קיצור תולדות האוטוטו

1.

רק אני קונה סמסונג גלקסי 6 אדג', וכבר אני נרשם לעשות כושר (זה שרק תתן לו לגמור משימה אחת קטנה ושולית, ומיד הוא מתפנה לדבר החשוב באמת. יש מלא כאלה. הם שבט שלם שחוצה עדות, דתות, מין ומעמד סוציו-אקונומיקי. כן, יש דבר כזה מעמד סוציו-אקונומיקי. לא, אל תתווכחו איתי, יש. ומי שחושב שאין, מעולם לא פגש סוציומטים שמסרבים לנקות עם אקונומיקה)

2.

---

רק אני גומרת, וכבר אתה משוחרר לראות כדורגל (מה שלא יקרה לעולם. היא לא תגמור, אתה לא תראה כדורגל, ואם תראה זה מהמחצית השניה והלאה, וזה ייגמר באפס אפס, ואחר כך היא תגיד לך: "נו, איך היה?"

ובגלל שאתה בחור אמיתי כזה אתה תגיד לה את האמת לאמיתה: "היה, אה."

אז היא תגיד, "מוזר, אבל זה בדיוק מה שבאתי להגיד לך על הגמירה שלי."

אז אתה תגיד, "מה את משווה, שלי נגמר באפס אפס."

"גם שלי."

אז אתה תגיד, "בשלי היה אלימות במגרש."

"גם בשלי."

אז אתה תגיד : "בשלי היה אחר כך מבזק חדשות."

"גם בשלי, וזה לשונו: מבזק חדשות – לא באמת גמרתי."

אז אתה תגיד, "אבל בשלי תמיד יש עוד משחק."

"גם בשלי," היא תענה, "והוא מתחיל עכשיו."

לא, אין, אתה לא תצא מזה.

3.

רק אני עושה את המיליון הראשון, ומיד אני מצטרף להפגנת האתיופים, כי זה נורא מה שעשו לעדה הנפלאה הזאת, איזה מדינה גזענית זאת, נשבע לכם, אני אישית הייתי ממלא את כל ההייטק באתיופים, אבל אנחנו עדיין מנסים לשלב מרוקאים ונראה שזה יקח קצת זמן (יזם בכיר ליזם צעיר בהפסקת קפה יזומה)

4.

רק אני גומר לאכול, וכבר אני עושה קקי (הבטחה בעייתית, שיותר קשורה לתופעות חריגות במערכת העיכול מאשר לכל סוג של סאטירה שהאתר הזה מנסה לקדם, ומצד שני הבטחה שכולנו היינו שמחים לקיים, אם כי לא מיידית. או שכן מיידית, תלוי מה אכלתם)

5.

רק אני גומר לשלם לבית היהודי וש"ס, ומיד מתפנה לתקציב חברתי (שר האוצר המיועד, שכבר עכשיו תוהה אם לא עדיף היה לו להיות שר הבטחון – מלחמות, לפחות, מתחילות שמח)

6.

רק אני מתנתק מיו-פורן, ומיד אני עונה למייל שלך (תשובה שמעולם לא קיבלתי, דוגרי, מאף אחד, וחבל – הרי כולנו היינו שם, כולנו שלחנו מייל חשוב וחיכינו לתשובה שעתיים, יומיים, חודשיים, ושום דבר – למה הבנאדם לא מחזיר לי מייל, אתה שואל את עצמך, ובהתחלה תוהה: אולי אין לו מה להגיד על זה?

ואחר כך אתה חושש: אולי זו היתה הצעה כל כך גרועה, שהוא מעדיף לא לענות?

ואז אתה מבין : לא, הוא פשוט ביו-פורן. ואיך אתה יודע שזה נכון? כי אחרי שנתיים הוא מתקשר אליך שוב ואומר, "היי, בנאדם, מה קורה, תגיד – איזו שנה זאת? מי ראש הממשלה? היה כבר רמטכ"ל תימני?"

וכשאתה אומר לו, "לא, אבל תימני ירה ברבין,"

הוא עונה: "נו, איך אומרים, רומא לא נבנתה ביומיים."

"יום אחד," אתה מתקן לו את הביטוי, "רומא לא נבנתה ביום אחד."

"יום אחד, יומיים, מה זה משנה?" הוא עונה בחוסר סבלנות, "העיקר שלא נבנתה. בקיצור, נפגשים?"

ואז אתם נפגשים, ואתה שם לב שיש לו עיניים אדומות ויד אחת נפוחה)

7.

רק אני גומר לכתוב את הטור הזה, ומיד אני חושב על משהו ראוי להגיד (אמירה שכולכם יודעים כמה היא נכונה, ועדיין אתם ממשיכים לקרוא, כי זה כבר מול העיניים, ואין לכם כוח להפסיק להזיז את האגודל על האייפון, ועד שהתיישבתם, כוס אמק. זאת בדיוק הסיבה שביבי לקח שלושים מנדטים: לא כי מישהו מאמין לו, או אוהב אותו, או אפילו סובל אותו – כי הוא כבר מול העיניים, ועד שהתיישבנו, כוס אמק)