"קיבלתי הודעה מחברה שיש ילד בבית הספר שאומר שהפיצו תמונה שלי שאני שלחתי, תמונה חשופה. הם ראו את זה בטלגרם״, את הדברים אמרה תלמידת תיכון בת 16 בסרטון ששיתפה עם עשרות אלפי העוקבים בחשבון הטיקטוק שלה.
"בחיים לא שלחתי תמונה כזו, אני אפילו עדיין לא ראיתי אותה, אני לא יודעת איך התמונה נראית, איפה היא מסתובבת ומי שלח אותה. אבל הרבה אנשים אמרו שהם ראו אותה״, הסבירה הנערה שעתיים בלבד אחרי שגילתה שתמונה מזויפת שלה מופצת ברשת. ״ממה שהבנתי מישהו שלח תמונה שלי לאיזה AI וערך אותה לתמונה חשופה, ובאמת זה נראה אמין. חושבים שזה אמיתי״.
״למה אנשים כל כך אכזריים?! אני שומעת על עוד מלא בנות שזה קרה להן, זה מחריד". בתגובות לפוסט, שזכה ליותר מ-200 אלף צפיות, עשרות צעירות נוספות כתבו שקרו להן או לחברות שלהן מקרים דומים. אחת מהן כתבה שכבר כמה חודשים לא יצאה מהבית בעקבות מקרה דומה.
הפופולריות של אתרים שמאפשרים "להפשיט" נשים באמצעות כלים מבוססי בינה מלאכותית נוסקת. על פי דוח חדש של חברת המחקר גרפיקה, בחודש ספטמבר האחרון ביקרו יותר מ-24 מיליון בני אדם ב-34 אתרים המאפשרים להעלות תמונות של נשים כשהן לבושות ולקבל תמונות עירום שמעולם לא צולמו, ללא צורך בהסכמתן.
"לקליניקה שלי הגיעו עד כה שלושה מקרים ואני שומעת מקולוגות על עוד המון מקרים דומים", מספרת קארין אוחיון, פסיכותרפיסטית, מחנכת ויועצת מוסמכת למיניות המתמחה בעבודה עם מתבגרים. "בנות שקיבלו בוק תמונות שלהן בתנוחות פרובוקטיביות שלא היו מביישות סרט פורנוגרפי. במקרה אחר נער יצר והפיץ תמונת ערום מזוייפת של נערה כנקמה – זו פגיעה מינית לכל דבר, זו אלימות, זו בריונות וזה פלילי, במיוחד כשזה מופץ", היא אומרת. "הקלות הבלתי נסבלת בה אפשר בשניה להפוך כל ילדה לסרט פורנו ולהרוס לה את החיים, זה משהו שאנחנו לא מכירים וזה מתרחב בצורה מדאיגה".
"לדעתי יש מקומות שזה פוגע אפילו יותר מפגיעה מינית ישירה כי זו פגיעה מתמשכת שכל הזמן צפה מכיוונים שונים ולא צפויים״, מסבירה אוחיון, ״התמונות מסתובבות ברחבי הרשת, בקבוצות וואטסאפ או טלגרם, נסחרות בכסף ומגיעות למקומות אפלים. יש לי מטופלת שדוד שלה הוא זה שראה לראשונה תמונת עירום מזויפת שלה בטלגרם וככה זה הגיע אליה".
גם ביחידה 105, המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, מכירים את התופעה. לדבריהם במקרים רבים הפוגעים והנפגעים מכירים זה את זה ולא פעם מדובר בבני נוער הלומדים באותו בית ספר או מתגוררים באותה שכונה.
בתיקון העשירי לחוק למניעת הטרדה מינית, המכונה גם חוק הסרטונים, נקבע כי ״פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום״, ייחשב כהטרדה מינית שבצידה עונש המגיע עד לחמש שנות מאסר. הדגש בתיקון הושם על הפרסום וההפצה, כך שגם מי שרק שיתף תמונה או סרטון שנוצר על ידי גורם שלישי נחשב כמי שביצע הטרדה מינית. מיחידה 105 נמסר כי ככל שיש ראיות להפצה ניתן לאתר את המפיץ ולפתוח בחקירה נגדו.
בהמשך הדגיש המחוקק כי ההגדרה לתצלום, סרט או הקלטה כוללת גם ״עריכה או שילוב של כל אחד מהם״, ובלבד שניתן לזהות את האדם. אולם מכיוון שהתיקון נחקק כבר בשנת 2014, הרבה לפני שהבינה המלאכותית נכנסה לחיינו, לא ברור האם הוא חל גם על תמונות שנוצרו על ידי מחוללים מבוססי AI.
זיוף תמונות פורונוגרפיות כנקמה
במקרים רבים הנפגעות כלל לא מדווחות על האירועים האלו ולרוב לא יודעות כיצד להתמודד איתם, מסבירה ד"ר מיכל דולב-כהן, מנהלת המרכז ללמידה וחקר פגיעות במרחב המקוון במכללת אורנים. "קשה להן להגיע למי שיצר את זה, הרבה פעמים התמונה לא בידיהן או שהן לא ראו אותה וזה נשאר בגדר שמועות מאחורי גבן".
"כשתמונה שלי מזויפת ברמת דיוק גבוהה, לפי מבנה הגוף – אני בחוסר שליטה על התוכן שמופץ ועל מי שראה אותו ואני מסתובבת בעולם בתחושה שאני חשופה וכל מי שמסתכל עלי אולי ראה ׳אותי׳ מתחת לבגדים". לדבריה, מחקרים מראים כי התגובה של קורבן לפגיעה מינית מקוונת, גם אם נעשתה באמצעות תמונות מזויפות, תהיה דומה לזו של קורבנות פגיעה מינית פיזית.
יצירת תמונות עירום מזויפות איננה תופעה חדשה הקשורה רק בהתפתחות הבינה המלאכותית. "לפני כן ראינו שהדביקו באמצעות פוטושופ ראש של מישהו לגוף אחר. כעת הבינה המלאכותית עושה זאת בעצמה, אז זה קל ונגיש יותר ולכן נפוץ יותר", היא אומרת.
במחקר על שימוש ביצירת תכנים פורנוגרפיים כנקמה, שדולב כהן מלווה, עולה כי חוסר ויסות בקרב ילדים ובני נוער מהווה גורם מרכזי שמוביל ליצרת התכנים ולפגיעה. "מראש ילד בגיל ההתבגרות הוא פחות מווסת, אם לא לימדו אותו בבית או בבית הספר לשלוט בתגובה הרגשית שלו, אז במצבי כעס הוא לא יעצור לחשוב על מה יקרה עם התמונה שיצר ואיך זה ילווה את הנערה הזאת ומה ההשלכות של המעשה. ככה זה קורה", מסבירה דולב-כהן. "הבעיה מתחילה כשאני לא מחנכת נכון לתופעה ולמניעה".
"הטכנולוגיה לא משנה, אלא משנה מי עומד מאחוריה ואיזו החלטה הוא מקבל. מתבגרים יודעים כשהם פוגעים ומשפילים מישהו״
"אם הפיצו את התמונה שלי אני הקורבן ומי שאשם הוא זה שהפיץ וככה צריך לראות את זה. אם זה נעשה בהסכמה וברצון של שני הצדדים וכשזה בתוך מערכת יחסים עם מישהו שאת סומכת עליו ושאין עליך לחץ, זה לא רע. מיניות היא נכונה בתנאים הנכונים. מה שלא בסדר זה כשאני פוגעת באחר". לטענתה, סקסטינג (תכתובות מיניות בטקסט, תמונות, וידאו או אימוג'י – דלת״פ) או מיניות במרחב המקוון זה דבר טבעי ובריא – גם בקרב בני נוער, ולא משהו שצריך לפחד ממנו או למנוע, אלא לחנך איך לעשות זאת בצורה נכונה. "להגיד לבני נוער לא לשלוח תמונות שלהם או לא לקיים התכתבויות מיניות זו טעות״.
"סנאפצ'ט, אומיגל, סיקרט ורבות נוספות – נחשפנו לפגיעות מיניות במגוון אפליקציות, היום זה באמצעות הבינה המלאכותית", מסבירה שלומית הברון, מייסדת עמותת מידע אמין על מין ועמותת אחת מתוך אחת. "הטכנולוגיה לא משנה, אלא משנה מי עומד מאחוריה ואיזו החלטה הוא מקבל. מתבגרים יודעים כשהם פוגעים ומשפילים מישהו״.
פגיעה כזו תתרחש לרוב בקרב בני נוער שהחינוך המיני שלהם לוקה בחסר, מסבירה הברון. ״אני זוכרת שהם מתבגרים ושזה מבלבל להיות נער, אך אם לא מחנכים ומלמדים את המשמעויות של הדברים אין סיבה לצפות מהם להבין את השלכות מעשיהם, בטח כשזה אנונימי ומאחורי מקלדת".
המרחב המיני של ילדים ונוער מתקיים קודם כל במרחב הדיגיטלי ואליו נוסף המרחב פיזי, מסבירה הברון. "אין היום מיניות שהיא לא גם מקוונת. התקשורת המקוונת יותר קלה, ברורה ומותאמת להם. יותר סביר שמתבגרים יתחילו סקסטינג לפני שהתנשקו", היא אומרת. לדעתה על ההורים והמורים להכיר לעומק את הטכנולוגיות בהם מתבגרים משתמשים, על מנת שיוכלו לתת להם את הכלים להבין מה מותאם ומה לא מותאם, מה אסור ומה עלול לסבך אותם.
חינוך מיני שטחי ומיושן
בשבוע שעבר צויין שבוע המודעות הלאומי לגלישה בטוחה ברשת. "כל שנה בפברואר מביאים הרצאות ומדברים על התכנים האלו ואנחנו רואים שזה לא עובד. זה משעמם אותם", אומרת דולב כהן. לטענתה יש צורך לשיח והכוונה מינית מגיל צעיר. "אנחנו נוטים לחשוב שהם צעירים מדי ומיניות לא נוגעת להם אבל זה לא נכון", היא אומרת.
"הכל מדובר באוויר, בכלליות. לא ממש מדברים איתם על המיניות שלהם״
עומר בן-נאים, מורה ומחנך בתיכון, מספר כי כלל לא היה מודע לעיסוק בנושא הזה בשבוע הזה במערכת החינוך ולא ראה על כך איזשהי הודעה או פרסום. באשר לזיוף תכנים פורנוגרפיים באמצעות בינה מלאכותית, התוודה כי לפני השיחה עם ״המקום הכי חם״ מעולם לא שמע על כך וכי הוא לא מכיר פגיעות מיניות שנעשו באופן הזה בבית הספר בו הוא מלמד.
העיסוק במיניות כנושא חינוכי מרכזי מגיע רק בשכבת י״א, הוא מסביר. "זו תכנית של רבעון, בערך שעת מחנך שבועית. הייתה הרצאה על מיניות מוגנת – נפשית ופיזית, הרצאה של היועצת והרצאה מארגון חוש"ן לחינוך והסברה של הקהילה הגאה״. אולם השיח במערכת החינוך עם בני נוער על מיניות, לטענתו, מיושן ונשאר ברמה שטחית – "הכל מדובר באוויר, בכלליות. לא ממש מדברים איתם על המיניות שלהם. לדעתי גם מערכת החינוך אפילו לא יודעים על התופעה".
"בחרנו כמדינה להשקיע מעט בבתי הספר שלנו. חסרים מורים, שעות לימוד, תקציבים ועוד. לקחת את ה- AI ולצפות שהמחנכת תדריך את הילדים איך להשתמש בכלים כאלו זה לא הוגן", אומרת הברון. "המחנכת לא נתנה להם טלפון סלולרי ולא יודעת איזה אפליקציות יש להם. היא לא יכולה לגרום לילד לא לעשות סרטון AI״. האחריות, לדבריה, היא של ההורים בלבד.
"הורים חושבים שזה תפקיד של בית ספר לחנך לזה אבל מערכת החינוך מעדיפה שילמדו את החומר לבגרות ולא להתעסק בחינוך של בני הנוער", אומרת דולב-כהן. "זו אחריות שלי כהורה לדעת שהכנתי את הילד שלי לחיים. כשהבן שלי מקבל רישיון אני מודעת לסכנות בכביש אבל אני לא אמנע ממנו לנהוג בגללן, אני אלמד אותו כיצד לנהוג נכון על מנת למזער אותן. כך גם עם מיניות ברשת".
והשיח עם מתבגרים על מיניות, היא מסבירה, חייב להיות לא שיפוטי ולהגיע ממקום מתעניין ולא מתוך חרדה של ההורים. "מיניות ברשת זו חלק מהדרך שלהם להתבטא, במקום לשפוט את זה צריך רק ללמד אותם איך לעשות את זה נכון ובטוח״.