ב' נולד בדאלנג בהרי הנובה בסודאן.
הוא בן 31.
ב' ברח מסודאן בגיל חמש, לפני כ-26 שנים.
כשב' היה בן חמש ההורים שלו נהרגו במלחמה שמנהל עומאר אל בשיר עד היום בהרי הנובה. ב' נפצע באותה התקפה, הוא נורה ברגלו, כעבור זמן לקח דודו אותו ואת אחיו הגדול, שניצל גם, למצרים.
הם חיו כמה שנים בבית הדוד באסואן, קרוב לגבול של סודאן אבל כשב' גדל והיה בערך בן 13 הוא ואחיו גורשו מבית הדוד על ידי אשתו והגיעו לקהיר. הם ניגשו לארגון הפליטים של האו"ם וקיבלו מעמד פליט. אחיו של ב' התחתן בקהיר וב' הלך ללמוד בבית הספר וסיים את לימודיו בתיכון. ב-2005 התקיימה הפגנה גדולה בכיכר מוסטפא מחמוד של הפליטים הסודאנים בקהיר מול משרדי האו"ם בטענה שהם אינם מטופלים על ידם כראוי, בהפגנה הזו טבחו המצרים במפגינים ואחיו הגדול של ב' נהרג לנגד עיניו. אחרי ההפגנה, מספר ב', הוא גילה שהוא ואחיו היו אמורים לעבור לקנדה אבל סוכנות האו"ם לפליטים בקהיר שלחו אחרים בשם שלהם. ברגע שגילה זאת, הוא החליט לברוח ממצרים לישראל.
ב' נכנס לישראל בפברואר 2005, לפני כעשר שנים ונכלא למשך שנתיים בכלא בקציעות ובכלא רמלה.
הוא שוחרר ב-2006 והגיע ישר לקיבוץ אילות שם חי עד שנכלא, יש לו משפחה מאמצת בקיבוץ.
הוא הגיש בקשת מקלט לארגון הפליטים של האו"ם בישראל והגיש בקשת מקלט לישראל, עד היום ב' לא קיבל מענה לבקשתו.
לכלא הוא נכנס כי רב עם החברה שלו, הוא נשפט לתשעה חודשים, בפועל היה עצור שנה שלמה בכלא דקל, לאחר מכן עוד שישה חודשים בסהרונים ואז העבירו אותו לחולות.
התרבות בסודאן שונה מאוד ביחסה לנשים מאשר בישראל ומה שמותר בסודאן אסור בישראל. ב' מבין ומקבל את זה שנכלא בגלל מעשיו והוא מצטער עליהם מאוד. מה שהוא לא מבין זה כיצד יכול להיות שלאחר שריצה את עונשו ואף שילם ערבות לשחרורו לבקשת השופט שהורה לשחררו, העבירו אותו לכלא סהרונים ועכשיו לחולות.
ב': "כל החיים שלי קשים, מדינת ישראל קיבלה אותנו בהתחלה וכל יום אנחנו חושבים – אולי ישתנה המצב, אבל הוא לא משתנה. מחזיקים אותנו כאן במצב שאין בו חיים אמיתיים ולא מסתכלים על אנשים שעברו מצבים מאוד לא קלים. לא האמנתי שאני ככה אעביר את החיים שלי ממלחמה למלחמה למלחמה, אבל אם זה החיים אז זה החיים. הלוואי שאנשים לא יגיעו למצב הזה".
ב' כלוא בחולות שבוע.
ב' אומר שבסודאן אם רצחו את המשפחה שלך תמיד מחפשים מי נשאר חי אז אם הוא יחזור לסודאן ייקחו את החיים שלו או שהוא יגמור אותם בכלא.
החלום של ב' הוא להיות בן אדם טוב ושאנשים לא יגיעו למצב שלו, כי זו דרך קשה: "מה כבר נשאר מהחיים שלי?" הוא אומר, "אני רוצה שתהיה לי משפחה וילדים שאוכל לתת להם. אני מתפלל לאלוהים שתגיע השמש ויגיע שלום לכולם, ושאף אחד לא יעבור את מה שאני עברתי".