"מתמחים בפסיכולוגיה עובדים בתנאים של ניצול, זה ידוע", אומרת א', "אבל בת.ל.מ הביאו את הניצול לדרגת אומנות". א', מתמחה בפסיכולוגיה בעמותת ת.ל.מ – המגדירה עצמה רשת ארצית לטיפול פסיכולוגי, ייעוץ, אבחון והכשרה – מספרת כי בשנים 2016 עד 2019 היתה מרוויחה בין 500-1,500 שקל לחודש על חצי משרה, פחות משכר מינימום.
"אנחנו כוח עבודה זול שמייצר הכנסה עבור גוף גדול, ומתייחסים אלינו בהתאם. אי אפשר להתקיים משכר כזה, אבל יש ציפייה שנשאר הסטודנטים הלהוטים שהיינו בשנה ראשונה ונעבוד בהתנדבות", היא אומרת. "כאשר בשיחה עם ההנהלה ביקשנו לשפר את התנאים, נאמר לנו שאנחנו צריכים להגיד תודה שאנחנו זוכים להתמחות".
א' ועוד 16 מתמחים נוספים נקטו בצעד חסר תקדים והגישו נגד הארגון תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, באמצעות עורכי הדין אסף מסדה וערן כהן. הם דורשים לקבל את הכספים המגיעים להם לפי חוק ונמנעו מהם במשך תקופת עבודתם שם, בסכום שעומד על כשלושה מיליון שקל.
"ככל הידוע לי, מתמחים לא תבעו מעולם מקום התמחות, למרות לא מעט עוול שקורה בתחום", אומרת א'. "יחסי הכוח מורכבים ומתמחים תלוים במקום ההתמחות בשביל ההמלצות וכדי לסיים את ההכשרה. המדריכים הם מי שמעריכים אותנו, הם מי שכותבים את חוות הדעת וזה לא משאיר מקום לתמרון״.
"כשהגעתי לראיון, שאלתי כמה משלמים", אומר ר', מתמחה שעבד בת.ל.מ. "התשובה שקיבלתי הייתה: 'מעט מאוד'. לא הסכימו לנקוב בסכום. היו חודשים שהרווחתי 700 שקל לחצי משרה ונאלצתי לעבוד בשלוש עבודות כדי להתפרנס. היום, בשנה האחרונה של ההתמחות אני מרוויח 4,000 שקל על חצי משרה במוסד אחר". ״כשחיפשתי התמחות ב-2016 היה לי כל כך קשה למצוא, דיברו אז על המתנה של שלוש שנים להתמחות", מספר ש', מתמחה אחר שעבד בארגון. "כל כך רציתי להתחיל, שלא הבנתי עד כמה התנאים לא טובים".
עמותה של חברת כ"א
ההתמחות של הפסיכולוגים הקליניים נקבעת מכוח סעיף 8 לחוק הפסיכולוגים, לפיו "המוסד מתחייב לשמור על זכויות המתמחים על פי דיני עבודה… ולעמוד בתנאי העסקה ראויים כפי שקבוע בחוק". עוד קובע החוק כי המתמחים יעבדו בהיקף של 50 אחוז משרה וכי מספר המגעים הקליניים לא יעלה על 14 בשבוע ועוד שבע שעות שבועיות יוקדשו לישיבות צוות, הדרכות, השתלמויות ומנהלה.
בינואר 2020 הוציא גבי פרץ, הפסיכולוג הראשי של משרד הבריאות, מסמך המסדיר את עבודת המתמחים ובו נכתב: "המוסד מתחייב לשלם למתמחה שכר חודשי לפי התעריף המשולם למתמחה בפסיכולוגיה בשירות הממשלתי". בפועל, כך עולה מכתב התביעה, ת.ל.מ לא שילמה למתמחים על ההדרכות ועל ישיבות הצוות ויתרה מכך, היא גם מנכה להם את עלות המעסיק בניגוד לחוק.
״היו לי בין 10-12 טיפולים שבועיים", מספר מתמחה. "בנוסף, יש ישיבות וסמינרים שאורכים שלוש-ארבע שעות שבועיות ושעתיים של הדרכה פרטנית ועוד אבחונים שאורכים 10 שעות עוד לפני שלב הכתיבה, ועוד ימים מרוכזים של המתמחים של שמונה שעות. זה אומר המון שעות ללא תגמול. ובנוסף, אם מטופל ביטל את הטיפול, אני לא אקבל כסף. לפעמים הייתי נמצא 10 שעות בקליניקה, ומקבל תשלום רק על ארבע שעות".
על פי הכתוב באתר האינטרנט שלהם, ברשת ת.ל.מ מועסקים 450 מטפלים (בהם כ-20 מתמחים) ב-16 סניפים ברחבי הארץ. בעוד שהמתמחים מועסקים כשכירים, המטפלים של העמותה מועסקים כפרילנסרים. העמותה, שהחלה את דרכה בהענקת שירותים לתנועת הקיבוצים, מסווגת כעסק מעורב, שחלק מהכנסותיה הן כחלק מהפעילות הלכרית וחלק ניתנים כשירותים במסגרת עוסק מורשה.
הפסיכולוגים של העמותה מעניקים שירותים למשרדי הממשלה השונים, לרשות הארצית לכבאות והצלה, לשירות בתי הסוהר, לקופת החולים לאומית ולארגוני אומנה ואימוץ. הטיפולים הפרטיים הם אחוז קטן מהעיסוק של ת.ל.מ והתמחור אליהם נקבע בכל סניף בנפרד.
מהדוח הכספי של העמותה לשנת 2020 עולה כי הכנסות הרשת עמדו על 25 מיליון שקלים – בדיוק כמו ההוצאות. על מה יצא הסכום? מרביתו על הסעיף "שירותי ייעוץ" – 17.5 מיליון שקל. שכרו של המנכ"ל אנדרס קוניצ'זקי עמד באותה שנה על 360 אלף שקל בשנה. שאלנו את העמותה מה נכלל בסעיף "שירותי ייעוץ", אבל לא קיבלנו תשובה.
הוצאות הרשת ב-2020 עמדו על 25 מיליון שקלים, מרביתם על "שירותי ייעוץ" – 17.5 מיליון שקל. שאלנו את העמותה מה נכלל בסעיף ולא קיבלנו תשובה
העמותה שייכת לרשת "עמל ומעבר", חברה שמחזיקה 13 בתי אבות סיעודיים בארץ ומשמשת כחברת כוח אדם להעסקת מטפלים סיעודיים. בדצמבר פורסם כי קרן פימי רוכשת את הרשת תמורת מיליארד שקל. מהדיווח עולה כי בעלי הרשת הקודמים, איש העסקים הארי גרוס ודליה קורקין, שעדיין מכהנת כמנכ"לית, רכשו אותה ב-2015 תמורת 240 מיליון שקל. בכתבה בכלכליסט שעסקה במכירה, נכתב כי "הכנסות של עמל ב־2020 צפויות להסתכם ב־1.17 מיליארד שקל. מדובר על צמיחה של כ־10% בהשוואה ל־2019… הרווח הנקי של עמל ב־2020 מוערך ב־70 מיליון שקל".
לטענת העמותה (המובאת במלואה בהמשך), המתמחים קיבלו שכר כחוק, ואינם נכללים בהסכמים הקיבוציים החלים על עובדי המגזר הציבורי.
"זה ביזנס, זה מפעל"
״הייתי מרוויחה בין 500-2,000 שקל בחודש על ההתמחות", מספרת ש', מתמחה שעבדה בת.ל.מ. "זה הופך את המקצוע למתאים לפריווילגים, ומביא אליו אנשים מסוימים מאוד. בלי בעלי אני לא יודעת מה הייתי עושה. היו ימים שהייתי צריכה לאסוף את הילדה מהגן ולצאת מישיבת ההדרכה עשר דקות לפני הזמן, והיו עושים לי בעיות. זה הגיע למצב שהייתי משלמת לבייביסיטר עבור שעות שאני לא מרוויחה בהן שקל״.
״זה ביזנס, זה מפעל״, מעידה מתמחה אחרת. ״נגמרו לי כמה טיפולים בהצלחה ונשארתי עם מעט מטופלים, בעקבות כך זימנו אותי לשיחת שימוע בעודי בהריון בסיכון. אמרו שהתפוקה שלי לא מספיקה. הייתי בשוק. עומד מולי פסיכולוג מומחה והדבר היחיד שהוא מדבר איתי עליו זה היקף השעות, לא טיב הטיפול, לא הצלחות טיפוליות, הוא לא שואל על המטופלים וכמובן שהוא לא חושב על המטופלים שלי שיכולים להפגע אם יפטר אותי. הם רק חושבים על התפוקה ועל זה שלא רווחי להם להחזיק אותי".
לדברי המתמחים, בשנתיים האחרונות הם פועלים מול העמותה כדי לשפר את תנאי העסקתם. "פנינו להנהלה ואמרנו שהם צריכים לעמוד בסטנדרטים הבסיסיים של משרד הבריאות, בכפוף למסמך שהוציא הפסיכולוג הראשי", אומרת א'. "הם אמרו שזה לא מחייב אותם, כי הם ארגון פרטי. ביקשנו לפגוש את מנהלת החשבונות כי התלושים היו בלתי אפשריים לפענוח, נאמר לנו 'למה שהיא תסכים להיפגש עם חבורה של מתמחים כועסים?".
"ביקשנו לפגוש את מנהלת החשבונות כי תלושי השכר היו בלתי אפשריים לפענוח, נאמר לנו 'למה שהיא תסכים להיפגש עם חבורת מתמחים כועסים?"
"הם איימו שאם נמשיך להתעקש על שכר מינימום, הם יסגרו את ההתמחות", אומר ר'. "בהתחלה הרגשתי שאני לבד במערכה, ושאני חסר אונים. אבל אז התחלנו לדבר בינינו והבנו שאנחנו צריכים להיות אקטיביים יותר. עוד ועוד מתמחים הצטרפו אלינו כשנתנו גב אחד לשני. הרגשנו שהמאבק מדבק. שיש מוטיבציה להילחם ביחד".
כשדרישות המתמחים סורבו, שלח עו"ד ערן כהן בשמם מכתבים להנהלת עמל ומעבר וכן למשרד הבריאות. "הפרת חוק שכר המינימום מהווה עבירה פלילית לכל דבר ועניין על תאגיד ובעלי התפקידים שבו", הזכיר למנכ"לית עמל דליה קורקין בספטמבר 2020. "תלושי שכרם של מרשיי מהווים עדות מביכה כשלעצמה לעניין תנאי העסקתם ושכרם של המתמחים בפסיכולוגיה באופן כללי – אך יותר מכך – למתמחים המועסקים בתל"מ באופן ספציפי".
עוד ציין כי "לאחרונה, הגדילה תל"מ לעשות, כאשר הודיעה לציבור המתמחים בשורותיה, באופן חד צדדי כי הם מחויבים לקבל מטופלים נוספים ולעבוד בשעות ובשיעור משרה מעל ומעבר ממה שמחויבים המתמחים לבצע בהתאם להוראות מועצת הפסיכולוגים ולהתחייבויותיהם, תוך שהמתמחים מאויימים כי תופסק ההתמחות של כל מתמחה שיסרב לתנאי המשרה החדשים כפי שנקבעו על ידי תל"מ – והכל בחוסר תום לב תוך ניצול ציני של נחיתות מעמד המתמחים אל מול תל"מ ובניגוד גמור לדין. אין ספק כי התנהלות זו מהווה בריונות תעסוקתית לכל דבר ועניין".
״הדרישות רק גברו״, מעידה א'. ״הם אמרו שאנחנו צריכים לעבוד יותר שעות ולטפל ביותר אנשים. כמובן שזו שטות, כי זה לא מאפשר את הרמה המקצועית שאנחנו רוצים להיות בה וזה לא הוגן לאף אחד, גם לא למטופלים״.
המתמחים מספרים כי לאחר שנשלחו המכתבים האווירה השתנתה עוד יותר. "בעקבות פנייתם ועמידתם של המתמחים על זכויותיהם, בחרה מרשתך לנקוט כאחרון המעסיקים, בדרך כוחנית ובריונית של הסלמה, הרתעה והפחדה, תוך שהמתמחים מאוימים בזימונים לשימועים, הליכים משמעתיים ו'שיחות הבהרה', והכל מתוך מטרה לרפות את ידיהם ולגרום להם לסגת מדרישותיהם המעוגנות בדין", כתב עו"ד כהן במכתב נוסף שהוציא להנהלת החברה.
"בעקבות פנייתם ועמידתם של המתמחים על זכויותיהם, בחרה מרשתך לנקוט בדרך כוחנית ובריונית של הסלמה, הרתעה והפחדה"
לדברי המתמחים, החברה הציעה פשרה, תשלום של 5,000 שקל לכל מתמחה, זאת למרות שהחוב עומד לטענתם על עשרות אלפי שקלים לכל עובד. "אמרו לנו שאנחנו לא רווחיים ושאנחנו צריכים להגיד תודה שאנחנו בכלל מתמחים פה״, מספר מתמחה. ״המתמחים הבינו שהם צריכים ללכת למאבק משפטי כי אין עם מי לדבר. אחרי שיצאנו למאבק, המתמחים שבאו אחרינו כבר קיבלו שכר גלובלי והשלמה לשכר מינימום, בזמן שאנחנו עדיין ממתינים״.
משרד הבריאות מסר בתגובה: "בימים אלו שוקד משרד הבריאות על פיתוח תוכנית בקרה רב שנתית למוסדות שמעסיקים מתמחים בפסיכולוגיה. מוסדרות אלו, שקיבלו ממשרד הבריאות הכרה רשמית מקבלים נכון להיום הנחיות ברורות לאופן העסקתם של המתמחים. בעקבות התלונה מספטמבר 2020, ננזפה העמותה והתחייבה לפעול על פי הנחיות המשרד, לעמוד בתנאים הנדרשים ולבצע רפורמה בהעסקת המתמחים. מאז לא הגיעה לפתחנו תלונה בנושא. במידה ותגיע כזו היא תטופל בהתאם ובמלוא החומרה".
תגובת עמותת ת.ל.מ: "תביעות המתמחים התקבלו בעמותה, ובימים אלה אנו מכינים כתבי הגנה שבהם תהיה התייחסות מפורטת לכל הטענות שהועלו. בניגוד מוחלט לטענות, כל המתמחים קבלו ומקבלים את כל המגיע להם בגין שעות עבודתם לפי חוק. בכתבי התביעה אין כלל טענה לגבי אי תשלום שכר מינימום למתמחים, אלא טענה אחרת לחלוטין, לפיה המתמחים בתלם, שהיא עמותה פרטית שלא מקבלת מלגות או תמיכה כלשהי ממשרד הבריאות, זכאים לשכר ותנאים נלווים מכח ההסכמים הקיבוציים התקפים רק במגזר הציבורי. אנו שוללים טענה זו, ונתייחס לכך בכתבי ההגנה שיוגשו לבית הדין לעבודה.
"אנו דוחים על הסף כל טענה כי ננקט צעד כלשהו נגד מי מהמתמחים בניסיון לגרום לו לסגת מטענותיו. יצוין כי הדבר גם לא נטען בכתבי התביעה, ולא בכדי. בתלם עבדו ועובדים לאורך השנים מאות מתמחים, לשביעות רצון כל הצדדים. תלם משקיעה משאבים רבים בפרויקט המתמחים, ואף מעניקה למתמחים הדרכות וסמינרים על חשבונה, מעל ומעבר לנדרש בתנאי ההתמחות. מתמחים רבים אף בחרו להמשיך ולעבוד בתלם גם אחרי סיום ההתמחות, והדבר מדבר בעד עצמו".
תגובת רשות התאגידים: "העמותה מחזיקה באישור ניהול תקין לשנתיים עד שנת 2023. לא התקבל אצל הרשם כל מידע בקשר לנטען בכתבה. ממקרא הפניות המצורפות, עולה כי מהותן בתנאי העסקתם של מתמחים בפסיכולוגיה המועסקים בעמותה וכי בעניינן הוגשו לאחרונה כתבי תביעה כנגד העמותה. יודגש כי בהתאם למדיניות הרשם לטיפול בפניות הציבור בעניינן של עמותות וחל"צ, נקבע כי הרשם לא יבדוק עניינים העומדים ותלויים בפני בית משפט או בית דין. מעבר לכך, נוסיף כי תנאי העסקתם של עובדי עמותות וחל"צ, מצוי בתחום יחסי עובד ומעביד אשר אינו בסמכות הפיקוח של הרשם וממילא יש לברר פניות בנושאים אלו בבתי הדין לעבודה ובהתאם לחוקים הצריכים לעניין".