שיחת ההרגעה שקיים בנימין נתניהו עם יו"ר ההסתדרות ארנון בן-דוד, שנחשפה השבוע בחדשות 12, היתה לדבריהם ברורה: לא יהיה ניסיון לפגוע בעבודה המאורגנת, ולא יהיו צעדים נגד הוועדים. השיחה הגיעה בעקבות הצהרתו של יו"ר ההסתדרות כי מינוי של ח"כ בצלאל סמוטריץ' לתפקיד שר האוצר יהיה סדין אדום עבורם.
המצע הכלכלי של הציונית הדתית מצר את צעדיהם של איגודי עובדים ומקטין את כוחם ומגביל את זכות השביתה ודורש בוררות חובה בשירותים חיוניים, הצעה שעלתה בממשלת נתניהו הקודמת אבל ירדה בלחץ של ההסתדרות.
מופרך ככל שזה נשמע, הליכוד היום הוא מעוז הסוציאליזם בכנסת, ושובו לשלטון הוא בשורה טובה לוועדי העובדים.
בראשית ימיה של המדינה, מפלגות פועלים היו הדומיננטיות בכנסת. מפא"י – מפלגת פועלי ארץ ישראל – אחזה בהגה השלטון ואפילו הסבתא של "הבית היהודי", "הפועל המזרחי", היתה מפלגת פועלים.
"חרות", אמא הורתה של הליכוד, היתה לאופוזיציה של תנועת הפועלים וההסתדרות, שהונעה גם מהאיבה ההיסטורית אליהם ולסמליהם (הפנקס האדום, האחד במאי). מנגד, מפא"י ראתה ב"חרות" גורם לא לגיטימי ("בלי חרות ומק"י"). עם זאת, ב-1964, ובצעד מפתיע, חרות החליטה לייסד סיעה פוליטית בתוך ההסתדרות, באותם ימים הגוף החזק במשק, המתנהל כמדינה בתוך מדינה, ולהתמודד בתוכה. הדבר נעשה בעיקר מטעמים פוליטיים, כדי לנסות ולהשפיע מתוך ההסתדרות וגם לייצג את קהל העובדים החש מקופח ממפא"י.
חרות החליטה לייסד סיעה פוליטית בתוך ההסתדרות, באותם ימים הגוף החזק במשק, המתנהל כמדינה בתוך מדינה, ולהתמודד בתוכה
שנה לאחר מכן, ב-1965, זכתה הסיעה מטעם חרות, שנקראה "תכלת לבן", להישג אדיר בבחירות בהסתדרות, כאשר גרפה 15 אחוז מקולות הבוחרים. לימים, אחד מפעילי "תכלת לבן" הבולטים היה מזכיר איגוד מקצועי מבית שאן בשם דוד לוי. באותה שנה, חירות חברה בכנסת ל"מפלגה הליברלית", שאחזה בעמדות של שוק חופשי וביחד הן הקימו את "סיעת גח"ל". בשנת 1973 גח"ל הפך למרכיב המרכזי שהקים את "הליכוד".
ב-1977, עם המהפך הפוליטי ועליית הליכוד לשלטון, החל כוחה של ההסתדרות להיחלש כאשר ניתק ממנה הקשר לשלטון והליכוד פעל ליישום מדיניות כלכלית ליברלית ויצירת שוק חופשי.
ב-1992 חזרה מפלגת העבודה לשלטון. דווקא בקדנציה הזו, היחידה מאז 1977 ועד היום, אם מניחים בצד את אפיזודת ממשלת ברק (1999) שבה אחזה העבודה לבדה בהגה השלטון – הממשלה פעלה לריסוק ההסתדרות, כך יאמרו מבקריה, או להפוך אותה לאיגוד מקצועי, רזה ושרירי, יאמרו אלה שהיו בעד המהלך.
כך או אחרת, עם ביטול הזיקה בין החברות בהסתדרות לקופת חולים כללית בעקבות חקיקת "חוק בריאות ממלכתי" ב – 1994, ההסתדרות איבדה מיליוני חברים שהיו חברים בהסתדרות מתוקף חברותם בקופת חולים כללית, על אף שלא עבדו מקום עבודה מאורגן או שלא היו מאוגדים בפועל, כאשר חלק מחברי כנסת מטעם העבודה קידמו את המהלכים הללו כלפי ההסתדרות. בעקבות שינויים אלה, הלכה ההסתדרות והמשיכה להיחלש וכך גם הקשר בינה לבין מפלגת העבודה, שחזרה לאופוזיציה.
ברבות השנים, נבחרו לועדי העובדים במקומות העבודה עובדים שהיו נעדרי זיקה למפלגת העבודה. כאשר הם נדרשו לפעול למען העובדים מול ניסיונות למשל להפריט את מקום עבודתם, מכירתו או סגירתו, אז כמו כל קבוצה אחרת המבקשת להגן על האינטרסים שלה, הם פעלו באמצעות חברי כנסת וגם התפקדו למפלגת השלטון כדי לגייס לימינם חברי כנסת ולהשפיע על בחירתם.
כך אפשר לראות בליכוד חברי כנסת המזוהים עם העבודה המאורגנת ואף מגיעים ממנה. הבולט בהם הוא חיים כץ, שהיה יו"ר ארגון עובדי התעשייה האווירית, יו"ר ועדת העבודה בכנסת, שר העבודה וח"כ בולט בתחום החברה והכלכלה. לצדו אפשר למצוא גם חברי ועדים שהם פעילי ליכוד בולטים, כמו פנחס עידן, יו"ר ועדי עובדי רשות שדות התעופה ששקל להתמודד בפריימריז של המפלגה אך החליט לא להציג את המועמדות שלו.
ב-2021 ביקרה מירי רגב ביקרה בבית ההסתדרות והצהירה כי הגיע הזמן להחליף את הפנקס האדום בפנקס כחול ובאותה שנה היא גם התפקדה להסתדרות. היו מי שחשבו כי היא לוטשת עיניים לתפקיד יו"ר הארגון והיו שחשבו כי היא פועלת מטעם הליכוד בניסיונם להעביר את ההסתדרות לשליטת הליכוד.
הליכוד גם קידם מדיניות יוניוניסטית (מוטה עובדים) כמו למשל בשנת 2009, כאשר שר האוצר מטעם הליכוד, יובל שטייניץ, היה שותף לעסקת חבילה עם ההסתדרות וארגוני המעסיקים. במסגרת התוכנית תוקנה שורה של חוקי עבודה, לרבות הטלת חובה על מעסיקים לנהל משא ומתן קיבוצי עם ארגון העובדים במסגרת התארגנות ראשונית במקום העבודה.
הליכוד, שהיה מזוהה עם כלכלה חופשית והתנגדות לסוציאליזם במשך עשרות שנים, גם בגלגוליו ההיסטוריים השונים, הפך בפועל למעוז של ועדי העובדים בכנסת ובממשלה. לא מדובר באכסניה טבעית, אלא פועל יוצא של שינוי מדיניות המפלגה הגדולה בישראל מתוך צרכים פוליטיים של הגורמים הפעילים ובהעדר אלטרנטיבה אחרת לוועדי עובדים במפלגות אחרות, כאשר לא נוכל למנות משתי הרשימות הבולטות מהצד השני של המפה הפוליטית, "יש עתיד" ו"המחנה הממלכתי", חברי כנסת המזוהים במיוחד עם ועדי עובדים ומפלגת העבודה עצמה נדחקה לשוליים.
"סיעת הליכוד בהסתדרות" גם תמכה בבחירות לראשות ההסתדרות שנערכו במאי 2022 בארנון בר דוד ואף הצטרפה לרשימת העל מפלגתית בראשותו. מנגד, יש עתיד ותקווה חדשה של גדעון סער, שהפך לחלק מהמחנה הממלכתי, התלבטו אם להתמודד בכלל בבחירות בהסתדרות, והחליטו בסוף לוותר. יש עתיד בנימוק שהיא רוצה מרחב פעולה שאינו תלוי בלחצי ההסתדרות ותקווה חדשה כדי לאפשר לה חופש פעולה בהפעלת כלים להגדרת תחרות ושקיפות.
עו"ד אמיר בשה הוא שותף במשרד עו"ד בשה זבידה, המתמחה ביחסי עבודה