23 ביוני 2014
עדכון נוסף: שביתת המרצים בשנקר נגמרת היום, לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה וחתמו מסמך הבנות, בדרכם להסכם קיבוצי היסטורי. זה קרה לאחר שלושה שבועות קשים של שביתה, רגע לפני סוף שנת הלימודים. בששים הימים הבאים ישב צוות המשא ומתן ויכין את ההסכם המלא לחתימה. נמשיך לעדכן.
16 ביוני 2014
עדכון מהשטח: שביתת המרצים במכללה האקדמית תל אביב יפו עומדת בפני סיום מחר בבוקר, בתום ישיבה אינטנסיבית שעדיין נמשכת בין ועד המרצים מן החוץ לבין הנהלת המכללה. יממה לאחר שדיווחנו כאן על המשבר שעובר על המרצים השובתים, איטיות המגעים והקושי לשבת למו"מ אמיתי, נערכה ישיבה שבה הגיעו המרצים וההנהלה למסמך הבנות שנחתם היום בצהריים, ויתכן שהם בדרך להסכם קיבוצי היסטורי. כבר עכשיו ברור שהמרצים יקבלו רטרואקטיבית את פעימת השכר מינואר, אולם שאר הפרטים עדיין לא סוכמו, ואנו נמשיך לעדכן כשיתבהרו הדברים.
בפרטי ההסכם יש חשיבות גדולה עבור מרצי האקדמית, אולם לא פחות מכך עבור שאר המרצים מן החוץ במכללות הציבוריות (רובם המכריע כלל עדיין לא מאוגד), כי הם יהוו ככל הנראה בסיס לדיונים העתידיים ולהסכמים בינם לבין ות"ת. במקביל, נמשכת השביתה בשנקר, שנכנסה אתמול לשבוע השלישי שלה. ועד המרצים נפגש הערב לראשונה עם ההנהלה אולם עדיין לא הגיע להסכם הבנות ראשוני, וקרא לשובתים להמשיך בשביתה ו"לקיימה בצורה מלאה על מנת לחזק את עמדותינו במעמד המשא ומתן".
15 ביוני 2014
"אני יושבת בבית ויודעת שהסטודנטים שלי מופקרים, ועוד לפני הגשות", מספרת מרצה בכירה בשנקר, אחרי שבועיים של שביתה, "עבדתי כל השנה, הייתי אתם לפעמים עד 22:00 בלילה על העבודות שלהם, ועכשיו אני לא אראה את הפירות. זה מאוד מאוד קשה. אני יודעת שהם תומכים בנו, אבל אני כאן מטפסת על הקירות. יושבת שבועיים בבית מול הטלוויזיה, ויודעת שעל תקופת השביתה אנחנו לא נקבל כסף. אני לא יכולה לעמוד בזה. יש כאלה שזה חלק מהמשרה אצלם, אצלי זה הכל, אני מפרנסת יחידה כרגע. הולך להגיע תלוש ריק. יותר מהכל מפחיד אותי שבקיץ כרגיל נצא לאבטלה – והחודש בלי שכר יוריד גם את דמי האבטלה. המאבק הוא מוצדק, אבל הדרך הזאת קשה מדי. אני לא יודעת איזו דרך אחרת יש".
"מחר ההגשה של הסטודנטים שלי, ויעבירו את זה בלעדי", אומרת מיכל פרייפלד, ממובילות הוועד של המרצים מן החוץ בשנקר, "זה מאוד קשה לי. בקורס שלי יש אותי, מרצה מן החוץ, יחד עם איש סגל, אז הסגל עובד שעות נוספות והקורס שלי ממשיך להתקיים – בלעדי. זה נורא, הרגשה איומה, אבל אנחנו במלחמה, וזה חלק מהעניין".
מתחת לרדאר התקשורתי מתנהלות בשבועות האחרונים שלוש שביתות ארוכות, נחושות וקשות: מתרגמי הסדרות בטלוויזיה, המרצים מן החוץ של שנקר ואלו של המכללה האקדמית תל אביב יפו. שנקר נכנסת מחר לשבוע השלישי של השביתה, באקדמית סוגרים חודש ושבוע. המרצים המאוגדים בוועדים מוחים נגד תנאי ההעסקה הירודים שלהם, הן ביחס לסגל הקבוע במוסד והן ביחס לעמיתי ההוראה באוניברסיטאות, אלה שבעבר היו "סגל זוטר" ותנאיהם שופרו בהסכם מיוחד. המתרגמים, כ-100 איש שאינם שכירים ולכן אין להם ארגון יציג, שובתים כבר חודש וחצי למען זכויות סוציאליות ושכר גבוה משכר המינימום (שגם הוא לטענתם לא נשמר), והסוף לא נראה באופק.
מאות השובתים, המרצים בגיבוי "כוח לעובדים" והמתרגמים עם ההסתדרות, אבל עם מעט מאוד גב ציבורי ואורך נשימה, מנסים עכשיו לא להישבר. הם עלולים לשלם על השביתות מכיסם, עומדים מול הנהלות אדישות שיתרון הזמן לצדן, הציבור אינו מודע ברובו למאבק והוא אינו נוגע לו, מאבקים פנימיים ושוברי שביתות מאיימים על חלק מהוועדים. כל יום נוסף של מאבק הוא הישג גדול מבחינתם.
*
השביתות בגופים קטנים ובמקצועות שאין להם השפעה ציבורית רחבה או אמצעי לחץ משמעותיים, הן פורצות דרך ומהן אפשר יהיה להשליך על שביתות עתידיות מסוג זה: האם סטודנטים של מכללה אחת (להבדיל מהאוניברסיטאות) שלא גומרים סמסטר, או "הגשר" ללא תרגום משבדית ודנית – הם אמצעי לחץ שייאלץ מעסיקים להביא לשיפור תנאי העובדים? מי במשק יתערב לטובת העובדים האלה? האם הוועדים הגדולים של ההסתדרות, שלא קמו על הרגליים לטובת מאות-אלפי עובדי קבלן, ייחלצו להגנת כמה אקדמאים? הרי קל יותר לגייס ציבור ודעת קהל עם פקקים בנתב"ג או בלי רכבת, מאשר עם טעויות כתיב ב"שובר שורות". ואת מי שעוסק בתרגום אפשר להחליף בקלות, ברוב המקרים אפילו בלי לייצר קייס חד משמעי בבית הדין לעבודה.
כרגע זה נראה די רע. המשאים ומתנים מתנהלים בעצלתיים, אם בכלל. בשנקר, טוען הוועד, מנסה ההנהלה לשבור את השביתה שלהם בכל דרך אפשרית, ובמקביל מעכבת את הכניסה למו"מ. מחר, אם לא יהיו שינויים, אמורה להיערך הפגישה הראשונה על ההסכם. באקדמיית תל אביב-יפו תתבצע הערב פגישה דרמטית, שתוביל או לחתימת מזכר הבנות בדרך להסכם קיבוצי, או לפיצוץ נוסף בסדרה, שאין לדעת מה יהיה אחריו.
צילום: עמוד הפייסבוק "איגוד המרצים מן החוץ- שנקר"
הצעד הראשון שמוגדר בפי שובתי שנקר כניסיון לשבור אותם היה הכנסת הסגל הקבוע ללמד בחלק מן הקורסים במקום המרצים מן החוץ, תמורת תשלום על שעות נוספות. היו מרצים מהסגל שהתקשרו לשובתים לברר עד איפה הספיקו ללמד, כדי להמשיך משם. במחלקה לתקשורת חזותית החליט הסגל להביע סולידריות ולא לקיים הגשות ללא המרצים מן החוץ, אולם הוועד המרכזי של הסגל החליט לשמור על "נייטראליות" במאבק. הסטודנטים, לעומתם, הביעו הזדהות, שבתו יום אחד יחד עם המרצים ובזמן שהתפנה מהגשות כנראה, מייצרים פוסטרים יצירתיים של תמיכה ב"מרצים סוג ב'".
בנוסף, ההנהלה הודיעה לסטודנטים כי הם יקבלו ציוני "עובר" על הקורסים שלא יתקיימו, וכך הם יסתיימו. המרצים האמינו שבשבוע הנוכחי, האחרון ללימודים, ואולי גם במשך הקיץ ישלימו עם התלמידים את הסמסטר הפגוע. "במקצוע כמו עיצוב יש כאן פגיעה קשה ברמה האקדמית", אומרת פרייפלד, "הפידבק חשוב מהציון ואין שום טעם בקורסים ללא הגשה של עבודות".
הנושאים הרלוונטיים להסכם, שאמורים להיבדק מול ות"ת, לא נבדקו במשך השבועיים האחרונים וההנהלה לא חזרה עם תשובות. בין הנושאים הבעייתיים: איך מחשבים את הוותק, מי נכנס להסכם של "עמיתי הוראה", תיקון עיוות ישן של תשלום נמוך על שיעורי סטודיו, ובעיקר – שנקר מתעקשת שההסכם יהיה של חמש שנים, שבמהלכן לא יהיה מו"מ נוסף, והמרצים עם "כוח לעובדים" מתנגדים ליותר משלוש שנים. התחושה שמשדרות ההנהלות היא של רוגע, הזמן בידיים שלהן.
בשנקר נשכר מאבטח שעומד בפתח, אמנם לא עוצר את חברי הוועד בבואם לתלות שלטים או לדבר עם סטודנטים ומרצים, אבל לדבריהם משדר מסר של מלחמה. חברי הנהלה מורידים באופן קבוע את השלטים שהם תולים.
"הנהלת שנקר עושה כל שביכולתה על מנת שהסטודנטים לא ייפגעו מהשביתה ויסיימו את שנת הלימודים בהצלחה", נמסר מדוברות ההנהלה, "ההנהלה מכבדת את שביתת המרצים ולטענות על נסיונות שבירה אין כל בסיס. המשא ומתן הופסק באופן חד צדדי על ידי המורים מן החוץ שבחרו לצאת לשביתה וזאת למרות בקשת הנהלת שנקר להמשיכו. ההנהלה מעולם לא עצרה את המשא ומתן ולא עיכבה אותו. הנהלת שנקר מברכת על בקשת ועד איגוד הממ"ה (מרצים מן החוץ, ע"פ) לשוב לשולחן המו"מ. תואמה למחר (יום שני) פגישת מו"מ בין הנהלת שנקר לוועד איגוד הממ"ה".
על השאלה האם המרצים השובתים יקבלו שכר עבור ימי השביתה, או שהיא על חשבונם? התקבלה התשובה : "על פי הנחיית ות"ת אין לשלם לממ"ה ששובת ואינו מלמד".
*
באקדמית המצב מעט טוב יותר. לפני שבועיים, בהתערבות נשיא המכללה, פרופ' נחמיה פרידלנד, התקבלה הסכמה שהמרצים בודקים מבחנים ועבודות, אולם אינם מחזירים ציונים, ככה שלא יתאפשרו מועדי ב'. ההבנה הזו הביאה לחזרה לשולחן הדיונים, אולם אחרי זמן קצר המו"מ התפוצץ שוב. בין היתר, סרבה ההנהלה להתחייב על תשלום על ימי השביתה בהם בדקו המרצים עבודות, ולהחזיר להם פעימת שכר מינואר. כרגע כולם דרוכים לקראת הישיבה של הערב.
השביתות הממושכות חושפות את הדינמיקה בין השובתים, אלה שאין להם קרן שביתה חזקה וגיבוי ציבורי, ולכן גם כוח עמידתם מוחלש. מצד אחד נוצרת סולידריות חזקה, הוועדים מחויבים למאבקים ועושים ימים כלילות בלימוד החומר (החדש לרובם) ושיטות המאבק. מצד שני, ככל שחולפים הימים מתברר שקשה מאוד להחזיק שביתה – לגרום לאדם לוותר על אחד הדברים היציבים ביותר בחייו לזמן לא מוגבל – תמורת סולידריות ורוח מהפכנית בלבד. לוועד של שנקר קמה אחרי שבוע התנגדות קשה מבפנים, שמאיימת לא לקבל את מרותו. כמעט בכל השביתות שהוזכרו יש כבר שוברי שביתה שמחוררים את השורות.
מכתב שנשלח להנהלת המכללה האקדמית. מתוך עמוד הפייסבוק "איגוד עמיתי הוראה-האקדמית תל אביב יפו"
*
סטטוס שעלה בעמוד הפייסבוק המתרגמים:
"אתמול בערב, בזפזופ, הגעתי לאלן דג'נרס.
corn on the cob
תורגם לתירס על מקל.
סבלתי בשקט וחיכיתי לסוף – דורי מדיה, בלי שם מתרגם.
וזו לא הפעם הראשונה בשבועות האחרונים שאני רואה תרגומים של אולפנים שונים בלי שם מתרגם.
שוברי שביתה לא יקרים, אם אין בכם שמץ של סולידריות עם חבריכם השובתים, אם בחוסר מוסריות ובחוסר אנושיות אתם גוזלים מהם את פרנסתם, אם אפשר לקנות אתכם בנזיד עדשים (סוג ב' שעומדות שנים בשק והתעפשו), לפחות שיהיה לכם האומץ המינימלי להופיע בשמכם.
ובאופן כללי, תתביישו".
בסטטוס אחר בעמוד שלהם, מספרת מתרגמת שפרשה מהמקצוע שהיא מוכנה למות מרעב – ובלבד שלא תבגוד בחבריה ולא תשבור שביתה. מתרגמים מספרים על פניות שהם מקבלים מגופי השידור "רק להשלים מושגים" בסדרות שתירגמו כבר, ועל הבוז שבו נדחות הפניות.
עלון מידה שחולק לבאי כנס האקדמיה לפרסי האמי ביפו. מתוך עמוד הפייסבוק "גם אני תומכ/ת בשביתה של המתרגמים לכתוביות"
בתוך רוח הקרב הזאת, ניצבים אנשים שבמשך חודש וחצי לא הרוויחו כסף, ולא יקבלו לעולם בחזרה את שכרם הנמוך, כ-4,000 שקלים בחודש. לשובתי ההסתדרות יש "קרן שביתה", וב"כוח לעובדים" מבטיחים שבעת הצורך יעשו שימוש גם בזו שלהם – אבל למתרגמים הבלתי מאוגדים באמת אין כלום.
ההתנגדות הפנימית האמיתית קמה בשנקר. אחרי שבוע של שביתה נשלח אל כל המרצים השובתים – 330 איש ואשה – המכתב הבא, שעליו חתומים כ-20 מרצים מן החוץ:
"מחד אנחנו מעריכים ושמחים על המאבק על זכויותינו כעובדים בשנקר ומודים לוועד על המאמץ וההישגים עד כה.
מאידך, קשה לנו לראות שבמקום להתדיין על אי-ההסכמות אנו עומדים מנגד ומשלבים ידיים. ככל הידוע לנו, עדיין לא התקיימו מגעים ישירים בין הוועד להנהלה מאז תחילת השביתה.
אנו המרצים החתומים מטה, מבינים את כוחה של השביתה ומקבלים את ההחלטה הדמוקרטית שהתקבלה באסיפת המרצים האחרונה, אולם בעיצומו של השבוע השני לשביתה אנו מעלים את השאלה הבאה:
מדוע לא מתקיים משא ומתן ישיר עם ההנהלה?!"
המכתב הזה הוליד תכתובת זועמת בין הוועד לבין הקבוצה, כולל האשמות אישיות קשות ב"משת"פיות עם ההנהלה", טענות שהיו"רית יולי תמיר היא שניסחה את המכתב ביחד עם ה"הפורשים", שהסכימו להפוך לכלי לפירור המאבק בידי ההנהלה, ושפעלו בצורה לא דמוקרטית. בנוסף, יש כבר מרצים מן החוץ ששוברים שביתה – כלל לא הפסיקו ללמד, בשל אי קבלת מרות הוועד, או חזרו עכשיו לעבודה, פשוט מתוך ייאוש.
באקדמית שברו שביתה שישה מרצים מתוך 288 השובתים, ובוועד טוענים שהם רחוקים מאוד מהתפרקות, מה גם שההנהלה לא דרשה מהסגל הבכיר להחליף את השובתים (נגד הניסיון לתת ציוני "עובר" לקורסים שלא הושלמו הוציאו המרצים צווי מניעה, שטרם נדונו). "לשמחתי יש סולידריות מרשימה בקרב המרצים", אומרת יעלה להב-רז, ממובילות הוועד, "אנשים לא נשברו על אף הקושי הגדול של העדר פרנסה והלחץ של ההנהלה".
"יש שוני מאוד גדול בין המוסדות", אומר בחיוך מרצה אחר מהאקדמית, "שנקר הם אנשים סוליסטים, אינדיבידואליסטים, חלקם אמנים, יש שם המון אגו. אצלנו האנשים באים ממדעי החברה, הם סוציאליסטים".
"בשנקר יש יותר התנגדות מבאקדמית", אומר איתי סבירסקי, ממייסדי "כוח לעובדים", חבר ההנהגה ומשפטן הארגון, "זה גם בגלל האופי המיוחד של שנקר כבית ספר לעיצוב. באקדמית, כמו באוניברסיטאות, ההוראה היא בעיקר פרונטלית, באים, מרצים והולכים. אבל בשנקר זו ממש הוראה אישית, הם עושים סדנאות לשישה או ארבעה סטודנטים, פרויקטים אישיים, זה הרבה יותר דינמי והקשר אישי, ככה שהקושי של המרצים לשבות הוא לא מול המערכת – זה לכולם יש – אלא מול הסטודנטים, וזה משהו אחר".
אחד מהפוסטרים שנתלו ברחבי הקמפוס בשנקר בדצמבר 2013
*
נראה שהגורם לשבר המוקדם הזה הוא לפני הכל חולשתה הבסיסית של ההתארגנות. לא כל מרצה שמתקומם על תנאי ההעסקה הירודים שלו, מוכן מנטלית ופיזית למאבק ארוך, שלא לומר, למהפכה הנוגעת לתנאי עבודתם של עמיתים במכללות האחרות. הישגים קצרי טווח יכולים לספק חלק גדול מהם, וסכנת אובדן השכר היא משמעותית. בקרב חותמי המכתב בשנקר נשמעות טענות לפיהן ארגון "כוח לעובדים" והוועד מובילים למאבק ממושך, במטרה ליצור תקדים עבור שאר העובדים מן החוץ במכללות.
"לארגון יש אינטרס להגיע להסכם ארצי, והוא משכיב את המרצים של שנקר על הגדר בשבילו, להיות בשר תותחים", אומר אחד מהם, "הם אלה שמחפשים כל פעם דרך שלא יהיה הסכם. הם רוצים רק את ההסכם שלהם ללא פשרות, וסוחבים אותנו למאבק ארצי של שנתיים-שלוש שמבחינתם זה מעולה – ולנו לא. השבתה היא אקט שטורף הכל, ובמקרה הזה לא היה צורך להגיע לשם. יש דיון פתוח על הסכם. אנחנו לא נגיע בסיבוב הראשון למקסימום, חבל אבל ככה זה, ואין לנו שום חשיבות או יכולת לאלץ אותם. אנחנו לא יכולים להתנהג כאילו אנחנו נמל אשדוד או רופאים, כי אנחנו לא".
"המגעים מתנהלים", חותכת פרייפלד, "ומי שטוען שלא – קיבל מידע מוטעה מההנהלה ומנסה לשבור את המאבק שלנו יחד אתה".
"זה לא נכון שהם שוכבים על הגדר בשבילנו", אומר סבירסקי, "זה שיש חשיבות להסכם ארצי שיהיה מתישהו בעתיד, זה אין ספק, וכולם רוצים את זה, גם אם לא כל 21 המכללות ציבוריות יתאגדו ב'כוח לעובדים'. אבל זה מאוד רחוק כרגע, והאינטרס של 'כוח לעובדים' זהה לאינטרס של הסניפים, לכך שיהיה הסכם מקומי כמה שיותר טוב.
"אם מישהו מודע, יותר טוב מכולם, לכך שנקודת הזמן הזאת היא תקדימית והיסטורית, זה הות"ת. הם אלה שיודעים שמה שות"ת יסגור עכשיו עם שנקר והאקדמית הוא ינסה להחיל על כולם. לא שיסגרו אתם עכשיו הסכם פחות טוב ואז יהיה אחד טוב יותר ויחול גם עליהם. את הפחות טוב של עכשיו הם הרי ינסו להחיל גם על השאר. ות"ת מנסה לסגור עסקה הכי טובה כדי להחיל על כל השאר, והלוחמים הראשונים יהיו כבולים לתמיד בהסכם של עצמם".