״יש אירועים חמורים במתקני הקליטה, החל מכניסה של כל מי שרוצה למלונות, דרך מתנדבים עם עבר של פגיעות מיניות או כאלה חסרי הכשרה כלשהי שנמצאים עם ילדים, וכלה בפגיעות מיניות של ממש, בין הקטינים לבין עצמם או כאשר הגורם הפוגע הוא אחד המבוגרים״, את הדברים הקשים הללו אמרה אתמול (ב׳) ורד וינדמן, מנכ״לית המועצה לשלום הילד, בדיון שקיימה הוועדה המיוחדת לזכויות הילד של הכנסת בראשות ח״כ אלי דלל. ״הסוגיה של מוגנות ילדים במתקני קליטה היא סוגיה של הצלת נפשות, לא פחות״, הדגישה.
״הגיעו אלי ידיעות מוצקות על מתנדב אחד שהורשע בעבר בעבירות פגיעה מינית ואחד אחר שמתקיימים נגדו כעת הליכים על פגיעות מיניות, שניהם נמצאים בבתי המלון במגע עם ילדים״, אמרה בדיון ח"כ דבי ביטון (יש עתיד). ביטון, כמו גם יתר חברי הוועדה, התרעמו על כך שלא נעשית אף בדיקה לא רק על העבר הפלילי של המתנדבי אלא בכלל על כלל האנשים שנכנסים לבתי המלון, שנותרו פרוצים לחלוטין.
נושא המתנדבים והעדר הפיקוח על האנשים שנמצאים במגע ישיר עם הילדים ובני הנוער המפונים עלה שוב ושוב בדיון, ונראה שאין לאף אחד ממשרדי הממשלה פתרון להציע בנושא, רק שהפתרון קיים, כפי שהציעו אנשי צוות השולחן הבין משרדי לילדים ולנוער: להסדיר את התקנות למניעת העסקה של עברייני מין, כך שיחולו גם על מתנדבים. "צריך שתהיה בדיקה של המתנדבים והארגונים הנמצאים במגע עם קטינים״.
השולחן העגול הבין מגזרי לילדים ונוער במלחמה, פועל תחת משרד ראש הממשלה. מדובר בפורום משותף למשרדי ממשלה, עמותות וארגוני חברה אזרחית. לצד וינדמן מובילה את הפורום המתאמת הממשלתית לזכויות ילדים במשרד המשפטים, עו״ד מיכל גולד. ״אנשי המקצוע בשולחן ישבו וכתבו המלצות למוגנות נוער וילדים והגישו אותן למשרדי הממשלה", אמרה וינדמן בדיון, "ההמלצות פורסמו כבר לפני למעלה משבועיים, אך לא ירדו לשטח״. לדבריה, למרות הישיבות הרבות שנערכו עם מנכ״לי משרדי הממשלה הרלוונטיים ובכירים נוספים, המלצות שלא מגיעות לשטח הן חסרות משמעות.
הן לא רק חסרות משמעות, אי יישומן מוביל לפגיעה של ממש. וינדמן טוענת שחלק מהפגיעות שהתרחשו במקומות שאליהן פונו המפונים היו יכולות להימנע, אם רק היתה חלוקת אחריות ברורה ומסודרת מצד הגורמים הרלוונטיים בממשלה. אבל גם היום, 45 יום מאז ה-7 באוקטובר והכאוס הוא ששולט כמעט בכל נושא שבאחריות הממשלה. וממש כמו העומד בראשה, אין מי שיקח אחריות, גם כשמדובר בפגיעות מיניות בקטינים.
״אנשי מקצוע כתבו המלצות והגישו אותן לממשלה כבר לפני למעלה משבועיים, אך הן לא ירדו לשטח. הן חסרות משמעות״
״אין אף אחד שרואה את התמונה הגדולה", אמרה וינדמן, "אני מקווה שיש פה נציג של משרד ראש הממשלה, כי עדיין, גם היום, אין גורם מתכלל לאירוע, אין למי לפנות״. מזכירת הוועדה השיבה לה שלמרות שנציגי משרד ראש הממשלה הוזמנו מספר פעמים, גם טלפונית, הם לא נענו להזמנה ואיש מהם לא הגיע לישיבת הועדה.
״נפגעי טראומה אקוטית״
״הילדים המפונים הם נפגעי טראומה אקוטית", אמרה וינדמן. "הם בסביבה לא מוכרת, ילדים ומבוגרים ביחד, יש טשטוש בין המרחב הציבורי והפרטי. צריך שמישהו ממשרדי הממשלה יקח כבר אחריות על הדבר הזה״.
יעל טל פואה מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי פגיעה מינית העלתה בעיה נוספת של בני נוער במוסדות שקלטו מפונים: צריכה מוגברת של אלכוהול וסמים. לדבריה, אל מרכזי הסיוע הגיעו פניות רבות על פגיעות מיניות שהתרחשו תחת השפעת סמים ואלכוהול. "הם פשוט משוטטים להם בבתי המלון וברחובות", אמרה.
בנוסף, ציינה טל פואה את הצפייה בחשיפה הגדולה לתכנים פורנוגרפיים: ״בטלוויזיות של בתי המלון יש לנו מקרים של הקרנת תכנים פורנוגרפיים. מבחינתם זה שירות שמתקיים בשגרה, הם בכלל לא מודעים להשלכות של זה על בני נוער.
"לא כל הפגיעות הן חד משמעיות, הרבה נכללות במרחב אפור של התנהגויות מיניות לא מותאמות", היא אומרת. לדבריה אחת הדרכים להתמודד עם הבעיה היא באמצעות סדנאות והכשרות למפונים, להורים, לבני הנוער וכן גם לאנשי הצוות בבתי המלון.
מור דקל מהעמותה למען הילד בגיל הרך אמרה בדיון: ״אנחנו מודות לצוות השולחן הבין משרדי על ההנחיות, אבל הרבה דברים נאמרים בזום ובדיונים אך בשטח הם לא נמצאים. מהיום הראשון פנינו למשרד החינוך – יש דברים שהם שיתפו פעולה ויש דברים, כמו סינון מתנדבות, שהם לא רצו לשתף פעולה. אנחנו כעמותה עשינו את הסינון״.
ח״כ דבי ביטון: ״הגיעו אלי ידיעות מוצקות על מתנדב אחד שהורשע בעבר בעבירות פגיעה מינית ואחד אחר שמתקיימים נגדו כעת הליכים על פגיעות מיניות, שניהם נמצאים בבתי המלון במגע עם ילדים״
דקל סיפרה שגם מצבם של ילדים רבים בגילאי 0-3 במקרים רבים חמור ואין להם מענה. ״בגיל הרך הילדים לא מדברים אבל כשיש הורים שנמצאים בדיכאון בחדר, שלא יוצאים מהמיטה אין להם איך לבקש עזרה. ישנן אמהות שלא מצליחות לטפל בילדים שלהן ולספק להם מוגנות בתוך חדר המלון. אמרנו בשולחן הבין משרדי ונגיד גם כאן – צריך לחשוב על תקציבים ותכנית להדרכות הורים וליווי צמוד להורים ששרדו את התופת״.
כבר לפני שלושה שבועות, בסוף אוקטובר, התקיים בוועדה לביקורת המדינה דיון שעסק בכאוס שמתחולל במרכזי הקליטה ובבתי המלון. אלו אמורים היו להיות תחת הפיקוח והניהול של רשות החירום הלאומית (רח״ל), בביצוע של פיקוד העורף. גם אז העידו גורמים רבים על העדר גורם מתכלל שיהווה כתובת מרכזת לכלל הנושאים שבאחריות משרדי הממשלה השונים, שפועלים בחוסר תיאום מוחלט, אך כפי שנראה היום, דבר לא נעשה מאז.
ד״ר הדס יחיעם מהחברה הרפואית להגנת הילד: ״אי אפשר להתעלם מהעדר מוגנות של ילדים שנעקרו, שנפגעו, שנפצעו, שחווים סטרס הורי – וילדים שחווים הכל יחד. הפיזור בין משרדים וארגונים שונים פוגע בילדים האלה״
בהעדר גורם מתכלל לכ-250 אלף הישראלים המפונים, הציעו בוועדה למנות בינתיים נאמני מוגנות בבתי המלון שיעבורו הכשרה בנושא. ״שיהיה אדם שהוא הכתובת, ברגע שתהיה לנו את הפונקציה הזאת בכל אחד מהמקומות נדע שהמקרים לא נופלים בין הכסאות״, אמרה פואה.
ד״ר הדס יחיעם, יו״ר החברה הרפואית להגנת הילד בהסתדרות הרפואית, עוסקת באיתור וטיפול בקטינים שעברו התעללות. לדבריה, ״אי אפשר להתעלם מהעדר מוגנות של ילדים שנעקרו, שנפגעו, שנפצעו, שחווים סטרס הורי – וילדים שחווים הכל יחד. כרופאה אני רוצה לשים דגש על הטיפול מותאם טראומה, הפיזור בין משרדים וארגונים שונים פוגע בילדים האלה״.
גם במערכת הבריאות, כפי שהעידה יחיעם, פועלים מתנדבים, אך למרות שהם עוברים סינון על ידי משרד הבריאות, ריבוי המטפלים והעדר גורם מתכלל לטיפול במפונים מביא לכך שמקרי התעללות ופגיעות מיניות נופלים בין הכיסאות. ״צריך להבין כמה מהמפונים מטופלים על ידי קופות החולים, כמה מטופלים על ידי רופאים מתנדבים, כמה מטופלים על ידי ארגוני סיוע הומניטרי – אלו רופאים וארגונים שלא חייבים להעביר תיעוד של הטיפול״.
יחיעם מסבירה שפעמים רבות ילדים שעברו התעללות מגיעים לרופאי הילדים ומבטאים בצורה גופנית את המצוקה הנפשית שעוברת עליהם: ״הם באים לרופא כדי לדבר אך אין חובת דיווח על כך. צריך שהמידע ישמר, ירוכז. רופאים צריכים לדעת לזהות גם אם לא אומרים, אבל אם לא ברור מי הרופאים המטפלים אז אין מי שיעשה זאת״.
לטענתה כבר עכשיו צריך לדאוג למנגנון שישמר וירכז את הטיפול הרפואי תחת מטרייה אחת של קופות החולים, שהן אלו שיטפלו בילדים בטווח הארוך.
פעילים בלילות
״היה ראוי שישבו כאן נציגים מפיקוד העורף״, אמרה מירב ש״ץ, נציגת משטרת ישראל בחמ״ל המפונים. ״יש חמ״ל שלם בניהול פיקוד העורף והיה ראוי שהם יגיעו ויסבירו שאכן יש גורם מתכלל שאמור לראות את כל התמונה״.
ש״ץ הסבירה לחברי הוועדה שכתובת שאמורה לתכלל את נושא המפונים קיימת, ואליה גם יש לבוא בטענות באשר לטיב התפקוד שלה: חמ״ל המפונים הרשמי בנוי כך שבכל מלון פועלת ״חוליית שליטה״ , או בקיצור חש״ל. ״החוליות אמורות לרכז את פעילויות כל משרדי הממשלה שבאות לידי ביטוי בבית המלון. יש מישהו שמתכלל את המתנדבים, את קופות חולים ואת פעילויות החינוכיות. יש תוכנית עבודה. אם היא טובה זה משהו אחר״, אמרה ש"ץ. גם לה הסבירה מזכירת הוועדה כי נציגי פיקוד העורף הוזמנו אך לא הגיעו לדיון.
באשר לפעילות שבאחריות המשטרה היא הסבירה כי ״החוק מאוד ברור יש טופס שכל עובד או מתנדב צריך למלא בנושא העדר עבירות מין״, אלא שעל פי החוק החובה חלה על מתנדבים שבאים במגע סדיר ורצוף עם הקטינים. ״ביקשו מאיתנו שנחיל את החוק על אנשים שהחוק לא חל עליהם. יכול להיות שבשעת החירום הזאת אפשר לקבוע שאם אדם מתנדב במספר בתי מלון זה אכן יחשב מגע סדיר״, היא הציעה אך מיד הסתייגה.״הבעיה היא שאין משהו מסודר – אף אחד לא יכול לומר לי לדוגמא, שני המתנדבים האלה עושים הצגות בבתי מלון. הם יהיו בתאריך מסויים במלון כזה או אחר, תבדקי מה העבר הפלילי שלהם. אין את המידע הזה לאף גורם״.
״הנוער משועמם, ללא מסגרות, והם פעילים בלילות. יש קהילות מסודרות כמו הקיבוצים והמושבים, שגם שם יש בעיות אבל הרבה פחות. הבעיה היא עם המפונים מהערים, ששם אתה רואה בעייתיות עם בני הנוער״
360 בתי מלון, בהם נמצאים 250 אלף מפונים – ולמדינה עדיין אין מושג איך להתמודד, לא ברמה המנהלית או החקיקתית, עם מתנדבים בעלי עבר פלילי במלונות. ״וזה לא הכל, יש ילדים שמסיעים אותם נהגים עם עבר פלילי, יש בתי ספר חדשים שנפתחו וחברי הסגל לא נבדקים – הפרוביזוריות הזאת לא יכולה להיות״.
המשטרה, כפי שמעידה ש״ץ, מנסה לעשות כמיטב יכולתה, גם בתחומים שמעבר לסמכותה. ״הנוער משועמם, ללא מסגרות, והם פעילים בלילות. יש קהילות מסודרות כמו הקיבוצים והמושבים, שגם שם יש בעיות אבל הרבה פחות. הבעיה היא עם המפונים מהערים, ששם אתה רואה בעייתיות עם בני הנוער״.
היא מספרת כי גויסו קצינים בדימוס שחזרו להתנדב ולסייע בנושא בני הנוער. ״העלינו אותם על מדים והם הם מסתובבים בין המלונות ובמוקדים בערים הקולטות. מלונות שיש בהם יותר נערים ונערות ושם אנחנו יודעים שיש יותר בעיות״. המשטרה כגוף אכיפה נאלצה, בהעדר מענים אחרים מצד גופי המדינה, להתעסק גם בפעולות מניעה: ֿ״הצבנו קציני קישור, שהם למעשה קציני מניעה, והכנסנו בנוסף הרצאות למלונות דרך יחידת הנוער של המשטרה בנושאי אלכוהול, סמים ופגיעות מיניות. את הנוער איפה שאפשר לכסות בתחום ההסברה והמניעה אנחנו כיסינו וממשיכים לכסות״, סיפרה ש״ץ. ״דווקא הגוף היחיד שלא אמור להתעסק בהסברה הוא שהיחיד שעושה אותה״, אמר היו״ר דלל.
״בקורונה קרה אותו הדבר ואנחנו לא לומדים כלום, במלוניות הקורונה היה אונס והטרדות מיניות ושם הם היו בני נוער לתקופות הרבה יותר קצרות״, הטיחה חה״כ מירב כהן מיש עתיד. ״יש הרבה בני נוער חסרי מעש שלא קמים בבוקר, שום דבר לא מחכה להם, ההורים לא במיטבם אין שום סמכות הורית.
״המצב במלונות רע מאוד גם עכשיו, שישה שבועות אחרי. בימים הראשונים הלכנו למלונות וראינו בעיקר מתנדבים. אמרתי אוקיי, המדינה זה גוף איטי, לוקח לו זמן להתאפס, לא הוצאנו מילה בשבוע הראשון. אבל גם בשבוע שני שום דבר לא התקדם, עכשיו אנחנו כבר כמעט חודשיים של אירוע ועדיין שום דבר לא מתקדם. אין עדיין מנהל אחד שמתכלל את כל הצרכים, שבן אדם מבוגר או ילדה שעברה אירוע טראומטי יכול לגשת ויש מי שיודע כיצד לעזור להם.
״הזמן עובר והתירוצים האלה כבר לא מתקבלים על הדעת, קורים דברים נוראים בשטח. בדיונים בוועדה הממשלה מציגה תמונה כאילו הכל עובד מעולה, אבל אני הולכת למלונות ושואלת אנשים אם הם יודעים למי לפנות אם קורה להם משהו – לאנשים אין מושג מי הכתובת, דרוש ניהול דחוף״.
״עובדי המלונות נבדקו?״
עופרה אוסטין, נציגת משרד הבריאות אמרה בדיון כי יועברו הדרכות והסברה בנושא של מניעת תאונות. "במלון שביקרתי בו נכנס מישהו טוב לב שחילק שקיות במבה לילדים. זה בחיים לא היה עובר בשגרה, גם בהיבט של אלרגניים", הסבירה. "הסיטואציה במלון יוצרת מצבים שאין להורים שליטה, יש שם תנועה בלתי פוסקת של אנשים. מלונות הקורונה היה לנו את פיקוד העורף שאבטח את הכניסה למתקנים ולא נכנס אדם שלא נבדק. כאן אין לנו זהות ברורה של מי אחראי לאותה אבטחה".
״נציגת משרד הבריאות ישבה כאן ודיברה על תאונות, אבל אני חושבת שהתאונה הכי גדולה זו העובדה שמשרד הבריאות בעצמו גייס מתנדבים, הוא לא ביקש מהם אישורים על העדר עבירות מין. הוא שלח נוהל אבל הנוהל לא נאכף, לא רוכז, לא התבקש מהאנשים בשטח״, אמרה בדיון יעל שרר מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית. ״כתוצאה מכך, המשרד יודע כבר קרוב לעשרה ימים על איש מערכת הבריאות שלא היה עובר את המבחן הקטן הזה״.
הפתרון של משרד הבריאות, לדבריה, היה להעביר המתנדבים שלו לטיפול קופות החולים, כדי שהם יבצעו את הבדיקה הזאת. ״אבל הקופה לא ביקשה ממנו אישור העסקה כי הוא הגיע כמתנדב של משרד הבריאות, אז הם הניחו שזה נעשה לפי הנוהל.
״אני כבר עשרה ימים בדיונים אינטנסיביים עם משרד הבריאות, צלצלתי לכולם, גם עם לשכת מנכ״ל דיברתי אתמול – הם לא היו מוכנים אפילו להוציא מייל שמתזכר את קופות החולים לגבי חובתם. רק תגידו בכנות שלא בדקתם, אבל התשובות שקיבלתי מהמשרד הן שלא בדקו כי לא חייבים, כי יש החרגה של 30 יום באירועים חריגים לבדיקה ומלחמה זה אירוע חריג אז לא בדקנו, שהמלונות אינם נחשבים מתקן רפואי. וכל ההתפלפלות הזאת על גבם של ילדים שנמצאים שם עכשיו״.
נציגת משרד החינוך הבהירה עד כמה הנושא פרוץ לאחר שנשאלה על ידי יו״ר הוועדה מה עושה המשרד במקרים של אלימות פיזית או אלימות מינית. ״האם משרד החינוך בודק את האנשים שבאים במגע עם הילדים?״שאל דלל. ״אנחנו קולטים מורים ויועצים בכל מרכז קליטה, צריך להבין שזה דורש ניוד של כוח אדם וגיוס של כוח אדם, זה לא קורה ביום אחד״, השיבה. וכפי שנראה, גם לא ב-45 יום. נציגת המשרד התייחסה גם לנושא המתנדבים: ״אנחנו נמצאים בתהליך של הבניית הנוהל לבדיקת מתנדבים עם עבר של פגיעה מינית״.
ח״כ קארין אלהרר ביקשה שתבהיר האם נכנסו מתנדבים למלונות ולמרכזי הקליטה ללא בדיקה גם לפני שהובנה הנוהל. הנציגה אמרה שוב, שהנוהל נמצא ימים אלו בבנייה, ״זה קורה בתהליכים מקבילים״. ח״כ דלל השיב לה כי ״גם מורה בבית ספר צריך להציג תעודת יושר, אז על אחת כמה וכמה מתנדבים ואם לא בדקתם אז זה מאוד חמור״.
יעל גולן, נציגת משרד התיירות שהפך במלחמה לגוף ביצועי שמרכז את נושא המפונים מההיבט של בתי המלון יחד עם התאחדות בתי המלון, אמרה שנציגי המשרד עובדים מול אנשי הרשויות המקומיות עצמם ומנסים לסייע במקרים שעולים מהשטח. אולם חברי הוועדה ביקשו לדעת באופן ספציפי בכל הנוגע למוגנות ילדים ושאלו ״מה אתם עושים כדי שהם יהיו מוגנים? העובדים של בתי המלון כולם נבדקו? רישום פלילי, רישום שקשור לפגיעה מינית?״.
גולן ענתה בכנות שכיום לא נעשית בדיקה כזאת. ״אני מבקש ממך שמשרד התיירות יוודא את כל המלונות, שיבדקו את העובדים שלהם״, אמר דלל ודרש גם כי משרד התיירות יוודא שבכל בית מלון נמצאת אבטחה בכניסה. ״לא ייתכן שהכל פרוץ. בשגרה בודקים כל מי שנכנס לבריכה וכעת לאף אחד לא אכפת״.
מטעם המשרד לביטחון לאומי דיברה שרית נשיא, מנהלת פרויקטים ונציגת המשרד בכל הקשור למלונות המפונים. ״בהקשרים של פגיעה בתוך המלונות אנחנו עובדים עם משרדי הממשלה האחרים ויש תכנונים להעביר הדרכות לעובדי המלון, כדי שהם יהיו שומרי סף בנושא״, ושוב, אלו רק תכנונים בשלב הזה, מעבר לכך לא נעשים צעדים ממשיים בנושא קריטי כמו מוגנות ילדים. ״יש כוונה לבנות מערך הדרכה ולהעביר להם הדרכות כדי שהם יהיו שומרי הסף שלנו. אנשי המקצוע שלנו עובדים במלונות המפונים ויש לנו תכנית להרחיב את המערך והפריסה שלנו בתוך בתי המלון, וגם להרחיב את שיתוף הפעולה שלנו עם משרדים אחרים״.
חווה לוי, עו״ס ראשית לפי חוק הנוער במשרד הרווחה, ביקשה להדגיש שהילדים נמצאים עם הוריהם. ״בשונה מהקורנה, כאן הילדים נמצאים עם ההורים שלהם. ורוב ההורים הם מיטיבים ודואגים לשלום הילדים. ובכל זאת המשרד כתב תדריך שאפשר להשתמש בו. ניסחנו אותו ויצאה הוראת מנכ״ל שניסתה להכניס את כל התחומים שהמשרד עסוק בהם – גם בקשישים, גם בילדים, גם מבוגרים – העברנו את הדפים לעובדי המשרד ברשויות המקומיות.
״וזה מגיע לשטח? זה לא פורסם בשום מקום״, שאל דלל. ח״כ מירב כהן העירה גם היא ״אם תשלחו מסמך לעובדי משרד הרווחה, זה ישאר מסמך של עובדי משרד הרווחה. אני חושבת שאם יתנו למפונים עצמם ולעובדים בבתי המלון כלים של מודעות ומניעה זה יכול לשנות את התמונה״.
בכל הקשור למתנדבים סיפרה לוי כי במשרד הרווחה נעשה מיון מקדים ולא נכנסים מתנדבים שלא ראוי שיעבדו מול האוכלוסייה הרגישה הזו.
ויקי שרזמן, מנהלת שירות נוער וצעירים במשרד הרווחה, סיפרה על הערכות המשרד במרכזי הקליטה למפונים: ״יש מלונות שאנחנו יודעים שהם יותר בעייתיים, עם ריכוז גדול יותר של בני נוער, שם הקמנו מרחבי איתור בתוך בתי המלון עצמם״. לדבריה, מרחבי האיתור הללו מאוישים בעובדים סוציאליים ומתנדבים ובני הנוער יכולים לגשת אליהם ולמצוא בהם אוזן קשבת. ״אנחנו יודעים שהנוער ישנים עד שעות צהריים מאוד מאוחרות, ולכן המרכזים פתוחים בין 20:00 בערב עד 2 בלילה. כי הילדים ישנים עד שעות צהריים מאוד מאוחרות״.
העובדים במרכזי האיתור, היא מספרת, ״יוצרים קשר עם בני הנוער ומנסים לחוש נוער בסיכון, ואם מישהו נפגע לדעת לאתר אותו ולהעביר למי שצריך לטפל בהם". עוד סיפרה שבמרכזי האיתור הם עתידים להעביר סדנאות של מיניות בריאה: "יעברו גם הדרכות נוספות לאנשי מקצוע והורים בנושא זיהוי אורות אדומים, איתור פגיעות מיניות והתעללות ועוד. גם שם הכל עדיין בגדר תוכניות בלבד".
״בצער קראתי את הנייר של המועצה לשלום הילד על פגיעות מיניות של הילדים באלה במרכזי המפונים. חייב להיות פה תכלול, לא מספיק שיש פה מינהלת תקומה, זה עדיין לא עובד״, אמרה ח״כ פנינה תמנו שאטה, ״מה אנחנו מציעים פה למשפחות אם אנחנו לא יודעים לנהל את זה בעצמנו? יש פה משרדים שעובדים, אני יודעת שבמשרד הרווחה עובדים מאוד קשה וגם משרד הבריאות, אבל אם לא יהיה פה תכלול זה עבודה שהולכת לפח״.
ממשרד המשפטים נמסר כי ועדת המנכ"לים לזכויות ילדים ונוער, בראשות מנכ"ל משרד המשפטים איתמר דונפלד, הורתה על הקמת צוות משימה מממשלתי להבטחת מוגנות מפני אלימות ופגיעה מינית בילדים ונוער במתחמי המפונים ברחבי הארץ. ההחלטה על הקמת הצוות המשותף למשרדי הממשלה התקבלה לאור הצורך במענים לנושא זה במצבי חירום, במיוחד בנסיבות טראומטיות כמו במלחמה הנוכחית, הריחוק של הילדים והנוער מהסביבה הקהילתית המוכרת והשהייה הממושכת במתקני המפונים, לצד דיווחים על מצבי פגיעות בילדים ונוער שהחלו להגיע לגורמי המקצוע.