1.
אני מגנה את שריפת התינוק בכל צורה של גינוי. זו לא דרכנו. דרכנו היא להשתלט לו על הבית, להרוס אותו, לבנות במקומו מכון מסז'ים תורני, להושיב שם חניכים של בני עקיבא מהסוג הערכי-פלוס-פלוס, לחכות עשר שנים עד שבג"צ יבהיר באופן חד משמעי שאסור לקחת דברים שלא שלך, להוציא הודעה מסודרת לתקשורת שאנחנו שומרי חוק ואז לשרוף צמיגים ולירוק על חיילים, לאיים שבפעם הבאה נעלה על בית המשפט העליון עם טרקטור, ולדרוש מיד פיצוי של בניית 300 דירות במקום האחת שגנבנו לתינוק, ושהוא יקבל בחזרה מיד אחרי שיפנו משם את מכון המסז'ים התורני החדש שמישהו הקים שם אתמול בלילה, אין לנו מושג מי, אבל זוכים צדיקים שמלאכתם נעשית בידי אחרים. זוהי דרכנו. אבל לשרוף? אנחנו לא ברברים. עובדה שהעפנו את אלי אוחנה (הדובר. אחד מני רבים, כי יש המון דוברים, יש יותר דוברים מאשר דברים. למשל:)
2.
אני מגנה את דקירת הילדה ההומואית הזאתי, כי זאת לא דרכנו. דרכנו לסקול אותם. אבל לדקור? אנחנו לא ברברים, ולראיה לא שקלנו אפילו לרגע לצרף אלינו את אלי אוחנה, שזה רק מראה כמה אנחנו עוד יותר לא-ברברים מהאלה עם הכיפה הקטנה (דובר אחר. של דבר אחר. ויש עוד ועוד, למעשה עד אינסוף, כי הדוברים הם הנביאים החדשים: הם אומרים את האמת שכולם רוצים לשמוע)
3.
אני מגנה את השמאל, שכל מה שהוא עושה זה רק להתלונן בפייסבוק. בדיוק כתבתי על זה מאמר. טוב, לא בדיוק מאמר, יותר פוסט. בפייסבוק, אלא איפה? בכל מקום אחר יש סיכוי שאני אתקל באלי אוחנה (ויש סטיה:)
4.
איזה מזל שאלי אוחנה לא נבחר לבית היהודי. כי עכשיו הוא היה צריך לגנות כל מיני דברים, ומן הסתם הוא היה עושה את זה בגוף שלישי, ואז אנשים שמעולם לא ראו ראיון עם כדורגלן היו שואלים את עצמם: מי זה האיש הזה שדומה לאלי אוחנה ואומר שאלי אוחנה מגנה? יש לו תאום? התאום שלו הוא הדובר שלו? הוא מעסיק בני משפחה? זה לא נפוטיזם בולט? למה לא רואים אותם אף פעם ביחד? האם זה כדי למנוע מצב ששניהם ייהרגו בתאונת הד אנד שולדרס מסתורית? ועוד כל מיני שאלות שאנשים שלא אוהבים כדורגל שואלים את עצמם מדי פעם. כמו: למה? (וחזרה לנראטיב:)
5.
אני מגנה את יאיר לפיד. עכשיו ובכל רגע נתון. זה כמו לגנות את שלמה ארצי, בלי להצטרך לשמוע את השירים האלה. זה כמו לגנות את הקיץ בגלל שחם ולח. זה פשוט מרגיש נכון, לגנות את יאיר לפיד, כל כך נכון לכל כך הרבה אנשים. אגב, אני גם מגנה פופוליזם (ויש סיפור:)
6.
פעם גיניתי את אשתי על זה שהיא לא עוזרת מספיק בניקיון, ומשאירה כלים מלוכלכים בכיור של המטבח. אז היא התחילה לשטוף אותם, ועדיין נשארו כלים מלוכלכים בכיור של המטבח. מה שאמר שכנראה זה אני שמשאיר אותם, ומחכה עד שהיא תחזור בערב מהעבודה ותשטוף. אז היא רצתה לגנות אותי, הזונה. בנס, ממש בנס,
יצאה בדיוק הסטטיסטיקה הזאת שנשים מרוויחות פחות מגברים,
אז איך שהיא חזרה מהעבודה ובאה לגנות אותי שלא שטפתי כלים, אמרתי לה: סטופ סטופ! יש לי גינוי חדש – למה את לא מרוויחה מספיק? (מוקו שטרייצלר, מ"שטרייצלר-שטרייצלר-את-שטרייצלר לא עושים שום דבר", שזו חברה של שלושה אנשים בשם שטרייצלר שלא עושים שום דבר, ונכון שזה שם יותר מתאים למשרד עורכי דין או חברת שמאי תאונות הד אנד שולדרס, אבל איך שהם גמרו להקים את החברה הם כל כך התעייפו שהתיישבו לראות טלוויזיה ומאז לא קמו מהספה. הם דווקא רצו להרים טלפון לאלי אוחנה ולהציע לו להצטרף, אבל זה היה נחשב לעשות משהו, מה שנוגד את מטרת החברה כפי שהיא מנוסחת ברשם החברות. ויש לו הסבר לסיום:)
7.
בסופו של דבר, לא מגנה שמאלנים, לא ימנים, לא דתיים, לא חילונים – אני מגנה נשים. רק נשים. ולמה? כי אתם מצפות שנקרע את התחת בשבילכם –
שיהיה לכם כסף לקנות שמלות, נעליים –
שנגן עליכם, בבית, ברחוב, שנצא למלחמות בשבילכם – שנעלה ללבנון, נגיד אהלן חבר'ה מה נשמע? "הכל טוב אחי"; מה זה – עולים בלי אפודי מגן ללבנון? "לא לא צריך אפודי מגן, בשביל מה, כולה חיזבאללה"; מה זה – כפר? יש פה אנשים? "איזה אנשים, כולם ברחו מזמן, יאללה תיכנסו"; אוי ואבוי יורים עלינו – איפה האפוד מגן? איפה הטנקים? איפה חיל אויר – הנה חיל אויר מגיע – הם מפציצים אותנו, המפגרים האלה! – איציק איציק, קח את גידי על הגב, סחוב אותו לנקודת איסוף נפגעים, זה לא יכאב לו הוא בקושי בהכרה – אה, הוא כבר לא בהכרה – אתה יודע מה תשאיר אותו פה לזק"א –
בשביל זה אנחנו טובים, אה?! אבל בשביל מדי פעם מציצה על הבוקר – אתם יודעים כמה זה עצוב, זקפת בוקר שעוברת סתם, מעצמה? אנחנו עצובים, רבק!
ולכן אני מגנה. לא שזה עוזר לי במשהו (ועד כאן, כי היו לו כלים לשטוף, בכיור. לא שהלך לשטוף אותם, אבל רק מהמחשבה עליהם הוא נרדם)