עו"ד דוד שמרון הוא דמות מפתח בכוורת של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. אחד ממתי מעט שנתניהו סומך עליהם. במשאים ומתנים הקואליציוניים, בתביעות נגד שרה נתניהו, כשנתניהו ניהל את המשא ומתן הסודי עם נוני מוזס, הוא התייעץ עם שמרון לפני. כששאול אלוביץ' שקל למכור את וואלה, נתניהו שלח את שמרון לרחרח עבורו. כשנתניהו חיפש מבקר מדינה, שמרון מצא לו את יוסף שפירא.
הוא האיש של נתניהו למשימות מיוחדות, והוא אוהב לעבוד בשקט ובחשאי כמה שאפשר. כך גם הוא מתנהל במשרד שמרון, מלכו, פרסקי ושות', שבו הוא שותף בכיר, יחד עם אורן פרסקי ויצחק מלכו. כוחו של שמרון הוא בעבודתו מאחורי הקלעים, ולא בכישורי הליטיגציה.
הקשר בין ראש הממשלה לבין בן דודו עורך הדין לא נפקד מעיני לקוחות המשרד, להיפך. פעמים רבות הוא היה זה שהביא אותם לשמרון-מלכו.
מיקי גנור, מי שהיה נציג תאגיד טיסנקרופ הגרמני בישראל ונחשד כמחולל השוחד בתיק 3000 הידוע גם בשם "פרשת הצוללות", הסביר בפני המשטרה את ההחלטה לשכור את שירותיו של עו"ד שמרון במשפט אחד: "על מנת שייתן את ההילה של ראש ממשלה".
גנור לא הרגיש צורך לומר לשמרון את הסיבה שבגינה הוא שוכר את שירותיו ("הוא בחור אינטילגנטי, הוא מבין לבד", אמר לחוקרים). בחקירתו הודה כי לשמרון לא היתה מומחיות מיוחדת בתחום עיסוקו, והוא פשוט רצה אוזן קשבת במסדרונות השלטון – בכך הוא זיקק יותר מכל את מעמדו של שמרון כמקף המחבר בין ההון לשלטון.
"הבחירה בו התבססה על ההבנה שלנו שקשריו במשרדי הממשלה בכלל ובמשרד ראש הממשלה, יכולים לסייע", הסביר מנכ"ל צים לשעבר ניר גלעד מדוע החליפו את עו"ד רם כספי בעו"ד שמרון, בזמן שהחברה נקלעה לקשיים. "מכוח קרבה זו, יש לו יכולת לקצר הליכים… לשנות את העוינות כלפי צים".
כעת, אנחנו חושפות לראשונה את רשימת הלקוחות של האדם המקורב ביותר לראש הממשלה לשעבר, שייצג במקביל מספר בלתי נתפס של אינטרסים כלכליים שנזקקו לאוזן קשבת בשלטון. תאגידים, חברות ומוסדות זכו ליחס ששווה מיליונים.
פרט ללקוחות הפומביים של שמרון, בהם הליכוד ומשפחת נתניהו, כוללת רשימת הלקוחות החשאיים עשרות לקוחות – מחברות בינלאומיות בתחום האנרגיה והכרייה, ארגונים ועמותות, גופי תקשורת מקומיים, מיזמי נדל"ן גדולים, חברות ביטחון, מיליארדרים יהודיים, חלקם מתומכי נתניהו ותורמים מסורים וגם שם מאוד מפתיע – דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית לשעבר.
המשותף לכל השמות ברשימה: כולם זקוקים לרגולציה ולקשרי החוץ של מדינת ישראל כדי לגרוף רווחים.
סודות האטום של ישראל
בפברואר 2010, לאחר שנתניהו מינה את מלכו לשליח המיוחד שלו לעניינים מדיניים, בין היתר למשא ומתן עם הפלסטינים ולמגעים עם ארצות הברית, נחתם איתו הסדר למניעת ניגוד עניינים. ההסדר נועד למנוע אפשרות שמלכו ינצל את המידע שיחשף בפניו במסגרת תפקידו המדיני הרגיש, שאותו ביצע תמורת שקל בשנה, לטובת לקוחות המשרד.
להסדר צורף נספח סודי עם רשימת הלקוחות של המשרד בארץ ובעולם. רשימת הלקוחות נותרה חסויה לגמרי ונשמרה כאילו מדובר בסודות האטום של מדינת ישראל, עד היום.
הסדר ניגוד העניינים חייב את מלכו ושמרון לפנות ליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, שלומית ברנע-פרגו, לפני כל מגע שהם אמורים לקיים עם נציגי ממשלה ועובדי ציבור בשם לקוחותיהם, כדי שתבחן אם יש בו ניגוד עניינים. במיוחד במקרה של לקוחות חדשים, שלא הופיעו ברשימה.
לא תמיד הם עשו זאת. "האם עו"ד דוד שמרון או מי ממשרד עו"ד שמרון-מלכו דיווח לכם שהם מייצגים את מיקי גנור ו/או את תאגיד טיסנקרופ?", נשאלה ברנע-פרגו בעת עדותה במשטרה. היא השיבה בשלילה. כשחוקרי המשטרה הציגו לה כעובדה ששמרון פנה בעניין עסקת הצוללות ליועץ המשפטי של משרד הביטחון, היא השיבה שמדובר בהפרה של הסכם ניגוד העניינים.
לעדותה הבאה הגיעה ברנע-פרגו מצויידת בקלסר שמן ובו מסמכים העוסקים בפוטנציאל ניגוד העניינים של משרד שמרון-מלכו. הקלסר איגד עשרות פניות, לעתים אפולוגטיות, של שמרון לברנע-פרגו בנוגע ללקוחות חדשים וישנים של המשרד, שמבקשים את עזרתה של הממשלה. אף אחת מהפניות, כאמור, לא עסקה בצוללות.
אחת הפניות שהגיעו אליה משמרון היתה בספטמבר 2016. "לאחרונה פנתה אלי חברת EuroAsia interconnector מקפריסין בבקשה שאקבל על עצמי את הטיפול המשפטי בעניינה בישראל", כתב לה. "המדובר הוא בחברה היוזמת ומטפלת בחיבור חשמל בין ישראל לקפריסין, לכרתים וליוון. לחברה הסכמים עם ממשלות קפריסין ויוון והיא מבקשת להתקשר גם עם חברת החשמל והרשויות המתאימות בישראל לשם מימוש הפרוייקט".
"מחמת קיומו של הסדר עניינים בו קשור משרדנו", סיים שמרון את הפנייה, "ראיתי לנכון להביא את הדברים לידיעתך".
מיזם "מגשר אירו-אסיה" שבו עסקה פנייתו של שמרון, הוא פרויקט בינלאומי להנחת כבל חשמל תת ימי שיחבר בין ישראל, קפריסין ויוון, בעלות של שלושה מיליארד שקלים, במימון של המדינות המשתתפות. המיזם יצא לדרך ב-2012, כארבע שנים לפני ששמרון פנה לברנע-פרגו. במרץ 2021, ימים ספורים לפני הבחירות, חתמה ישראל על מזכר הבנות.
לקוח נוסף מתחום האנרגיה של שמרון-מלכו היא חברת זורלו החזקות הטורקית. ב-2011 פנתה החברה, שמחזיקה רבע מתחנת הכוח דוראד באשקלון, אל שמרון על מנת שייצג אותה במשא ומתן לרכישת גז משותפויות הגז הישראליות.
גם "אסהמה", חברה לכריית נחושת ממקסיקו נמצאת ברשימה. החברה קיבלה רישיון לכרות בתמנע, ובתחקיר של גלובס מ-2017 עלה כי משרד ראש הממשלה הבטיח לחברה מענק של 80 מיליון שקל, למרות התנגדות חריפה של האוצר, משרד הכלכלה ומשרד המשפטים. בתחקיר עלה גם כי חברי הכנסת דוד ביטן ומשה גפני קידמו הצעת חוק שתפטור את החברה מתמלוגים על רווחי יתר אם המענק לא יעבור.
רשימת הלקוחות בתחום האנרגיה כוללת גם את חברת southern union, שבסוף שנות ה-90 ביקשה לרכוש את חברת החשמל. את השיחות מטעמה ניהל שמרון. היועמ"ש דאז, אלייקים רובנשטיין, קבע כי על נתניהו להזמין שר נוסף לכל השיחות שהוא מנהל עם החברה.
לקוח נוסף של משרד שמרון-מלכו היא Omnicon Telecommunications, חברת תקשורת קפריסאית המפעילה מיזם לסלילת סיבים אופטיים בתוואי שבין ישראל לתורכיה. ברשימה נכללת גם חברת נכסי הר חוצבים. ב-2016, בזמן שנתניהו היה שר הכלכלה, שמרון נלחם בהחלטת מרכז ההשקעות לדרוש מהחברה השבה של כספי מענק שקיבלה.
הגדלת זכויות הבנייה
בשנות כהונתו של נתניהו, משרדו של שמרון הפך פופולרי ביותר. ב-2013 משרד הכלכלה פנה אליהם וביקש את השירותים המשפטיים שלהם בעניין הקמת קרן לעסקים קטנים. ב- 2012 הייתה זו רשות החברות שפנתה והציעה שייגשו למכרז למתן שירותים משפטיים.
ברשימת הלקוחות של שמרון-מלכו אפשר למצוא שלושה מיליארדרים בולטים, שהיו מקורבים לנתניהו. למשל המיליארדר רון לאודר, מבעלי ערוץ 10 לשעבר והבעלים של חברת JCS, המחזיקה בין היתר באולפני הבירה.
מייסד ארגון נפש בנפש טוני גלברט נמצא גם הוא ברשימה. בתחקיר של הארץ מ-2012 עלו סימני שאלה לגבי הארגון ולקשר שלו עם מוסדות השלטון. "המדינה שילמה עשרות מיליוני שקלים לארגון שבכיריו מושכים משכורות גבוהות ושלא הביא לשינוי מהותי בהיקף העלייה", נכתב שם.
גם איש העסקים היהלומן מורד זמיר, מבעלי חברת קולוני, מופיע ברשימה. זמיר, שסייע לנתניהו בגיוס תרומות, שכר את שירותיו של שמרון. תפקידו של שמרון היה לדאוג בין היתר להגדלת זכויות הבנייה למלון פאר שזמיר תכנן להקים במושבה הגרמנית בירושלים.
עם המעמד והמוניטין, שמרון ומלכו קיבלו מינויים גם לתפקידים ציבוריים. בשנת 2000 התמנה מלכו לתפקיד יו"ר דירקטוריון מוזיאון ישראל. ב-2012, שלוש שנים אחרי שנתניהו נבחר בפעם השנייה לראשות הממשלה, ביקש מלכו להגדיל את התמיכה הממשלתית במוזיאון בשל עלויות אחזקה גבוהות לאחר שיפוץ נרחב במקום. לפי אתר תמיכות, שיעור התמיכות הממשלתיות במוזיאון זינק באותה שנה מ-12 ל-16 מיליון שקל.
ב-2014 מונה שמרון לכהן כיו"ר הדירקטוריון של חברת "בנייני האומה", שנמצאת בבעלות הסוכנות היהודית (75 אחוז) ועיריית ירושלים (25 אחוז). את התפקיד, שאליו מתמנים אנשים שיודעים לגייס תרומות ותקציבים, גם מהממשלה – הוא מבצע בהתנדבות.
במסגרת תפקידו כיו"ר ניסה שמרון לסייע בקידום תוכנית הנדל"ן של "בנייני האומה" – הקמת מתחם של משרדים, מסחר, דיור מוגן ובתי מלון על שטח של 1.5 מיליון מ"ר בכניסה לעיר. שמרון רצה לפנות בעניין "למנכ"ל משרד התיירות, או אף לשר התיירות וייתכן שאף לשר האוצר", כך כתב לברנע-פרגו. הוא ביקש אישור מהיועמ"שית, "למען הנראות הציבורית". אלא שעניין הצוללות הוא לא טרח לפנות, ולו בשל "הנראות הציבורית" – והעדיף להסתיר את הייצוג.
מניות של חברות בייצוג
לקוח מעניין נוסף של שמרון-מלכו הוא ערוץ הקניות, שמסתבר שעודנו קיים בחבילות הכבלים והלוויין. ב-2015 פנה עורך דין ממשרד שמרון-מלכו לשלמה פילבר, מקורבו של נתניהו, שכיהן אז כמנכ"ל משרד התקשורת (והיום עד מדינה נגד נתניהו בתיק 4000). עורך הדין ביקש הקלה בשידור ערוץ הקניות בשידורי yes. הנימוק היה משעשע: "תחרות הולכת וגוברת מצד שירותי מכירה אינטרנטיים שמוכרים במחירים זולים סחורה ללא ערבויות למקורה או לאיכותה וללא מדיניות ההחזרה".
לא ברור האם הפניה של שמרון לפילבר, שתויגה בקלסר המסמכים של ברנע-פרגו, היתה מקובלת עליה ומה עלה בגורלה, אבל אין ספק כי פנייה כזו מראה את הפוטנציאל לניגוד עניינים.
תחום התקשורת הביא למשרד של שמרון-מלכו את ספקית האינטרנט "רימון", המתמחה באינטרנט כשר למגזר החרדי. לקוחות נוספים של המשרד בתחום התקשורת היו ערוץ 9, חברת פלאפון, נטוויז'ן וקבוצת JCS של רון לאודר, שכוללת את אולפני הבירה ווידאוסוניק.
משרד שמרון-מלכו שולח זרועות גם לתחום הרכב עם הייצוג של יצרנית הרכב הסינית saic. החברה ביקשה לייבא מכוניות לישראל, אך נתקלה בקשיים מול משרד התחבורה.
נמצאים ברשימת הלקוחות שלהם גם גופים כמו אייפא"ק, איגוד צעירי הנוצרים YMCA, החברה הממשלתית אשרא לביטוח ייצוא, יד ושם, אוניברסיטת אריאל, וחברות פרטיות כמו מכתשים אגן וחברת סטארטאפ ישראלית בשם אידיסיאה הפועלת בתחום של טכנולוגיה ביומטרית.
מהנספחים שצירף מולכו להסכם עולה כי מולכו מחזיק במניות של לא מעט מהחברות שהוא מייצג. כך למשל, הצהיר שהוא מחזיק ב 2.5% ממניות החברה הביטחונית USG שבבעלות מקורבו של נתניהו, וולטר סוריאנו.
"הוא בתחום האפור"
לדברי גנור, שמרון לא סיפר לו על הסדר ניגוד העניינים שחתם עליו ושמונע ממנו להתנהל מול גורמים שונים במשרדי הממשלה. "תמיד ידעתי, בכל מיני צמתים כשביקשתי את התערבותו, היה לי ברור שהוא בתחום האפור", הוסיף בחקירתו. היועמ"ש לשעבר יהודה וינשטיין אסר על נתניהו לטפל בעניינים של לקוחות שבהם מטפל משרדי עורכי הדין של שמרון. ב-2018, בתגובה לפרסומים בפרשת הצוללות, טען נתניהו שלא ידע ששמרון מייצג את גנור והוא כלל לא מכיר אותו. שמרון עצמו נחקר בפרשת הצוללות. הוא טען בחקירתו כי פעולותיו בהקשר של טיסנקרופ לא היו טעונות אישור של ברנע-פרגו, והתיק נגדו נסגר.
רשימת הלקוחות של משרד שמרון-מלכו חושפת בעיקר את הפוטנציאל הכלכלי שבקשרים לראש הממשלה ופוטנציאל ניגודי העניינים. תיק הצוללות הוכיח כמה קל לחמוק מעיני שומרי הסף בעניינים של ניגודי עניינים ולכן חשוב שהרשימה הזאת תיחשף.
מטעמו של שמרון נמסר: "במשך מספר שנים, עניינו של עו״ד שמרון נבדק ונחקר עד דק ולבסוף הוחלט ע״י פרקליטות המדינה לסגור את כל התיקים נגדו. משרד שמרון-מלכו-פרסקי מעניק שירותים משפטיים מזה קרוב ל-70 שנה ובין היתר פועל גם מול רשויות וגורמי ממשל מכל הסוגים, כפי שנוהגים כל המשרדים הבולטים האחרים. במסגרת זו, כל פעילותו של עו״ד שמרון ומשרדו נעשו כדין ובאופן דווקני לפי הסכם ניגוד העניינים. מניעים כלשהם לדבריהם של מי שפנו אל עו״ד שמרון לא היו ידועים לו וממילא אין לו דבר עם שיקולים כאלה".