"אני מאד רוצה לנהל את החיים שלי כאדם עצמאי, אבל אני זקוקה לעזרה – אני בת 21, אם חד הורית עם תינוקת ואני לגמרי לבד בעולם הזה. התחושה היא שהחיים שלי מתפרקים. אני לא מצליחה לדמיין בכלל מה יהיה אם לא יהיה לי את 'החצר הנשית'. אין לי אף אחד אחר לפנות אליו". כך מספרת מריאנה (פרטים מלאים שמורים במערכת), אישה צעירה מחיפה, שמגיל צעיר נכנסת ויוצאת ממוסדות. היא לא בקשר עם אמה, שהתעללה בה פיזית, ונכון להיום, 'החצר הנשית' בחיפה, בית לנערות ונשים צעירות במצוקה, שעומד בפני סכנת סגירה, הוא המקום המשמעותי ביותר בחייה.
- הצהרתה של קורבן התקיפה- הטקסט שזעזע את ארה"ב
- הבית ברחוב חיים: מישהו פתח לי את הדלת
- אריאל נמצא מת בישיבה בה למד – ואיש לא חוקר
"ארגון 'החצר הנשית' קם ב-2003 ביפו, כדי להציע מסגרת חדשנית וייחודית לנשים", אומרת שני ורנר, מנהלת 'החצר הנשית' בחיפה. "זה השירות הראשון בארץ שהביא את השיח הפמיניסטי לעבודה עם צעירות, ובמיוחד כאלה שחיות במצוקה חברתית ובשולי החברה". הארגון עובד עם נערות וצעירות החיות בשולי החברה הישראלית; שוליות הנובעת ראשית מעצם היותן נשים, ובנוסף, מעצם השתייכותן לקבוצות שוליים אתניות-לאומיות, מעמדיות וגאוגרפיות.
צילומים: בילי לוטן
גם בחיפה הצליח הארגון, באמצעות מודל ייחודי הנסמך על עקרון "קהילה בתוך קהילה" – הקמת מסגרת תומכת שהופכת לחלק אינטגרלי ממרקם החיים בקהילות בהן הארגון פועל – לסייע למאות נערות ונשים מיום הקמתו. אך על מנת לפתוח את שנת הפעילות הבאה, העמותה זקוקה לכספים שנכון להיום, אין לה אפשרות להבטיח. ביטוח לאומי, שמימן חלק מהפרויקט במהלך תקופת פיילוט ראשונית, מסיים את המימון השנה, ואילו משרד הרווחה, שמכיר את הפרויקט מקרוב, מסרב כעת להעביר את הכספים הנדרשים להמשך קיום הארגון.
"פתאום היה לי לאן לפנות"
בין המגיעות ל'חצר הנשית' בחיפה, אפשר למצוא מתבגרות בנות 13 ונשים בנות 25, ששוהות במרחב בטוח ונינוח שיכול לספק להן גם צרכים בסיסיים כמו אוכל חם ומקום לעשות בו מקלחת. "מה שייחודי פה הוא התפיסה שמנחה אותנו, שלנערות צעירות נשארת השליטה והבחירה של מה שקורה איתן – וזה מאד לא מובן מאליו בכל עולם שירותי הרווחה", מסבירה ורנר.
"הגעתי לחצר לפני כמה חודשים – הייתי בהמון מוסדות ומקומות ובתקופה מאד קשה", מספרת שקד איש לב, בת 20. "במקור אני מהקריות ובאיזשהו שלב, בין כל המוסדות שהייתי בהם, נזרקתי לחיפה ולא ממש ידעתי מה לעשות. כשהגעתי לחצר פתאום היה לי לאן לפנות. כששני שמעה שאין לי איפה לגור, היא מיד עזרה לי למצוא דירה, להשיג מזרן לישון עליו ולסחוב אותו במעלה הבניין. זה מקום מאד ייחודי – מרחב לגמרי מוגן לנערות וצעירות, ומקום שאת יכולה לבוא אליו, לאכול ולעשות כביסה וגם סתם לשפוך את הלב".
איש לב, שלוקחת חלק פעיל במאבק נגד הסגירה של הארגון, מספרת שאת המאבק יזמו הנערות והצעירות שנעזרות במקום. "הבנות אמרו – לא מוותרים על הבית. אלה לא דברים שילדות רגילות בנות 14-15 אומרות, זה כמה המקום הזה חיזק אותן ובנה להן אישיות".
"כשאני מסתכלת על זה מהצד – אני רואה ילדות בנות 14 ו–15 מדברות על ערך עצמי, ומה החשיבות של פמיניזם, ואני קולטת כמה חשובה החצר, זה המקום היחיד בו לא מודדים אותך כל הזמן, אלא פשוט נותנים לך להיות ולהיעזר. יש כאן נערות שונות לחלוטין אחת מהשנייה שמבשלות יחד, עוזרות לנקות יחד, עוברות משברים ביחד. זה באמת אסון שהמקום הזה ייסגר. פשוט אסון. אני עברתי את השלבים הקשים, אבל הנערות הצעירות שהולכות לשם חייבות את המקום החם הזה, הן פורחות שם – וגם אני פורחת שם".
איזו עזרה קונקרטית קיבלת מהחצר?
למשל, לא ידעתי שמגיעה לי עזרה עם שכר דירה, ולא ידעתי איך למצות את הזכויות שלי. חוץ מזה, היום אני גרה מעל החצר הנשית וזה פשוט הפך להיות חלק מהבית שלי – בבוקר אני שותה שם קפה, אומרת שלום, מרגיעה את הפחדים והחרדות. היה לי התקף חרדה לא מזמן, קניתי בקבוק עראק, תכננתי להעביר ערב של הרס עצמי. ואז ראיתי את שני ונכנסתי לחצר ונערות פתאום מקיפות אותי ומנסות לנחם אותי ולעודד, זה היה כל כך מקסים.
וזה בדיוק העניין, כל אחת יכולה ממש להינצל פה בחצר, איזה אבסורד זה לסגור את המקום. ועכשיו שר רווחה החליט לסגור לנו את החצר, והילדות האלה יכולות ללכת לאיבוד. זה לא שאין כסף, זה הרי עניין של סדר עדיפויות. יש תחושה שהחיים של הבנות כאן לא חשובים לשר הרווחה. למה אנחנו לא נמצאות בראש סדר העדיפויות שלו? שיכיר בנו, במקום שעוזר לנו. יש כל כך הרבה מוסדות שרק מורידים אותנו למטה, והנה לך מוסד שאשכרה מציל בנות – ודווקא כאן אין תקציב.
ספרי לי על החלומות שלך, מה תרצי לעשות כשתהיי גדולה?
הרבה דברים עוברים לי בראש, אבל אני חושבת שבסופו של דבר אני אעסוק בטיפול – באמצעות בעלי חיים או משהו דומה. אני גם אוהבת מאד לכתוב, ומקווה לשלב בין הדברים".
מה תעשי אם החצר תיסגר?
"אני לא יודעת. אני לא רוצה לחשוב על זה. אני מתכננת להמשיך ולהיאבק עד שישמעו את הקול שלנו. אני דורשת משר הרווחה לשמוע את הקול שלנו ולנסות להסתכל על החיים של הבנות האלה, ולחשוב באמת – אם החצר כל כך עוזרת לבנות – מה יקרה להן כשהיא לא תהיה יותר? מה יקרה לבנות במצב שלי? לאן הן ילכו? ארבעה חודשים אחורה, לולא החצר, הייתי הולכת לאיבוד".
"מנסים לפרק אותנו לגורמים"
"יש פה 40 בנות כל יום, מעל 250 נערות בשנה. היו שנים שעברו פה 300-400 נערות בשנה. ואנחנו מעורבות עם המשפחות של כל אחת ואחת", אומרת ורנר. עם זאת, הצלחת המודל לא שכנעה את משרד הרווחה להמשיך את המימון בתום הפיילוט שמומן על ידי ביטוח לאומי. אמנם, עיריית חיפה כבר הודיעה שהיא תומכת בפרויקט ומעוניינת שימשיך במתכונתו הנוכחית, ולשם כך היא מתחייבת להעביר כספים להשלמת התקציב, בתנאי שמשרד הרווחה יעביר את חלקו.
אך כאן מסתבך הסיפור; על מנת לפתוח את הפרויקט בשנה הבאה, העמותה זקוקה ל-350 אלף ממשרד הרווחה, על מנת להגיע לתקציב התפעול המלא של 700 אלף שקלים – סכום שמשרד הרווחה לא מוכן להתחייב אליו. "ככל שאני מבינה, משרד הרווחה מוכן להעביר לנו 170 אלף שקלים לסיום השנה הנוכחית", מסבירה ורנר. בחצי השנה האחרונה, מתקיים הארגון מתרומות בלבד, בהיעדר תקצוב של משרד הרווחה. "העניין הוא, שאין שום הגיון להמשיך את חצי השנה הקרובה רק על מנת לחזור שוב לאותו המקום. ה'חצר' היא עוגן של יציבות בחיים של כל כך הרבה נשים, שהיא פשוט חייבת תקציב קבוע".
מה בעצם מיוחד ב'חצר הנשית', לעומת מוסדות אחרים?
זה מקום שפשוט אפשר להיות בו ולחקור מי את ומה את רוצה להיות. אנחנו בעצם מפעילות מרחב קהילתי שיש בו גם מספרה ללא תשלום, בה הנשים עובדות. התנסות כזו מאפשרת להן כניסה וחשיפה לעולמות שונים, ומשם הן יכולות לבחור מה מתאים להן. אלה בנות שבאות מבתים בהם אין את המרחב הבטוח הזה, ו'החצר' מהווה מרחב כזה – יש פה אוכל כל הזמן, מקלחות, בגדים, ובמצבים מסוימם גם כסף – אנחנו מעורבות בכל מה שרלוונטי לחיים שלהן. כך אנחנו מייצרות הזדמנויות ועוזרות להן להתגבר על חסמים, לפתח שייכות לקהילה. אנחנו מתעסקות גם בגישור מול המשפחות ובהתמדה שלהן בלימודים.
עד עכשיו פעלנו במן תחושה של "עוד קצת ויהיה פתרון", ולמרות שמשרד הרווחה יושב בוועדת ההיגוי שלנו, הם החליטו להתנער מאחריות וכך בעצם התקבלה ההחלטה לסגור. במשרד רוצים שנשנה את המודל למשהו שהם יכולים לתקצב לפי הדרישות שלהם – להיות 'בית חם', שזה למעשה מודל שלהם, עם קבוצה קבועה של 15 נערות עד גיל 18. זה משהו שאנחנו לא מסכימות לו בשום אופן, כי הוא שומט לכל הנשים מעל גיל 18 את השטיח מתחת לרגליים. מודל נוסף שהוצע זה טיפול באמנות. כלומר, הם מנסים לפרק את הפרויקט שלנו לכל מיני מרכיבים שהם מכירים במשרד, אבל זה לא יהיה זה.
מריאנה לא יכולה לדמיין את החיים שלה בלי 'החצר הנשית'. "זה לא הבית השני שלי. זה ה-בית שלי", היא אומרת. "זה הרבה יותר מעוגן – גם בתקופות שלא היה לי אוכל לילדה, הייתי באה לשם לאכול. וכשלא היה לי כסף לכדורים או נסיעות, הם היו שם בשבילי. נשות 'החצר' הן כמו אמהות בשבילי".
מה הביא אותך ל'חצר הנשית'?
מצאתי שם נערות כמוני ומדריכות שמבינות אותי. הייתי במצב מאד קשה, זקוקה לאזן קשבת. יש לי הרבה רגעים לא פשוטים של קריסה נפשית וכשזה קורה, אני הולכת ל'חצר'. כאם חד הורית בגיל שלי זה לא קל. היו לי גם חיים לא פשוטים עד היום – אם זה המכות שחטפתי מאמא שלי והאונס שעברתי… הייתי מאד זקוקה למקום הזה והן באמת מאד מאד עזרו לי. ואם ייקחו לי את הבית הזה – אין לי מושג לאן אלך.
ומה את חושבת שיקרה אם המקום ייסגר?
מה שבטוח, זה שאני אפול שוב מהרגליים. וכשאני אומרת שאני אפול מהרגליים, זה מצב מאד קשה. זה אומר התקפי חרדה, התמוטטויות. האמת? אם סוגרים את החצר, לוקחים ממני את האפשרות לחיות.
ביום חמישי, ה-16.6.16, יתקיים מפגש תמיכה בפרויקט ב'חצר הנשית', רח' בן יהוד 29, חיפה. המתנגדים לסגירה מוזמנים להגיע ולהעביר למשרד הרווחה את המסר שמתנגד לסגירת הארגון.
משרד הרווחה מסר בתגובה (9.5.2016):
"משרד הרווחה רואה חשיבות רבה בטיפול ובתמיכה בנוער בסיכון ומפעיל תכניות רבות ומגוונות המסייעות לבני הנוער, וזאת גם בעיר חיפה. בנוגע לחצר הנשית – נציין כי למרות שבין משרד הרווחה לעמותה אין התקשרות להפעלת התוכנית, משרד הרווחה, יחד עם עיריית חיפה, הצליח למצוא פתרון מידי בהיקף של 170,000 ₪, וזאת על מנת לסייע למסגרת. על העמותה, כפי שהתחייבה לגייס מחצית מסכום ההפעלה.
נציין כי במשך השנים, הומלץ לעמותה לנקוט בצעדים שונים להבניית השירות לכדי מודלים אותם המשרד מתקצב באופן שוטף יחד עם הרשות המקומית, אולם העמותה בחרה שלא לנקוט בצעדים אלו. נדגיש כי משרד הרווחה מפעיל מענים נרחבים לבני נוער בסיכון ודואג למציאת פתרון לכולם וכך גם במקרה ובו המסגרת תאלץ להיסגר המשרד ימצא פתרון מיידי לנערות".
בעת העלאת הכתבה לאוויר, משרד הרווחה יצא בהודעה הבאה לעיתונות:
"משרד הרווחה יעביר 300 אלף שקלים לשנת 2016, להמשך הפעלת ״החצר הנשית״ בחיפה. משרד הרווחה רואה חשיבות רבה בהפעלת מסגרות לבני נוער בסיכון ועל כן הגיע לפתרון הטוב ביותר עבור הנערות המטופלות במקום. בימים אלה דנים משרד הרווחה יחד עם עיריית חיפה והעמותה על פתרון ארוך טווח".