אבי שריאני נאנח למראה תיבות ישנות, מוזנחות, עם פתקים מתקלפים, "המזל שאחרי כל כך הרבה שנים אני מכיר את האנשים כאן ומסתדר גם בלי שמות". תושבי האזור מברכים אותו כשהוא מגיע, כמכרים ותיקים. שריאני לא מוותר לאינטרקום עיקש שאינו נענה ללחיצותיו ("אולי הוא מקולקל?"), עולה עד הדלת, דופק ומצלצל שלוש פעמים, כדי לוודא שהאדם שאליו נשלח הדואר הרשום באמת לא בבית.
המקום הכי חם בגיהנום ||
עיתונות עצמאית, בלי פחד.
אנחנו מחויבים לנקודת מבט קשובה, ביקורתית ומאוזנת, אבל היא לעולם לא חפה מתפישת עולם, מעמדות ומעקרונות. במגזין הזה אנו מבקשות לעשות עיתונות שדבקה בעקרונות של דמוקרטיה, שוויון וצדק חברתי. עיתונות חוקרת, חפה מפחד וממורא. עיתונות שאינה חוששת לקחת צד. ששומרת על פרופורציות, שאינה מתלהמת, שנצמדת לעובדות ולסטנדרטים מקצועיים, סקרנית ובודקת את עצמה.