עד שלהי שנות ה-20 לחיי, בכלל לא ידעתי שיש דבר כזה שפיכה נשית ודווקא שוחחתי בענייני סקס-שמקס עם חברים וחברות. הנושא לא עלה ואני מאשימה את הפורנו, כלומר – את מחסור הפורנו. כי ברגע שהאינטרנט החצי-מהיר (מודם טלפוני שמנתק את הקו ושמחיר הגלישה בו יורד משמעותית מהשעה 18:00) הגיח לחיי קהילת הרווקים/ות שהשתייכתי אליה, אי שם בשנות ה-90, התחלתי לשמוע סביב שאלות. של גברים. רק גברים ששאלו נשים בידענות, את השאלה הנעימה והמעודנת: "את משפריצה?"
מאז הפך הפורנו לסרט הדוקומנטרי הפופולרי ולמחנך למיניות (מופרעת) של דור שלם, ועמו הפכה השפיכה הנשית לפטיש ולאתגר לפעלולני סרטי סקס המתמחים באפקטים הקשורים במים. זה לא שאין שפיכה נשית. יש. ואחרי השבוע האחרון, שבו דיברתי עם רבות, אני נוטה להאמין למחקרים שלפיהם כ-40 אחוזים מהנשים יחוו בחייהן שפיכה נשית – אלא שהיא לא נראית כמו בפורנו. לא מדובר בממטרה, זרנוק, נהר. מדובר ברגע של שחרור ייחודי, כפי שרבות מהנערות והנשים שדיברתי אתן סיפרו לי. במשהו שרובן חוות כמגניב וכייפי.
למה גברים רוצים נשים שמשפריצות? התשובה – כי זו הוכחה לגבריות. השפרצת = גמרת והרי יש לא מעט בני תשחורת ולבני בלורית, שחושבים שהדרך היחידה לדעת אם אישה גומרת היא לשאול כשנייה אחרי שהם גומרים: "גמרת?" אישה שיש לה שפיכה גמרה בוודאות וזה הופך את הצורך לדבר במיטה, להיות קשובים, להיות חסרי ביטחון, לא לדעת בדיוק ולברר – לפחות הכרחי.
הוליווד, יימח שמה, חינכה אותנו שסקס זה משהו שנעשה בדממה בין שני זרים, לעתים אחרי ריב שבו היא נתנה לו סטירה (WTF? כמה נשים נתנו אי פעם סטירה לגבר?) ואחר כך נכנעה לו בתשוקה יוקדת. החדירה מתבצעת בתוך שניות, כששניהם חצי לבושים ולא מחליפים מלה. דממה. אין "את רוצה?", "זה נעים?", "להמשיך?", "יש לך קונדום?", "רוצה להתקלח קודם?" או כל דיבור על סקס שיש בין כל מי שעושה סקס מחוץ להוליווד. בלי שיחה, בלי דיון. בלי קשר אנושי בין הפרטנרים, השפרצה היא ההוכחה היחידה שאפשר לקבל בדממה לכך שהללויה! אני יודע לזיין! היא גמרה! זו ההוכחה היחידה שאפשר לקבל בלי לשאול "איך הייתי?"
נשים, לעומת זאת, מדברות על שפיכה נשית בצורה אחרת לגמרי. כדי לכתוב את הטור הזה התכתבתי ודיברתי עם כ-40(!) נערות ונשים שהסכימו לחלוק אתי את רגעי השפיכה שלהן, ולנווט את הספינה בים השמועות הסוער. לא היה קשה לאתר 40 נשים. להפך. ביקשתי פעם אחת והן הגיעו אלי, שמחות לדבר, לספר, לשתף. רובן שיתפו בפרטיות ותיארו חוויות עם קווים דומים.
· אורגזמה חזקה מהרגיל– חלקן אומרות שהאורגזמה בעת שפיכה חזקה מהרגילה. החוקרים לא מסכימים אתן ואומרים באופן די גורף שאין קשר בין עוצמת האורגזמה לשפיכה, אני נוטה להאמין להן יותר מאשר למחקרים. מתברר שוב שאין שום דבר גורף באורגזמה הנשית. חלק ככה, חלק ככה.
· נרתיק VS דגדגן – רוב הנשים, בעיקר אלה שלא חוות שפיכה נשית בכל אורגזמה, אמרו שהאורגזמה הכוללת שפיכה מקורה בגירוי מאסיבי של הנרתיק ושל נקודת הג'י. חלקן דיברו על תנוחות שמעודדות שפיכה, חלקן דיברו על לחץ ספציפי על נקודת הג'י באמצעות פין, אצבע, ויברטור. חלקן אמרו שאינן יכולות לשפוך בזמן קיום יחסי מין, אלא רק באמצעות אוננות. אחת אמרה שהיא אינה יכולה לשפוך עם בן זוג, רק כשהיא מאוננת לבד, וזה מוביל אותנו לנקודה הבאה:
· שחרור ואובדן שליטה– חלק גדול מהנשים שדיברתי אתן אמרו שכדי לחוות שפיכה נשית הן צריכות להיות משוחררות, רפויות, רגועות וחופשיות. חלק גדול מהן דיברו על הלך רוח שמאפשר להן להגיע לשפיכה.
· כיף כיף כיף – רוב הנשים אמרו שהן נהנות מהשפיכה, תיארו אותה כאורגזמה כיפית יותר, אחרות אמרו "אורגזמה אחרת". תיארו חוויה שונה, "עמוקה יותר", "חדה פחות" ועוד תיאורים מתיאורים שונים.
שורה תחתונה? יש נשים ששופכות בעת אורגזמה, יש שלא. זה לא קשור לגברים, זה קשור לנשים, מצבן הפיזי, הנפשי, המנטלי, הרוחני. אנחנו לא שומעות ושומעים על זה בחיים האמיתיים, כי מדובר בהפרשה.
אם יש משהו שאינו ברור ב-100% במיניות של נשים, לא שחור-לבן, העולם נוטה לבטל אותו כלא קיים. בעבר לא חקרו כלל אורגזמה נשית. כיום לא מדברים על שפיכה נשית. זה חלק מהסירוס הכללי של מיניות האישה. זו הסיבה שאני חושבת שאנחנו צריכות לדבר על זה. קודם כל, זו עם זו. אחר כך אולי, גם עם גברים.