דרך אגב, הערבי עבר ועדת קבלה

 

 To Read This Article In English – Click Here

"כל ערבי שיהיה ביישוב יסבול, וככה כל מי שתומך במשפחה ערבית. אמרתי לו שכדאי לכולם להיות אתנו נגד ערבים כי מצדנו כל היום יהיו מלחמות ופיצוצים הוא יכול לשכוח מלחיות בשקט".

במלים אלו הביע א' מנורית שבגלבוע, ישוב קהילתי-אקולוגי בתהליכי הקמה, את שאט נפשו מהאפשרות שרופא ערבי יגור אתו בישוב החדש. "אני בדרך כלל בעד לעבוד בשקט", הוא כותב, "אבל חייב להבהיר לכל התושבים שכניסה של ערבים לא באה בחשבון גם ברמה של רעידת אדמה". א' הוא חלק מקבוצה של כמעט 20 אנשים, שתכתובות ביניהם הגיעו ל"מקום" וחושפות את הניסיונות השונים שלהם למנוע מערבי לגור בישוב.

הקבוצה הוקמה באמצע השבוע, כהמשך לדיון שהחל בקבוצת הפייסבוק של היישוב גן-נר, שבו מתגוררים חלק מהחברים שעתידים להקים את נורית. הכל התחיל כשתושב גן-נר העלה בעמוד הפייסבוק של היישוב תמונה של צעיר ערבי המניף את דגל פלסטין על רקע מגדל אייפל, ושאל: "מכירים אותו? אין מצב שלא".

חברים בקבוצה לא הבינו מה הוא רוצה, ואחד מהם אפילו התרגז ושאל אותו למה הוא מעלה תמונות פרו פלסטיניות. חבר אחר השיב: "אבא שלו עובד בגן-נר ובקרוב יהיה שכן שלך בישוב נורית". הצעיר, הוא בנו של ד"ר עלי זועבי, רופא ערבי שעובד בין היתר בגן-נר, ורכש שטח אדמה בנורית הנבנית.

הדיון, שהחל בטונים נמוכים יחסית, הלך והסלים. חלק מחברי הקבוצה, שאפילו לא היו בטוחים שהצעיר הוא אכן בנו של הרופא, מיהרו להגיב. "זה באמת עצוב!!", כתבה אביבה ג'וליה הארטמן, "האם האב יודע ממעשי בנו? אז אולי הוא זה שקשקש את הצלב קרס בכניסה לגן-נר", ומשיב לה דור כהן: "אני מאמין שאב חינך את בנו". היו תושבים שדרשו: "שיפסיק לטפל בילדים" ו"שיחזור לעזה".

במקביל, התחילו להישמע קולות שביקשו להחזיר את הסדר: "חברים, להיזהר מהתלהמות", כתבו בעלי הפרופיל אבי ולימור מלכה, "האבא רופא מצוין שמטפל בילדים שלנו במקצועיות. מדובר בילד בן 13 שכנראה פרסם את מה שפרסם ללא ידיעת הוריו, ללא השקעת מחשבה מרובה. עלינו לפעול ולשמור על הדו קיום בגלבוע. יש לנו שכנים טובים, כמונו רוצים לחיות בשלום ובשקט. ד״ר זועבי מטפל באנשים ללא הבדל דת, גזע ומין. אנא שמרו על כבודו וכבודנו".

הקולות המתונים האלה שכנעו כנראה את י' לפתוח במקביל קבוצת וואטסאפ, שאליה הכניס רק את מי שסבר שהם תומכים בעמדותיו לסילוק ד"ר זועבי מנורית, במטרה לפעול בנושא. ברוח הימים הוא קרא לקבוצה "צו 8 – אנשי נורית". "הפעם זה כבר מלחמה צריך כמה שיותר", דורש שם א' לגייס עוד תושבים, "צריך להעביר הילוך".

התמונה של זועבי הצעיר כבר זוכה שם לתגובות קיצוניות יותר. בעל הפרופיל ש' מיהר להכריז עם הצטרפותו: "בוקר טוב לכולם. רק עכשיו אני רואה את כל מה שקרה. בא לי להקיא עליו ולשרוף אותו עם הדגל ולעשות לאבא שלו יום הולדת  123 לעזה זבללל".

"נראה לי נביא מלא בטונדות ונעשה חציצה", מציע מישהו.

ועוד כמה רעיונות:

א': "צריך להתיש אותו דרך הבן שלו, שיבין מה הוא יעבור כשהוא יגור בישוב".

ל': "אז איך נתיש אותו? עוד לא שמעתי משהו מתיש".

י': "פחד".

ל': "איך תפחיד אותו? פחד ממה?"

י': "מהתושבים, שהוא לא יישן בשקט".

א': "שיבין שלא יהיה לו יום אחד של שקט ויותר חשוב שכל 'המתונים' יבינו שבגלל זועבי הישוב יהיה מפורק".

י': "שידע שיש חשש גדול לגדל את הילדים שלו".

א': "אמרתי שלשלום לח' שלא יתבלבל, יום שקט לא יהיה לו ביישוב שהוא חלם עליו אם זועבי נכנס".

י': "חייב להרעיש את כל היישוב רק ככה הוא יידע שהוא לא רצוי".

שונא ערבים שחבל על הזמן

"למרגלות הר הגלבוע שבצפון", נכתב באתר של נורית, "על רקע נוף מרהיב העין של עמק חרוד, הוקם הישוב הקהילתי נורית. נורית הינו ישוב קהילתי, הוקם לראשונה על ידי עולים מתימן בשנת 1950. השם נורית ניתן בהשראת שמו של הכפר הערבי נוריס, ששכן בסמוך.

"הקהילה בנורית, שמה דגש על קיימות וטיפוח חיי קהילה המשלבים מרכיבים תיירותיים, בו פועלים עסקים בתחומי חיים שונים, לבין שמירה על הנוף, הטבע, ואיכות החיים של תושביו. כל זאת הופך את נורית לפנינת טבע אמיתית, ישוב מיוחד במינו, בו תוכלו ליהנות כבר היום מאיכות החיים של המחר. כיום, ממתינות לתחילת בנייה, כ-80 משפחות שכבר עברו את ועדת הקבלה".

אבל פנינת הטבע הזאת הולכת ונקרעת היום מבפנים, והציטוטים מקבוצת הווטסאפ שהתחילו לדלוף ממנה מטרידים רבים מחברי היישוב, שמתנגדים לדעות המובעות בה ורואים בנורית ישוב פתוח לכל.

כך למשל כותב בפייסבוק תושב גן נר, לוטן טובי: "פשוט בושה וחרפה. ביזיון אחד גדול. אין לי הגדרה אחרת לכל הסיג ושיח הגזעני שייש פה. יום אחרי הבחירות לראשות המועצה דף הפייסבוק של גן נר שלי היה מוצף בקריאות לדו קיום ומיגור הגזענות. פוסטים לשכנות וחברות טובה. להזכירכם שלל הפוסטים שיצאו אז, יצאו בעקבות התבטאות אומללה של אחד מחברי הטובים בגנות שכיננו מהכפרים. מה קרה עכשיו? מה השתנה עכשיו? חלק מהכותבים פה קראו אז נגד הגזענות ופתאום הפכו את עורם. סוג של צביעות או סוג של אפקט העדר? כי פשוט נוח לכתוב על כל פליצה של איזה ילד בן 13?! כנסו לדפים של חלק מילדי גן נר אתם תיהיו מזועזעים לא פחות. אתם לא תאמינו שחלק מהכותבים הם החברים של הילדים שלכם".

בתגובה, הקבוצה מסגלת לעצמה עד מהרה קודים מתגוננים ומסתגרים. הם מבקשים להיות זהירים בצירוף חברים מחשש שמנסים להשתיל להם "מרגל", ומצטרף חדש אטרקטיבי מוגדר כ"שונא ערבים שחבל על הזמן". "אין לי כלום נגדה אבל היא בעד ישוב מעורב", נכתב על מצטרפת שנפסלה, ומישהו מגיב: "אפשר לסדר לה מגרש בטובא זנגריה אם היא מעוניינת".  כך כתבו על ח', תושב נורית שאותו הם מכנים בזלזול "השוטר", כיוון שהוא מבקש שלא להסית נגד ד"ר זועבי:

ר': "אמרתי לו, תקשיב אתה לא יכול לכפות עלינו את הדעות שלך, ובטח שלא במקרה כזה שהבחור הולך לגור אצלנו ומצטלם עם דגל של הפיקציה שנקראת פלסטין. מר ח'".

א': "דיבר גם אתי. אמרתי לו שבלי קשר לפלסטין כל ערבי שיהיה ביישוב יסבול וככה כל מי שתומך במשפחה ערבית".

י': "טוב מאוד".

א': "אמרתי לו שכדאי לכולם להיות אתנו נגד ערבים כי מצדנו כל היום יהיו מלחמות ופיצוצים והוא יכול לשכוח מלחיות בשקט. הוא אמר שחבל שאנחנו מתנהגים ככה. דרך אגב הערבי עבר ועדת קבלה".

גם בקבוצה זו צצו קולות שקראו למיתון, אבל רק בשל החשש שהדברים ידלפו החוצה.כתב כ': "אני מציע שנמעט ככל האפשר בקשקשת ברשת ולא נשתמש בשמות גנאי גזעניים… כמו כן, להקפיד להשתמש בשפה נקייה בכדי שחלילה לא יודלפו שיחות החוצה ונצטייר לא טוב".

מוסיפה מ': "אני חושבת שתקשורת או לחימה מופגנת עשויה להזיק לנו. צריך להבין שאנחנו חייבים לפעול בתבונה כי התקשורת זה חרב פיפיות שתחזור אלינו – זה יציף לך עוד פניות מהסוג הזה, זה יוריד את ערך הקרקע ורק יפגע בנו".

עונה לה א': "את בגדול צודקת אבל לפני חצי שנה חשבנו כמוך וזה ממש לא עזר, ובסוף זועבי נכנס לישוב כי היינו 'ילדים טובים'".

מ', שמבקשת לנקוט אמצעים חוקיים נגד זועבי, רוצה לפנות לוועדת הקבלה לישוב ותוהה אם בכלל ידוע בוודאות כי זה הבן שלו.

פוסק צ': "זה הבן שלו".

אי התאמה למרקם התרבותי

חברי הקבוצה מחליטים לפעול בכמה מישורים: המישור המשפטי שכולל מכתב פורמלי מעו"ד לחטיבה להתיישבות, לסוכנות היהודית ולמועצה האזורית בקריאה לשלול את חברותו שלו זועבי בטענה של "אי התאמה למרקם החברתי-תרבותי של היישוב" (טיעון נפוץ שזכה לביקורת רבה ביישובים קהילתיים). הצוות המשפטי של הסוכנות היהודית מבקש מהם לשלוח את התלונה לוועדת הקבלה ליישוב, עם העתק אליהם. הם מחליטים לפנות לגורמי ימין כמו עו"ד איתמר בן גביר (שמבקש שיחה בבוקר) ומיכאל בן-ארי (בחופשה).

פנייה ראשונה של צ' לח"כ מירי רגב זוכה לכתף קרה כשהיא עונה לו: "אם החוק מאפשר לו לעשות זאת אין מה לעשות". יש התלבטות ארוכה לגבי עירוב התקשורת במקרה, אבל התושבים טוענים שבעקבות המבצע התברר שהיא שמאלנית ולא כדאי.

עד מהרה מתחילים לעלות חששות שערבים רבים נוספים יקנו קרקעות ביישוב, וזאת למרות שכבר אין קרקעות למכירה. "חצי צפון מהמגזר כבר רוצה להיכנס לישוב שהבין שזועבי בפנים", כותב מישהו, ואחר מוסיף: "לא חסר ערבים שבאים, למי שיש לו קרקע ומציעים כפל מחיר רק כדי לגור שם".

ההתכתבות נמשכת גם בשעות אלה, כולל אמירות כמו "הבן שלו מחבל", "או כולם ביחד או שכולנו נאכל פיתה עם לבנה ביישוב היהודי", "שכל המתיישבים יבינו שזועבי זאת צרה", "צריך להתיש אותו ואת כל יפי הנפש שאתו שבעדו".

כך למשל כותב י': "כן, אבל באמת שלא מעניין אותנו ערך הקרקע אנחנו רק רוצים יישוב שקט בלי ערבים ואם זה לא יתאפשר אז אני לא בונה שם בכלל"

א' משיב לו: "המתיישבים חייבים להבין שבישוב יש גזענים שיתנו לזועבי ומי שתומך בו לסבול ולהצטער על הרגע שהוא החליט לגור עם יהודים".

צ': "חברים, אין בעיה לעשות רעש ולהגיב בפייסבוק מבלי לעבור על החוק. ובלי משפטים גזעניים, אין בעיה עם רמיזות אפשר גם להוסיף לכאורה, לדוגמה: 'זועבי מתיימר להיות חמאסניק לכאורה'"

י': "האמת, אנחנו הישנים מהסיבוב הקודם כבר לא מאמינים בדרך השקטה כי פעם שעברה ראינו לא שיצא מזה כלום".

ביום חמישי בבוקר ניסחו התושבים "בקשה בהולה לקיום ישיבה דחופה של ועד היישוב", בדרישה "לבטל את קבלתו של מר זועבי ובני משפחתו אל שורותיו של היישוב וזאת בדרך של פנייה לועדת הקבלה בבקשה לבחינה מחודשת של החלטת קבלתו, לאור שינוי נסיבות ובשל אי התאמתו למרקם החברתי–תרבותי שבישוב".

המתיישבים, כך הם חוזרים ומכנים את עצמם, אינם מתייחסים לטענות שהעלו בקבוצה, שלא יתנו לאף ערבי לגור שם וימררו את חיי מי שיגן עליהם, אלא ספציפית לזועבי ובנו: "המדובר במקרה חמור שבו אדם הטוען לדו קיום, מזדהה ומחזיק בעמדות קיצוניות ואלימות. עמדות שאנו מתנגדים אליהן ומוקיעים אותן ולבטח לא מעוניינים לגדל את ילדינו בסביבתן… החשיפה לעמדות קיצוניות שכאלה, מפי מי שאמורים להיות שכנינו, היא לא רק פוגענית ומעליבה, אלא אף מהווה פגיעה בביטחון האישי – כך ממש".

סימן של אקדח

יום רביעי בצהריים. הדרך ליישוב עוד לא סלולה. בפנייה מהכביש הראשי לכביש שעולה במעלה ההר אין שלט, רק בכניסה לכביש הגישה, דרך כורכר מפותלת, ניצב שלט קטן – "נורית".

ד"ר עלי זועבי, רופא ילדים, וד"ר זאדה זועבי, רופאה המתמחה בגריאטריה, מגיעים לסיבוב בשטח שרכשו. בימים אלה הם מחפשים דירה להשכרה בגן-נר, לגור בה במהלך הבנייה שעוד לא התחילה בנורית. בינתיים הם גרים בכפר מסר, ליד קיבוץ גזית. הם נשואים 18 שנים, הורים לשלושה, הבת הגדולה משחקת כדורסל בקבוצה עם בנות הגלבוע.

"אני התעניינתי במקום כבר לפני עשר שנים כשעלה הרעיון ליישב שם", אומר זועבי, "וכבר אז התקשרתי. לפני יותר משנה התחלתי את התהליך עם החברה המשווקת, וביוני, לפני שלושה חודשים סיימנו את תהליך הקבלה".

פרק הזמן להגשת התנגדויות לקבלה, 60 יום, עבר כבר. בני הזוג מגדירים עצמם ערבים-ישראלים, חילונים, וזועבי צוחק שאם יתפסו אותם דעאש  – הם הראשונים ללכת. החברה שהם חיים בה יהודית ברובה, "ככה יותר נוח לנו".

למה בחרתם לגור פה?

"זה ישוב קהילתי אקולוגי ומנסיוני במהלך 20 השנה האחרונות, במסגרת עבודתי רק במגזר היהודי, חשבתי שזה המקום לגור בו. לצורך עבודה, לצורך חברה, שקט נפשי וחינוך מסוג אחר לילדים. 20 שנה אני רק בקהילה היהודית, עובד בבית חולים עפולה העמק, רופא ילדים במרפאה של גן-נר 14 שנה. הילדים שטיפלתי בהם כבר הפכו להיות הורים שבאים עם הילדים שלהם אלי".

ידעת שיש התנגדות לכניסה שלכם ליישוב?

"לפני כחמישה חודשים הוזמנתי לכוס קפה כל ידי שני תושבים עתידיים מהישוב. ניסו לשכנע אותי לא להתגורר בישוב עם יהודים כי התושבים מעדיפים להיות בישוב נטול ערבים, בעיקר מספר משפחות שהגיעו מעפולה, נצרת עלית ומגדל העמק, לדבריהם. הם דיברו כביכול על אנשים אחרים. בסוף הישיבה אחד מהם אמר לי: 'אם לא אכפת לך, האנשים האלה יכולים לפגוע גם בילדים שלך', וסימן עם היד סימן של אקדח. אמרתי להם שזו החלטתי אחרי שלמדתי את כל העניין של הישוב, ולכן אני מתכוון כן להתגורר בישוב הזה. מאז לא היה אתם קשר".

הבן של זועבי, כמעט בן 13, נמצא בסאמר סקול באנגליה עד שבוע הבא. במסגרת זו נסעו הילדים לשלושה ימים לפאריס, ושם נעשה הצילום שהבעיר את האש.

תושבים מהיישוב טוענים שהבן שלך הצטלם עם דגל פלסטין והוא תומך בחמאס.

"אתמול קיבלתי טלפון מאחד התושבים ששאל אותי לגבי התמונה שהבן שלי שם בפייסבוק עם דגל פלסטין בפאריס, ליד מגדל אייפל. אחרי שביררתי את הנושא עם הילד, שהוא ילד שקט, רגוע ומחונן (לומד בכיתת מחוננים), מסתבר שהילד היה שם, ושני נערים מרבת עמון, ירדנים, ביקשו ממנו לצלם אותם עם הדגל של ירדן בטלפון שלהם. אחרי שעשה זאת שאלו אותו אם הוא רוצה להצטלם ואז הוא הצטלם והעלה את התמונה עם הדגל שלהם – זה היה דגל ירדני ולא פלסטיני.

"במהלך הלילה התקשר אלי ראש ועדת הבריאות של הישוב גן-נר כדי לברר את הסיפור של התמונה בפייסבוק. הסברתי לו. מדובר בילד בן 12 בתחילת גיל ההתבגרות, נורמטיבי לחלוטין, שקט ורגוע שהשתתף בהרבה מפגשים עם תלמידים בבתי ספר יהודים באזור, החל מכיתה ג'. אנחנו לא כאלה. אחיינים שלי שסיימו י"ב לפני שנה, שניהם, בהמלצת המשפחה עושים שירות לאומי לפני שימשיכו ללימודים אקדמיים".

אלו הם הצילומים המדוברים של בנו בן ה 12 של ד״ר זועבי מתוך דף הפייסבוק שהוסר. 

מחקת את עמוד הפייסבוק של הבן שלך, זה נראה כאילו אתה מודה באשמה.

"אין לי מושג בכל הטכנולוגיה הזו שנקראת פייסבוק. כשדיברתי עם הבן שלי שלשום, הוא אמר לי שהוא רוצה דווקא להשאיר את התמונה כדי שיראו שזה דגל ירדן. יכול להיות שהוא נבהל בסוף מכמות הרעש סביב התמונות והחליט לסגור, או שמישהו סגר לו. אני לא ידעתי מזה ולא מבין כלום בטכנולוגיה. הוא באמת ילד טוב, אבל מאוד צעיר".

מה תעשה לגבי ההתארגנות נגדך בנורית?

"אני מרגיש במלכוד. בארץ הזאת הטילים לא מבחינים בין יהודים לערבים, כשאני נפגש עם חברים רופאים שגרים בשטחים הם קוראים לי משת"פ ועכשיו בנורית אני נחשב לא מספיק נאמן למדינה. הייתי רוצה להגיד לשאר המתיישבים שלפני שהם מחליטים לפעול גם במלים וגם באיומים, איומים שכנראה יתממשו כי מחפשים את הילד שלי בפייסבוק – והכפישו אותו שם בכמה התכתבויות, 'תומך חמאס' וכאלה – היה עדיף לשבת ולדון ולהכיר, ולא ללכת ולתקוף".

אתה בכל מקרה הולך לגור פה?

"כן".

אתה מפחד?

"לא".

אנשים מתכננים מעשים קיצוניים

"מה לא ברור שם? זה הכי ברור מה שרשום שם", אומר בתגובה ק', אחד מתושבי נורית שסרב להיחשף בשמו המלא. לאחר הפניה אליו סרבו השאר להגיב בנושא. "אני אתן לך את העובדות ואת תפרשי אותן איך שאת רוצה", הוא ממשיך. "מה שקרה בעצם זה שיש משפחה מהמגזר, שעברה ועדת קבלה לנורית, שנורית זה יישוב יהודי, או-קיי? ואחד מבני המשפחה העלה תמונות של אחד שמנופף בדגל פלסטין ובתמונות פרופיל ברקע שלו זה תמונה של יד עם אבנים ביד – תמונה שמזוהה עם התנגדות של החמאס".

ניסית לדבר עם אביו, הד"ר זועבי?

"אני לא ניסיתי לדבר עם הרופא. בעבר ניסיתי לדבר אתו".

אתה אומר שמבחינתך עם בן אדם שהבן שלו מעלה תמונות  -אין מקום להידברות?

"אני באופן אישי עם אנשים שתומכים בארגון טרור לא מעוניין לדבר. כן. אין פה עניין של גזענות, אין פה עניין של שמאל ימין. יש פה עניין של הילדים שלי שהולכים לגור ביישוב כזה, אני לא רוצה ששכן שלי עם כאלה דעות יגור בשכנות אלי".

מה אתם מתכוונים לעשות?

"לפעול על פי החוק, מה שהחוק מאפשר. להגיש ערעורים, להגיש מכתבים, פניות, וועדות קבלה".

פניתם כבר למישהו?

"כן. זה בדיוק בעיצומם של תהליכים".

ק' מוסיף כי בין תושבי נורית "יש אנשים שהדעות שלהם הרבה יותר קיצוניות והם מתכננים מעשים יותר קיצוניים. הגרעין שפועל לטובת היישוב לא משתף פעולה עם הדברים האלה. הם לא חברים שלנו לא בפייסבוק לא חברים בקבוצות ווטסאפ למיניהן אנחנו פשוט מנערים אותם מאתנו".

אלה אנשים שיגורו בישוב אתכם?

"אנשים שרוצים לגור אתנו בישוב ורוצים להיכנס לקבוצת הווטסאפ שלנו – שהדיבור שלהם הוא ממש קיצוני וזה דברים שלא מקובלים עלינו".

אתם מנסים לעשות משהו? למגר את הקיצוניות?

"אנחנו מסבירים להם שכדי שיהיה טוב צריך לפעול על פי חוק, אחרת זה לא ייתן שום דבר, וחבל. אנחנו לא מתנהגים ככה. אנחנו לא אנשים כאלה".

*

בשיתוף "כולאננה" יוזמה לקידום חברה הוגנת ורבגונית