התינוק הראשון היה בן 5 חודשים במותו. הוא הושכב לישון וכאשר כעבור חצי שעה גננת עברה ליד מיטתו, היא ראתה שפניו מכוסות בשקית פלסטיק. מתברר שהוא פשוט נחנק. שלושה ימים נאבקו רופאים על חייו בטיפול נמרץ באיכילוב, ללא הצלחה.
התינוקת השנייה היתה בת 8 חודשים. היא מתה מסיבוך של שפעת, בגן שבו הושארה ימים ולילות, כי אמה נלקחה לעבודה מחוץ לעיר. הילדה הושארה חולה בגן עד שגופה הקטן קרס בהעדר הטיפול והיא מתה.
השלישי היה בן 7 חודשים, והוא מת מדלקת קרום המוח שלא אובחנה בזמן. מטפלת הזמינה אמבולנס כאשר ראתה שהוא יורק דם, אבל התינוק מת בדרך לבית החולים.
מותה של תינוקת רביעית, אפרת אירלגם בת 4 חודשים, כבר הדליק נורה אדומה אצל רשויות הפיקוח. גן הילדים בו היא מתה מחנק נסגר יומיים לאחר שהלכה לעולמה.
יום אחרי סגירת הגן של אפרת מת תינוק חמישי, מראווי מרהביט שמו, בן 4 חודשים במותו. גם הוא מת כתוצאה מחנק. אמו שהגיעה לאסוף אותו ראתה שהוא שוכב על סדין מלא נוזלים ולא מגיב. הגננת אפילו לא הבחינה שמשהו קרה לו.
עוד מעט תמלא שנה למותם של חמישה תינוקות במעונות יום פיראטיים לילדי מבקשי מקלט. הם מתו זה אחר זה תןך חודש וחצי, ב"מחסני ילדים" שונים בדרום תל-אביב, במה שנראה היה כמו "גל מקרי מוות", שלכאורה חלף. לא רק הציבור, גם שרי הממשלה הזדעזעו לראות ולשמוע על התנאים המחפירים אצל ה"בייביסיטרים" לילדי זרים, עד כדי כך שחודש לאחר מכן, באפריל 2014, קיבלה הממשלה החלטה מהירה על הקמת מערך מפוקח של גני הילדים למבקשי מקלט. היה ברור שכל עיכוב עלול לעלות בחייהם של ילדים נוספים.
הגן שבו מתה אפרת בת ה-4 חודשים, לאחר שנסגר. צילום: תומר מיכלזון
הפרויקט הוקם בסיוע של עיריית תל אביב וקרנות פילנטרופיות שונות, שנחלצו מיידית לעזרה. הממשלה החליטה לתקצב את המערך העתידי ב-14 מיליון שקלים לשנה, עיריית תל אביב לקחה על עצמה לשכור מבנים מתאימים ותפקידן של הקרנות היה לדאוג לשיפוץ המבנים ולציוד הנדרש. המערך אמור לפעול לפי המודל של עמותת "יוניטף": צוותי גנים שמגיעים מתוך הקהילה עובדים בסטנדרטים גבוהים תחת הדרכה חינוכית צמודה, בליווי של עובדות סוציאליות ומדריכות פדגוגיות.
מאז עברה כמעט שנה. הפרויקט שהוכרז עליו בקל תרועה גדול עדיין לא קם. רובם המכריע של הילדים והתינוקות של מבקשי מקלט ממשיכים להגיע מוקדם בבוקר למסגרות פיראטיות ולשהות יום שלם, לפעמים עד חצות, בתנאים שמסכנים את בריאותם ואף את חייהם. ריחות עזים של צחנה, צפיפות, שקעים חשופים, דלתות שאינן נסגרות, תינוקות שמונחים יום שלם בלולים ללא תנועה, ללא מעש וללא תשומת לב של המבוגר – כל אלה הם רק חלק קטן ממה שקורה בבייביסיטרים.
צילום: זיו קורן
לפי דוח מחקר שנערך ב-2015 באוניברסיטת תל אביב, "מיפוי התנאים ההתפתחותיים ב"מחסני הילדים", הגנים הפיראטיים בהם שוהים ילדי מהגרי העבודה ומבקשי המקלט בישראל", בידי ד"ר יעל מאיר ופרופ' מישל סלואן,ברוב הגנים תנאי הבטיחות וההגיינה נמוכים, אין צעצועים בכלל, בכל גן משגיחות שתי מטפלות ללא הכשרה פדגוגית על קרוב ל-30 ילדים בגילאים שונים. בשורה האחרונה קובעים החוקרים: "ממצאי המחקר מעלים כי מדובר במצב דברים חמור המעמיד בסכנה אלפי תינוקות ופעוטות. ממצאי הדו"ח משקפים מצב חירום הדורש פתרון מערכתי, מקיף ומיידי. על כן, יש צורך בהתערבות דחופה של משרדי הממשלה בשיתוף פעולה עם גורמים עירוניים ואזרחיים להבראת מצבם של הגנים הפיראטיים ולהצלת חיי התינוקות השוהים בהם."
מדוע הפתרון המערכתי, עליו כבר הוחלט ותוקצב וכל הגורמים המעורבים בו התחילו לעבוד, לא יצא לפועל? מבדיקת המקום עולה כי עיריית תל אביב אכן שכרה מספר מבנים להפעלת גני הילדים החדשים למבקשי המקלט, אך התחלת עבודות שיפוץ בהם מתעכבת בגין העדר אישור מכיבוי אש, שעדיין לא הגיע. למכבי האש יש תקנים מחמירים, המבנים בדרום העיר ישנים, והשילוב המוצדק כשלעצמו יצר עיכוב שעלול להיות קטלני לא פחות.
אחת הפעילות בעמותה שמסייעת למבקשי מקלט מספרת כי מאז החלטת הממשלה המצב בבייביסיטרים החמיר עוד יותר. לדבריה, הרעיון מאחורי הקמת המערך הגנים המפוקחים היה מסגרות חדשות לילדי מבקשי מקלט, במטרה למהר ולסגור את מחסני הילדים הפיראטיים. על אף שהמבנים לגנים העתידיים עוד לא הוכשרו ומסגרות עדיין לא קמו, משרות הפקחים במשרד הכלכלה כבר אוישו והפקחים התחילו לפועל. לדבריה הם סוגרים גנים של מבקשי מקלט, ביניהם כאלה שהיו מוכרים לעמותות וקיבלו מהן סיוע. היא מספרת שהגננות מעבירות בסתר את העסק שלהן למקום אחר, כך שאף אחד לא יידע ולא יוכלו להגיע אליהן. המקומות החדשים, באופן כמעט בלתי נמנע, עלולים להיות עוד יותר גרועים ומסוכנים מהמקום הקודם. במקרה שהגננת לא הקימה מחדש את המחסן, הילדים מתפזרים בין המחסנים החדשים והצפיפות בהם רק עולה.
גן פיראטי סגור. לאן הלכו הילדים האלה? צילום: תומר מיכלזון
לדברי הפעילה, בגלל שהבניה בדרום תל אביב ישנה כל כך, ואינה עומדת בקריטריונים המחמירים של כיבוי אש לגני ילדים, יהיה צורך להשקיע בהעמדת המבנים הקיימים בסטנדרטים האלה את רוב התקציב שניתן על ידי הממשלה, ויש חשש שלא יישאר תקציב להפעלה.
עדינה שפירו, שמייצגת את אחת הקרנות שתמכה במשך שנים בגנים של מבקשי מקלט ותומכת בפרויקט החדש, אומרת כי כל יום שעובר הוא כאב לב וחשש למצבם של הילדים והתינוקות השוהים בבייביסיטרים פיראטיים. "מצד שני", היא אומרת, "אנחנו רוצים שהילדים ישהו במבנים בטוחים". לדבריה, כל הצדדים המעורבים בפרויקט מנסים להגיע להבנות ולפעול כדי לזרז את הקמת מערך הגנים המפוקח. היא מוסיפה שלכך נדרשים לכך מאמצים מתמשכים של כל הנוגעים בדבר.
מעיריית תל אביב נמסר: "מיד עם אישור הממשלה להעברת התקציב, החלה העירייה לפעול באינטנסיביות להקמת הגנים וכבר לפני מספר חודשים שכרה כ-4 מבנים מתאימים. אולם בשל דרישות כיבוי מחמירות, חל עיכוב בביצוע, ונכון להיום הבקשה לרישוי ממתינה לאישור הדרגים הגבוהים ביותר בכיבוי אש. מיד עם קבלת האישורים הרלוונטיים תפעל העירייה להתאמת המבנים לצרכי הגנים והקמתם."
ממשרד הכלכלה והתעשייה נמסר בתגובה:"המשרד ממשיך לבצע פעילות בגנים הקיימים, בעקבות מידע המתקבל באשר למסגרות מסכנות חיים או פעילות יזומה במסגרות אלו. בתוך כך, בחודשים האחרונים, במסגרת פעילות יזומה, נסגרו 2 מעונות ו- מעונות מסכני חיים אחרים תיקנו את כלל הליקויים שנמצאו בהם, לאחר תהליך פיקוח אינטנסיבי של מפקחי המשרד. פעילות יזומה נוספת צפויה בשבועות הקרובים. בנוסף, יזם משרד הכלכלה פנייה לרשויות מקומיות ולרשות ההגירה על מנת לקבל מידע אודות מסגרות מסכנות אשר ידועות להם.
"במהלך חודש ספטמבר ביצע המשרד מבצע אכיפה מקיף בשכונת התקווה בתל אביב, במסגרתו ביקרו מפקחים מהמשרד ב-12 מסגרות לגביהן התקבל מידע על שהיית קטינים חסרי מעמד. המסגרות נבדקו ונמצאו בהן ליקויים שונים, אותם נדרשו לתקן, לאחר הליך מוסדר הכולל ביקורת, מתן דוחות ותיקון ליקויים, אשר הביאו לשיפור משמעותי במצב המעונות".
את תגובת מכבי האש לא ניתן היה להשיג.
ברגעים אלה, כשאתם קוראים את המילים האלו, נמצאים מאות ילדים ותינוקות בסכנת חיים. עוד ויום ועוד יום, כשכל יום כזה הוא יום אחד יותר מדי. הגל ההוא, חמשת התינוקות המתים, הרי לא היה "גל". הוא היה צירוף מקרים אכזרי, שהעיר את כולם. המקרה הבא, עוד תינוק שלא יזכה לחגוג שנה, נמצא מעבר לפינה.