בצפון מערב רמת הגולן, במורדות הרמה מיער אודם לשמורת נחל שניר (בניאס), נמצאת פיסת טבע נדירה ביופיה ובחשיבותה האקולוגית, שהצליחה להישמר מכל סוג של פיתוח; אלא שבקרוב צה״ל יתחיל לבנות בעין פית "כפר לבנוני", שישמש מתקן אימונים ללוחמה בשטח בנוי (לש״ב).
כעת, יותר מ-600 פעילים מרחבי הארץ נאבקים להצלת המקום, הכולל מעינות, ערוץ נחל ומגוון עצים ובעלי חיים, ועוד כעשרת אלפים חתמו על עצומה הקוראת לצבא למצוא למתקן מקום חלופי.
״הבעיה הרצינית היא שהצבא מעביר את התכניות דרך הוועדה למתקנים ביטחוניים (ולמ״ב), שהיא ועדה של שלושה אנשים בעלי זכות הצבעה, שכל מה שעובר בה מוגדר סודי ולא חשוף לאף אחד. כלומר הציבור לא יכול להתנגד״, אומר ליאור אנמר, פעיל במאבק.
הועדה למתקנים בטחוניים מוחרגת מהוראות חוק התכנון והבנייה ומכל מחויבות להליכי התכנון האזרחיים, כמו אישור תוכניות, פרסום לעיון הציבור או העמדה להתנגדויות. העומד בראש הוועדה ממונה באישור שר הביטחון וחברים בה נציג שר הביטחון ושני נציגים נוספים שממנה שר הפנים, בהתייעצות עם שר הביטחון. לארגוני סביבה וחברה אזרחית או לשלטון המקומי אין ייצוג. למעשה עמדה מקצועית לא נשמעת בדיוני הוועדה, גם כאשר מדובר בנושאים מהותיים שהתעלמות מהם עלולה להוות פגיעה משמעותית באינטרס הציבורי הרחב ובעלי השלכות בלתי הפיכות.
למעשה, מדובר ברשות רישוי מצומצת אליה מגיעים פרוייקטים בסוף ההליך התכנוני והיא מאשרת היתרי בנייה למתקנים בטחוניים. הוועדה מוסמכת גם להטיל מגבלות על שטחים מחוץ למתקנים. הפטור מהכנת תוכניות הוא גם פטור מהכנת תסקירי סביבה. דיוני הוועדה והפרוייקטים הנידונים בה סודיים, ונעדרים כל פיקוח ציבורי גם בדיעבד.
בפסיקות שונות בתי המשפט הגבילו את סמכויות מערכת התכנון הבטחונית בעבר וקבעו כי בהעדר שיקולים של דחיפות או סודיות הקמת מתקן בטחוני מחייבת תכנון בהתאם להוראות חוק התכנון והבניה.
"ראוי שהמחוקק יתן דעתו להכנתו של הסדר חלופי, המאזן ביתר מידתיות בין צרכי הביטחון לצרכים אחרים, מבלי לפגוע בליבת הביטחון", קבע בית המשפט בעתירה שהוגשה בנושא הוועדה למתקנים בטחוניים ומשרד הביטחון עוד ב-2007. "חקיקה חדשה, על פניה, צריך שתהא קשובה, מחד גיסא, לאינטרס החיוני של הביטחון – אך מאידך גיסא לצורך בשמירה על אינטרסים ציבוריים של תכנון ובניה, איכות הסביבה וזכויות הפרט".
״המצב שבו הצבא מחליט מה לעשות עם נכסים ציבוריים הוא לא הגיוני״, אומר אנמר, שהשתתף ביום חמישי בסיור שקיימו נציגי הצבא יחד עם נציגי הפעילים בעין פית. הנציג הצבאי הבכיר בסיור היה תא"ל צ'יקו תמיר, הפרוייקטור הראשי ותושב מטולה הסמוכה.
"היחס שקיבלנו מהם היה מאוד פתוח, עברו איתנו על תוכניות״, אנמר כמעט מתפלא מהרוח הנעימה שבה מתקבלים המתנגדים בצה״ל, אך מוסיף ״השיתוף שנעשה כאן קורה אחרי שהתכניות כבר מאושרות. הם בעצמם אומרים שמאוחר מדי להציל את עין פית. אנחנו רוצים שהצבא יבין שהציבור יתנגד, גם כעת וגם בעתיד, לכל הליך תכנוני שלא ישתפו אותו בו״.
80 מבני בטון
על פי מידע שהגיע למקום הכי חם, בפסח האחרון התקבלו האישורים הסופיים להקמת מתחם האימונים שידמה מרחב אורבני לבנוני עבורו יבנו כ-80 בניינים בגבהים משתנים. בין המבנים יוקמו צירים בהם יוכלו לנסוע גם טנקים ורכבים משוריינים. ״העמק יתמלא בקולות ירי ופיצוץ פסולת בניין, פסולת אימונים, כבישים וכל השטח הטבעי ירמס. המעיינות יזדהמו בסולר ורבים מהעצים ינזקו וישרפו. העמק לא יוכל לשמש עוד בית לחיות בר וכמובן יחדל מלהיות אבן שואבת למטיילים ואוהבי טבע" נכתב בנייר עמדה שהפיצו אנשי המאבק. לטענת צה״ל במתחם העתידי לא יתקיימו אימונים באש חיה אולם טענה זו לא מפחיתה את הפגיעה בבעלי החיים שכן קולות הדי הפיצוצים של מדמי ירי יצרו את האפקט המרתיע בצורה זהה.
״צה"ל הסכים לשמור על מרחק 100 מטר מהנביעה ולא לחרוג עם הפיתוח לסביבת הנחל ממערב לנביעת המעיין״, אומר אנמר, ״אבל אני מסתכל קדימה – אנחנו יודעים מהניסיון שברגע שהמקום כבר נבנה, היכולת להרחיב אותו, להחליט שכן יהיו אימונים באש חיה היא רק החלטה של מפקד שהתחלף. גם אם הצבא אומר כיום שהתכנית מצומצמת, אין ערובה למה שיקרה בעתיד״.
בסיור שהתקיים עם בין אנשי המאבק לבין הפרוייקטור בצה״ל של מתחם האימונים, תת אלוף משה צ׳יקו תמיר נמסר לפעילים כי המבנים שיבנו יהיו קירות בלוקים מצופים טיח ולא מבני בטון מה שימנע היתכנות להפיכת המתחם למתחם אימונים באש חיה בעתיד. טענה בעייתית, שכן הפרת השטח תעשה כבר ובכללה גם הכשרת דרכים והקמת מבנים ויסודות והיא שמהווה את הפגיעה הגדולה ביותר בטבע ובנוסף מהווה יצירת תשתית עתידית למתחם אימוני אש חיה.
בצה״ל התחייבו כי העצים לא ינזקו והבתים ייבנו בין העצים. במקום עתידים להתאמן כוחות רבים לכל אורך השבוע ברציפות.
״צה"ל הסכים לשמור על מרחק 100 מטר מהנביעה. אבל גם אם הצבא אומר כיום שהתכנית מצומצמת, אין ערובה למה שיקרה בעתיד"
כבר לפני עשור, ב-2013, החלו בזרוע היבשה לתכנן את "שניר", מתקן אימונים גרנדיוזי בגולן, בעלות של כ-50 מיליון שקל, שידמה מרחבים אורבניים לבונוניים וסורים – מרכז עירוני עם מבני ציבור ומסגדים, עיירה חקלאית, כפר לבנוני זעיר וכפרים גדולים יותר, וגם מוצב של הצבא הסורי.
מתחת לכ-300 המבנים שתוכננו במתקן לאימוני לוחמה בשטח בנוי (לשב״יה), תוכננה גם רשת תעלות תת קרקעית, עם עמדות שיגור רקטות מוסבות בתוך מרחב מיוער, ממש כמו אלו שתפסו את צה״ל לא מוכן במלחמת לבנון השנייה.
הפרויקט אושר ותוקצב על ידי הרמטכ״ל דאז בני גנץ. אלא שמאז הוא התעכב תחת שורה של תקלות מביכות. לאחר שכבר אושר ותוכנן המתקן, התברר כי מיקומו חשוף לתצפיות של חיזבאללה מכיוון מבצר הבופור, מה שגרר התנגדות גורמי ביטחון. בנוסף, לאחר שפועלים החלו בעבודה, התגלו במקום אלפי מוקשים שהוטמנו עוד בשנות ה-60 וה-70 כמו גם נפלים ארטילריים מאימוני צה״ל.
לאחר שהמתקן שכבר תוכנן, תוקצב ואושר, התברר כי מיקומו חשוף לתצפיות של חיזבאללה מכיוון מבצר הבופור
נדרשו לצה״ל מיליוני שקלים ומספר שנים טובות על מנת לפנות את השטח. הקבלן קיבל פיצוי של 15 מיליון שקל במסגרת פשרה עם מערכת הביטחון, לאור הסחבת והכשלים בביצוע הפרויקט, כך על פי דיווח של YNET מ-2020. אז גם משרד הביטחון הודה כי ״הפרויקט נגנז ובמקומו יתוכנן מתקן אימונים קטן וצנוע יותר״.
״המתקן הצנוע״ הוא זה שעתיד לקום כעת בעין פית. על פי מקורות המעורים בפרטים במערכת הביטחון, העבודות צפויות להתחיל כבר בשבועות הקרובים. הבהילות להקמתו וההתעקשות במערכת הביטחון על מיקומו דווקא בעין פית טמונות ככל הנראה גם ברצף הכשלים שליוו את הפרויקט מראשיתו.
הבהילות להקמתו וההתעקשות במערכת הביטחון על מיקומו דווקא בעין פית, טמונות ככל הנראה גם ברצף הכשלים שליוו את הפרויקט מראשיתו
״בניית הלש״ביה בהפתעה, בלי שלציבור יש יכולת להתנגד, לא מקובלת״, אומר פעיל נוסף, המעורה במגעים מול הצבא וביקש להישאר בעילום שם. ״אנחנו מצידנו פועלים למזעור נזקים בתוכניות של הצבא בעין פית ככל הניתן. אך במקביל אנחנו מבינים שזה רק פרויקט ראשון לפני פרוייקטים נוספים שמתוכננים במערכת הביטחון״.
בצה״ל קיים מחסור במתקני אימונים מותאמים לאיומים הנוכחיים על ישראל, בעיקר בזירה הצפונית. מאז הפארסה בפרויקט מתקן שניר, האיומים כוללים גם את איראן, את הצבא הסורי המשוקם, את חיזבאללה ואת הג׳יאהד האיסלמי, שבפסח האחרון הוכיח לישראל כי עימות צבאי בדרום לבנון הוא רק שאלה של זמן. לאור האיומים, בצה"ל מתכננים הקמה של מתחמי אימונים נוספים על זה בעין פית, שגם פרטיהם חסויים ומיקומם ותכנונם נעשה במחשכים הרחק מעין הציבור.
בשלב זה לא ידוע אם במתקן החדש בעין פית תהיה גם בנייה בתת הקרקע כפי שתוכננה עבור מתקן שניר, אולם מנהרות הגרילה של חיזבאללה היו אחד מהאיומים המשמעותיים במלחמת לבנון השנייה והתמודדות עמן מהווה נדבך חשוב במוכנות הצבא לעימות בלבנון. בניית רשת מנהרות בעין פית היא אפשרות מרכזית וריאלית, שתהפוך את המתחם למסוכן פי כמה לסביבה.
אימונים ללא אש חיה
המעיין הגדול והמשמעותי באזור עין פית נמצא בלב חורבות של כפר סורי שננטש ב-1967. הכפר עצמו נותר ללא פגע במלחמת ששת הימים עצמה, אולם בשנים שלאחר מכן נהרס באימונים שונים של הצבא. כיום משמש המקום כשטח אימונים ללא אש חיה של צה"ל.
מאז ננטש הכפר, התפתחה במקום אקולוגיה מרשימה המערבת חורש טבעי של צפון הגולן יחד עם עצי פרי רבים ובשילוב עם שפע של מקורות מים הפכו לאתר טבע ייחודי המושך מטיילים רבים וכמובן בעלי חיים, ציפורים, זוחלים וחרקים שהופכים את המקום לשוקק במיוחד.
בינואר, כתב רכז מחוז צפון בחברה להגנת הטבע, לירון שפירא, נייר עמדה שבו הדגיש את הסכנה שמתחם האימונים יטיל על המערכת האקולוגית במקום: ״המעיין מהווה נקודת שתייה חשובה ובודדת לבעלי חיים בעונות היבשות, יצירת הפרעה קבועה ביום ובלילה במקום זה תפגע באופן קשה בבעלי החיים הנסמכים על נקודת שתיה זו״.
לטענתו, לאור הערך האקולוגי הגבוה של השטח, יש לצרף אותו לשמורת הבניאס הסמוכה ולהתייחס לאזור הזה כאל מסדרון אקולוגי, ובכל מקרה ״אין להשית עליו שטח אימונים אינטנסיבי הכולל בינוי נרחב, תנועת רכב קרבי כבד וכוחות צבא גדולים, על כל המשמעויות הנובעות מכך. ישנו חשש רב שבעתיד תורחב הפעילות באופנים שקשה לצפות כיום, דבר שיכביד עוד יותר על שטח הרגיש ממילא, עד לכדי מצב שלא יוכל לתפקד כראוי מבחינה אקולוגית״.
הפעילים מבקשים מהצבא לגנוז את התוכנית ולהעביר את המקום לחלופות שהוצעו על ידם, בהם לכפר הסורי הנטוש "זעורה", הממוקם כ-800 מטר ממזרח לעין פית ובו כבר נמצאת לשבי"ה או למחנות צה״ל קיימים, שננטשו לאחרונה לטובת בסיסים חדשים.
מדובר צה"ל מסרו לאנשי המאבק כי "מתחם 'עין פית' מוגדר כשטח אש ומשמש לאימונים של צה"ל באש חיה משנת 1982. כיום, מבקרים במתחם מטיילים רבים שנכנסים לשטח ללא האישורים הנדרשים וחושפים עצמם לסיכונים בטיחותיים. במתחם המתוכנן, עתידים להתאמן כוחות צה"ל ללא 'אש חיה', והסדרתו תשפר את נגישות המתחם לציבור בצורה בטוחה בסופי השבוע, בניגוד למצב כיום. צה"ל מודע לרגישות של הערכים הסביבתיים שבמתחם ופועל לתיאום מלא עם כלל הרשויות הרלוונטיות כדי לממש את משימתו ללא פגיעה באתרי טבע".
הפעילים ביקשו להדגיש כי חרף הטענה שהמהלך יביא מטיילים נוספים למקום, מדובר בניית לש״ביה – עיר אימונים, שעצם בנייתה והפיכת המקום הטבעי למקום בנוי היא שתהרוס את ערכי הסביבה ותמנע מהמטיילים להגיע.