מחאת האקדמיה הולכת ומתרחבת, כאשר עוד ועוד אוניברסיטאות ומכללות מצטרפות לשביתה המתוכננת מחר (חמישי). ״על רקע הסכנות העומדות לפתחנו, סנאט אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מזמין את כלל קהילת האוניברסיטה להצטרף ליום השיבוש שיתקיים ביום חמישי, שבו נביע את מחויבותנו לערכיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל ולחופש האקדמי שמכוחו אנו פועלים״, נכתב במכתב שיצא מהאקדמיה בנגב.
הודעת ראשי המחלקות האקדמיות בבצלאל פורסמה אתמול (ג׳) ובה נכתב כי הם "תומכות.ים ללא סייג במאבק הציבורי הרחב למען הדמוקרטיה בישראל ומתנגדים.ות להפיכה המשטרית״. ראשי המחלקות קראו לכלל המרצים לתמוך בשביתה המתוכננת ומסרו כי הודעתם נסמכת על החלטת סנאט המוסד מהחודש שעבר, שבה הומלץ ״על השבתת הלימודים ונקיטת מעורבות אזרחית אקטיבית״.
לאחר פרסום ההודעת ראשי המחלקות גם הנהלת המוסד הצטרפה למהלך ופרסמה הודעה רשמית כי המוסד ישבות, לאחר שהתקבלה החלטה משותפת של הנהלת האקדמיה וראשי המחלקות בתמיכת הוועד המנהל. גם בשנקר הודיעו הבוקר כי הלימודים יושבתו מחר, והוסיפו ״אנו נדאג להשלים את השיעורים החסרים כדי למנוע פגיעה בתכנית הלימודים״.
הסנאט באוניברסיטה העברית יתכנס היום (ד׳) על מנת להכריע בשאלה האם להשבית את גם כן את המוסד. המשנה לנשיא הטכניון, פרופ׳ עודד רבינוביץ, פרסם הודעה רשמית מטעם המוסד שבה נכתב, ״הטכניון לא פועל בריק. סביבה אקדמית אינה יכולה להיות מנותקת מהערכים על פיהם פועל החברה״, והודיע כי בחמישי הלימודים במוסד הנחשב יושבתו לשלוש שעות.
מטעם המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן הוצהר כי המוסד ״מצטרף לפעילות של יום השיתוק הלאומי: ביום זה לא יתקיימו לימודים, ובמקומם יתקיימו הרצאות הסברה בזום על ידי ראשי הפקולטות במרכז על החוקים המתוכננים, משמעותם והשפעתם על כל אחת ואחד מאזרחי המדינה ללא קשר לדעה הפוליטית, גזע ומגדר״.
המכללה האקדמית בית ברל הודיעה גם על השבתה ומסרה כי ״ברוח מגילת העצמאות נאבק למען ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית המעניקה שוויון מלא לכל אזרחיה״.
המכללה האקדמית רופין הודיעה כי ״מתוך דאגה עמוקה לחירות המחקר, ולערכי השוויון והחופש אשר מנחים את האקדמיה, ולאור המשך החקיקה המקרבת הפיכה משטרית – חברי סגל במרכז האקדמי רופין מודיעים על שביתה ביום חמישי״.
חילוקי דעות בתל אביב
באוניברסיטת תל אביב עדיין לא פרסמו הודעה רשמית, ומקורות במוסד מספרים כי ישנם חילוקי דעות בין נשיא האוניברסיטה, פרופ׳ אריאל פורת שתומך ואף מתכנן להוביל את צעדת המוסד ביום השיבוש, לבין הרקטור, פרופ׳ מרק שטייף, שמעדיף להימנע.
פורת, פרופ׳ למשפטים, שלח לחברי הסגל באוניברסיטה מכתב בעניין החשש ממשבר חוקתי, שבו בג״ץ יפסול את חקיקת ההפיכה המשטרית שמקדמת הקואליציה, וכתוצאה מכך שומרי הסף יאלצו להחליט האם לציית להחלטת הקואליציה או לפסיקת בג״ץ. ״על הממשלה, ועל אנשי השירות הציבורי לציית לבית המשפט ולו בלבד", הבהיר. "בכל שיטת משפט דמוקרטית, בית המשפט הוא המוסד המוסמך היחיד לפרש את החוקה והחוק. מעטים העקרונות המשפטיים הברורים כל כך כמו העיקרון הזה״. פורת אף הדגיש ״אי ציות לפסיקתו של בית המשפט העליון על ידי הממשלה או רשויות ציבור אחרות הוא שבירת כלים, השקולה בחומרתה להפיכה צבאית״.
בשל העדר הודעה רשמית של האוניברסיטה, מסרה הנהלת הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב כי ״המשבר שאנו נמצאים בו יימשך כל עוד הממשלה תמשיך בכיוון פעילותה הנוכחי. אנו רואים חשיבות רבה במעורבות חברות וחברי הקהילה במימוש החובה האזרחית בשמירה על הדמוקרטיה. למרות שהאוניברסיטה לא החליטה לשבות, חיוני לאפשר את המעורבות האזרחית בעת הזו. אנו קוראים למרצים.ות לגלות הבנה ולסייע לתלמידים.ות שיבחרו שלא להגיע לשיעורים בימי השיבושים וההפגנות״. ראשי החוגים אף הוסיפו כי ״ההתעוררות והמעורבות האזרחית בימים קשים אלה מעוררת גם גאווה ותקווה גדולה״.
במקביל, באוניברסיטת תל אביב פורסמה אמש עצומה לקראת ההתכנסות המתוכננת של סנאט המוסד היום (ד׳), בניסיון להפעיל לחץ על ההנהלה הבכירה לתמוך בשביתה: ״הגיעה השעה שהאוניברסיטה תצהיר על עמדתה הרשמית אל מול ניסיון הממשלה לבצע הפיכה משטרית בישראל ותאפשר לכל סטודנט וסטודנטית לממש את זכותם להפגנה ומחאה מבלי פגיעה בחובותיהם האקדמיות״.
ביום שני האחרון פרסמה האקדמיה הצעירה הישראלית, הפועלת מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תוצאות סקר שנערך החודש בקרב חברי וחברות סגל של כלל האוניברסיטאות בישראל, בדבר הנכונות לעזוב את הארץ. 73 אחוז מחברי הסגל שנסקרו באוניברסיטאות מדווחים על עלייה ניכרת בסיכויים שיעזבו את המדינה בשל תהליכי החקיקה המשפטית שמקדמת הממשלה.
סטודנטים ככוח מוביל
עם תחילת המחאה בחודש ינואר, החלו סטודנטים ברחבי הארץ להתאגד ספונטנית בקבוצות נגד ההפיכה המשפטית שמובילה הממשלה. לאור הפופולריות שצברו התארגנויות הסטודנטים, שלושה ימים לפני ההפגנה הראשונה פרסמה התאחדות הסטודנטים הודעה שבה נכתב: "ישנם סטודנטים, לא קומץ קטן, שתומכים בממשלה וגם ברפורמה המשפטית שהיא מקדמת. אנו מכבדים את הסטודנטים שיצאו להפגנות, וגם את אלה שלא, אך הסטודנטים והסטודנטיות של ישראל אינם מונחים בכיס הפוליטי של אף מפלגה. התאחדות הסטודנטים לא תיקח צד ולא תיכנע ללחץ פוליטי".
אלא שנראה כי הא-פוליטיות הזו מסווה דווקא עמדה פוליטית מובהקת, המבקשת לתמוך בהפיכה דרך השתקת הדיון באגודות הסטודנטים, עוד לפני שהתקיים דרך הצהרה על נייטרליות. מי שמוביל את המגמה הזו הוא היו״ר, אלחנן פלהיימר, לשעבר פעיל מפלגת הימין החדש ומי שבבחירות האחרונות הביע תמיכה באיתמר בן-גביר.
על פי מקורות בהתאחדות, ההודעה יצאה מטעם היו"ר פלהיימר ללא הליך דמוקרטי ומבלי שתואמה עם יתר חברי נשיאות הארגון. בר פקולה, סטודנט באוניברסיטת תל-אביב וממארגני מחאת הסטודנטים, אמר: "ראינו את זה לא כאמירה נייטרלית אלא לקיחת צד שלא משתמעת לשתי פנים, במיוחד כשהאדם שעומד בראש מזוהה עם צד מאוד מסוים של המפה הפוליטית".
כדי להצדיק את התמיכה בהודעותו ולאחר שנטען כי יצאה מבלי להתייעץ עם נשיאות ההתאחדות, הזמין פלהיימר סקר בתגובה למחאת הסטודנטים וההפגנות ששטפו את המוסדות האקדמיים בחודשים האחרונים. נוסח השאלות בסקר הקצרצר, חמש בסך הכל, משקף היטב את עמדת המזמין.
בניגוד לשאר השאלות, לתוצאות של השאלה ״האם שמעת ואת/ה מכיר/ה את פרטי הרפורמה במערכת המשפט, הכוללת תיקונים בשורת חוקים?״, לא צורפו נתוני ההתפלגות של ההגדרה הפוליטית של המשיבים. מקורות במחאת הסטודנטים הגיבו כי ״זו רק עדות אחת להטיות בסקר ותוצאותיו. מדוע דווקא בשאלה זו לא הציגו את עמדותיהם הפוליטיות של העונים? האם ייתכן מצב שבו אחד מהצדדים הפוליטיים לא בקיא בפרטי הרפורמה ותומך בה באופן 'עיוור'?״
שאלה אחרת נוסחה כך: "במאבק הסמכויות בין ביהמ"ש העליון לכנסת, עמדתו של מי צריכה להיות הגוברת?". לא הפרדת רשויות ולא איזונים ובלמים – מאבק סמכויות.
ממחאת הסטודנטים אומרים ל"המקום" כי: ״השאלה מתעלמת מכלל השינויים ברפורמה ומתמקדת בהיבט העוסק ביכולת של בית המשפט העליון לבקר החלטות ממשלה ולפסול חוקים הסותרים חוקי יסוד ובלי לעסוק בשאלה העקרונית באיזה רוב תוכל הכנסת להתגבר על החלטות בג״ץ. מינוי השופטים, שינוי סמכויות היועמ״שים, עילת הסבירות ויתר הסעיפים לא מוזכרים בסקר״
לאחר שהציג נתונים כי מרבית הסטודנטים מתנגדים להפגנות, הסקר של ההתאחדות ביקש להתיישר עם אמירות הקואליציות על האליטות הישנות וסימן את המרצים, ״להתרשמותך, מהן עמדות הסגל האקדמי במוסד הלימודים שלך בנוגע לרפורמה המשפטית?" (לפי התוצאות 40 אחוז חושבים שעמדות מוטות לטובת המתנגדים, 12 אחוז חושבים שהן מאוזנות ו-13 אחוז חושבים שהן מוטות לטובת התומכים).
לאחר שהראה כי סטודנטים רבים מתנגדים להפגנות, הסקר של ההתאחדות התיישר עם המסרים של הקואליציה על האליטות הישנות – וסימן את המרצים
הסקר נערך על ידי "מאגר מוחות", שעובדת גם עם הליכוד, ונעשה בשיטת "סקר אינטרנטי באמצעות פאנל קיים". "נתוני הסקר מוכיחים באופן מובהק כי הסטודנטים והסטודנטיות חלוקים בדעותיהם לגבי הרפורמה המשפטית", צוטט יו"ר ההתאחדות אלחנן פלהיימר בהודעה שהוציא, "וכי אין הסכמה גורפת לכאן או לכאן״.
מאז אותה התארגנות סטודנטים בינואר, מחאת הסטודנטים היא כבר ארגון של ממש שהפך לאחד הגורמים המרכזים במטה המאבק של ארגוני המחאה.
הסטונדטים מ-23 מכללות ואוניברסיטאות מתייצבים מדי שבוע בצעדות, בהפגנות ובימי השיבוש, ועושים רעש גם במוקדי ההפגנות המנומנמים ביותר. גם בשביתה המתוכננת מחר הם לא חיכו להצהרות תמיכה מהמוסדות. ״אנחנו קוראים לשביתת סטודנטים ארצית. לא נגיע ללימודים, נארגן משמרות מחאה בכניסות לקמפוסים, ונצטרף ליום השיתוק הארצי!״. להתאחדות הם בטח לא מחכים.
"כפי שציינו", כתב פלהיימר בהודעה שהוציא עם הסקר, "ההתאחדות הסטודנטיאלית לא תפעל על פי לחצים חיצוניים של גורמים שטובת הסטודנטים אינה עומדת לנגד עיניהם. הסטודנטים והסטודנטיות לא נמצאים בכיס הפוליטי של אף מפלגה. על כן בהפגנות הנוכחיות ההתאחדות לא תיקח צד ולא תיכנע ללחץ הפוליטי או לעמדותיו של מאן דהוא".
באשר להשביתה המתוכננת מחר התאחדות הסטודנטים ממשיכה באותו קו: ״ההשבתה החד צדדית של מספר מצומצם של מוסדות אקדמאים, מהווה הפרה בוטה ופוליטיזציה ביחסים הדואליים שבין מאות אלפי הסטודנטים בישראל למוסדות הלימוד״. פלהיימר עצמו התייחס לשביתה וממשיך בקו התוקפני: ״במקום השבתת המוסדות באופן שפוגע באלפי סטודנטים באופן גורף וחד צדדי, יכלו המוסדות שמתכננים להשבית את הלימודים לקדם פתרונות יצירתיים יותר שיעודדו שיח מעמיק ומכבד בין הצדדים. ההתאחדות מוכנה להוביל פתרונות מהסוג הזה ובשבוע הבא במסגרת ישיבת הנשיאות אנו נעלה לסדר היום פתרונות רלוונטיים. כך או אחרת, ולצד חופש ההפגנה שעומד לכל סטודנט וסטודנטית בישראל, לא נסכים להשבתה גורפת שמשמעותה פגיעה מיותרת ולא הוגנת באלפי סטודנטים״.
אנשי מחאת הסטודנטים הגיבו לדבריו: ״יו״ר ההתאחדות מדבר על הידברות ואחדות – בזמן שבבית שלו בהתאחדות הסטודנטים מעולם לא הביא את נושא הרפורמה לשיח והכרעה ומארגון דמוקרטי ושקוף הפכה ההתאחדות לארגונו הפרטי כביכול של היו״ר, שפועל לבד על דעת עצמו ולכן "עמדת ההתאחדות" איננה מייצגת אלא אותו בלבד״.
ההתאחדות של פלהיימר
אלא שהעמדות של פילהיימר ברורות וידועות לכל. את דרכו הפוליטית הוא החל כתומך של "הימין החדש". בכתבה ב-ynet מ-2019 על הדור הבא של הפוליטיקה המקומית, הוא סומן, כבר כשהיה בן 22, כמי ששואף להיות שר האוצר הבא ובינתיים מגייס קולות עבור הימין החדש. בהמשך העביר את תמיכתו לאיתמר בן גביר, לפחות בהתחשב בתמיכה הנלהבת שלו בפוסטים של השר לביטחון לאומי. הכיוון של פלהיימר בהתאחדות הסטודנטים הובהר מיד עם כניסתו לתפקיד היו"ר, כשהתראיין ל"ישראל היום" ונשאל על הנפת דגלי פלסטין בקמפוסים: "עם דגלי אש"ף שהניפו בקמפוסים קיימת בעיה, אבל אם רוצים להניף את דגלי צרפת, זה בסדר, כי יש סטודנטים מכל העולם שלומדים בישראל. כשזה מגיע לקריאות הסתה, זה משהו שלא מתקבל על הדעת".
ב-2020, כשעיריית תל אביב אסרה על הצבת דוכנים להנחת תפילין ליד מוסדות חינוך, הוא החליט להציב בשטח מכללת אונו, שהוא היה יו"ר האגודה בה, דוכן תפילין קבוע: "בעוד אנשים מנסים להדיר את העם היהודי ומצוותיו, האגודה תחזק ותיתן את הזכות והיכולת לכמה שיותר יהודים החפצים בכך להניח תפילין", כתב. "אגודת הסטודנטים הינה אגודה פלורליסטית המכבדת כל אדם ואדם לפי דתו ואמונתו ומאפשרת לכלל הסטודנטים – ערבים כיהודים, חרדים, דתיים וחילונים, כולם יחד – לחיות את חייהם ללא הגבלה כזו או אחרת".
פלהיימר אף יזם נסיעה של משלחת מנהיגות של כל אגודות הסטודנטים לארצות הברית, בשיתוף עם תנועת חב"ד. "זכינו לבקר", כתב בפייסבוק, "גם בקברו של הרבי מלובביץ׳ ובמרכז חב"ד העולמי, ובעיני, ובעיני רבים אחרים היה זה מהרגעים המעצבים והמעצימים שחווינו במסגרת המסע".
"הסיבה שלא שמענו על אף הצעת החלטה בהתאחדות האם לתמוך במחאה או להביע עמדה כלשהי, היא שאלחנן יצר לעצמו קואליציה שתומכת בו", אומר פקולה. כך, במקום שההתאחדות תהיה גוף בעל חשיבה עצמאית היא מתיישרת לפי משמעת קואלציונית.
אחרי שהיה פעיל ברשתות החברתיות, מאז ה-1 בפברואר הפסיק פלהיימר לצייץ בטוויטר, ירד מתחת לרדאר. כעת כשפנינו אליו להבין מה עמדת ההתאחדות לגבי יום השיבוש הקרוב, נאמר לנו לחכות להודעה הרשמית של ההתאחדות.
אפשר להניח שעד כה עמדתו כלפי ההפגנות נגד ההפיכה המשפטית זהות לדעתו על הפגנות בלפור ב-2021, אז כתב בחשבון הטוויטר שלו: "על מה ממשיכים להפגין בבלפור? אם אנשים אומרים שיש שחיטות (השגיאה במקור – מ.ה) ורוצים להחליף את ההנהגה אז קדימה, יש בחירות בקרוב – לכו ותצביעו" .
"הלכה למעשה, התאחדות הסטודנטים מחולקת לשמאל וימין, כמו במישור הלאומי", אומר אדם המכיר את פלהיימר. "מי שמזוהה עם הימין, מוצא את עצמו אצל אלחנן. יש ריפוד למי שתומך בו".
"בכל גוף יש פוליטיקה, גם בהתאחדות הסטודנטים", אומרת מי שכיהנה כחברת נשיאות התאחדות הסטודנטים עד לפני כמה חודשים. "ההתנהלות של אלחנן לא נמצאת באזורים האפורים של הפוליטיקה, אלא באזורים השחורים. לצערי הוא הצליח להטמיע את התרבות הארגונית הזאת בהתאחדות״.
היא מוסיפה כי "נוצרה איזו הילה סביב הדמות של אלחנן, בעיקר בגלל העיסוק שלו ביח״צ ובתקשורת (הכוונה לפעילותו האינטנסיבית ברשתות החברתיות – מ.ה), אבל בפועל מדובר בבחור עם תאוות שלטון והמון אמביציה, שמנסה לקדם את האידיאולוגיה הימנית המובהקת ובו זמנית מכחיש את זה".
“הוא היה האופוזיציה של האליטות", אומר אדם המכיר את אלחנן על בחירתו לתפקיד יו"ר ההתאחדות. "מי ששלטו לפניו באגודה היו האוניברסיטה העברית ותל אביב. אלחנן לקח את כל המכללות ואגודות חלשות יחסית, כמו האגודה של האוניברסיטה הפתוחה, ויצר מחנה מנצח".
פלהיימר התמודד מול מי שהיתה סגנית יו"ר האגודה באוניברסיטת תל אביב, וניצח. בחסות שיטת ההצבעה של הארגון, שלפיה כל מוסד זכאי לקבל קולות בהצבעות נשיאות ההתאחדות לפי מספר הסטודנטים שלומדים בו, האוניברסיטאות הגדולות יצרו בלוק חוסם כדי לבטל או למנוע את ההחלטות של פלהיימר. מולם הוא יצר קואליציה של המכללות והאוניברסיטה הפתוחה.
לפי מידע שהגיע למקום הכי חם, פלהיימר ביקש למנות לתפקיד מנכ"ל אלחון אחזקות, החברה הכלכלית של ההתאחדות, את יו"ר האגודה של האוניברסיטה הפתוחה, ליאור פאליק. לפי תקנון ההתאחדות נדרשת תקופת צינון של שנה בין תפקיד יושב ראש אגודה לתפקיד מקצועי בתוך ההתאחדות.
"נעשה ניסיון לכופף את הסעיף הזה ולשנות אותו", מעידה חברה באגודת הסטודנטים באחת המכללות. "הם ביקשו להעביר תקנה שלפיה אם 75 אחוז יצביעו בעד אדם שלא סיים את תקופת הצינון, אפשר יהיה למנות אותו לתפקיד מקצועי. כרגע תל אביב, בן גוריון והעברית יוצרים בלוק חוסם נגד המינוי הפוליטי הזה". המקרה הזה מצטרף לעדויות רבות על ניקוי אורוות והחלפת אנשי המקצוע בהתאחדות עם כניסתו לתפקיד לאנשי אמונו.
גם עם סגניתו, שעל פי התקנון היא מי שהגיעה למקום השני בבחירות לתפקיד היו״ר ואותה אין ביכולתו להחליף, היחסים של אלחנן עכורים. שקד בנפשי היא יו"ר האגודה במכללת שערי מדע ומשפט שמזוהה עם מפלגת "יש עתיד" והתמודדה מול אלחנן בבחירות שהתקיימו ב-2021. "נוצר אירוע פוליטי בתוך ההתאחדות ובסוף לא מסתכלים על טובת הסטודנט אלא על הרווח הפוליטי", אומר מקורב לנושא. "במקום ארגון שיטפל בסטודנטים, יש התקוטטויות פנימיות".
יו״רים קודמים של ההתאחדות הובילו מהלכים חברתיים ופוליטיים במופגן ובמוצהר מול מדיניות ממשלות ישראל – מהמחאה החברתית ב-2011 דרך תמיכה במאבק במשבר האקלים ועד התנגדות למדיניות הממשלה בתקופת הקורונה. צחי הנגבי וגילה גמליאל, דרך איציק שמולי ורם שפע ועד שלומי יחיאב – כולם יו״רים לשעבר בהתאחדות הסטודנטים, ופוליטיקאים בהווה.
הפעם פלהיימר מיישר קו עם מדיניות הממשלה, בעוד אלפי סטודנטים שהיא מייצגת יוצאים להפגין. על השלטים שהם אוחזים מתנוססים שמות כלל המוסדות האקדמיים בארץ, והלוגו של התאחדות הסטודנטים נותר בולט דווקא בשל העדרו.
———
פנינו לפלהיימר לתגובה, הוא בחר שלא להגיב על הטענות באשר להתנהלותו כיו״ר ההתאחדות.
באשר לשביתה המתוכננת ביום חמישי מדוברות ההתאחדות נמסר:
ההשבתה החד צדדית של מספר מצומצם של מוסדות אקדמאים, מהווה הפרה בוטה ופוליטיזציה ביחסים הדואליים שבין מאות אלפי הסטודנטים בישראל למוסדות הלימוד.
האקדמיה מהווה מיקרו קוסמוס של החברה הישראלית, היא סמל לפלורליזם והמקום ממנו צמחו שינויים אמיתיים לאורך ההיסטוריה. ככזו, מקומה לייצר פעולות שיקדמו שיח מעמיק, ביקורתי ומכבד.
השבתת המוסדות נבעה מהחלטה חד צדדית של הסגל וההנהלה וללא התייעצות, שיתוף או הסכמה של כל הסטודנטים ונציגיהם בתהליך קבלת ההחלטות.
כפי שאנו יודעים, בשביתה מסוג זה יש השפעה אחת ויחידה והיא פגיעה בסטודנטים שלימודיהם נגררים, ניזוקים ושממשיכים לשלם על שירות אותו הם לא מקבלים.
אנו מושיטים ידינו למל"ג ולמוסדות ומפצירים לפתח מנגנונים מעודדי שיח, יצירתיים ולשמש לסטודנטים ולציבור הרחב דוגמא להידברות, לקידום פתרונות ולקירוב לבבות.
ההתאחדות תשמח להוביל, לקחת חלק או לסייע בקידום יוזמות שכאלה בקמפוסים השונים ברחבי הארץ.
אנו מבקשים להזכיר גם לסטודנטים, גם למוסדות וגם לכל מי שחרד לעתיד המדינה – אנחנו עם אחד. למרות השנאה והפילוג העמוקים, בהידברות ומתוך כבוד הדדי, נוכל לגשר על הפערים.
תגובת מחאת הסטודנטים למכתב של התאחדות הסטודנטים:
התאחדות הסטודנטים הנוכחית הינה גוף מסואב שזנח את תפקידו והפקיר את ציבור הסטודנטים ועתיד החברה הישראלית לטובת עסקנות פוליטית ועיסוקים לא רלוונטיים אחרים.
יו״ר ההתאחדות מדבר על הידברות ואחדות – בזמן שבבית שלו בהתאחדות הסטודנטים מעולם לא הביא את נושא הרפורמה לשיח והכרעה ומארגון דמוקרטי ושקוף הפכה ההתאחדות לארגונו הפרטי כביכול של היו״ר, שפועל לבד על דעת עצמו ולכן "עמדת ההתאחדות" איננה מייצגת אלא אותו בלבד.
עצוב להיווכח כי מגוף שפעם היה חיוני כל כך לסטודנטים וייצג את רוחם הצעירה והתוססת בעד דמוקרטיה וליברליזם, שנקט עמדה באומץ אל מול המציאות מתוך שיקולים ערכיים ולא אינטרסנטיים, הפכה ההתאחדות למופע חיוור ועצוב של חדלון ושתיקה מביכה, שעליו מנצח היום אדם אחד.
אנו קוראים לכלל הסטודנטים בישראל לשבות ולהמשיך למחות בכל הכוח, מחאה אותנטית שבאה מהשטח, יזומה ומבוצעת על ידי אלפי סטודנטים מכל רחבי הארץ, שימשיכו לפעול בנחישות כשם שפעלו עד כה