ב-13 בספטמבר יתכנסו 48 חברי מועצת לשכת עורכי הדין להצביע על זהות שני הנציגים שלהם בועדה למינוי שופטים. מי שיבחרו בוודאות להיות שני הנציגים יהיו אפי נוה, יו"ר לשכת עורכי הדין ועו"ד אילנה סקר, מי ששימשה בשנתיים וחצי האחרונות נציגה בוועדה הזו .
איך אפשר לדעת בוודאות גדולה כל כך שהם אלו שיבחרו? פשוט מאוד. כפי שפורסם בישראל היום, הם היחידים שהגישו מועמדתם.
לקריאת פרוטוקול הודעת לשכת עורכי הדין לחצו כאן.
האם אף אחד מבין עשרות אלפי עורכי הדין הפועלים בישראל לא רוצה להיות חבר בוועדה היוקרתית שבוחרת את כל השופטים בישראל, מהזוטרים ועד לשופטי העליון? האם התפקיד עד כדי כך לא פופולרי?
הסיבה אינה פופולריות, כמובן. כדי שתאושר מועמדותו של מי שרוצה להיות חבר בוועדה למינוי שופטים, יש צורך בחתימות של שלושה מחברי המועצה הארצית של עורכי הדין. אחרי שעוברים את המשוכה הזאת, נבחרים בהמשך מי שיש להם את המספר הרב ביותר של הקולות מבין עשרות חברי המועצה.
על פניו, זו לא נראית משימה מסובכת במיוחד ונשמע כמו בחירות רגילות למדי, אבל כאשר במועצה יש ליו"ר הלשכה אפי נוה קואליציה רחבה, קשה לראות מתמודד שהיה יכול לגבור עליו על אף שהבחירות חשאיות. למעשה, קשה לראות מתמודד שיצליח מלכתחילה לגייס חברי מועצה שיסכימו לחתום בגלוי על מועמדותו.
אפילו עו"ד יחיאל כץ, בכיר בלשכת עורכי הדין שסיכם עם נוה בראשית כהונתו כי יהיה נציג הלשכה בוועדה למינוי שופטים, החליט שלא להגיש את מועמדותו בסופו של דבר לבקשת נוה. כץ, שהיה נציג לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי היועץ המשפטי לממשלה ותמך במינויו של אביחי מנדלבליט לתפקיד החשוב אישר כי היה לו סיכום עם נוה לפיו הוא יתמנה לנציג הלשכה בוועדה, אך אין בו כעס על נוה:
"ראש הלשכה החליט שהוא רוצה להיות בוועדה ומנה בפני את השיקולים שלו. אני יכול להבין אותם כי בעיני הם עולים בקנה אחד עם המטרות של חברי הלשכה וזו לא פראזה. בוועדה יושבת שרת המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון וראש הלשכה סבור – וזה לגיטימי – שאם הקודקודים של המערכות המשפטיות יושבים שם אז גם הוא צריך לשבת שם. אם היו בוחרים מועמד אחר אולי הייתי רואה את זה בעין לא יפה".
כאשר יבחר, נוה יאלץ להיפרד מייצוג בחלק גדול מהתיקים שלו, כפי שקובע סעיף 53א לחוק לשכת עורכי הדין :
"עורך דין שהוא חבר בוועדה לבחירת שופטים, בוועדה למינוי חברי בית דין דתי או בוועדה לבחירת רשמי הוצאה לפועל לא ייצג צד בבית משפט, בבית דין דתי, בבית דין לעבודה או בלשכת הוצאה לפועל שהשופטים, הדיינים או רשמי ההוצאה לפועל המכהנים בו נבחרים או מתמנים על יסוד המלצת הועדה שבה הוא מכהן, כל עוד הוא חבר באותה ועדה; הוראה זו לא תחול על ייצוג צד בבית המשפט העליון, בבית דין דתי לערעורים או בבית הדין הארצי לעבודה".
בוועדה למינוי שופטים הכפופה למשרד המשפטים יושבים 9 חברים והם אלו שמחליטים על כל מינוי ו/או קידום של שופטים בישראל. בוועדה חברים שלושה נציגים של בית המשפט העליון ובכלל זה הנשיאה, שני נציגים של ממשלת ישראל ובהם שר המשפטים, שני נציגים של כנסת ישראל (בדרך כלל ח"כ מהאופוזיציה וח"כ מהקואליציה), ושני נציגים של לשכת עורכי הדין.
בוועדה הנוכחית מכהנים נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור והשופטים אסתר חיות וסלים ג'ובראן, שרת המשפטים איילת שקד ושר האוצר משה כחלון, חברי הכנסת נורית קורן מהליכוד ורוברט אילטוב מישראל ביתנו ועורכי הדין סקר וזועבי.
איפה אפי? בקרוב גם הוא יהיה חלק מהפוטו אופ. הוועדה לבחירת שופטים
בבחירות האחרונות לבית המשפט העליון הייתה מחלוקת לגבי מינויי ארבעת השופטים בין הנשיאה מרים נאור לשרת המשפטים אילת שקד. נציגי לשכת עורכי הדין היטו את הכף לטובת שקד אשר היחסים בינה ובין נוה נחשבים מצוינים.
בעבור שקד מדובר היה באחד ההישגים הגדולים שלה מאז נכנסה לתפקיד שרת המשפטים, ובקהילה המשפטית ייחסו את ההישג הזה לתמיכת לה זכתה מלשכת עורכי הדין בשל מערכת היחסים החמה השוררת בין נוה לבין השרה ובכלל בין נוה לבית היהודי. נוה גם נחשב מקורב ליו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ניסן סלומינסקי (מי שעדיין חשוד היום על ידי המשטרה בפרשת הטרדות מיניות). ועל פי פרסומים בעבר מאות עורכי דין התפקדו לבית היהודי.
כבר היום נחשב נוה בעיני רבים לבעל השפעה גדולה על בחירת שופטים בשל קרבתו לנציגים בה. שני נציגי לשכת עורכי הדין הנוכחיים בוועדה למינוי שופטים, עורכי הדין סקר וזועבי, נבחרו בתמיכת נוה ונחשבו למועמדים של סיעתו בלשכה כשהיה יו"ר ועד מחוז תל אביב, זמן קצר לפני שנבחר לתפקיד יושב ראש הלשכה. עו"ד סקר אף מונתה בעבר כבוררת על ידי הועד המרכזי של הלשכה בראשו עומד נוה, מינוי בעל ערך כספי, ומונתה על ידו ליו"ר משותפת בוועדה הארצית של הלשכה לביטוח. היא מופיעה בפאנלים רבים בכנסים של לשכת עורכי הדין
לשופטים עצמם יש מערכת יחסים ענפה עם לשכת עורכי הדין. רבים מהשופטים מעבירים השתלמויות בלשכת עורכי הדין ומככבים בכנסי הלשכה. הם אף נוסעים לעיתים למשלחות לחו"לביחד עם בכירי לשכת עורכי הדין ובהם אפי נוה.
בנוסף ביכולתו של נוה וגורמים נוספים בלשכה גם להפנות לשופטים בדימוס בוררויות גדולות ששכר טרחה שמן בצידן. (כתבה על הדרך שבה הלשכה מחלקת בוררויות – כאן).
נוכח ההשפעה הזו של נוה על שופטים אפשר אולי להבין מדוע הקפידו כמה מהבכירים בהם לפקוד את אירוע הבריתה שערך לבתו לפני כשנתיים, בסמוך לבחירתו ליור הלשכה. עד כה, המשיך נוה להופיע בבית המשפט, זאת למרות שללשכת עורכי הדין השפעה אדירה על הקריירות של שופטים בישראל. בעניין זה נוה אינו שונה מקודמיו בלשכה שכן אין כל חוק שמונע מיו"ר לשכת עורכי הדין להופיע בפני שופטים.
"ראש הלשכה החליט שהוא רוצה". אפי נוה
מיידעים את ידיעות
בחודשים האחרונים פרסם אלי סניור, כתב הפלילים של ynet, כמה סיפורים מהדהדים שכיכבו בכותרת הראשית של ידיעות אחרונות.
ב-3 ביולי הוא חשף כי הורי הילדות שהתלוננו נגד המורה הפדופיל מתל אביב שאול שמאי מכינים תביעה נגד משרד החינוך עירית תל אביב ובית הספר.
יום לאחר מכן חשף כי אמיר פיי גוטמן תובע את בית החולים איכילוב שאבחן אותו בטעות כחולה סרטן ב-5 מיליון שקלים, ובשבוע שעבר שוב כיכב בשער ידיעות אחרונות עם חשיפה על כך שהצעירה דורון גונן שהפכה לנכה בעקבות פגיעה בעת בילוי במועדון הפורום הגישה תביעה נגד בעלי המועדון, עיריית באר שבע והמשטרה ושהיא דורשת פיצויים בסך 8 מיליון שקלים.
סניור הוא כתב פלילים ותיק בידיעות אחרונות וידוע כעתיר חשיפות, אבל קו אחד ומעניין עובר בין שלוש החשיפות האלו, שלוו גם בכתבות המשך נרחבות בעיתון:
את שלושת התובעים מייצג עו"ד אפי נוה, הבעלים של משרד עורכי הדין נוה-אטיאס. בשלושת המקרים נוה קיבל תמונה וסיקור, שערכם עבור משרד פרטי אדיר וקשה לכמת אותו. אז נכון שעיתונאים רבים נוהגים לצ'פר עורכי דין שמעבירים להם ידיעות בלעדיות בעלות ערך בתמונות, אבל במקרה הזה שווה להתעכב עוד רגע על עורך הדין המדובר וגם על העיתונאי שסיקר אותו.
אבל נוה כזכור הוא לא עוד עורך דין רגיל או עוד בעלים של משרד גדול. הוא יו"ר לשכת עורכי הדין. וזה הופך אותו לבוס של דוברת הלשכה, נעמה כהן פרידמן. פרידמן, שלפני שהתמנתה להיות דוברת הלשכה הייתה גם היא כתבת משפט של ynet, היא בת זוגו של אלי סניור.
בתגובה לשאלה מדוע הוא ממשיך לסקר את ענייניו של נוה למרות שנוה הוא המנהל של בת זוגו מסר סניור: "אני גאה לחשוף כל סיפור או סקופ אפשרי. אם יש לך מידע מעניין אשמח לקבל אותו גם ממך".
היחסים של נוה וידיעות לא התחילו שם. ב-2014, כפי שחשף מבקר התקשורת של אתר מאקו אביב הורוביץ, גנז ידיעות אחרונות תחקיר של העיתונאי אמיר שואן אודות נוה. לפי הורוביץ, שואן החל לעבוד על כתבת תחקיר שבמרכזה עומד נוה ולידיו הגיעו גם הקלטות ומסמכים שונים. בשלב מתקדם של התחקיר, שיועד לפרסום במוסף "7 ימים", נשלחה מידיעות אחרונות לעו"ד נוה רשימה לא קצרה של שאלות הקשורות לסוגיות בהן עסקה הכתבה, חלקן רגישות ונפיצות.
נוה באמצעות משרד עורכי הדין קסוטו-נוף שעבד עם לשכת עורכי הדין וביחד עם יועצי התקשורת מאיר סויסה וניר חפץ, יועצם הקרוב של בני הזוג נתניהו, הפעילו לחץ על העיתון והצליחו להביא לגניזת התחקיר אודותיו. מאז מערכת היחסים של נוה ולשכת עורכי הדין עם העיתון של המו"ל נוני
מוזס התהדקה עד כדי שיתוף פעולה מסחרי עם הלשכה תמורת תשלום לעיתון.
לנוה יש עוד קשרים בתקשורת. איתמר לוין כתב המשפט באתר ניוז וואן של יואב יצחק הוא כתב ותיק ומוערך. במסגרת תפקידיו הוא מסקר גם עניינים הקשורים בלשכת עורכי הדין ובאפי נוה. במקביל לסיקור הלשכה, לוין גם נותן לה שירותים.
פנינו ללוין וביקשנו את תגובתו והוא מסר:
שלום שרון. זוהי תגובתי המעודכנת – נא פרסמי אותה במלואה.
בשולי הדברים: נא ראי את פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בירושלים בנוגע לפרטי העסקתה של שרה נתניהו בעיריית ירושלים. שם נקבע, שאפילו לגבי רעיית ראש הממשלה – היקף שכרה (מגוף ציבורי) הוא עניינה הפרטי. קל וחומר כאשר מדובר בעיתונאי שהוא אדם פרטי. לכן, אני סבור שכדאי שתבחני היטב את פרסום הסכום שאני מקבל – לטענתך – מן הלשכה. תודה.
שרבוב שמי למאבק האישי שמנהלת גב' שפורר נגד הלשכה והעומד בראשה, הוא הפרה של חוק הגנת הפרטיות. צר לי שזו הדרך שבחרה מי שמציגה את עצמה כלוחמת למען טוהר המידות.
לגופם של דברים: אני מעניק למחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין (ולא לוועד המרכזי בראשותו של אפי נוה) שירות של סיקור פסקי דין – דבר שאינו מוסתר, שכן שמי מופיע בגלוי בפרסומי המחוז. מטבע הדברים, שירות זה ניתן בתשלום שהיקפו הוא ענייני הפרטי. הדבר נעשה בידיעה ובאישור של הממונים עלי באתר News1.
אינני מסקר את ענייני לשכת עורכי הדין ואינני מסקר את ענייניו של אפי נוה, מעבר לסיקור חדשותי שגרתי ואובייקטיבי של אירועי הלשכה ותיקים משפטיים בהם היא מעורבת – בדיוק כפי שאני מטפל בעשרות גופים ואישים אחרים. אינני כותב על הפוליטיקה הפנימית של הלשכה, ולמיטב זכרוני גם אינני מסקר – ודאי לא בצורה "שוטפת" – את דבריו ופעולותיו של אפי נוה.
אני כן נותן ביטוי גם לחדשות "שליליות" מבחינת הלשכה והעומד בראשה, כמו למשל פסקי דין משמעתיים בהם נפסק נגד הלשכה ועתירות נגד בחינות ההסמכה. גב' שפורר עצמה אמורה לדעת זאת בצורה הטובה ביותר, לאור האופן בו סיקרתי את מאבקה המשפטי מול הלשכה. לצערי, גם מעובדות אלו היא בחרה להתעלם.
מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: הבהרנו לך מספר פעמים כי מאחר ומתנהל נגדך הליך משפטי אין בכוונתנו להתייחס לפניותייך. נא לחדול מלפנות ולהטריד בעלי תפקידים בלשכת עורכי הדין.
גילוי נאות: לשכת עורכי הדין ואפי נוה הגישו תביעה בסך מיליון שקל כנגד שרון שפורר על כתבות שפרסמה במקום הכי חם בגהנום וכן פרסומים בדף הפייסבוק שלה. לאחרונה עבר התיק לגישור בין הצדדים אצל השופטת בדימוס הילה גרסטל.
שיחה עם עו"ד יחיאל כץ:
נכון שהיה לי סיכום עם עו"ד אפי נוה, למרות שזה לא היה משהו חתום, שאהיה הנציג של הלשכה בוועדה למינוי שופטים במקומו של עו"ד חאלד זועבי, אבל הדברים השתנו וכרגע זה לא מתאים. אני לא רוצה להיכנס לשיקולים פוליטיים, אבל אני יכול להבין את השיקולים של יו"ר הלשכה שעולים בקנה אחד עם המטרות של חברי הלשכה וזו לא פראזה.
בוועדה יושבת שרת המשפטים ויושבת נשיאת בית המשפט העליון וראש הלשכה סבור וזה לגיטימי שאם שם יושבים הקודקודים של המערכות המשפטיות אז גם הוא צריך לשבת שם. זה שיקול לגיטימי. ואני מניח שהוא גם נשאל על ידי שרת המשפטים ועל ידי נשיאת בית המשפט העליון למה הוא לא יושב בוועדה.
היו גם מקרים בעבר של ראשי לשכה שישבו בוועדה. מי שנבחר מטעם הלשכה לכהן בוועדה הרי לא יכול להופיע אלא בבית המשפט העליון שם כבר אין לו השפעה. אז עו"ד שלמה כהן כשהיה יו"ר לשכה העדיף לא לותר על הופעה בבתי משפט, אבל לעומתו עו"ד יורי גיא רון רצה להיות בוועדה כי רצה להיות במקום בו נופלות החלטות הרות גורל. כלומר אולי לא הרות גורל אבל מאוד חשובות. אז עכשיו יו"ר הלשכה רוצה להיות שם וכאמור זה לא שיקול שאני מבטל או פוסל. אם היו מעדיפים מישהו אחר אולי הייתי רואה את זה בעין לא יפה – אבל במקרה הזה אני מבין את השיקולים שלו והוא גם אמר לי את זה באופן ברור שהוא ירצה להיות שם כי זה מקום חשוב ואנחנו רואים כמה זה משפיע בשנים האחרונות ולכן הוא רוצה להיות שם אישית. אני אמרתי לו שאני אהיה האחרון שיפריע לו.
אוקי, אבל בכל זאת גם אם אפשר להבין את השיקולים שלו הרי בחוק לשכת עורכי הדין אין סעיף שאומר שראש הלשכה יהיה חבר הועדה. אתה אולי החלטת לא לגשת אבל גם לא רואים אף מועמד אחר שניגש…
נכון. וראיתי ב"ישראל היום" שיש ביקורת על כך שזה משטר אפל אבל זה לא נכון. כי מדובר במי שמייצג את הלשכה ומי שעשה בה מהפך מלשכה שיש בה זירת התגוששות ורפש ללשכה שמדברת בקול אחיד ואם ראש הלשכה רוצה להיות שם הוא צריך להיות שם. המעמד שלו דומיננטי יותר משל כל אחד אחר. גם משלי אני לא רואה בזה פגיעה.
אני יודע שההסתכלות שלכם היא אחרת – ולא היא. היתרון שהלשכה מונהגת בלי סיעתיות הוא גדול מאוד לעורכי דין. אני מסתכל באספקט אגואיסטי לעורכי דין. בסופו של דבר אנחנו הסתדרות עורכי הדין.
אם תרצו או לא תרצו נוה עושה את העבודה בלשכה הכי טוב שיש.
מאיזו בחינה?
מבחינת מעמד בציבור, מעמד בקרב עורכי הדין, מעמד במשרד המשפטים. בכל מכונה יש חריקות כאלו ואחרות.
אם כבר אנחנו מדברים, האם נראה לך תקין שעו"ד אילנה סקר שהיא חברה בוועדה למינוי שופטים כבר היום קיבלה בוררות מועד הלשכה בראשותו של אפי נוה
אני לא יודע על דבר כזה.
חשפנו את זה במקום הכי חם בגהנום ואני יכולה לשלוח לך פרוטקול שעליו התבססנו
אני לא קיבלתי אף בוררות ואני לא מצפה לקבל. דווקא ראש הלשכה הקודם שלא הייתי במחנה שלו כן מינה אותי כבורר. אני לא פוסל קטגורית כל מי שפועל בלשכה מלשמש בורר. אם מישהו יקבל כמה בוררויות ואחרים לא יקבלו אז ניחא..
זו נקודה חשובה מה שאתה אומר. כי בעצם אנחנו לא יודעים מי מקבל בוררויות כי זה לא שקוף
יש לכם את הדרכים שלכם
באמת הצלחנו להשיג פרוטקולים שמלמדים על הבוררים שהועד ממנה אותם אבל את רוב הבוררים ממנה עו"ד נוה בעצמו והלשכה מסרבת להעביר נתונים על כך וטוענת שאינה מתעדת
תאמיני לי שאני לא יודע. אני כרגע לא בעניינים. השקעתי עצמי בוועדה אחת.
בוועדה למינוי היועמ"ש אביחי מנדלבליט
כן. השקענו שם 15 ישיבות ארוכות מאוד.
אתה מצטער היום על הבחירה?
בוודאי שלא. אני חושב שהוא ישר והגון.
הביקורת על המינוי של מנדלבליט נגעה לפוטנציאל ניגודי עניינים בהם ייתקל נוכח תפקידו הקודם בלשכת נתניהו
תראי זו נקודה טובה. כשבא נשיא בית משפט עליון שהיה יו"ר הוועדה ואמר אני לא בוחר במנדלבליט לא כי הוא לא טוב אלא בגלל שיכול להיווצר ניגוד עניינים אז מה שאמרתי לו היה שאני רוצה לראות באיזה חוק זה כתוב שצריך צינון. אמרו לי שזה לא כתוב בשום חוק אבל זו נורמה. אמרתי להם שאני נורמות לא קובע ושאם הוא יבחר בטח תהיה עתירה לבג"ץ ובאמת הייתה כזו וכולם הביאו חוות דעת ובסוף חמישה שופטים דחו את הטיעון ואמרו שהועדה עשתה את מלאכתה. אני חושב שתופתעו לטובה ממנדלבליט. אני מכיר אותו משירותי הצבאי מהאינתיפאדה הראשונה. הוא הגון עושה מלאכתו בלי רעשי רקע.
איך אדם שהיה לו בוס במשך כמה שנים יכול להחליט אם לפתוח בחקירה נגד הבוס שלו רגע אחרי כן. כמה רעשי רקע אתה יכול להשתיק?
עובדה שהוא פתח בחקירה.
אבל הוא התמהמה. ופתח בחקירה אחרי לחצים שונים. ויש גם שאלה של התנהלות החקירה עצמה
קראתי שהוא אמר שיבדקו את החומר שיגיע אליו באופן מפורט ודקדקני ואם יש סיכוי להרשעה אז יגישו כתב אישום.