ט' נולד בהרי הנובה באזור קדוגלי.
הוא בן 33.
ט' ברח מסודאן בגיל 14, לפני כ-19 שנים.
לדבריו ברח לאחר שצבאו של עומאר אל בשיר תקף את הכפר שבו גר עם הוריו. אביו נהרג בהתקפה הזאת ובאשר לאמו, הוא לא יודע עד היום מה קרה לה, היכן היא והאם היא בחיים.
ט' מספר כי ברח לחרטום עם עוד כמה חברים וכשהגיעו לשם, המשטרה עצרה אותם וכלאה אותם למשך שנתיים רק בגלל שהם מהרי הנובה. לדבריו אחרי שנתיים שבהם עבר עינויים קשים הוא הצליח לברוח מהכלא, ומסודאן למצרים.
כשט' הגיע למצרים ב-2003 הוא ניגש לנציבות הפליטים של האו"ם שם וקיבל תעודה של מבקש מקלט.
אבל הוא לא הצליח להסתדר במצרים, הוא חשש לחייו שם ולכן ברח לישראל.
ט' נכנס לישראל ב-2005 ונכלא בקציעות לשנתיים. כששוחרר מהכלא הוא נשלח לקיבוץ מעגן מיכאל ושם היה שנה. אחר כך עבר לתל אביב ומשם לאשקלון ועבד בבניין. כמו כל הפליטים שהגיעו ב-2005 ונכלאו לשנה וחצי-שנתיים הוא קיבל לאחר ראיונות אשרה מנציבות הפליטים של האו"ם למשך שלושה חודשים ולאחר מכן לחצי שנה. להם גם הגיש בקשת מקלט.
לפני שנה וחצי ט' הסתבך עם שוטרים שלטענתו הרביצו לו. הוא נשפט וקיבל מאסר לשנה שאותו הוא ריצה. לאחר שסיים את תקופת המעצר העבירו אותו לסהרונים, שם היה כלוא חצי שנה ועכשיו, לפני שבוע, העבירו אותו לכלא חולות.
ט': "ישראל זו מדינה חזקה, אנחנו לא באמת מפריעים לכם, תעזרו לנו, תתייחסו אלינו כמו לבני אדם. מה אנחנו מחפשים? מקום להיות בו בשקט".
ט' היה כלוא בסהרונים חצי שנה ובחולות הוא כלוא שבוע.
ט' אומר שהוא לא יכול לחזור לחרטום. אם יחזירו אותו ישירות להרי הנובה, למקום שממנו ברח, לא תהיה לו בעיה. בהרי הנובה יש מלחמה ואם צריך הוא ילך להילחם ולמות שם. אבל לחרטום בחיים הוא לא יחזור. הוא לא יכול להיות שם כי יהרגו אותו או ישימו אותו בכלא להרבה שנים.
החלום של ט': "נגמר לי". ט' רק מבקש שישראלים יעזרו לפליטים. הוא רק רוצה חיים.