לפני שלושה שבועות ליוונו את תושבי ח׳ירבת זנותא בחזרתם אל הכפר, לאחר שנסו ממנו על נפשם בחודש נובמבר בעקבות אלימות המתנחלים מהגבעות והחוות החקלאיות באזור, בראשן החווה של ינון לוי, חוות מיתרים. כעת שיתוף פעולה של המתנחלים הקיצוניים, כולם תחת סנקציות של הממשל האמריקאי, יחד עם גופי המדינה בראשם המינהל האזרחי, מביא לגירוש התושבים בשנית, הפעם בחסות החוק.
ב-21 באוגוסט ליווינו את תושבי ח׳ירבת זנותא בשיבה אל הכפר. עוד באותו היום, חזרו תקיפות המתנחלים, אולם למה שאירע לאחר מכן איש לא היה מוכן
כפי שדיווחנו לפני כשלושה שבועות, בחודש ינואר הגישו תושבי הכפר עתירה לבג״ץ נגד התנכלויות המתנחלים לתושבי הפלסטינים של ח׳ירבת זנותא וכן נגד היעדר האכיפה של המשטרה את עבירות המתנחלים הפקרה שיטתית של הצבא מחויב לשמור על ביטחונם מפני אלימות המתנחלים. ב-29 ביולי הוציאו שופטי בג״ץ צו על תנאי המחייב את המדינה להשיב כיצד היא מתכוונת להבטיח את ביטחון תושבי הכפר ובכל מקרה, קבעו השופטים, כי החובה להגן על כלל התושבים ולאכוף את החוק באופן שוויוני במרחב מוטלת על המדינה. כעת מתברר כי מה שתוייג כניצחון של התושבים על המתנחלים האלימים הוא למעשה נפילה שלהם ושל שופטי בג״ץ בפח שהטמינו להם נציגי המדינה.
מצו הביניים של בג״ץ הוצא החלק המחייב את המדינה להחזיר את התושבים לשטח, זאת לאחר שבאי כוחה הביעו ״נכונות להחזירם אל הקרקע בתיאום עם כוחות הביטחון״. מסיבה זו, כתבו שופטי בג״ץ, ״ראש זה של הצו על-תנאי מתייתר. המשיבים יתאמו עם תושבי הכפרים האמורים את המועד הקונקרטי שבו ייערכו לחזרתם למקום מגוריהם. הנחתנו היא שכך ייעשה בהקדם בהתאם להצהרה שנמסרה״, כתבו השופטים בפסיקה והוסיפו: ״לא למותר לציין כי חזקה על המשיבים שלא יסתפקו במתן גיבוי לחזרה של התושבים למקום בלבד אלא שהם יפעלו לאכיפת החוק במקום ככל שיידרש״.
ראש ענף תשתיות במינהל האזרחי הודיע לתושבים כי עליהם להתפנות בתוך 30 יום, בגלל עתירה משנת 2007 שהמנהל האזרחי ״נזכר״ בה כשתושבי הכפר חזרו אליו. מי שעמד לצד המדינה באותה עתירה היא תנועת רגבים, שהוקמה על ידי בצלאל סמוטריץ׳
ב-21 באוגוסט ליווינו את תושבי ח׳ירבת זנותא בשיבה אל הכפר, כשהם ברגשות מעורבים של תקווה לשיקום וחשש מפני תקיפות מחודשות של לוי ומתנדבי ארגון ״השומר יו״ש״ הנתמך על ידי משרד החקלאות, אשר גם הוצאו נגדו סנקציות אמריקאיות בתחילת החודש. עוד באותו היום, סיפרו פעילים ותושבים, חזרו תקיפות המתנחלים, אולם למה שאירע לאחר מכן תושבי הכפר והפעילים לא היו מוכנים.
כשמדובר בפלסטינים גם צילייה היא בנייה לא חוקית
ב-1 בספטמבר שלח סא״ל אדם אבידן, ראש ענף תשתיות במינהל האזרחי, מכתב לעורכת הדין משרקי-אסעד המייצגת את תושבי ח׳ירבת זנותא בעתירה הנוכחית, אולם הפעם עסק מכתבו בעתירה אחרת לחלוטין, משנת 2007, שהמנהל האזרחי ״נזכר״ בה בדיוק לאחר שתושבי הכפר חזרו לקרקע.
בפנייתו אבידן הודיע לתושבים כי יש להם 30 יום לעזוב את הכפר לקרקע אחרת בסמוך לעיירה דהרייה, באזור שבין שטחי A ל-B. בעשותו כן נסמך אבידן על פסק דין של בג״ץ מ-2017, שניתן לאחר עשור של דיונים בהם ניסתה המדינה לפנות את הכפר בטענה שהוא נמצא בתחומי אתר ארכיאולוגי וכי כלל הבנייה במקום איננה חוקית. בהודעה סומן השטח אליו הם מתבקשים לעבור וכן סומןנו 120 דונם שהוגדרו כשטח ארכיאולוגי, המקיף את כל שטח הכפר ויותר.
מי שעמד לצד המדינה באותה עתירה היא תנועת רגבים, שהוקמה על ידי בצלאל סמוטריץ׳. במסגרת חטיבת הארכיאולוגיה של רגבים, ״שומרים על הנצח״, דואגת העמותה להכריז על אתרי עתיקות ביהודה ושומרון לצורך הפקעה בתירוץ כי מדובר באתר ארכיאולוגי. את החשבון של סמוטריץ׳ ואנשיו לפנות את תושבי ח׳ירבת זנותא נסגר כעת, הפעם כשהוא בתפקיד השר במשרד הביטחון הממונה על המינהל האזרחי וכן גם על קמ״ט ארכיאולוגיה.
באותו הליך נטען מטעם אנשי האגודה לזכויות האזרח, שייצגו את התושבים בזמנו, כי בתי התושבים בכפר נבנו ללא היתר מכיוון שהמדינה מעולם לא הסכימה לאשר תוכנית מתאר לכפר שמכוחה ניתן להוציא היתרים, גם לאחר בקשות חוזרות ונשנות והצעות תכנוניות שהוגשו למועצת התכנון העליונה במינהל האזרחי.
האתר הארכיאולוגי: עתיקות מסגד ישן. לטענת מומחים גבולות מתחם העתיקות סומנו בצורה מופרזת על שטח של 120 דונם. לטענת מומחים השטח בו ישנן עתיקות אינו עולה על 30 דונם
במסגרת העתירה הקודמת נמסרה חוות דעת ארכיאולוגית שקבעה כי אמנם במקום ישנן עתיקות של מסגד ישן, אך לטענת מומחים גבולות מתחם העתיקות סומנו בצורה מופרזת על שטח של 120 דונם, שטח גדול בהרבה מהשטח בו מצויים מבנים ארכיאולוגיים ועתיקות. לטענת מומחים השטח הרלוונטי לקיום חפירת הצלה אינו עולה על 30 דונם.
ב-2017 הסתיים ההליך בכך שהמדינה הודיעה כי דיון במועצת התכנון העליונה שעתיד להתקיים אמור להסדיר אפשרות של השארת התושבים בשטח הכפר הנוכחי, באמצעים תכנוניים ובאופן חוקי. בתגובה לכך שופט בג״ץ סגר את העתירה, הקפיא את צווי ההריסה של המינהל האזרחי לבתי הכפר עד שימוצה הליך ההסדרה במוסדות התכנון. במידה ולא ימצא פתרון, כתב ב-2017, יחודשו צווי ההריסה בהתראה של 30 יום מראש. מאז חלפו שבע שנים בהן לא נעשה הליך הסדרה במוסדות התכנון ומנגד גם לא נעשו אף מהלכים לממש את צווי ההריסה.
אנשיו של ינון לוי כרתו והרעילו את העצים בשטח הכפר. כשניסו התושבים לפרוס יריעת בד ולחסות בצילה, חיילי צה״ל, בהוראת המנהל האזרחי, החרימו אותה וציליות נוספות
רק לאחר שתושבי הכפר הגישו את העתירה בעקבות ההתעמרות וההתנכלות של המתנחלים כלפיהם ושהובילה לגירוש דה פקטו מן הקרקע, ״נזכרה״ המדינה לממש את הצווים מ-2007 שהוקפאו ב-2017, לא לפני שדאגה שחובתה להשיבם אל הכפר תמחק מהצו-על תנאי שניתן בסוף יולי בעתירתם הנוכחית.
סגירת המעגל של סמוטריץ׳
כאשר שבו התושבים אל הכפר הם מצאו את כי כלל המבנים בו היו הרוסים לחלוטין, בעקבות פעולותיהם של ינון לוי ואנשיו מחוות מיתרים. כעת בגלל אותה ״הבעת נכונות של המדינה״ לאפשר את חזרתם, בג״ץ לא חייב את המדינה לוודא שאכן הם חוזרים לבתיהם בצו. בהינתן ששטח הכפר כולו מוגדר אתר עתיקות כל בנייה בו נחשבת בנייה בלתי חוקית, גם כזו שרק משקמת את מה שנהרס וקיבל הכרה מבג״ץ כהתעמרות, והחלום של התושבים לשקם את הכפר ולחזור לאדמתם נגוז לחלוטין.
תושבים ופעילים ששוחחו עם ״המקום הכי חם בגיהנום״ מספרים כי אנשיו של ינון לוי כרתו והרעילו את העצים בשטח הכפר. כשניסו התושבים לפרוס יריעת בד ולחסות בצילה, חיילי צה״ל, בהוראת המנהל האזרחי, החרימו אותה וכן את היתדות שנעזרו בהם לתליית הבד.
בנוסף, גם ציליות שכלל לא נתלו אלא היו מקופלות ברכב חונה הוחרמו על ידי אנשי צה״ל והמינהל האזרחי. כתוצאה מכך ומהתרגיל של נציגי המדינה, עתירת התושבים אפשרה את חזרתם לשטח אך ללא כל היתכנות למגורים או תנאי מחייה בסיסיים.
לא מדובר במהלך מיקרי או שליפה מהמותן, אלא תוצר ישיר של פעולות השר הנוסף במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ׳, ומינהלת ההתיישבות שהקים במינהל האזרחי, אשר מוציאה הלכה למעשה מידי צה״ל ומשרד הביטחון את סמכויות התכנון והבנייה ביהודה ושומרון.
המינהלת שהקים סמוטריץ׳ ומינה את אנשיו לעמוד בראשה, אחראית בין היתר על – כל הסמכויות הקשורות בהפקעת קרקעות בשטחים כולל הפקעה לצרכי ציבור, הכרזה על קרקעות כ"אדמות מדינה", רישום קרקעות כאדמות מדינה. בנוסף אחראי סמוטריץ׳ על אכיפת דיני התכנון והבנייה כלפי בניה פלסטינית באזור C וכן האכיפה כלפי בניה ישראלית; אחריות על כל היבטי המקרקעין הקשורים להעברת קרקעות מידיים פלסטיניות לשליטה ישראלית כדוגמת רישום בעלות, אישור עסקות ועוד; הסדרת מאחזים – עבודת מטה וקידום הכשרת מאחזים לעמידה בתנאי הסף של ועדות התכנון; אחריות על תשתיות חשמל, מים, תקשורת, כבישים לישראלים ולפלסטינים. וכמובן, גם אחריות על ארכיאולוגיה, שמורות טבע. ואיך לא – אחריות על חוות חקלאיות.
היום כבר לא נשאר במקום תושב אחד
לתושבי הכפר יש 30 ימים לעזוב לשטח המוצע, אדמה פרטית של פלסטינים שאינם תושבי הכפר והופקעה על ידי המינהל האזרחי עבור דחיקת ח׳ירבת זנותא מהקרקע. ללא כל הליך תכנוני קונקרטי ואלטרנטיבה ולו זמנית למגורי התושבים עד שיוקם בית קבע באדמה המוצעת. היום אחרוני החוזרים עזבו את הכפר, לאחר מפגני כוח, הפחדה, אלימות והתעמרות בלתי פוסקים.
כלל גורמי המדינה במקום עשו יד אחת עם ינון לוי, חוות המיתרים וארגון השומר יו״ש המסייע לו כדי לוודא שח׳ירבת זנותא לא תקום שנית
״מאז שתושבי זנותא חזרו לאדמתם הרשויות באזור עושות כל מה שהן יכולות כדי לסכל את קביעת פסק הדין״, כתבה עו״ד משרקי-אסעד בסוף אוגוסט בפניה לגורמים בצבא ובמשטרה על מנת שיאכפו את האלימות שהמשיכה כלפי התושבים חרף פסיקת בג״ץ. ימים אח״כ התברר כאמור עומק הפח ששמה המדינה לתושבים, שנפלו בו יחד עם שופטי בג״ץ. ״הרשויות מאפשרות כניסה בלתי פוסקת של מתנחלים ובראשם ינון לוי לתוך מתחם המגורים של התושבים, בעוד שוטרים המוזעקים למקום טוענים כי מותר למתנחלים להכנס לאדמות של תושבי הכפר ואל מתחם מגוריהם״, טענה בפנייה והוסיפה ״הנושא היחיד שבו טורחות הרשויות להתערב, הוא בעניין טענות לבניה בלתי חוקית בכפר, זאת למרות שנושא זה לא מהווה חלק מפסק הדין, בניגוד לטענה הנשמעת שוב ושוב מצד שוטרים, אנשי מנהל וצבא״.
כלל גורמי המדינה במקום עשו יד אחת עם ינון לוי, חוות המיתרים וארגון השומר יו״ש המסייע לו כדי לוודא שח׳ירבת זנותא לא תקום שנית. ״בכל יום מגיעים מתנחלים, נציגים של המנהל האזרחי ושוטרים ומצלמים את הכפר, מאיימים על התושבים שלא יעזו להזיז אבן או שהם יהרסו את הכל״, מספר פעיל שמתגורר בכפר ביחד עם התושבים ומבקש להשאר בעילום שם מפחד מן המתנחלים, ״לאורך כל הים יש רחפן שמסתכל על התושבים, וכשהמתנחלים רואים שאפילו שמיכה נפרשת כדי להשיג קצת צל הם מתקשרים למנהל האזרחי שמגיע תוך דקות ומחרים את השמיכה. המדינה מונעת מהתושבים לא רק את השיקום של המבנים אלא גם אפילו פריסת יריעת בד להגנה מהשמש לאחר שכל קורות הגג נהרסו על ידי המתנחלים כשהתושבים ברחו״.
צבי סוכות וינון לוי בסיבוב הפחדה
השבוע ביום רביעי הגיע ח״כ צבי סוכות מלווה בחיילים, שוטרים ואזרחים חמושים שהסתובבו בין בתי הכפר, כך מספר פעיל יהודי המסייע לתושבי הכפר. לדבריו סוכות האשים אותו שהוא ״עוזר לאויב״, תוך שחבר הכנסת מלווה באדם שגירש את קהילת ח׳ירבת זנותא ומוביל את ההתעמרות, האלימות והאיומים נגדם – ינון לוי.
לטענת אותו פעיל השבוע גנב לוי כבשה מתושבי הכפר תוך שהצבא מאבטח אותו. ימים ספורים קודם הכה מספר תושבים ומידי יום מגיע לכפר על הטרקטורון שלו ומאיים על התושבים. ״את המציאות שמתרחשת עכשיו התושבים לא דמיינו בחלומות הכי פרועים שלהם. אתה רואה קיר הרוס ואנשים נדחסים כדי לזכות בקצת צל והמתנחלים מסתכלים עליהם עם רחפן מלמעלה ומדווחים על כל תנועה שלהם לחבריהם במנהל האזרחי״.
בראשית החודש הודיע הממשל האמריקאי על הטלת סנקציות על ארגון השומר יו״ש, בין היתר בגלל המתנדבים שסיפק הארגון לחוות מיתרים – החווה של ינון לוי – שהוא ואנשיו אחראים לגירוש של קהילת ח׳ירבת זנותא. בנוסף, טענו בממשל האמריקאי כי הארגון מסייע גם לנריה בן פזי, וצבי בר יוסף – אשר כמו לוי, הקימו חוות חקלאיות לא חוקיות ומשתמשים בהן על מנת להשתלט על שטחי מרעה ושטחים פרטיים של פלסטינים פעמים רבות דרך הפחדה איומים ואלימות. השלושה נמצאים גם הם תחת סנקציות אמריקאיות בגלל מעורבותם בגירוש פלסטינים.
במקרה של ח׳ירבת זנוטה, כך על פי הממשל האמריקאי, השומר יו״ש "סיפק מתנדבים כדי לגדר את הכפר ולמנוע את חזרת התושבים. הם סייעו גם בכך שרעו את העדרים והתכוונו 'לשמור' על מאחזים של גורמים המצויים תחת סנקציות", כתבו האמריקאים. מי שממש לא מטיל על הארגון סנקציות היא ממשלת ישראל, אשר מממנת את הארגון ופעיליו במאות אלפי שקלים בשנה.
ח״כ צבי סוכות הגיע ביום רביעי לח׳ירבת זנותא מלווה בחיילים, שוטרים ואזרחים חמושים שהסתובבו בין בתי הכפר, האשים פעיל שסייע לתושבים ב״עזרה לאויב״
״עזבנו בשני לנובמבר 2023, כמה שבועות אחרי תחילת המלחמה, כמובן עזבנו בעל כורחנו, כי המצב היה מחריד ולא יכולנו להישאר, המתנחלים מיררו את חיינו, הגיעו כל יום וכל לילה, איימו עלינו, על בנותינו, הפחידו אותנו, את הילדים, לא יכולנו לשאת את זה, נאלצנו לעזוב״, אמר לנו אתמול ייאסר אל-טל תושב זנותא מהבודדים שעוד נשארו במקום.״הפצרנו בבית המשפט שיאפשר לנו לחזור, היינו בהליך משפטי לאורך כמעט שנה בדרישה שיתנו לנו לחזור וימנעו מהמתנחלים להטריד אותנו, וכשהגיעה פסיקת ביהמ״ש קיווינו שנוכל לחזור ושהמתנחלים ייתנו לנו לחיות איתם. כשחזרנו גילינו שהצבא, המשטרה והמינהל האזרחי יותר גרועים מהמתנחלים עצמם״.
״הצעת המדינה הנוכחית, לאחר כשבע שנים מתום עתירת בג״צ ובדיוק עם חזרת התושבים לכפרם בהוראת בג״צ, מטרתה היא למעשה למסד את מעשה הגירוש בו פתחו המתנחלים, ולהשלים את הטיהור האתני שהחל בכפר״, כתבה במכתב התגובה ששלחה ביום רביעי למנהל האזרחי. ״הכוונה שעליה נמסר במכתבך, לסיים את הרס מבני הכפר ולהחריב גם את אחרוני המבנים שנותרו על תילם במידה ולא תתקבל הצעתכם, מתקיימת בשעה שמאחזי האזור ממשיכים לצמוח ללא כל התערבות מצד הרשויות, זאת חרף הימצאם בסדר עדיפות גבוה ביותר לאכיפה והבהרה על שרידי המבנים הנמצאים באדמות העותרים הפרטיות, כשהדבר מהווה לכשעצמו אכיפה בררנית המנוגדת לדין״.
מעמותת עמק שווה נמסר: ״למקרה של זנוטה אין דבר או חצי דבר עם רצון או צורך לשמירה על עתיקות. מדובר בקהילה שגורשה באלימות משטחה על ידי מתנחלים, ושבית המשפט קבע שש לאפשר לבני הקהילה לחזור לשטחם. האתר שסומן בזנוטה נבחן על ידי ארגון חקל והארכיאולוג אבי עופר שהבהיר שסימון האתר גדול משמעותית מהאתר עצמו והגדיר זאת כ״הגזמה אופיינית״. השימוש בטענות לכאורה ארכיאולוגיות על מנת למנוע את חזרת התושבים לשטח, להצדיק הריסות של מבנים ארעיים ולמנוע מהתושבים לקיים את חייהם, מעידות על השימוש הציני שעושות הרשויות הישראליות, בשירות המתנחלים, כדי להפוך אתרי עתיקות לכלי נשק נגד הקהילות הפלסטיניות שבשטחן קיימים אתרים. שימוש שכזה בעתיקות הוא מעשה נפשע במקצוע הארכיאולוגי, ועומד בסתירה לדין ולאתיקה בתחום המורשת״.
ממשטרת ישראל נמסר: ״משטרת ישראל פועלת בהתאם להחלטת בג"ץ. נדגיש כי כל תלונה המתקבלת במשטרה ומעלה חשד לביצוע עבירה פלילית, מטופלת במלוא כובד הראש.
עוד נציין כי עד כה התקבלו מספר תלונות בודדות מצד תושבי המקום ובגינן פתחה המשטרה בחקירה כאמור. משטרת ישראל תמשיך לפעול ללא משוא פנים ובשיוויון מלא, תוך הבנת האחריות לשלומם וביטחונם של כלל תושבי האזור״.
תגובת דובר צה"ל: ״ח׳ירבת זנותא הינו מאחז פלסטיני שהוקם שלא כדין על גבי אתר בעל ערכים היסטוריים משמעותיים. במועד שלאחר פרוץ המלחמה עזבו תושבי המאחז הבלתי חוקי את בתיהם, בטענה כי גורשו משם על ידי ישראלים המתגוררים באזור. בהליכים שהתנהלו על ידי התושבים בבית המשפט העליון הודיעה המדינה, כי השטח המדובר אינו סגור וככל שישובו למקום – צה"ל יהיה ערוך לשמור על הסדר והביטחון שלהם ושל הגזרה בכללותה. בד בבד עמדו רשויות האזור על אי חוקיות הבינוי במקום ועל כך שבכוונתם לפעול לאכיפת הבינוי במקום לפי הדין ובהמשך להודועות שמסרו לבית המשפט בהליכים קודמים בנושא. מאז שובם של הפלסטינים למקום, פועלים כוחות צה״ל לשמירה על הביטחון והסדר ועובדים בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל, הגוף האמון על הטיפול בתלונות על הפרות חוק מצד ישראלים.צבאם יתרחש מקרה של אלימות, יש לפנות לגורמי האכיפה הרלוונטים, למניעת עימות וחיכוך.״
מקמר משרקי אסעד מארגון חקל, המייצגת את תושבי הכפר, נמסר בתגובה: ״המדינה מאיימת על התושבים כעת כי אם לא יקבלו את הצעתה להתפנות מכפרם לאזור הצמוד לשטחי A ו-B היא תהרוס את שארית המבנים החרבים שנותרו בכפר. אין ספק כי הצעת המדינה בעיתוי הנוכחי, בדיוק עם חזרת התושבים בהוראת בג"צ לכפרם אחרי הגירוש האלים שעברו, נועדה למסד ולהשלים את גירוש תושבי כפר זנותא שבו התחילו המתנחלים ואת הטיהור האתני שנעשה בשטחי C. המדינה מתעלמת מכל קשר היסטורי וקנייני של התושבים לכפר. התושבים מחזיקים בידיהם מסמכים המוכיחים זכויותיהם למאות דונמים של אדמות פרטיות בכפר והעזבתם למקום שאין להם זכויות קנייניות בו ואף קיימות טענות קנייניות מצד תושבים פלסטינים אחרים״.