז ניכר של הרג "בשוגג" ושל הריגה בנסיבות שאפשרו מעצר. על פי נתונים שאספה יזמת "האקדח על שולחן המטבח", לפחות 10% מ-116 בנות ובני האדם שנורו למוות ב-3 החודשים האחרונים של שנת 2015, נורו בטעות או זוהו בטעות כתוקפים. אחרים נורו למוות כשניתן היה לעוצרם. באווירה מתירנית זו אישר לאחרונה משרדך תוספת של כ-105,700 כלי ירייה וכ-15,700 רישיונות חדשים לנשיאת נשק. ריבוי הנשק הקל בתנאי התרת רסן מגבירה את האיום על אזרחיות ואזרחים. הגברת הביטחון האישי האזרחי דורשת גינוי ברור מצידך של נוהג הירי על מנת להרוג והודעה על הידוק הפיקוח על שימוש בנשק קל וברישויו.

בכבוד רב,

כך מכשיר הכיבוש כוחות ביטחון אמריקאים

משלחות מארה"ב מגיעות בהמוניהן לישראל כדי לעבור הכשרות צבאיות – דווקא בשטחים הכבושים

מדי שנה, ובעיקר מאז האינתיפאדה השניה, אלפי נציגים מרשויות אכיפת החוק של ארה"ב מבקרים בישראל במסגרת משלחות והכשרות מגוונות. במסגרת ביקורים אלו הם נפגשים עם נציגי כוחות האכיפה הישראלים ולומדים על טקטיקות של שיטור אוכלוסייה תחת כיבוש, מבקרים במקומות כמו קבר רחל, חברון, מזרח ירושלים ונתב"ג. ההכשרות נערכות על ידי עמותות וחברות פרטיות בשיתוף עם משטרת ישראל ומשרד הבטחון. עמותות וחברות פרטיות (תגלית, הליגה נגד השמצה, GILEE,JINSA) מארגנות את ההכשרות מכיוון שישראל נחשבת למעצמה מובילה בנושא, או כפי שמפכ"ל משטרת וושינגטון די.סי הגדיר- "ההרווארד של לוחמה בטרור", אשר לרבים יש מה ללמוד ממנה. בעוד האידאולוגיה של העמותות שונות זו מזו, כולן בעלות אג'נדה פרו-ישראלית חזקה שצובעת את ההכשרות בצבעי הסברה.

הליגה נגד השמצה, ארגון יהודי ותיק שנלחם באנטישמיות וגילויי גזענות, שולחת להכשרות בישראל מאז 2004 למעלה מ-200 נציגים בכירים ו-100,000 קצינים של שלטונות האכיפה בארה"ב, אשר מייצגים למעלה מ-100 סוכנויות שונות. מדובר בסמינר בן שבוע בישראל ופגישה עם נציגים מהמשטרה, צה"ל וסוכנויות מודיעין, יחד עם הכשרה במניעה ותגובה לפיגועי טרור, האבולוציה של פעילויות טרור והטקטיקות שלהן, מנהיגות בעת טרור, איסוף מודיעין ושיתוף מידע, שימוש בטכנולוגיה במלחמה בטרור, איזון המאבק בפשיעה ובטרוריזם ועוד. "התכנית, […] מתוכננת באופן שאמור לסייע לאנשי אכיפת חוק אמריקאים להבין ממקור ראשון את ההשפעה הפסיכולוגית של טרור על החברה האזרחית, ולאפשר להם לבוא במגע ישיר עם עמיתיהם במשטרה הישראלית" נכתב באתרם.  העובדה שארגון הטוען לפעולה נגד גזענות מבקש להקנות לגורמי אכיפת חוק אמריקאים פרקטיקות של גורמי בטחון ישראליים תוך כדי התעלמות מהאלימות המופעלת על פלסטינים היא בגדר אבסורד- אבסדורד כחלק ממערך "הסברה" של ישראל. השוטרים המגיעים לומדים כיצד לשלוט על עם כבוש, כיצד לראות בציבור הערבי כאויב.

בשנת 2011, מפכ"ל משטרת סנט לואיס, טימותי פיץ', הצטרף למשלחת של הליגה נגד השמצה אל סמינר לחימה בטרור לאומי שכלל טיול של שבוע בישראל במטרה לקבל הכשרה בטקטיקות ואסטרטגיות של המשטרה הישראלית, הכשרה שהועברה ע"י מפקדים בכירים במשטרה הישראלית ושירותי ביטחון ומודיעין ישראלים. ג'ון מירנדה, פרשן משפטי אמריקאי טוען כי האלימות המשטרתית הגואה שאנו רואים באמריקה בשנים האחרונות מקושרת בבירור להכשרות שניתנו לשוטרים רבים בישראל מאז ה-11/9. לדבריו, השוטרים שטסים לישראל מכשירים את ראשי היחידות שלהם בטקטיקות שלמדו. ראשיד חאלידי מאוניברסיטת קולומביה מתאר את תהליך המיליטריזציה של המשטרה האמריקאית בעקבות ההכשרה בישראל: "אם המשטרה האמריקאית והשריפים חושבים שהם במצב של כיבוש בשכונות כמו פרגוסון ומזרח הארלם, ההכשרה הזאת היא ראויה לחלוטין- הם לומדים איך לדכא עם, איך למנוע מהם את זכויותיהם ואיך להשתמש בכוח כדי לדכא אוכלוסיה"

פעולה מוצעת:

כתבו לליגה נגד השמצה בפייסבוק – "האם כך אתם מכשירים גורמי אכיפת חוק אמריקאיים בישראל? האם זו מלחמה בשנאה?"

התקשורת הישראלית: בין העדר ביקורתיות לשיווק תעשיות בטחוניות ישראליות

לא רק שהתקשורת נוטה לשתוק בעניין מעורבות הנשק הישראלי במלחמות אזרחים בעולם, היא גם מהללת את הפיתוחים הישראלים שמשווקים לחו"ל עם הכותרת "נוסה בשדה קרב"

התעשייה הבטחונית של ישראל היא אחת הענפות בעולם, ומורכבת ממאות חברות פרטיות וממשלתיות המתנהלות לרוב ללא פיקוח ממשלתי מעמיק, על אף קיום חוק בנושא. כל שנה מושקעים מאות מיליונים מתקציב הביטחון בשיווק התעשייה הבטחונית, בקידום שיתופי פעולה עם חברות פרטיות ובמיצוב התעשייה הישראלית בקדמת הבמה העולמית.

כ-80% מהייצור הביטחוני בישראל משווק לכ-130 מדינות שונות. בשנת 2015 הרווחים מהתעשייה עמדו על 5.7 מיליארד דולרים, מקום שישי בעולם, כמו כן ישראל היא יצואנית הנשק הגדולה בעולם ביחס לתמ"ג.
התקשורת הישראלית פעמים רבות מציגה את התעשיות הביטחוניות כמייצרות רווח כלכלי, קידמה ונראות חיובית לישראל ברחבי העולם, ואינה שואלת שאלות אודות העלות הכלכלית והאנושית של תעשיות אלו ואינה פועלת באופן סדרתי לחשיפת השחיתות הנרחבת בתחום. פעמים רבות, התקשורת הישראלית מפרסמת מידע פרסומי ושיווקי על התעשיות השונות.

בדיקטטורות ומשטרים מפרי זכויות אדם הצדדים בלחימה, כמו גם הממשלות, משתמשים בתוצרי התעשיות הביטחוניות הישראליות. מסודן לברזיל וסרי לנקה, דם רב נשפך הודות לנשק הישראלי המשוכלל, גם כיום. ישראל הגיעה למעמדה כאחת מהמובילות בעולם בייצוא ביטחוני, היות וכל פיתוח חדש מנוסה מיד בשטחים הכבושים ומקבל חותמת של "נוסה בשדה הקרב". כל זאת לא נשמע מפי התקשורת הישראלית, שמספקת לתעשיות הביטחוניות פלטפורמה להצגת מרכולתם ולא רק זאת, אלא אף משבחת ומהללת את הפיתוחים החדשים ועסקאות המיליארדים.

משיחותנו עם בכירים בתקשורת, נהיה לנו ברור כי כתבים העוסקים בתחומי צבא ובטחון, נמצאים בקשרים קרובים לבכירים בתעשיות הביטחוניות בישראל. פעמים רבות הם נהנים מטיסות לכנסים, מתנות ואף הצצה לפרטים חסויים. כך, השיח הישראלי אינו ער להשפעה העמוקה של התעשיות הבטחוניות על כלכלת המדינה ועל חיינו כאזרחים.

פעולה מוצעת:

שתפו את הסרטון על קירות עמודי הפייסבוק של גופי תקשורת המיינסטרים בישראל, האם כך נראה בטחון בעיניכם?

https://www.facebook.com/hamushim/videos/1292280570816280/

הנשק הישראלי שטובח בדרום סודן