שנתיים וחצי אחרי שבג"ץ פסל את העתירה שהגיש הארגון בנוגע לכהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה נאשם בפלילים – קיבל בג"ץ את עתירת "מבצר הדמוקרטיה" בנוגע לכהונת אריה דרעי כשר בממשלה.
במאי 2020 היה "מבצר הדמוקרטיה" ארגון אחד מבין שבעה ארגונים שונים שהגישו עתירות דומות שאוחדו לדיון אחד. כעת הם היו ארגון אחד משלושה (עם "התנועה לאיכות השלטון" ו"התנועה לטוהר המידות") שהגישו עתירות דומות, אף הן אוחדו.
בפרסומים השונים סביב פסיקת בג"ץ, הוזכרה רק עורכת הדין דפנה הולץ לכנר, שפעלה מטעם "מבצר הדמוקרטיה" מול בג"ץ. בשום מקום לא נרמז מי עומד מאחורי הארגון.
"אודה לך שלא תזכירי את שמי", אומר חבר בקבוצה. "מעולם לא ניסינו ליחצן את הפעילות שלנו, אנחנו אנשי עשייה שחברו יחד, שאין להם עניין בפוליטיקה או להתחבר למפלגה מסוימת. אנחנו חרדים לתהליכים שעוברים על המדינה ולכן עושים מעשה. אני יזם היי-טק, איש עסקים, שמקדיש מזמנו היקר לטובת המדינה. אנחנו לא הסיפור".
על העתירה נגד כהונת נתניהו היו חתומים 123 אנשי היי-טק, ביטחון ואקדמיה. במקרה של דרעי מדובר בכמה עשרות, חלקם חברים גם בקבוצות אחרות נגד מדיניות הממשלה. אחד מהם הוא היזם דב מורן, שחבר גם ב"מחאת ההייטקיסטים". "אנחנו קבוצה של אנשים שאכפת להם מהמדינה וחשובה להם הדמוקרטיה, הציונות וארץ ישראל על גווניה", הוא אומר על "מבצר הדמוקרטיה".
גם עמי איילון הוא חלק מהמבצר. "בבג"ץ הקודם הייתי מאוד פעיל, אבל הפעם פרט לשם שלי אני לא יכול לקחת שום קרדיט", הוא מודה. אתמול נאם איילון בהפגנה של התנועה לאיכות השלטון בהבימה וקרא לחברי הליכוד אבי דיכטר ויואב גלנט – "צאו נגד ההפיכה השלטונית". בין הפעילים במבצר הדמוקרטיה נמצאים גם איש העסקים ברק חכמוב, ד"ר ארנה ברי ויובל דיסקין, כרמי גילון.
שם הקבוצה "מבצר הדמוקרטיה" נגזר מאמירתה של נשיאת העליון אסתר חיות. בדיון בבג"ץ ב-2020 אמרה עו"ד הולץ לכנר: "אזרחי החברה הדמוקרטית בישראל, אותם אני מייצגת כאן, שמים את כל יהבם ומבצרם האחרון בידי כבודכם. אליכם העיניים נשואות, בנפול המבצר אין עוד מציל לכולנו". הנשיאה חיות השיבה לה: "באמת בכל הכבוד, הטיעון הזה לא במקום. זה שנקבל או לא נקבל את העמדה שלכם – שום מבצר לא נופל".
מדובר בארגון שכולו פועל דרך קבוצת וואטסאפ, והוקם למטרת העתירה נגד נתניהו. חלק מחברי הקבוצה שלקחו חלק בבג"ץ הקודם, החליטו לא להמשיך הפעם. "אחרי שהוקמה הממשלה הקודמת היינו על אש קטנה", אומרת פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון. "כשחזרו כל הדברים, לא כולם היו נלהבים מהדרך המשפטית. הם אמרו – אין צ'אנס, אין סיכוי. הרימו ידיים בנושא הזה. התוצאה של העתירה כעת לבג"ץ, 10:1, הפילה הרבה אנשים על הקרשים. אני אף פעם לא הרמתי ידיים. אמרתי שאהיה בגשרים, בהבימה וגם בבית המשפט. ננסה בכל דרך אפשרית.
פרופ' כרמי: "לא כולם היו נלהבים עכשיו מהדרך המשפטית. הם אמרו אין צ'אנס, אין סיכוי. הרימו ידיים"
"כך נשארנו קבוצה קטנה יחסית שהחליטה לעמוד מאחורי העתירה באופן ברור. מדובר באנשים רציניים, רובם כיהנו בתפקידים בכירים במדינת ישראל, חלקם עדיין מכהן. היו להם גם טענות שחלקן הגיוניות, כמו למשל איך עתירה כזו יכולה לשחק לידיים של הנאשם. אחרים חשבו שצריך להיות סלקטיביים, לחשוב איך זה יכול להשפיע והאם זה יכול להזיק. אני חשבתי שיש למצות את ההליך המשפטי כמה שאפשר. אם העתירה שלנו היתה מתקבלת ב-2020, לא היינו נמצאים במצב הדברים שבו אנחנו נמצאים כיום".
חברי הקבוצה, אנשים מבוססים, פתחו את הכיס לטובת הערעור ובכלל. בכתבה שפורסמה ב"המקום" ב-2020, אחרי שנדחתה העתירה על נתניהו, דווח כי כל אחד מ-123 מחברי הקבוצה שילם סכום של כ-3,000-2,000 שקל בממוצע, כך ששכר הטרחה של הולץ לכנר הגיע לגובה המוערך במאות אלפי שקלים.
דב מורן אומר כי להערכתו העלות של העתירה הנוכחית עמדה על "כמה עשרות אלפי שקלים". חברי המבצר מבהירים כי המימון לפעילות כולו "כסף ישראלי".
הולץ לכנר, שסירבה להתייחס בעבר לסכומים, עובדת כעת בשמם של חברי "מבצר הדמוקרטיה" על עתירות נוספות. לפני עשרה ימים הם פנו לבג"ץ בבקשה דחופה להוציא צו ביניים שימנע מנתניהו ומממשלתו לקדם שינויים משפטיים, ובדצמבר, לפני הרכבת הממשלה, הם עתרו לבג"ץ בנוגע לסוגיית ניגוד העניינים של ראש הממשלה.
על העתירה הזו חתומים שבעה מחברי "המבצר": רבקה כרמי, ישעיהו תדמור (לשעבר מנהל בית הספר הריאלי בחיפה), שמעון ינקלביץ (חתן פרס ויצמן לפיזיקה), יניב גולן, ברוך בינה ודניאל כרמון (דיפלומטים בדימוס) וחגית מסר ירון (לשעבר נשיאת האוניברסיטה הפתוחה והמדענית הראשית).
בתגובה לעתירה זו, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, פנתה בשבוע שעבר לנתניהו והבהירה לו כי הסדר ניגוד העניינים שחתם עליו לפני כשלוש שנים עדיין בתוקף, והוא חל גם עכשיו בכל הנוגע לענייניו המשפטיים. המשמעות היא שלנתניהו אסור לעסוק במערכת המשפט.