״דיברתם על למנוע את ההתאבדות הבאה, אני כמעט הייתי המקרה הבא״, אמר אביעד עיוואן, שורד ממסיבת הנובה שהשתתף הבוקר (ב׳) בדיון ועדת העבודה והרווחה של הכנסת על מצב הטיפול בנפגעי ושורדי מתקפת ה-7 באוקטובר בדגש על ניצולי המסיבות. ״מצאתי את עצמי נלחם בבירוקרטיה, בגופים שאני לא מבין למה אתם לא באים לקראתי לעזור לי להבין לשמוע למה אני צריך לכל נציג שאני מדבר איתו להסביר את הסיפור מההתחלה, להסביר שזה חריג, לפתוח את הטריגר. עד שהבן אדם לא מגיע לקצה אף אחד לא עוזר לו״.
״לפני שבועיים מצאתי את עצמי לבד בבית, קמתי בבוקר לטלפון ממס רכוש שחסרים טפסים בנוגע לרכב שלי. פניתי למימון ישיר, חצי שעה אני על הקו שובר את הראש לבד בבית. עונים לי, שולחים טופס, אני חוזר למס רכוש, ואז אומרים לי ׳נו, זה היה קשה?׳״, העיד אביעד עיוואן וסיפר על הרגע שכמעט ודחק אותו לשים קץ לחייו. ״תפסתי את הראש, זרקתי את הטלפון על הרצפה ואמרתי לעצמי ׳די, בא לי לסיים את זה עכשיו׳. למה אני כולם נלחמים בי? מה ביקשתי? לחיות? אני רוצה לחיות כמו בן אדם, לא כמו קליפה של בן אדם. אני רוצה להיות בן אדם ולחיות, אני רוצה שיראו אותי. שנה נפלתי בין הכסאות, לא שמנו לב אליך אמרו לי בביטוח לאומי. אני שקוף?״.
הדיון נקבע בעקבות הטרגדיה של שיראל גולן, ניצולת הנובה ששמה קץ לחיה לפני מספר שבועות, ונכחו בו שורדי המסיבות, משפחות השורדים ובני משפחתה של גולן, שיחד הקימו קול זעקה אל מול תפקודה הקלוקל של המדינה, שעמד במרכז הדיון. ״הבת הגדולה שלי לא בפוקוס. היא ירדה מהפסים לגמרי. ראיתי את המוות מול העיניים, אבל באנו לדבר על מה שקורה אחרי״, אמרה זיוית בינדר, אם לשלוש שורדות. ״יושבים פה משרד הבריאות, ביטוח לאומי, משרד האוצר. יש לכם מושג מתי התור הקרוב לפסיכולוג? אתם יודעים מתי התור הקרוב לפסיכיאטר? בפברואר. הבת הקצינה שלי רצתה להתאבד. הלכה לצבא ואמרו לה לכי לקב״ן, מצטיינת צה״ל. זה הפרצוף של המדינה? ואיפה ההורים שצריכים להתמודד עם כל הדבר הזה? איפה כל חברי הכנסת? הבת הגדולה שלי לא יוצאת מהחדר. ראיתי מול עיני שלוש בנות נרצחות לי״.
״אחותי נרצחה פעמיים, פעם אחת נפשית ב-7 באוקטובר ובפעם השנייה על ידי הביורוקרטיה של מדינת ישראל, ביום הולדתה ה-22״, אמר איל, אח של שיראל. ״אותה כבר שום דבר כבר לא יחזיר, אבל אני אעמוד כאן ואשמור על כל אחד ואחת מיתר שורדי המסיבות, כי זרקו אותם ואת המשפחות להתמודד לבד מול הביטוח הלאומי, מול העוס"ים, מול מחלקות הרווחה, מול מערכת בריאות הנפש שבצום כבר 40-50 שנה. תתעוררו כבר על החיים שלכם ומהר. די עם הדיונים, תתחילו לתת פעולות בשטח".
10 מתאבדים, 36 טיפולים
על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי 3,711 שורדי המסיבות מוכרים כנפגעי פעולות איבה. לדברי נציגת המוסד שהשתתפה בדיון, כל אחד מהשורדים קיבלו מענק של 17 אלף שקל לאחר ההכרה כנפגעים, ״בלי לבדוק, רק הכרה״. יחד עם זאת, אולם השורדים שנכחו בדיון והוריהם טענו בזה אחר זה שלא כך הדבר. ״שיראל (גולן, א״פ) פנתה לביטוח לאומי. הבטחתם 7,000 שקל לחודש, אבל כל פעם אמרו לה לכי לרופא תעסוקתי תביאי אישור״, אמר מאיר גולן, אביה של שיראל. ״שיראל לא קיבלה כלום. פעם אחת היא קיבלה 7 אלף שקל ואז עוד 7 כי היא לא עבדה, וזהו״.
בדיון התברר כי למרות שהנושא עלה שוב ושוב לאורך השנה החולפת, עדיין לא קיים מסד נתונים רשמי שמאגד את כל השורדים הזקוקים לטיפול
ח״כ מאיר כהן (יש עתיד) טען בדיון כי קרוב ל-10 שורדים מהמסיבות התאבדו בשנה האחרונה. הוא הוסיף כי מספרם של ניסיונות ההתאבדות גבוה בהרבה, ומחה על מספר הטיפולים הנפשיים לו זכאיים השורדים – 36 טיפולים בלבד. לעומת זאת נציגת משרד הבריאות טענה כי מספר המתאבדים לא מדויק, ובתגובה רשמית שפרסם המשרד לתקשורת הבהיר כי ״הנתונים על מספר ההתאבדויות בקרב שורדי מסיבת הנובה – אינם נכונים״. יחד עם זאת, המשרד סרב לבקשת ״המקום הכי חם״ לקבל נתונים על מספר ניסיונות ההתאבדות שידועים להם, שהוגדרו על ידי גורמת במשרד כ״בודדים״.
״הנפש לא יכולה להיות מוגבלת למספר טיפולים״, אמרה אמא לאחד מהשורדים. ״צריך לעשות מסד נתונים. לקחת את כל השמות של משתתפי המסיבות, כי לא הייתה אחת, היו כמה, ולעשות צ׳קליסט של כל אחד ואחת. תקימו חמ״ל ותעקבו כל מי שהשתתף במסיבות באותו יום״. דברים מקוממים במיוחד, זאת לאור העובדה שהמשפחות שוב ושוב נאלצו בשנה האחרונה להגיע לכנסת, התלוננו על אותן הבעיות בדיוק והעידו על חוסר תפקוד מוחלט של הממשלה בטיפול בשורדים.
נציגת משרד האוצר בדיון חשפה כי גם חצי שנה לאחר שוועדה שבחנה את הצרכים של נפגעי ה-7 באוקטובר פרסמה את המלצותיה, במשרד עדיין אין מתווה להסדרת המענים ויישום ההמלצות
כבר בנובמבר שנה שעברה דיווחנו על פערים חמורים באיסוף נתונים אודות הניצולים שמובילים לכך שאין למדינה שום מושג מי השתתף במסיבות והאם הוא זקוק לסיוע. על פי הדיווח של עינת פישביין 53 ימים לאחר הטבח עדיין ״אף גוף לא לקח אחריות על הטיפול בניצולים שנפצעו ונותרו מצולקים פיזית ונפשית. רק ארגונים אזרחיים הם העוסקים במלאכת השיקום, אולם עקב בירוקרטיה ממשלתית והעדר נתונים קיים חשש כי ישנם עשרות ניצולים במצבים הקשים ביותר שנותרו מתחת לרדאר ולא קיבלו כל סיוע״. גם הבוקר התברר שסבך הבירוקרטיה והעדר נתונים הם הגורם המרכזי שיוצר כאוס בקרב גופים המטפלים ומפקיר את הצעירים לנפשם.
גם סוגיית המסיבות הנוספות שאינן הנובה, עליהן הרשויות וכוחות הביטחון כלל לא ידעו גם ימים אחרי תחילת המלחמה, איננה חדשה. דיווחנו עליה לראשונה ב-9 באוקטובר אשתקד כששוחחנו עם קרובי משפחה של צעירים שהשתתפו בפסיידאק. "דיברנו עם מוקד 105, עם המשטרה, עם זק״א. הם כל פעם מחדש בשוק שהייתה עוד מסיבה״. 80 צעירים השתתפו פסיידאק, 17 מהם נרצחו.
מעדויות שהגיעו למערכת ״המקום הכי חם״ כשנה לאחר מכן התברר כי גם כשהאסימון נפל בקרב גופי החירום, ההצלה והביטחון, גופי הטיפול עדיין התקשו להכיל זאת לאורך כל התקופה, והשאירו עשרות שורדים אשר היו זקוקים לסיוע מיידי ליפול בין הכסאות.
במשרד האוצר לא ממהרים
אחד משיאי השפל של הדיון נרשם על שם משרד האוצר והעומד בראשו ח״כ בצלאל סמוטריץ׳ (הציונות הדתית). נציגת המשרד בדיון חשפה כי גם חצי שנה לאחר שוועדה שבחנה את הצרכים של נפגעי ה-7 באוקטובר פרסמה את המלצותיה, במשרד ממש לא ממהרים ליישם, להפך.
"המלצות הוועדה שבחנה את הצרכים והציעה מענים לנפגעי ה-7 באוקטובר התפרסמו לציבור בחודש יולי ועל בסיסן מתגבש בימים אלה הסכם שיסדיר את המענים. בין היתר הוועדה המליצה על שלוש דרגות סיווג, שבהתאם להן יקבלו ניצולים ונפגעים סכומים לטיפול ושיקום״, אמרה בדיון תאיר ראבוחין, נציגת משרד האוצר. ״על בסיס ההמלצות כל שורד יהיה זכאי לדרגה השלישית שכוללת מענק של 28 אלף שקל ותכנית טיפול ושיקום של 30 אלף שקל שיגיעו ישירות לאנשים. כל הנוגעים בדבר רוצים שזה יקרה בהקדם האפשרי. לצורך מימוש ההסכם יוקצו מיליארד שקל, כרבע מהסכום כבר ב-2024".
כשנשאלה על ידי מ״מ יו״ר הוועדה, ח״כ אתי עטיה (הליכוד) בנוגע לכסף שהוקצה עבור הטיפול בשורדי המסיבות עד כה, התברר שגם במשרד האוצר את הנתונים הללו, כאשר ראבוחין השיבה שהיא לא יודעת לענות על שאלתה.
הילה סופרמן הרניק, ממשרד הרווחה ציינה כי משרד הרווחה מונה לפעול כגוף המתכלל, שמוביל את העבודה המשותפת של משרדי הממשלה מול שורדי ה-7 באוקטובר. עם זאת הבהירה, כי המשרד אינו מתפקד כגוף מבצע בכלל המענים: "הביזור הוא מקצועי כי נדרשת מומחיות. משרד הרווחה לא ייתן טיפול פסיכיאטרי כמו שמשרד הבריאות לא ייתן מענה בדיור". כמו כן ציינה כי המשרד מרכז את עבודת הצוות הבין משרדי, שהרבה מהתהליכים שקורים בשטח הם תוצר של פעילותו. לדבריה: "מענים שניתנים לשורדים על ידי עמותות וארגונים, שחלקם נכנסו לשטח כבר מהיום הראשון, ניתנים במימון ובהשתתפות פעילה ותחת רגולציה של נציגי המשרדים".
״אני לא בטוחה כמה זמן נשאר לי עם כל מה שקורה כאן״, אמרה דורין קומרוב, גם היא שורדת ממסיבת הנובה. ״אין לי לאן ללכת. זו קריאה לעזרה, לא בקשת רחמים. אתם צריכים לשים לב לפני שניפול לתהום שאין ממנה דרך חזרה״
אולם יפה, אמא של שיראל, העידה בדיון כיצד אותו ״ביזור״ פוגש את השורדים: ״בסוף ספטמבר התקשרה אליי נציגה של משרד הרווחה. בגלל ששיראל בגירה היא הייתה צריכה את החתימה שלה עבור משהו, אבל שיראל הסתגרה בחדר. אמרתי לה שהיא לא יכולה לחתום כי היא לא יוצאת מהבית, ושאלתי אותה ׳למה את מחכה, שהיא תתאבד?׳. אחרי כמה ימים דיברנו עם המנהלת של הרווחה והיא הסבירה שזה הנוהל והיא חייבת לחתום על טופס. מאז אף אחד לא הרים לי טלפון או שאל מה עם שיראל. זה משרד הרווחה״. בנוסף ציינה גולן את הפערים החמורים בליווי המשפחות, שבהעדר כלים לא יודעים כיצד לסייע ליקיריהן.
אל מול החדלון הממשלתי המתמשך, זה כבר למעלה משנה, על חברי הקואליציה ועובדי הציבור להקשיב היטב לדבריה של אחת הניצולות שהשתתפו בדיון. ״אני לא בטוחה כמה זמן נשאר לי עם כל מה שקורה כאן״, אמרה דורין קומרוב, גם היא שורדת ממסיבת הנובה. ״אין לי לאן ללכת. זו קריאה לעזרה, לא בקשת רחמים. אתם צריכים לשים לב לפני שניפול לתהום שאין ממנה דרך חזרה״.