בימים האחרונים נרשמה ברשתות ובחלק מכלי התקשורת התלהבות מסוימת מכך שח"כ איתמר בן גביר נקלט במצלמה כשהוא נוזף בחמת זעם בפעיל שלו, שהלך אחריו וקרא "מוות לערבים". בן גביר צעד מלווה בפמליה שצעקה "מוות למחבלים", כשלפתע תפס אחד מהם יוזמה ושינה ל"מוות לערבים". בן גביר הסתובב אליו כנשוך נחש: "די די, אני אומר לך לא!" הוא צעק, "לא להגיד ערבים". הפעיל התרשם מהנזיפה החד משמעית, והקריאות התחלפו מיידית ב"מוות למחבלים", כמו שאר חבריו.
לא רק בטוויטר, גם באולפן שישי בערוץ 12 הקדישו זמן אוויר לדיוק המסרים הזה, וחבר הכנסת אף זכה לכינוי "בן גביר החדש" בפי הפרשן בועז ביסמוט – עורך ישראל היום עד לא מזמן, אוהד של ראש הממשלה בנימין נתניהו ומהשבוע גם פריימריסט בליכוד – שתיאר כיצד אירח אותו בן גביר ואישר כי האיש "עבר שינוי".
יומיים לאחר מכן, ב"חמש עם רפי רשף", היה בן גביר הדמות הפוליטית הבכירה שהתארחה בתוכנית, והוא זכה בזמן מערכת הבחירות ב-15 דקות מסך שעסקו בשינוי שעבר, לצד שאלות פוליטיות שמציגות את נוכחותו המרכזית ברשימת "הציונות הדתית" ובקמפיין הימין בכלל. הפרשנים באולפן, רונן צור ("אני כן מאמין שההתבגרות של איתמר בן גביר הובילה אותו לכך שהאמירות המכלילות של 'מוות לערבים' הן אמיתיות"), יאיר שרקי ("אני גם מאמין לבן גביר שהקטע שם אותנטי") ועמית סגל ("אני חושב שהוא התמתן לנו. זה לא בן גביר שאני הכרתי") התחרו זה בזה במתן סופרלטיבים.
בן גביר נראה מתמוגג מתשומת הלב שמורעפת עליו בערוץ המרכזי בישראל, והשיב לצור: "אני לא חושב שהשמאלנים בוגדים. אגב, יש כאלה…עופר כסיף כן הייתי שולח אותו בטיסה אחת עם איימן עודה". הוא לא התבקש להרחיב בנושא.
אם כן, במה השתנה הפוליטיקאי איתמר בן גביר?
מעקב שיטתי אחר אופי התעמולה של בן גביר ומפלגתו, "עוצמה יהודית", מביא להתרשמות שונה מזו של אלה המציגים אותו כדמות כמעט מתונה. המינוחים בהם משתמשים בן גביר, חברי מפלגתו ופעילי הימין הלאומני מאירים את הטענה ש"יש בן גביר החדש" באור אחר: מדובר באותה גברת בשינוי אדרת, כשהאדרת החדשה היא שפה תועמלנית מעט שונה.
בדיונים בוועדת הבחירות על אפשרות פסילתו טען בן גביר הוא מטיף נגד "אויבים". בשטח, זו לא הפעם הראשונה שבן גביר דורש מהפעילים שמלווים אותו לקרוא "מוות למחבלים" במקום "מוות לערבים". הביטוי "מחבלים" ששגור בפיהם ובמקלדותיהם, משמש לתיאור ערבים שאינם ציונים, אבל לא רק.
כמה דוגמאות: נתחיל בכינוי "מחבל" לסגן יו"ר הכנסת, ח"כ אחמד טיבי. בן גביר עלה לנאום וסירב לקרוא לטיבי, סגן יו"ר הכנסת שניהל את ישיבת הכנסת בתואר המקובל "אדוני". "מי אתה?" אמר לו. "אתה מחבל".
בהמשך הסביר בן גביר בעמודי המדיה שלו מדוע סירב לכנות את טיבי "אדוני". "אין שום סעיף בתקנון הכנסת שדורש להגיד אדוני למי שמנהל את הישיבה", כתב. "בטח אם הוא מחבל שהיה היועץ של ערפאת וצריך להיות בפרלמנט סוריה".
גם בפוסטים שלו חוזר בן גביר שוב ושוב על ההגדרה מחבל: "עכשיו אתם מבינים למה אני קורא לו מחבל?", הוא כותב בפוסט אחד, ובאחרים: "כשאני אומר מחבל, אז תסמכו עלי. מחבל!!!", "תראו את המחבל ותומך הטרור…" ועוד.
לאחר התקרית בכנסת עלה קמפיין באתר מפלגתו של בן גביר "עוצמה יהודית", בדרישה להשעות את ח"כ אחמד טיבי מתפקידו כסגן יו"ר הכנסת ומניהול ישיבות המליאה תחת הכותרת "הוא לא אדוני. הוא מחבל".
את הכינוי "מחבל" סופגים מבן גביר נציגי ציבור ערבים נוספים שאינם ציוניים, ביניהם יו"ר הרשימה המשותפת ח"כ איימן עודה, שכונה בפוסט של בן גביר "מחבל ותומך טרור". "הוא לא יתנצל, הוא לא יביע חרטה, הוא לא יחזור בו כי הוא מחבל ותומך טרור, על זה אני מדבר", כתב.
יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ח"כ וליד טאהא, הוא לפי בן גביר "מחבל" שמנהל את הוועדה, "תומך ברצח חיילים" שצריך לשבת בכלא.
"מחבל" בפי בן גביר אינו שמור רק לערבים שאינם ציונים, אלא גם ליהודים לא ציונים. ח"כ עופר כסיף הוא, לפי בן גביר הישן והחדש, "מחבל".
עוד? חבר הקואליציה היוצאת, יו"ר מפלגת רע"מ, מנסור עבאס, הוא לפי בן גביר "מחבל על מלא מלא".
היד של בן גביר קלה על ההדק המילולי, והוא ממהר להכתיר את הכפר ביתא כ"כפר של מחבלים". נראה שבדיקה מעמיקה יותר נעשתה אפילו לפני שנסתם הגולל על סדום המקראית.
לפי בן גביר, שר הביטחון בני גנץ אירח "מחבל" לפגישה מדינית-ביטחונית, את יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן).
שותפיו לדרך של בן גביר מהימין הקיצוני, שאולי גם הם עברו חידוש וריענון שפתי, עושים שימוש תכוף במינוח, דוגמת מיכאל בן ארי המכנה אחמד טיבי באופן מקורי "מחבל", או בנצי גופשטיין, מייסד ארגון "להבה" הגזעני, המחזק את בן גביר באמירה כי ח"כ אחמד טיבי הוא – לא תאמינו – "מחבל".
הקריאה "מחבל" כלפי אנשים, בהם נבחרי ציבור שבן גביר שם על המוקד, אינה שמורה לציוצים, הודעות לתקשורת ואמירות בכנסת. הנה עוד תיעוד שכדאי לשים אליו לב, ומראה שהציבור מבין מיהו "מחבל" לפי בן גביר: בהפגנת הימין מדצמבר, קיבל בן גביר במה של כבוד. כשנאם, הזכיר את יו"ר רע"מ, חבר הקואליציה ח"כ מנסור עבאס כאשר הוא משלהב את הקהל בקריאות "מחבל, מחבל, מחבל" שנשמעו הן על הבמה והן בקרב הקהל:
התקשורת המרכזית, שמסייעת לבנות את דמותו של בן גביר, זקוקה לו כדמות לגיטימית. השיח עליו ועל הפרובוקציות שהוא מייצר, מייצר עבורה רייטינג שאינה צריכה להפיק בעצמה, רק לסקר. את הצופים, שהיא חושפת לדמותו של בן גביר ולאירועים אותם הוא מפיק עבורה, היא מוכרת למפרסמים.
כשאת הקיצוניות ניתן להציג כלגיטימית, נפתחת הדלת לעוד דקות שידור שבן גביר נמצא במרכזן. כשהוא מתורגם לכסף, הצגת "בן גביר החדש" משמשת עבור כלי התקשורת פלטפורמה לאירוח נוח יותר שלו, כדמות מקובלת באולפני השידור, שיתורגמו לעוד רייטינג המייצר עוד הכנסות כספיות.
עכשיו נחזור לסיבה לשמה ליקטנו את השימוש במילה מחבל בכל כך הרבה פוסטים ותחת כל מצלמת טלוויזיה רעננה: ערבים לא צריך להרוג, לזה בן גביר כבר לא מסכים. ערבים זה עם, וזה ממש לא יפה. מחבלים לעומת זאת, הם רוצחים, וכידוע – הקם להורגך השכם להורגו. בן גביר הוא גם לא היחיד שחושב שמחבלים צריך להרוג או "לחסל", אביגדור ליברמן ונפתלי בנט אמרו וחתמו על זה בשמחה. אין לו שום בעיה להסתובב מלווה בזעקות של ימין מתון יחסית, "מוות למחבלים", אבל בתנאי אחד: תשאירו לבן גביר להחליט מיהו מחבל.
אם אפשר להרוג את כל מי שבן גביר וחבריו מגדירים מחבל, באמת שכבר אין צורך להסית נגד ערבים. חברי כנסת ערבים, חברי כנסת יהודים, ואפילו כפר שלם – כל אלה סומנו במילה "מחבל", ועכשיו תעשו עם זה מה שאתם מבינים.
בן גביר, תועמלן די מתוחכם, רק היה צריך להחליף את המילה. האיש שצעק על הפעיל שלו שקרא "מוות לערבים" הוא לא בן גביר חדש ש"עבר שינוי" או התמתן רחמנא ליצלן. זה אותו תועמלן ישן מהימין הלאומני, ששוב מצא דרך להיצמד לגבולות החוק ולקבל לגיטימציה בציבוריות הישראלית, ודרכה עוד חשיפה תקשורתית. אי אפשר לתפוס אותו באמירה מסיתה, אלא אם כן עושים אחד ועוד אחד.
יו"ר עוצמה יהודית ח"כ איתמר בן גביר מסר בתגובה: "הגדרת מחבלים היא רחבה. מחבלים שרצחו תינוקות דינם מוות. מחבלים ששרפו רכב והזיקו לרכוש שיישבו בכלא. מחבלים תומכי טרור צריך לשלוח לסוריה".
ח"כ בן גביר הוסיף: "מי שסייעו בידי רב המרצחים ערפאת לרצוח יהודים, מי שמעלים דברי שבח ל"שאהידים" שתפארתם ברצח יהודים, מי שביקרו ביקורי תנחומים משפחות רוצחי יהודים, שתמכו בארגון הטרור חמאס, ביקרו את משפחות רוצחי היהודים מפיגוע ליל הקלשונים, השתתפו בהפגנת תמיכה בעזה בזמן שיהודים הופגזו ונהרגו מירי הטילים משם, ומי שתומכים שוב ושוב בפורעים הרצחניים, וליתר פירוט טיבי, עבאס ועודה הם מחבלים שצריכים לשלוח לסוריה".