בדוח השנתי שלה מתגאה הפרקליטות בנתון הבא: מסתבר ש-70 אחוז מהתיקים שנפתחים אצלה מדי שנה, מוכרעים בתוך חודש. מדוע הם נסגרים כל כך מהר ואיך? הדוח נעדר הסברים. מה שיש להתהדר בו בעיניהם הוא המפעל המשומן שפועל לסגור תיקים כמו סרט נע. הסיפור הבא ממחיש אולי מה עומד מאחורי היעילות של המערכת, דווקא ברגעים שבהם בני אדם זקוקים לרשויות הכי הרבה – תיקי אלימות במשפחה.
הפרשה החלה לפני כשנתיים, ובמרכזה אב לילד בן שמונה, נצר למשפחה מקושרת ומבוססת בישראל. האב והאם התגרשו כשהילד היה בן שנה ומאז האב מנהל נגדה הליכים משפטיים אינסופיים בנוגע למשמורת על הילד, על אף שהוכרעה כמשותפת. פעם אחר פעם נמצא שהאב העליל על האם שהיא משוגעת וטוען זאת עד היום.
האם, שתכונה בכתבה ל', הגישה תלונה במשטרה בסוף 2020 על אלימות שהפגין האב כלפי הבן. כעבור כשנתיים הגישה האם תלונה לנציבות תלונות הציבור על הפרקליטות נגד פרקליטה בכירה שהיתה אמונה על התיק. לפי התלונה, הפרקליטה הבכירה סגרה את התיק בלי שהאב נחקר כחשוד, בלי לבדוק את חומר הראיות ובלי לעיין בחומר מצולם, המתעד את בנה מספר על האירוע.
נציבות הפרקליטות מצאה את התלונה מוצדקת וביקרה באופן חריף את הפרקליטות על אוזלת היד. ואולם לא ברור אם מדובר ברשלנות או ביחס מועדף שניתן לאב, שמנהל מאבקים קטנוניים נגד אם בנו מאז שנפרדו.
חובת דיווח
בדצמבר 2020 הגיעה ל', אישה בשנות ה-40 לחייה, לביתו של הגרוש שלה עם בנם המשותף בן השמונה. זאת הייתה הפעם הראשונה שהגיעה לביתו מאז שנפרדו שבע שנים קודם לכן. באותם ימים היא זכתה במשמורת וערעור האב היה תלוי באוויר.
ל' נותרה מחוץ לדלת הבית, ממתינה לבנה שנכנס פנימה להביא דבר מה. תוך דקות אחדות היא החלה לשמוע צלילים של מאבק פיזי ואת בנה זועק לעזרה וקורא לה. דפיקותיה בדלת לא נענו. "אם אתה לא פותח את הדלת, אני קוראת למשטרה", איימה על האב, ללא הועיל.
את המשטרה היא שמה על ספיקר שישמעו את הדרמה. ברגע של תושיה הצליח הילד להימלט מאביו. כשיצא, סיפר על שאירע. לדבריו, אביו חסם לו את הדרך לחדרו. כשהתנגד, תפס לו את הידיים מאחורי הגב והטיח אותו בקיר. הילד חזר על כך גם בפני השוטרים שהגיעו למקום ותיעדו את הדברים במצלמות גופם ואף ציין כי הוא מעוניין להגיש תלונה נגד אביו.
החוקרים הודיעו לאב שהוא חשוד וביקשו ממנו להתלוות אליהם לחקירה בתחנה. "זו הסתה מטורפת", אמר להם והאשים את האם בתלונות שווא. מהאם גבו גרסה במקום. בעדותה נכתב כי לאחר התייעצות עם גורמי מקצוע, היא מעדיפה שבנה לא יגיש תלונה נגד אביו "מכיוון שאני מפחדת שזה יפגע בו נפשית". היא לא חשבה שזה ישמש נגדה.
למרות העדויות של ל' ובנה, כפי שנמסרו לשוטרים, כעבור פחות חודשיים הודיעה הפרקליטות לל' שתלונתה נסגרה בעילה שלפיה "נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה", שהיא הגרסה המכובסת לעילה שכונתה בעבר "חוסר עניין לציבור".
על מכתב הסגירה הייתה חתומה עו"ד אלכס דרנבוים, מנהלת מחלקה בפרקליטות מחוז דרום. מי שכיהנה עד לפני כמה שנים כבוסית של דרנבוים והייתה אחת הבכירות במחוז, היא קרובת משפחה של האב החשוד, שייצגה אותו בהליכים משפטיים שונים. בפרקליטות מחוז דרום לא ראו עם זה בעיה.
מי שכיהנה כבוסית של דרנבוים והייתה אחת הבכירות במחוז, היא קרובת משפחה של האב החשוד. בפרקליטות מחוז דרום לא ראו עם זה בעיה
ל', אז עוד ללא ייצוג משפטי, פנתה אל דרנבוים וביקשה ממנה שתשקול בשנית את החלטתה. היא צירפה מכתב מפסיכיאטר ומכתב נוסף מבית הספר שבו לומד הילד, שמהם עולה כי הילד מספר באופן עקבי שאביו מרביץ לו וזו לא היתה הפעם היחידה. הפסיכיאטר ציין במכתבו כי מדובר באירוע שמחייב חובת דיווח לרשויות הרווחה. האם ביקשה גם שבנה ייחקר על ידי חוקר ילדים. דרנבוים סירבה ללא נימוק.
תיק חקירה דליל
מה אמורה לעשות אם שהבן שלה מדווח על אלימות מצד אביו ושבמקביל הוא גורר אותה לכל הליך משפטי אפשרי בנוגע אליו כמעט עשר שנים חוץ מלפנות למשטרה? ל' קיוותה שאם לא יקשיבו לה, לפחות יקשיבו לבנה. היא לא ויתרה וביקשה מהפרקליטות שיאפשרו לה לצפות בחומר שתועד על ידי השוטרים, ובכל חומרי החקירה בתיק. דרנבוים כלל לא ענתה לבקשה.
במקביל למשטרה, גם בבית הספר דיווחו לרשויות הרווחה שהילד מספר לחבריו על אירוע האלימות ואומר: "אבא שלי בן אדם רע" ו"כרגע אבא לא עושה לי כלום כי הוא תחת פיקוח של הרווחה".
בבית הספר דיווחו לרשויות הרווחה שהילד מספר לחבריו על אירוע האלימות ואומר: "אבא שלי בן אדם רע"
ההתעלמות ממנה הביאה אותה לחשוד שההתנהלות בתיק הזה לא מתנהלת כשורה נוכח הקשרים המשפחתיים של האב. בעזרת עורך דין, פנתה לפרקליט מחוז דרום והתלוננה על ניגוד עניינים.
רק אז, כשנה לאחר שהתיק נסגר, פעמיים, הוחלט להעביר את התיק למחוז ירושלים לבחינה מחודשת. במקביל, תיק החקירה הרזה הועבר לעיונה. אז הזדעזעה לגלות שהאב כלל לא נחקר באזהרה. באופן תמוה, איפשהו בדרך לתחנת המשטרה, האב הפסיק להיות חשוד.
מבדיקת המקום הכי חם עולה כי מלבד העדות של ל' ושל האב, כל אחת מהן כתובה על פני בקושי עמוד ורבע, אין בתיק החקירה כלום. לתיעוד מצלמות השוטרים שהגיעו למקום וגבו במקום גרסה ממנה ומבנה – לא היה זכר בתיק החקירה.
עם זאת, תיק החקירה הדליל כלל שני מזכרים נוספים מטרידים. באחד מהם, שלושה ימים אחרי שהוגשה התלונה, נכתב סיכום אישי של שוטרת שלא היתה מעורבת באירוע. "מדובר בסכסוך גירושים, ללא עבר פלילי כלל של האב", כתבה. "התרשמותנו היא כי מדובר באירוע שיזמה האם ככל הנראה, לפני דיון משמורת בבית המשפט. אנו מתבססים גם על התנגדות האם להביא את הבן לחקירת ילדים וזאת אף שהסכימה בתחילה". לא ברור על סמך מה התגבשה המסקנה ואיזה ראיות הובילו אליה. במזכר השני צוין כי לפי רישומי המשטרה, היו תלונות קודמות על אלימות במשפחה.
רק לאחר של' התעקשה שישנו תיעוד של בנה ושלה מספרים את הדברים לשוטרים שהגיעו למקום, איתר המשנה לפרקליט מחוז ירושלים ארז פדן את מצלמות השוטרים המסתוריות. אלא שהוא סירב לאפשר לל' לצפות בהן. לאחר דין ודברים, סוכם כי תוכל לעיין בתיעוד במשרדי הפרקליטות ובתנאי שתחתום על התחייבות כי לא תעשה שימוש בחומר מלבד הגשת ערר לפרקליטות. אלא שגם התיעוד במצלמות היה חלקי.
התלונה נמצאה מוצדקת
ההשתלשלות המטרידה שתוארה פה הגיעה לשולחנה של נציבות תלונות הציבור על הפרקליטות. לאחרונה זו הודיעה כי תלונתה של ל' נמצאה מוצדקת. ממלאת מקום נציב התלונות ליעד מאיר צדר ביקרה את התנהלותה של דרנבוים על כך שסגרה את התיק בלי לראות את חומרי החקירה ותיעוד המצלמות ולא סיפקה שום נימוק לסגירת התיק. עם זאת, נטען שדרנבוים לא ידעה על הקשר המשפחתי הקיים, אולם על מנת שלא תהיה מראית עין של ניגוד עניינים, הועבר התיק לפרקליטות ירושלים.
בתגובתה לנציבות מסרה דרנבוים כי היא לא סברה שיהיה בסרטי מצלמות הגוף כדי להוסיף לראיות בתיק. הנציבה מצאה את תשובתה חמורה במיוחד. במילים אחרות הסבירה שבפרקליטות סירבו על אוטומט. מבלי לבדוק בכלל.
בתגובתה לנציבות מסרה דרנבוים כי היא לא סברה שיהיה בסרטי מצלמות הגוף כדי להוסיף לראיות בתיק. הנציבה מצאה את תשובתה חמורה במיוחד
"מצופה היה מן הפרקליטות לקבל את ההחלטה על בסיס עיונה בכלל החומר הרלוונטי בתיק, כאשר זה מונח בפניה, לרבות תוצרי המצלמות האמורים", כתבה הנציבה במענה לתלונה של ל'. "יתרה מכך, מצופה היה מפרקליטות דרום לבחון את החומרים הרלוונטיים אף בשלב מוקדם יותר, בעת בחינת התיק ועובר לקבלת ההחלטה על סגירתו ולא רק לאחר שהפנית את תשומת לבם לקיומם של סרטוני מצלמות הגוף על השוטרים".
הנציבה גם הזהירה מפני הסתמכות הפרקליטות על דוחות כתובים של השוטרים המעורבים באירוע, "שכן, אלה לא תמיד משקפים במדויק את תוצרי הצילום עצמם. הדבר הומחש היטב במקרה זה, בו תיעוד הקטין בחומר המצולם לא מצא ביטויו בדוח הפעולה הכתוב".
לאחרונה הודיעה הפרקליטות לל' כי החלטתה לסגור את התיק מבוססת על מכתב מפסיכיאטר שהיא עצמה סיפקה לפרקליטות אחרי סגירת התיק ושבו נטען כי יש להגביל את חשיפתו של הילד להליכים משפטיים. עוד נטען כי "האינטרס הציבורי במקרה זה מצדיק להימנע מחקירה של הקטין" וכי נסיבות העניין אינן מצדיקות ניהול הליך פלילי נגד האב.
בתגובה לפניית המקום הכי חם נמסר מהפרקליטות: "מאחר שמדובר בתיק בו עלה חשד לעבירות אלימות במשפחה, לא נוכל להתייחס לפרטי התיק אלא באופן כללי בלבד. בעת בחינת התיק לא היו סרטוני מצלמות גוף בתיק החקירה שהעבירה המשטרה. בבחינה נוספת, ועוד לפני פניית נציבות הביקורת, ביקשה פרקליטות מחוז ירושלים לקבלם והתיק נבחן מחדש, אך לא היה בכך להביא לשינוי ההחלטה.
"העברת התיק לטיפול פרקליטות מחוז ירושלים נעשתה על מנת למנוע מראית עין של ניגוד עניינים. גם הנציבות דחתה את התלונה בעניין זה.
"יודגש, כי התיק נבחן פעמיים, ע"י גורמים שונים ולאחר שהתקבל מידע נוסף, מה שלא הביא לשינוי ההחלטה. עוד נציין, כי העובדה שהתלונה נוגעת לעבירה שיש לגביה חובת דיווח אינה משפיעה על שאלת הראיות ולא על השאלה האם נסיבות העניין מצדיקות לנקוט בהליך פלילי. בתיקי אלימות במשפחה מדובר במכלול שיקולים מורכב יותר מהרגיל".
בנוגע לאי חקירת האב כחשוד, נמסר כי יש להפנות את השאלה למשטרה. אלא שאם הפרקליטות היתה חושבת שהיה על המשטרה לחקור את האב כחשוד, היא היתה מורה על השלמת חקירה או על חקירתו באזהרה. היא בחרה לא לעשות זאת.