נקמה, מסתבר, מגיעה בכל מיני טעמים. לפני חודש ומשהו קיבל נתן לבון, המייסד של עמותת 'כן לזקן', טלפון מהאחראית על קשרי קהילה באחת מחברות הביטוח הגדולות בישראל, מגדל. השיחה הייתה נעימה, אבל התוכן שלה היה בלתי נעים בעליל. הדוברת ממגדל אמרה לו שהיא מצטערת, אבל היא "נאלצת להודיע לו שמגדל לא תתן השנה את המענק המובטח של 150 אלף שקל לעמותה".
כדי להבין את הסיפור, יש לחזור לשנת 2004. זו התקופה שבה בנימין נתניהו היה שר האוצר, וממשרדו יצאה שורה של גזירות כלכליות, אלה שהוציאו את ויקי כנפו לצעדה ממצפה רמון לירושלים. אחת מהגזרות הייתה קיצוץ של שישה אחוזים בקצבאות הזיקנה. מאיר שטרית, אז שר במשרד האוצר, גילה שבגלל כשלים במערכת, הביטוח הלאומי המשיך לשלם קצבאות גם לאנשים שכבר נפטרו. הוא ראה בזה אתגר לחסוך כסף למדינה והודיע שמאותו רגע ואילך כל זקן שמקבל קצבה מהביטוח הלאומי, צריך להתייצב פעם בשנה כדי להוכיח שהוא חי. כשנשאל שטרית איך החולים והקשישים הסיעודיים יוכלו להגיע לביטוח הלאומי להוכחת קיומם, הוא ענה: ״בשביל קצבאות הם ירוצו״.
נתן לבון, יליד רומניה, שעלה לישראל ב-1949, הוא עובד סוציאלי במקצועו שניהל את מחלקת שירותי הרווחה בעירית ירושלים והקים את השירות לאבטחת הכנסה בביטוח הלאומי. שנות עבודתו גם בשטח וגם בין קובעי המדיניות ציידו אותו בתפיסת עולם רחבה ובראייה אנושית ומערכתית, והוא החליט להקים ארגון שייתן מענה מערכתי לקבוצה הולכת וגדלה של קשישים, 'כן לזקן'. ״אני מתעקש להשתמש במילים זקן או זקנה״, אומר לבון, ״מעמד הזקן מאז ומעולם היה מעמד מיוחד, תמיד התייחסו לזקן בכבוד – לא רק מנימוס, אלא משום שהזקנים הם מקור הידע והניסיון. אם מתחילים להשתמש במושגים אחרים, כמו ׳גיל שלישי׳, ׳גיל הזהב׳, אתה מוותר על הזהות שלך, שומט את הבסיס שממנו אתה דורש את הזכויות שלך. ממש כמו שילד לא היה מוותר על הגדרת הילד, לזקן יש תפקיד ומעמד ולחברה יש חובה כלפיו״.
עד לאחרונה היה תקציב העמותה 700 אלף שקלים בשנה. חלקו מגיע מקרן ירושלים, חלקו ממפעלי המלט נשר, שלכבוד שנת השמונים של המפעל חיפשו עמותה שמסייעת לזקנים כדי לתמוך בה. כשהקים לבון את ״כן לזקן״ הדבר הראשון על סדר היום שלו היה קידום חוק ביטוח סיעוד ממלכתי. ״אבל לחברות הביטוח יש לובי מאוד חזק וכוחני, והן לא מעוניינות שהחוק יעבור״. בארגון עוסקים גם בקצבאות הזקנה הנמוכות, שמאלצות את מי שמתקיים רק מהן לעבור הליך ביורוקרטי מתיש כדי לקבל את השלמת ההכנסה. גם בניצולי שואה מתעסקים ב'כן לזקן'. "היו לנו הצלחות אדירות בתחום הזה", מספר לבון. שני מיליארד שקלים וחצי הוסיפה המדינה במענקים לניצולים, בעקבות עתירה לבג"ץ של העמותה.
לאחר שחברות הביטוח קיבלו החלטה להפסיק באופן חד-צדדי את הביטוחים הקבוצתיים, הגישה 'כן לזקן', באמצעות עורכת הדין יפעת סולל, תביעה ייצוגית נגד המפקח על הביטוח במשרד האוצר ונגד שלוש חברות הביטוח הגדולות – הראל, הפניקס ומגדל. עד שהמפקח על הביטוח התעורר ודאג לתיקון המצב, נותרו כמאה וחמישים אלף בני אדם ללא ביטוח סיעודי. זו העילה להחלטת חברת הביטוח מגדל להפסיק את התמיכה ב'כן לזקן'. "לפי הכללים של מגדל, אנחנו לא מעניקים תרומה למי שנמצא בהליכים משפטיים עם החברה", נאמר ללבון בשיחה ההיא, לפני חודש. ״כשנתנו את הכסף לפני שנה הם היו מאוד נחמדים״, נזכר לבון, ״הם אפילו עשו פרסומת גדולה אצלם באתר והיינו עמותת הדגל שלהם".
מאז קיבלו את ההודעה הם מצמצמים פעילות, אבל גם פתחו במסע גיוס כספים נרחב. ״הכספים מגיעים טיפין-טיפין, ואם לא נקבל סכום כסף משמעותי, נאלץ להצטמצם עוד יותר", אומר לבון. "אנחנו נענשים על זה שעשינו את התפקיד שלנו, את השליחות שלמענה הקמנו את העמותה. מי שנענש בסוף הם הזקנים״.
מחברת מגדל נמסר בתגובה: ״מגדל תורמת מדי שנה לעמותות ולארגונים חברתיים, בהתאם למחויבותה הקהילתית. מחויבות זו תמשיך ותלווה את דרכה של מגדל, תוך בחינה מעת לעת של הגופים בהם בוחרת החברה לתמוך באמצעים כספיים ואחרים. רק השבוע נרתמו עובדי מגדל לארח במתחם החברה כ-120 ניצולי שואה לארוחת חג חגיגית, בשיתוף עם ארגון "לתת". העובדים והמתנדבים אף הגדילו ואספו והחזירו את הקשישים לביתם״.