ועדת הכלכלה של הכנסת. נתחיל מהסוף. חבר כנסת עוצר ליד עובדי החדשות המקומיות ואומר שהיה מתנצל בפניהם על המכולת שהיתה כאן עכשיו, אלמלא היה חושש להעליב בעלי מכולות, שהם אנשים עמלים לפרנסתם. "סליחה בשם הכנסת", הוא אומר להם במבוכה, וממשיך בדרכו. ח"כ מיכל רוזין יושבת המומה: "בשביל זה החזקתם אותנו כאן יותר משעה?" היא שואלת את אבישי ברוורמן, יו"ר הוועדה. "אני מתנצל אם גזלתי מזמנך היקר", משיב לה ברוורמן בלעג וסוגר את הישיבה. ח"כ ממפלגתו של ברוורמן עובר ליד הפתח ממנו נפלטים העובדים, שפופים וכואבים. "לא היה טעם להיכנס לשם", הוא אומר להם, "אפשר היה פשוט לשים פתק על מצחו של האחראי לדיון המגוחך הזה: 'אני שפן'".
"מתנצל אם גזלתי מזמנך". ברוורמן
הסיום החטוף של הדיון בוועדה, רגע לפני שהיתה אמורה להצביע על העברת הצעת "חוק התקשורת: חדשות מקומיות" לקריאה ראשונה, היתה מכה כואבת, אבל לא בלתי צפויה. למרבית הנוכחים בחדר לא היה ספק: היה שם רוב להעביר את ההצעה, שתאפשר לחדשות המקומיות להמשיך ולפעול. ברוורמן, שעד לפני ימים מעטים תמך בהצעת החוק ואף התחייב עליה באופן אישי, נעל את הדיון בוועדה ומנע את קיום ההצבעה. בדקות המביכות שלפני כן הוא ניסה לסגור, בחדרו שבירכתי הוועדה, דיל משונה בין עובדי החדשות המקומיות לבין מנכ"לי חברת הכבלים "הוט" וחברת הלוין "יס", בעוד חברי הכנסת והמוזמנים יושבים ומחכים. כשהעובדים אמרו לא – כולם נשלחו הביתה.
גילוי נאות: אני חברה בהנהגת ארגון העיתונאים, שוועד עובדי החדשות המקומיות מאוגד בו. חיים הר-זהב, אחד מגיבורי הסיפור הזה, הוא חבר בהנהגה, חבר אישי, וכותב טור כאן, ב"מקום". לסיפורם של עובדי החדשות המקומיות אין שום השפעה ישירה, כלכלית או אחרת, עלי או על המקום הזה, אבל מעורבים כאן רגשות ובעיקר תפישת עולם.
ב-31 בחודש, עוד שבוע בדיוק, הסיפור הזה הולך להיגמר. כל אחד מ-70 עובדי החדשות המקומיות מחזיק מכתב פיטורים ביד, הרביעי והאחרון שקיבל בשנה וחצי האחרונות. חוזה ההפעלה של "קודה תקשורת", החברה שמפיקה את החדשות המקומיות, יפוג ביום הזה, ואם לא תעבור הצעת החוק – ייכנסו הפיטורים לתוקף. החדשות המקומיות ייסגרו, וכנראה לא יפתחו שוב.
עד דצמבר 2012 היו יותר מ-120 עובדים בשש מהדורות ברחבי הארץ, נאבקים יחד על עתיד השידור המקומי. עיתונאי פריפריה שחיים ומסקרים את מקום מגוריהם, משתכרים בממוצע כ-6,500 שקלים ברוטו בחודש, ומטפלים בסיפורים שהתקשרות הארצית לא מגיעה אליהם. לפני שנה נסגרו המהדורות של חיפה, ירושלים והמהדורה בערבית, ו-40 עובדים פוטרו. האיזור שמנהריה ועד ים המלח אוחד למהדורה אחת. עובדים נוספים עזבו, ולמרות שהיה תקציב, לא נשכרו חדשים במקומם. המהדורות מופעלות מאז בחצי מכוח האדם הדרוש, דבר שמתבטא בעומס אדיר על העובדים שנשארו, ובירידה דרסטית באיכותן.
השאלה שעומדת על הפרק היום היא מאיפה יגיעו 18 מיליון השקלים בשנה, הדרושים להפעלת החדשות המקומיות. למראה התעלולים שנעשו בשבוע האחרון כדי למנוע את העברת הסכום הזה אפשר לחשוב שזה סכום שעתיד למוטט את כלכלת ישראל. משרד האוצר נחוש בדעתו לא להיות זה שמשלם אותו (לזכותו ייאמר שהיה נלחם באותה נחישות גם על 1,800 שקלים), וההצעה החלופית היא ש"יס" ו"הוט", שהן הגוף המשדר את החדשות המקומיות באחד מערוציהן הנידחים, יממנו את החדשות במסגרת החובות הרגולטוריות שלהן.
זה אפילו יכול היה לקרות, אם הן לא היו קופצות פתאום, החברות הכי טובות.
אבל הנה מה שקרה:
ביום ראשון שעבר, 15 בדצמבר, אושרה בוועדת השרים לחקיקה הצעת החוק, שבה נקבע כי מקור המימון יהיה משרד התקשורת שיעביר לבעל הרישיון – כלומר ל"הוט" ו"יס" – את התקציב. האישור נעשה תודות להתחייבות פומבית של יו"ר הקואליציה, יריב לוין, שר התקשורת, גלעד ארדן, ויו"ר ועדת הכלכלה, ברוורמן מיודענו. הם התחייבו לאוצר שאם יאשרו את החוק – הם ישנו בוועדה, לקראת הקריאה הבאה, את סעיף מקור המימון, ויעבירו אותו מהאוצר לבעלי הרישיון. ברוורמן שלח מכתב הבטחה לכל חברי ועדת השרים, והחוק עבר למליאה לקריאה טרומית.
ברביעי, 18 בדצמבר, עבר החוק קריאה טרומית, לא לפני שברוורמן נואם במליאה ושוב מבטיח שמקור המימון עובר ל"יס" ו"הוט", בהסכמת כולם. ברביעי בערב הוציאה מועצת הכבלים והלווין, הגוף שאמור לפקח מטעם הציבור על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית (טוב זה לא באמת משנה באילו מלים נשתמש. אלה עדיין "הוט" ו"יס"), חוות דעת מקצועית, לקראת ההתכנסות החוזרת של ועדת השרים לחקיקה, ובה דובר רבות בחשיבות החדשות המקומיות. על חוות הדעת חתום ממלא מקום יו"ר המועצה, נתי שוברט.
"חשיבות שידורי החדשות המקומיות והיותן כלי ביטוי חשוב ומובהק לסיקור אירועים והתרחשויות באזורי הארץ השונים, אשר ממלאים צורך חיוני של תושבים ואזרחים שאינו מקבל ביטוי במהדורות החדשות המרכזיות, אינו שנוי במחלוקת. החדשות המקומיות נותנות ביטוי לפריפריה הגיאוגרפית ולפריפריה החברתית והן משמשות במה טלוויזיונית לציבור שלם המודר, לא אחת, מסדר היום הציבורי.
"דבר שעבר זמנו". הרצל עוזר
"יודגש, כי החדשות המקומיות משלימות את האינפורמציה המועברת במסגרת החדשות הארציות ואינן באות להחליפן. הסיקור של חדשות אלה משמעותי לאין שיעור בעבור ציבור הצופים בהם, שכן חדשות אלה נוגעות לאירועים והתרחשויות אותם הם חווים בחיי היום-יום שלהם".
ברביעי בלילה, ככל הנראה, מתכנסת ישיבה דחופה, חשאית, של נציגי "יס" ו"הוט" עם חלק מחברי מועצת הכבלים והלווין – חמישה מתוך עשרה. ללא נציגות של עובדי החדשות המקומיות, ועדת הכלכלה או מישהו מלבד צמד בעלות האינטרס – מתקבלת החלטה הפוכה.
בחמישי, 19 בדצמבר, מתפרסמת ההחלטה החדשה, עליה חתום אותו נתי שוברט עצמו:
"סבורה המועצה כי שידורי החדשות המקומיות אינם מאפשרים סיקור הולם של נושאים ואירועים תוך אבחנה אזורית אפקטיבית. יתר על כן, במהלך השנים חלו שינויים בשוק התקשורת ובאמצעי המדיה השונים המשרתים את הציבור והמהווים פלטפורמה לשיח פלורליסטי ובאמצעותם אף מועבר לציבור מידע, לרבות על הנעשה בסביבתו הקרובה. בשינויים כאמור יש כדי להפחית עד מאוד את הצורך בשידור חדשות מקומיות".
ביום ראשון בבוקר, 22 בדצמבר, הגישו הפרופסורים יוסי דהאן, יוסי יונה, דן כספי ואלי אברהם תלונה למבקר המדינה, בדרישה לחקור מה קרה במועצת הכבלים והלווין בלילה המסתורי שבין רביעי לחמישי. ב-12:00 בצהרים התכנסה ועדת השרים לחקיקה, לבקשת שר התקשורת ארדן, לוודא שהקואליציה תומכת בהחלטה לפיה יממנו "הוט" ו"יס" את החדשות המקומיות ב-18 מיליון שקלים בשנה. הקואליציה תומכת.
בראשון בערב מוזמן ראש ועד עובדי החדשות המקומיות, חיים הר-זהב, לפגישה שמוגדרת "דיסקרטית" עם ברוורמן ומנכ"לי "יס" ו"הוט", רון אילון והרצל עוזר. הפגישה מתקיימת, מכל המקומות שבעולם, דווקא במשרדי "אידאה תקשורת שיווקית", משרד יחסי ציבור שבין לקוחותיו נמנית חברת "הוט". לדברי הר-זהב נאמר לו שם שחדשות מקומיות לא יהיו עוד, ושבמקומן מציעות החברות לקלוט חלק מהעובדים אליהן, ולייצר תוכנית אקטואליה בת שעה שתתייחס "גם לפריפריה".
המנכ"לים הציעו לסגור כבר באותו לילה, וברוורמן, לדברי הר-זהב, תמך בפשרה והציע לו לקבל אותה במקום. הר-זהב הלך להתייעץ עם חברי הוועד שלו, וההחלטה היתה פשוטה – לא. המאבק הוא לא רק על עתידם כעובדים, דבר שאף הוא לא הובטח בהצעה, אלא על עתיד השידור המקומי.
ביום שני, 23 בדצמבר, הודיע הוועד לברוורמן שאינו מקבל את ההצעה. בתגובה ביטל ברוורמן את ישיבת ועדת הכלכלה שנועדה ל-12:00 בצהרים, ובה אמורה היתה לעבור הצעת החוק לקריאה ראשונה. חברי הוועד הפעילו לחצים פוליטיים ובתקשורת, וישיבת הוועדה נקבעה ליום שלמחרת. כל היום ההוא וזה שאחריו התרוצצו הלוביסטים של "יס" ו"הוט" בכנסת, עוברים מחבר לחבר בוועדה.
ביום שלישי, 24 בדצמבר, בשעה 15:00, התכנסה וועדת הכלכלה. ברוורמן פתח, והבהיר שכעבור שעה, ב-16:00 גג, הוא סוגר. הרצל עוזר הספיק לתת נאום משפיל, בו הציג את החדשות המקומיות כדבר שעבר זמנו, כשאנשיו חוזרים על הנתון "רק 140 בתי אב צופים בהן" (וכמובן מתעלמים מפעולת ההרס הקלאסית שבוצעה כאן: פגיעה יזומה במהדורות, שהובילה לירידה באיכותן, שהובילה לפגיעה באחוזי הצפייה ומכאן לצורך לבטלן). "לידתו בחטא", אמר עוזר על החוק, "הוא נועד למצוא סידור עבודה ל-70 עובדים בפורמט שכבר לא צריך אותו, והרייטינג שלו נמוך מאוד ועומד על שברירי אחוזים".
אחריו ברשימה היה חיים סלוצקי, שלא הספיק לדבר. חיים הר-זהב התבקש להגיב לדברי עוזר, כשלפתע התערבה חברת הכנסת גילה גמליאל (אותה כינה בחיבה היו"ר ברוורמן "יו"ר אגודת הסטודנטים שלי" – מעלה זיכרון נעים מימיהם באוניברסיטת בן גוריון לפני יותר מעשור), ובפיה הצעה מפתיעה: פשרה. פשרה? התעניין היו"ר. וגמליאל לא התעצלה וביקשה שיסורו הנערים – כלומר נציגי החברות והעובדים – אתה לחדרו של היו"ר, ושם יסגרו משהו בצורה רצינית ותרבותית. ברוורמן, איש של פשרות, הסכים מיד. החבורה נעלמה בחדרו למשך יותר מחצי שעה.
העובדים יצאו משם לבני פנים. ההצעה שקיבלו היתה ביטול החדשות המקומיות, ובתמורה סכום של כ-3 מיליון שקלים בשנה שיוקצה ל"קליטת עובדים במקצועות טכניים". לדברי הר-זהב, הגדיר זאת רון אילון "גמילות חסדים". ההצעה מיועדת ל 40-30 עובדים. למעט בודדים, 70 העובדים הם עיתונאים, שלדברי אחד מהם "לא יודעים להחליף נורה".
גמילות חסדים. הר-זהב ועובדי החדשות המקומיות
היה כמעט חמש כשהם סרבו שוב להצעה. כולם חזרו לחדר, חברי הכנסת התכוננו להצבעה המכרעת, גמליאל וברוורמן השיחו עוד קצת בימי בן גוריון העליזים, ואז, בלי שאיש הבין איך זה קרה, הודיע ברוורמן שהישיבה ננעלת. הוא לא אמר אפילו מתי ממשיכים.
מה קרה שם? "מהלך טראגי", הגדיר זאת אחד הנוכחים בחדר, שמכיר את ברוורמן. "יש אנשים שחווים את עצמם כסוציאל–דמוקרטים ומדברים ככאלה, הם שולטים בשפה, אבל ברגע האמת הם עושים מהלך טראגי ומוצאים את עצמם בצד השני של המשוואה. זה הכשל הגדול של הפוליטיקה הישראלית. התוצאה היא כל כך לא דמוקרטית, כל כך לא סוציאלית".
היום נגמר. כמעט מיליון וחצי הלקוחות של "הוט" ו"יס" כבר הלכו לישון. גם המנכ"לים אילון ועוזר נמים, הם והלוביסטים שלהם. ברוורמן אולי נזכר בחלומו במדשאות של בן גוריון, ובסטודנטית הסוררת גמליאל, שנחלצה היום לעזרתו. 70 עובדי החדשות המקומיות לא הולכים לישון. יש להם עוד שבוע אחד להילחם על הפרנסה שלהם, על עתידם המקצועי ועל מה שהם מאמינים בו: לעשות עיתונות בפריפריה. פעם גם ברוורמן האמין בפריפריה. במה הוא מאמין היום?
*
דוברו של ברוורמן: "הנושא הינו מורכב ואנו עושים כל שביכולתנו להגיע לפתרון בהקדם האפשרי. אנו נעדכן בהודעה מסודרת אך ורק לאחר השגת הפתרון".