ש' נעצר והוחזק לילה שלם לפני שהובא בפני שופט, באשמת ניסיון לגניבת תחליף חלב לתינוקות. מ', אם חד הורית לשישה ילדים הואשמה בשני "יישומים" של גניבה. בעקבות התחברות פיראטית לחשמל צברה חוב שלא היתה יכולה לשלם וחברת החשמל ניתקה אותה. בני זוג נעצרו על עבירה של הסגת גבול ו"היזק לרכוש" בעקבות פלישה לדירת עמידר בדיור הציבורי.
אלה לא סיפורים מישראל של שנות ה-50, אלא המציאות כפי שהיא משתקפת מהדו"ח השנתי, המקיף והמדאיג של הסנגוריה הציבורית. בסנגוריה מכנים את התיקים הללו "תיקי עוני". אלה תיקים שהולכים ונערמים, מתרבים ומהווים ביטוי מוחשי וכואב להתרחבות הפערים החברתיים במדינת ישראל.
- שילוב בין זעם, אובדן תקווה, וייאוש מוחלט- ביום שלעניים יימאס
- מעצרים בישראל – כל מה שמשטרה והשב"ס מעדיפים שלא תדעו
- תסתכלו במראה, גם אתם עניים
"המאפיין המרכזי של תיקי העוני הוא שהעבירה הפלילית לכאורה מתבצעת על רקע נסיבות של מצוקה כלכלית קשה ומציאות חיים הישרדותית בשל מחסור באמצעי קיום בסיסיים", מזהירים בסנגוריה. "לעתים ברקע לדברים קיימת גם הפרה של המדינה את חובותיה הבסיסיות כלפי האזרח, ובכלל זה החובה החוקתית להבטיח קיום מינימלי של אזרחיה בכבוד".
כך למשל התברר שהאדם שגנב את תחליף החלב והוחזק במעצר, סבל ממצוקה כלכלית חריפה. כשהגיע לבית המשפט קבע השופט: "לא ייאמן כיצד מרשה לעצמה המשטרה לבזבז משאבי ציבור יקרים של ביהמ"ש ושל שב"ס, תוך רמיסה ברגל גסה של זכויות האזרח של החשוד, בהבאתו לביהמ"ש כדי לשחררו בערבויות בגין ניסיון גניבת קופסת סימילאק".
במקרה של מ', פנה הסניגור ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה להפסקת ההליכים המשפטיים. לטענתו ניתוקה מחשמל של הלקוחה, שלא שיידעו אותה לגבי אפשרות להגיע להסדר כספי, הביא לפגיעה בלתי מידתית בליבת הזכות לכבוד האדם. היה על רשויות המדינה לפעול לסייע ללקוחה ולא לנקוט הליכים פליליים נגדה.
בסיפור הפלישה לדירת עמידר התברר לסנגורית שמונתה לתיק, כי הזוג התגורר עם שלושת ילדיהם, אחד מהם בעל מוגבלות, בדירת דיור ציבורי בת שני חדרים. פניותיהם לאפשר להם לעבור לדירה מרווחת יותר לא נענו אף שהדירה השכנה להם, גם היא של הדיור הציבורי, עמדה ריקה.
לאחר הולדת ילד רביעי, בני הזוג החליטו שאינם יכולים לחכות יותר ושברו את קיר הלבנים שחצץ בין דירתם לבין הדירה השכנה. הסנגוריה טענה כי הפלישה לדירה נבעה ממצוקה קשה ביותר – הגשת כתב אישום בנסיבות אלו מנוגדת לחובה המוטלת על המדינה להבטיח תנאי מחיה לקיום מינימלי בכבוד. כן נטען כי הגשת כתב האישום בנסיבות אלו היתה לא מידתית, במיוחד לנוכח העובדה שהמשפחה היתה זכאית לדירה גדולה יותר ממילא.
***
החזקת אדם לילה שלם במעצר מכיוון שניסה לגנוב תחליף חלב, מתקשרת ישירות לנושא המטריד ביותר העולה מהדו"ח הנוכחי: העלייה במספר המעצרים.
אף שאיש אינו מצליח לספק מספרים מדויקים, על פי ההערכה, ועל בסיס נתונים שהועברו מהנהלת בתי המשפט – הסניגוריה הציבורית מייצגת כ-57 אחוזים מהנאשמים בבתי משפט השלום וכ-41 אחוזים מהנאשמים בבתי המשפט המחוזיים. עקב כך יש לה יכולת רחבה יחסית לעקוב אחר המגמות העיקריות שהתפתחו בשנים האחרונות בנושא מעצרים ודיונים בבתי המשפט.
בסנגוריה מזהירים, ולא בפעם הראשונה כי "ריבוי המעצרים מוביל למגמה מטרידה נוספת של שחיקת ההגנות והזכויות המנויות בחוק המעצרים בשל שיקולי יעילות. זאת במיוחד בעקבות לחצים הולכים וגוברים הנובעים מקשיים מעשיים, תקציביים ומערכתיים. החשש הוא שבמקום להדק את הפיקוח והביקורת על מעצרים באופן שיביא להפחתה במספרם, משלימות המערכות עם הגידול, כאילו היה 'חוק טבע' ולא עניין של מדיניות, תוך פגיעה נוספת בזכויות העצורים".
בסנגוריה מבהירים כי עיקר הגידול בפעילותם מיוחס ישירות "לעלייה משמעותית בהליכי חקירה, מעצר ימים ומעצר עד תום הליכים. העלייה הניכרת בהליכים אלה נובעת בעיקרה מהמגמה של הגברת השימוש בכלי המעצר על ידי רשויות אכיפת החוק".
בפועל נמצא כי הליכי חקירה ומעצר תופסים כיום כ-60 אחוזים מנפח הפעילות בסנגוריה הציבורית. בין השנים 2014-2011 חלה עלייה של כ-34 אחוזים בהליכי חקירה ומעצר, לעומת עלייה של כ-3 אחוזים בלבד לגבי יתר סוגי ההליכים.
דו"חות קודמים של הסנגוריה מתארים תופעה קשה ובלתי חוקית: משטרת ישראל הותירה אלפי חשודים במעצר שווא למשך לילה שלם (ולעתים לסוף השבוע), רק כדי להביאם בבוקר בפני שופט ולבקש את שחרורם בערובה כספית או בתנאים אחרים.
איור: טל גרנות
בדו"ח מובהר כי גם "בשנת 2014 ובמחצית הראשונה של שנת 2015 ניתנו בבתי המשפט בכל הארץ עשרות החלטות ביקורתיות נוספות כנגד שיקול הדעת הלקוי המופעל בהקשר זה על ידי קציני המשטרה. חלק מההחלטות נוסחו בחריפות. בחלקן צוין במפורש כי הביקורת אינה נקודתית אלא מערכתית, תוך הדגשה כי מדובר בתופעה חוזרת ונשנית. בחלקן אף נפסקו נגד המשטרה הוצאות ופיצויים לטובת החשודים שהושארו לילה במעצר לשווא, או לטובת אוצר המדינה שנדרש לשאת לשווא בעלויות המעצר והדיון המשפטי המיותרות".
על פי הדו"ח, היקף תופעת המעצרים הבלתי חוקיים רחב מאוד, ו"מגיע בשנת 2014 לאלפי עצורים ששהו לילה מיותר במעצר רק כדי להיות משוחררים על ידי המשטרה למחרת בבוקר במתקני המעצר או בבתי המשפט ללא דיון בפני שופט".
הראשונים להיפגע מהמגמה הם כמובן החלשים ביותר. בעלי מוגבלויות או קטינים שנעצרו שלא לצורך, שנחקרו כאילו היו חשודים רגילים אף שנדרשים תנאי חקירה מיוחדים, או שנותרו במעצר מכיוון שלא נמצאה חלופה. גם בנושא מעצרי קטינים חלה החמרה. בשנת 2014 נרשמה עלייה של כ-7 אחוזים במספר הקטינים שנעצרו על ידי משטרת ישראל לעומת שנת 2013 (כ-6,100 קטינים).
"על אף הצורך האקוטי העולה מן השטח", מזהירים בסנגוריה, "גם השנה טרם נפתח במסגרת חסות הנוער מעון המותאם לטיפול בקטינים בעלי מוגבלויות. בדו"ח לשנת 2013 העלינו את הצורך הדחוף בקיום מוסד שכזה, שבהעדרו נאלצים פעמים רבות בתי המשפט לשלוח קטינים בעלי מוגבלויות למאסר או למוסדות שאינם הולמים את מצבם".
כך למשל גזר בית המשפט על קטין עם שלל בעיות נפשיות, 14 חודשי מאסר בפועל. בגזר הדין פורטו נסיבות חייו הקשות של הקטין, הכוללות "העדר מסוגלות הורית, הוצאה חוץ-ביתית מגיל צעיר ביותר, בעיות אורגניות ונפשיות ואף פיגור". אף על פי כן, בית המשפט ציין כי מכיוון שהנאשם נמצא כשיר לעמוד לדין, לנוכח חומרת מעשיו ומאחר שלא נמצאה מסגרת שתיתן מענה לבעיותיו (מכל מסגרת ברח ואף ניסה להתאבד), יש להורות על שליחתו לכלא. זאת "תוך תקווה שבעתיד תימצא בעבורו מסגרת, אשר תיתן מענה לבעיותיו".
"תופעה מטרידה נוספת אשר הסנגוריה הציבורית עוסקת בה בשנים האחרונות", מדגישים בדו"ח, "היא כבילת עצורים ואסירים בבתי חולים פסיכיאטריים. במקרים רבים שהגיעו לטיפול הסנגוריה, התברר כי עצורים אשר נשלחו לבדיקה פסיכיאטרית, במסגרת ההליך הפלילי, הוחזקו כשהם אזוקים למיטתם בידיהם וברגליהם, במשך ימים רבים ובתנאים בלתי אנושיים העולים כדי פגיעה קשה בשלומם הפיזי והנפשי".
הסנגוריה נתקלת מדי שנה בעשרות מקרים של חולי נפש הנכבלים למיטות במחלקות פסיכיאטריות. במקרים אלה מוגשות בקשות דחופות לבית המשפט להורות לשב"ס או למשטרה להסיר את הכבילה. "בשנים האחרונות קיבלו בתי המשפט כמעט 100 אחוזים מהבקשות והורו לשב"ס או למשטרה להשגיח על העצור או האסיר באמצעים מידתיים יותר", מציינים בסנגוריה. "תמונה זו מלמדת לכאורה כי הנחיות שב"ס והמשטרה וכן שיקול הדעת המופעל בהקשר זה אינם סבירים".
***
שתי בעיות מרכזיות נוספות שמפורטות באריכות בדו"ח, והסנגוריה מתריעה לגביהם היא העלייה המשמעותית בשיעור התיקים הפליליים שהמשטרה פותחת נגד אזרחים בגין תקיפת שוטרים, לצד העובדה כי "מרבית העצורים בישראל אינם זוכים לממש את זכות ההיוועצות שלהם בסניגור לפני חקירתם במשטרה. ברובם המכריע של המקרים, מודיעה משטרת ישראל לסנגוריה הציבורית על דבר מעצרם של העצורים לאחר שכבר נחקרו, כך שמידת האפקטיביות של מימוש זכות ההיוועצות בשלב זה נפגעת באופן ממשי".
בסנגוריה גם מסבירים שהם נתקלים במקרים רבים של תלונות על אלימות שוטרים. "קיים פער מטריד ביותר בין שיעור המיצוי של הטיפול בתלונות על אלימות שוטרים, לעומת שיעור המיצוי בטענות של אלימות אזרחים כלפי שוטרים", הם כותבים.
על פי הדו"ח, "בשנת 2014 חלה עלייה של 10 אחוזים בפתיחת תיקים כנגד אזרחים בגין עבירות של תקיפת שוטרים, ועלייה דרמטית עוד יותר, של 46 אחוזים, בכמות התיקים שנפתחו כנגד אזרחים בגין עבירה של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות. חלק לא מבוטל מהתיקים בעבירות אלה נפתחים כנגד אזרחים הנמנים עם אוכלוסיות מוחלשות, ככל הנראה על רקע היותם מעורבים בשיעור יחסי גבוה יותר של מפגשי שוטר-אזרח".
"על רקע נתונים אלה", נכתב, "בולטת במיוחד החולשה הניכרת בהתמודדות עם תלונות האזרחים על אלימות השוטרים נגדם. הנתונים הידועים על פעילותה של המחלקה לחקירות שוטרים, כפי שפורסמו בדיווחים של משרד מבקר המדינה וועדות הכנסת, מלמדים על כך שתלונות רבות על אלימות שוטרים אינן מגיעות כלל לכדי מיצוי במסגרת חקירה…
"גם תוצאות החקירות שמתקיימות מאופיינות בשיעור נמוך יחסית של מיצוי הדין עם השוטרים שלהם יוחסה האלימות… בעקבות טענות של סניגורים ציבוריים באו הדברים לידי ביטוי גם בשורה של החלטות שיפוטיות שבהן נמתחה ביקורת חריפה על אי מיצוי החקירה כשמדובר בתלונת אזרח על אלימות שוטרים. בתי המשפט שבו והדגישו כי לציבור עניין רב כי תלונות הדדיות של שוטר מול אזרח בעקבות אירוע נתון ייחקרו ויבוררו שתיהן עד תום מתוך גישה שוויונית ובלתי מפלה".
גם בנושא "כלובי המעצר" מתריעה הסנגוריה, ש"התנאים בכלובים ממשיכים להיות קשים ביותר. בעקבות זאת פנתה לשירות בתי הסוהר מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, בעניין מספר פעמים. נכון לכתיבת שורות אלה טרם החל השיפוץ המתוכנן…
"לגישת הסנגוריה הציבורית, החזקת כלואים בכלובים בתנאים האמורים מנוגדת לחוק ופוגעת קשות בכבוד האדם. יש לעשות כל מאמץ להחיש את הבנייה המתוכננת במתקני המעבר".
***
מול כל אלה, בולט המשבר הקשה של כוח האדם בסנגוריה הציבורית. "התרשימים מצביעים באופן חד וברור, כי בעוד שהיקף העבודה עלה משנת 2003 בכ-108 אחוזים (יותר מפי שניים), הרי שהגידול במספר תקני עובדי המנהלה עלה בתקופה המקבילה בכ-13 אחוזים בלבד", נכתב בדו"ח. "הנתונים מראים כי עומס העבודה על כל עובד מנהלה גדל בכ-85 אחוזים בעשור האחרון, וכי קיים צורך דחוף להגדיל את מספר העובדים".
מדאיג במיוחד שהסנגוריה הציבורית פועלת על פי חוק בשיטה של מיקור חוץ. רק צוות מצומצם יחסית של סנגורים "פנימיים" הם עובדי מדינה (כ-110), לצד צוות חיצוני רחב של סנגורים "חיצוניים" הפועלים ממשרדיהם הפרטיים מטעם הסנגוריה (כ-860).
לצד העבודה השוטפת על התיקים, עובדי הסנגוריה הפנימיים נדרשים לפקח גם על מאות הסניגורים הפרטיים (שגם הם סובלים משחיקה. בהשוואה רב-שנתית מצאה הסנגוריה כי נרשמה תחלופה של 34 אחוזים במצבת הסנגורים הפרטיים בתוך שנה), ועל אלפי ההליכים המשפטיים שהם מנהלים מטעם הסנגוריה.
בעיקר עקב העלייה במספר המעצרים, נראה כי זו החוליה החלשה שכרוכה בסכנה אמיתית. גם בדו"ח הנוכחי מזהירים בסנגוריה כי "ללא תוספת כוח אדם, תתקשה הסנגוריה הציבורית לעמוד במשימות הדחופות העומדות לפתחה. לאור זאת נדרשת תוספת מהותית ודחופה של עובדי מנהלה למחלקות המעצרים בסנגוריה הציבורית".