משרד הכלכלה חתם לאחרונה על הסכם עם תאגיד החקלאות המהונדסת גנטית וחומרי ההדברה מונסנטו. ההודעה על חתימת ההסכם עם מונסנטו פורסמה בעמוד הפייסבוק של המדען הראשי. מי שהעלה את ההודעה לעמוד הפייסבוק של המדען הראשי חשב ככל הנראה שהיחס שהיא תקבל יהיה כמו של עוד הודעה יח"צנית בעמוד שזוכה לעניין מועט – כמה לייקים ואולי שיתוף של כמה מהמעורבים בעניין. הוא בטח לא צפה מעל ל-400 שיתופים ויותר מ-200 תגובות נזעמות בעמוד. הסיבה שההודעה נתקלה בהתנגדות כה גדולה היא ההיסטוריה וההווה של מונסנטו, שמבשרים רעות לישראלים, אם אכן הכוונה לקדם את פעילות החברה בישראל תתממש.
מונסנטו (Monsanto) היא תאגיד הזרעים המהונדסים גנטית הגדול בעולם, ומחזיקה בכ-90 אחוזים משוק הזרעים המהונדסים גנטית בעולם. שוק הזרעים המהונדסים גנטית מהווה לעומת זאת רק 10 אחוזים משוק הזרעים העולמי. מונסנטו שמעוניינת להגדיל את רווחיה, שואפת לשנות את המאזן מול הזרעים האורגניים, כך שחלקה בשוק מכירת הזרעים יצמח ויהיה המרכזי בעולם. על כן היא מעוניינת להעביר את החקלאות העולמית לשימוש גדול ככל שתוכל בזרעים מהונדסים גנטית.
החקלאות המהונדסת גנטית מתרכזת כיום בארבעה מוצרים עיקריים: תירס, סויה, כותנה וקנולה. רוב הכותנה המיוצרת בעולם היא מהונדסת גנטית, חצי מהסויה, שליש מהתירס ופחות משליש מהקנולה.
מונסנטו, כמי ששולטת בשוק הזרעים המהונדסים גנטית, היא מונופול עולמי. כדי לבסס את כוחה המונופוליסטי היא עושה שימוש בריכוזיות: דרך הפעולה שלה היא לרכוש חברות זרעים חדשות כדי שלא יתחרו בה, אז היא רושמת פטנטים על מוצריהן, שנהפכו למוצריה, ואוסרת על שימוש חוזר בזרעים, כך שבכל פעם ששחקלאים ירצו לגדל תוצרת, הם ייאלצו לשוב ולרכוש ממנה זרעים מחדש.
הפטנט בשוק הזרעים קובע כי החקלאי רשאי רק לרכוש ולשווק את הזרעים. הוא אינו רשאי להשביח אותם ואפילו לא לעשות בהם שימוש חוזר. כאשר זרע הוא מהונדס גנטית, אפשר להוכיח כי הוא שייך לחברה שמכרה לו אותו – וכך לתבוע את החקלאי אם השביח אותו או זרע אותו לשימוש חוזר.
מודעה של מתנגדי מונסנטו בארה"ב
חקלאי שנמצא אצלו יבול שמקורו בזרעים מהונדסים גנטית, ייתבע לשלם למונסנטו, או לרכוש מתוצרתה – גם אם היבול נוצר כתוצאה מהאבקה טבעית באמצעות רוח או ציפורים, שפיזרו את הזרעים בשטח, והגיעו מחקלאי שכן. לשם כך מחזיקה מונסנטו בצוות שנועד לבלוש אחר שדות חקלאיים ולחפש תוצרת שהגיעה מהזרעים המהונדסים גנטית שלה.
מונסנטו טוענת כי תוצרתה המהונדסת גנטית תסייע להוזלת התוצרת החקלאית, אולם השליטה הריכוזית והמונופוליסטית בשוק הזרעים המהונדסים גנטית הובילה דווקא לזינוק מחירים חד בענף הזרעים, ולכן לעליית מחירה של התוצרת. לשם המחשה: מחיר של שקית זרעי תירס בשנות ה-80 בארצות הברית היה כ-70 דולר, ואילו היום עולה שקית זרעי תירס יותרא מ-160 דולר. זינוק מחירים של יותר מ-300 אחוזים נרשם גם בשוק זרעי הסויה, שתוצרתם משמשת לרבים מהמזונות שאנו צורכים.
רוב החקלאות המהונדסת גנטית מגיעה היום מארצות הברית, שבה שטחי העיבוד לתוצרת מהונדסת גנטית הם הגדולים בעולם.
*
הריכוזיות של מונסנטו בתחום הזרעים המהונדסים גנטית, ביחד עם הפטנטים שהיא רושמת על הזרעים שלה מאלצים את החקלאים לרכוש ממנה את הזרעים. בהודו הדבר כבר הוביל להתאבדות של חקלאים שנקלעו לחובות למונסנטו, חובות שלפי החוק בהודו נשמטים רק לאחר המוות. במקומות אחרים מאלצת מונסנטו את החקלאים שחוששים להיחשף לתביעות של הפרת הפטנטים לרכוש את תוצרתה.
המשפטים שמונסנטו מנהלת כתוצאה מכוחה המונופוליסטי, מבססים את שליטתה בשוק. כך קבע בית המשפט העליון בקנדה כי חקלאי שזרעים של מונסנטו הגיעו לשטחו שלא ביוזמתו, אשם בשימוש בתוצרתה המוגנת בפטנט. ובארצות הברית חקלאי שעשה שימוש בזרעים העמידים בפני קוטל העשבים "ראונדאפ" גם אחרי הזריעה הראשונית, הפסיד בתביעה ובית המשפט העליון האמריקאי קבע שהוא הפר פטנט של מונסנטו.
לתביעות כאלה – שמבססות את כוחה המונופוליסטי של מונסנטו – צפויים גם החקלאים הישראלים, אם החברה תשווק כאן באופן גלוי את תוצרתה המהונדסת גנטית.
הריכוזיות של מונסנטו מתבטאת גם בכך שהחברה היא גם היצרנית הגדולה בעולם של קוטל העשבים הנמכר ביותר "ראונדאפ"; וגם זו שמייצרת את הזרעים העמידים בפניו, שכמובן מוגנים בפטנט על שמה. עדויות על ההשפעה הבריאותית השלילית של הזרעים שמייצרת מונסנטו ביחד עם ה"ראונדאפ" נמצאו במחקר הראשון שנעשה בנושא. מונסנטו זיהמה שטחים נרחבים בבריטניה, וזיהמה בחומרים פטרוכימיים את נהר אלבאמה שלצדו חיו אזרחים, שלא היו מודעים לסכנות הזיהום. התוצאות לסביבה היו הרסניות.
כתאגיד החזק בתחום הזרעים המהונדסים גנטית, עושה מונסנטו שימוש נרחב בקשרי הון-שלטון הן בארצות הברית והן מחוצה לה. מונסנטו מפעילה לוביסטים מול הפוליטיקאים האמריקאים. הלובי שהפעילה מונסנטו סייע להעביר חוק בארצות הברית שזכה לכינוי "חוק ההגנה על מונסנטו". זו חקיקה שמגינה על מונסנטו וחברות מסוגה מפני תביעות, ומאפשרת להן להמשיך לשווק מוצרים מהונדסים גנטית – גם אם יתגלה שהתוצרת שהן שיווקו לציבור הזיקה לו ופוגעת בבריאותו, כלומר: בעתיד אי אפשר יהיה להעמיד את מונסנטו וחברות מסוגה לדין על עבירות או מחדלים שהיא אחראית להם.
מודעה של מתנגדי מונסנטו בספרד
את החקיקה הזאת, שנעשתה הרחק מהעין וללא דיון ציבורי, קידם הסנאטור רוי בלאנט, שנחשב כלוביסט של מונסנטו בוושינגטון. היא נחשפה לציבור רק בעקבות רעש באינטרנט שהקימו עיתונאים חוץ ממסדיים, בלוגרים ופעילים חברתיים וסביבתיים. החקיקה המגינה בארצות הברית באה בעקבות החשש מתביעות על הרעלה ברחבי העולם – בצרפת הורשעה מונסנטו בהרעלת חקלאי שהשתמש בתוצרתה.
קשרי ההון-שלטון של מונסנטו הביאו לכך שלוביסט שעבד עבור מונסנטו זכה למינוי כיועץ בכיר לוועדת בטיחות המזון של מנהל המזון והתרופות האמריקאי. קשרי ההון-שלטון המושחתים אפילו הובילו את מונסנטו לשימוש בשוחד: באינדונזיה הורשעה מונסנטו בשוחד של פקיד בכיר. הבכיר שקיבל את השוחד הצטווה למנוע מחקרים שיבדקו את ההשפעה הסביבתית של המוצרים שהיא משווקת. כדי לסיים את המשפט נגדה, מונסנטו הודתה כי עסקה בשוחד בכירים נוספים במדינה.
*
מונסנטו כבר פועלת בישראל תחת חברות שרכשה או שבהן היא מושקעת, אך כעת פעילותה קיבלה חשיפה שלילית כלפיה וכלפי משרד הכלכלה. ביחד עם התגובות הנזעמות בעמוד המדען הראשי, הוקם עמוד הפייסבוק "עוצרים את מונסנטו" שהצליח לאסוף תמיכה ויראלית, מתוך שיתופים של אזרחים בעלי מודעות, ובו מתפרסם מידע על מונסנטו ועל שיתוף הפעולה עם ממשלת ישראל. כמו כן, החלה התארגנות של פעילים חברתיים וסביבתיים למאבק בשיתוף הפעולה הממשלתי עם מונסנטו.
כרזה הקוראת להפגנה נגד מונסנטו בקליפורניה, ארה"ב
כעת על מונסנטו, לצד עבודת הלובי מול פקידי הממשל, לעשות עבודת יחסי ציבור מול הציבור. בשבוע שבו ספגה את הביקורת הקשה שהופצה ברשתות החברתיות, כיכבה מונסנטו בעיתון "גלובס" בכתבה שיש בה מוטיבים בולטים של יחסי ציבור. הכתבה משבחת את הפיתוחים הטכנולוגיים בתחום ההנדסה הגנטית בישראל תחת השם "הכירו את החקלאות שתאכיל אתכם בעתיד", ומסופר בה על פיתוחים טכנולוגיים מתחום ההנדסה הגנטית. כמעט כל החברות שהוזכרו בכתבה נרכשו באופן מלא על ידי מונסנטו או שהיא מושקעת בהן: א.ב זרעים, אבוג'ן, רוסטה-גרין וג'נטיקס. הקורא הממוצע שלא בקיא בפרטים, לא יכול היה לדעת שהוא קורא כתבה שמשבחת את הפעילות של מונסנטו, וייתכן שהיא חלק מהכשרת הלבבות כלפי פעילותה בישראל.
משרד הכלכלה הופתע מהתגובה שלה זכתה ההודעה על שיתוף הפעולה עם מונסנטו. פתאום גילו במשרד הכלכלה, ששולט על המדען הראשי, שהישראלים מודעים. מתברר שיש לא-מעט ישראלים שמתעדכנים במידע שמגיע מרחבי העולם ושמעו על מונסנטו, בהקשר שלילי.
ברחבי העולם מנהלים אזרחים שמודעים לאופן הפעולה של מונסנטו וכאלה שנפגעו ממנו, מאבקים נגד התאגיד הדורסני. באותו שבוע שבו פורסם שיתוף הפעולה עם ממשלת ישראל, אפילו נערכו הפגנות וצעדות נגד הפעילות של מונסנטו ברחבי העולם. לפני הישראלים, נפתחה עתה בשל ההודעה של משרד הכלכלה תיבת פנדורה של חקלאות מהונדסת גנטית בישראל, שעלולה להישלט בידי תאגיד כוחני שמה שמעניין אותו זו שורת הרווח. בעוד שעד היום האישורים בישראל לחקלאות מהונדסת גנטית היו לצורכי מחקר, בפיקוח המדינה. בנוסף היא הראתה שוב את חיבתה של הממשלה הנוכחית לתאגידי ענק, על חשבון עסקים קטנים ואזרחים שנפגעים מכוח המונופולים.
ההפתעה של אנשי משרד הכלכלה מהתגובות שקיבלו, נובעת גם מזלזול בישראלים. הזלזול הזה מתבטא בהחלטה להשקיע כספי ציבור דווקא בשותפות עם תאגיד מונופוליסטי, שההיסטוריה וההווה שלו מבשרים רעות לחברה הישראלית. הזלזול בישראלים מתבטא גם בכך שבמשרד הכלכלה הניחו שהישראלים אינם מודעים לסכנות שבשיתוף פעולה ממשלתי עם תאגיד שכזה, ובוודאי שלא ייאבקו בכך.
שיתוף הפעולה של השר נפתלי בנט עם מונסנטו הוא חלק מהמגמה המדאיגה שאליה מובילה ממשלת ישראל הנוכחית את המדינה – קפיטליזם תאגידי שבו חברות ענק כופות את כוחן על האזרחים, כאשר הדבר היחיד שמעניין את אותם תאגידים דורסניים היא שורת הרווח, שתיווצר במקרים רבים גם על חשבון האזרחים.
יוסי דורפמן הוא יועץ אסטרטגי ומנהל קמפיינים, פעיל חברתי ממובילי מאבק הגז וממובילי המאבק נגד שיתוף הפעולה הממשלתי עם מונסנטו