ילדים רבים הולכים בעקבות הוריהם בבחירת הקריירה שלהם. זו אינה תופעה חדשה. אבל ספק אם יש הורים רבים שכל ילדיהם בחרו ללכת בעקבותיהם. כזה הוא סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, שגם נחשב למועמד המוביל להתמנות לשופט עליון בקרוב. לכבוב יש שישה ילדים. חמישה מהם עורכי דין. השישית, בת הזקונים, היא סטודנטית למשפטים.
כיום עובדים חמשת הילדים של כבוב בשני משרדים פרטיים. הבנים – ווליד, מחמד ואמיר, עובדים במשרד אחד משלהם. והבנות – נבילה ומרים עובדות במשרד אחר משלהן.
האימפריה המשפחתית של השופט מרשימה מאוד. אבל היא לא רק אנקדוטה. ראוי לבחון אותה מזוית של ניגודי ענייני פוטנציאליים שעלולים לנבוע מעיסוקי המשפחה, ועלולים למנוע מכבוב לדון בתיקים מסוימים.
רק לאחרונה קיבלנו דוגמא לכך. לפני כשבוע וחצי פרסם רביב דרוקר בתוכניתו המקור תחקיר שעסק בטענות של עבריין שהורשע על ידי השופט, על כך שניסה לשחד את כבוב והעביר כספים למשפחתו. בסיום התחקיר הגיעו לאולפן שני עורכי דין מטעם משפחת כבוב: צביקה בר נתן, שותף בכיר במשרד גולדפרב זליגמן מטעם השופט ועורך הדין בעז בן צור מטעם הבן ווליד. בר נתן ייצג בעבר את כבוב ואשתו בהליך משפטי אחר.
האם צביקה בר נתן ובעז בן צור יוכלו להופיע בפני השופט כבוב, בין אם ימונה לעליון ובין אם יישאר במחוזי? בהנהלת בתי המשפט מסרו לנו כי בר נתן נכלל ברשימת המניעויות של כבוב (נכון להיום הדבר טרם עודכן במערכת שמציגה את רשימת המניעויות), וכי השופט העביר לאחרונה תיק שבו מייצג בעז בן צור לשופט אחר ויעשה כך גם בעתיד.
אין מדובר בהחלטה של מה בכך. בעז בן צור הפך בשנים האחרונות לאחד מעורכי הדין הבולטים ביותר בפרשות השחיתות הגדולות שנחשפות בישראל, ולמייצג את חברי מועדון ההון שלטון עיתון. הלקוח הידוע ביותר שלו הוא ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. לקוחות ידועים לא פחות הם אפי נוה יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר והמיליארדר המפוקפק דן גרטלר. אם דיונים בעניין נתניהו, שהתיק שלו נדון כיום בבית המשפט המחוזי, יגיעו לפתחו של בית המשפט העליון – כבוב יאלץ להימנע מלדון בתיק?
צביקה בר נתן ובעז בן צור הן רק שתי דוגמאות ממערכת הקשרים הענפה של בני משפחת כבוב במערכת המשפט. כשבוחנים את המשרדים שבהם עבדו ילדיו לפני שפתחו משרד פרטי, מגלים שיש להם שני מכנים משותפים: מדובר במשרדים הגדולים בישראל שמייצגים אינספור תאגידים וטייקונים, ובכירי המשרדים נמנים על החברים הקרובים של אפי נוה.
אימת עברייני הצווארון הלבן
חאלד כבוב, בן 63, צפוי להיות שופט העליון המוסלמי הראשון בישראל. בגיל 30 הוא הפך לעורך דין, בגיל 39 התמנה לשופט שלום וב-45 אייש את כס השיפוט במחוזי. בארבע השנים האחרונות הוא מכהן כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו. בדרך גם השלים תארים שונים בהצטיינות ולימד קורסים במשפטים באקדמיה.
בשנים האחרונות הפך כבוב לאחד השופטים החשובים בישראל, אולי החשוב בהם, במיוחד בזירה הכלכלית. הוא נחשב לאימת עברייני הצווארון הלבן, ועושה רושם שהוא לא נכנע למכבשי לחץ מצד סוללות הפרקליטים הבכירים, שהעבריינים האלו מצוידים בהם. בין היתר קנה את שמו בעקבות הרשעתו של נוחי דנקנר בפלילים והעונש שגזר עליו – שנתיים מאסר.
כבוב הוא שופט נעים הליכות, ענייני ומקצועי, כזה שמגיע לדיונים כשהוא בקיא בפרטי התיק. נדמה שהוא השופט המושלם להתמנות לבית המשפט העליון. אלא שלצד כל אלו יש גם סימני שאלה שמרחפים מעליו. אחד מהם הוא הקשרים הענפים של משפחתו עם אפי נוה.
נוה – שאחראי בין היתר לחוסר האמון במערכת המשפטית, על רקע התנהלותו הבעייתית בלשכת עורכי הדין – הוא איש מפתח בכל הנוגע לפיצוח הקשרים של משפחת כבוב. במשך שנים פעל לחזק את מעמדו של כבוב ולמנותו לשופט עליון. בשיחות פרטיות עם מקורביו נהג לומר: כבוב הוא חבר טוב טוב שלי, אני זה שמריץ אותו לעליון.
במקביל לטיפוח האב, קידם נוה גם את הבן, ווליד כבוב, ומינה אותו לעמוד בראש ועדת קשר של הלשכה עם המגזר הערבי. גם לאחר עידן נוה זוכה כבוב לתמיכה גדולה מלשכת עורכי הדין, בראשות עו"ד אבי חמי, שתומכת במועמדותו לעליון. חימי יצא להגנת כבוב לאחר שפורסם תחקיר "המקור" שעסק בשופט ובבנו הבכור. לשכת עורכי הדין נעזרת אף היא בעורך הדין המקורב לכבוב – עו"ד צביקה בר נתן מגולדפרב זליגמן. בר נתן מייצג את עמדת לשכת עורכי הדין בעתירה שהוגשה לבית המשפט ומרבה להופיע בכנסיה.
אבות אכלו בוסר
לפני שפתח משרד פרטי, התמחה ווליד כבוב במשרד עורכי הדין של רם כספי ונבות תל צור. תל צור תרם בעבר לקמפיין של אפי נוה בבחירות ללשכת עורכי הדין. אחרי ההתמחות עבר ווליד לעבוד אצל בעז בן צור, שהיה מקורב לנוה והפך לעורך דינו.
קצת אחרי שפתח את המשרד הפרטי, קיבל כבוב הבן שתי בוררויות מנוה. זה היה דבר מקובל אצלו: מדי שנה עוברות בלשכה בוררויות במאות מיליוני שקלים, ששכר טרחה נאה בצדן. נוה ביטל את מנגנון חלוקת הבוררויות שהיה מקובל עד אז, נטל לעצמו את הסמכויות לחלוקתן והעביר חלק גדול מהן למשרדים של חבריו.
ב-2015 ארגנו נוה ווליד כבוב סעודת איפטר לעורכי דין ושופטים מהמגזר הערבי במסעדת הזקן והים ביפו, במימון הלשכה. באירוע נכח גם השופט כבוב. בתמונות מהאירוע נראים הוא ובנו מסתובבים במסעדה כאילו הם המארחים עצמם.
בדיקת המקום הכי חם מגלה שהיתה לזה סיבה: מתברר כי מסעדת הזקן והים שייכת לחותן של השופט כבוב. בנו, עורך הדין אמיר כבוב, נשוי לבתו של בעל המסעדה.
https://www.facebook.com/yaffa48com/posts/1015357285171468
לפני שהצטרף לאחיו במשרד הפרטי, עבד אמיר במשך מספר שנים במשרד עורכי הדין של לירום סנדה וזיו להב. השניים, ולהב במיוחד, הם חברים קרובים של נוה. בטלפונים של נוה שהגיעו לידי המשטרה, זיו להב היה מכוכבי השיחות, אבל הוא מעולם לא נחקר בפרשת מין תמורת מינויים.
נוה ולהב נהגו לדבר על הזיונים שלהם, על כך ששופטים עומדים בתור ללקק לאפי נוה את "החור של התחת", כלשונו שלראש הלשכה לשעבר ועל כל מיני דילים מפוקפקים.
סנדה ולהב פקדו בעבר חברים רבים לבית היהודי, עבור שרת המשפטים לשעבר איילת שקד. שקד, חברה קרובה של נוה היתה שותפה לדיל איתו בועדה למינוי שופטים. וקידמה חקיקה שתטיב עם המשרד של סנדה ולהב.
בניגוד למשרדים שמוזכרים כאן, להב וסנדה לא מייצגים טייקונים, אלא שכבות חלשות באוכלוסיה, בעיקר בעלי חובות שנאלצים להתמודד עם הליכים של רשות האכיפה והגביה (הוצאה לפועל). הם נוהגים להתפאר בהצלחותיהם ברשתות החברתיות ובכתבות בתקשורת, אלא שעשרות חייבים שיוצגו על ידם לאורך השנים התלוננו על טיפול בעייתי בתיקים שלהם.
חלק מהחייבים הגישו תלונות לוועדת האתיקה של מחוז תל אביב. במשך שנים הוועדה הזו נשלטה על ידי נוה, תחילה כמי שעמד בראשה ובהמשך לאחר שמינה אליה את מקורביו.
בין חברי ועדת האתיקה של מחוז תל אביב, שכיהנו בה בזמן שמוסמסה לפחות תלונות אחת נגד סנדה, אפשר למצוא את עורכת הדין אילנה סקר. נוה מינה את סקר גם לועדה לבחירת שופטים, ובמקביל העביר לה מספר חריג במיוחד של בוררויות – 13 בוררויות בהיקף של כ-16 מיליון שקלים. סקר ביקשה את הבוררויות האלו, היא היתה צריכה את שכר הטרחה למשרדה. ומה עשתה סקר? שימשה בוועדה למינוי שופטים כמריונטה של נוה ובין היתר הצביעה בעד מינויה של אתי כרייף, המאהבת של נוה, לשופטת.
במסעדת הזקן והים ישבה סקר מול השופט כבוב וסעדה עמו ועם נוה. מה לחברה בוועדה למינוי שופטים ובוועדת האתיקה ולאירוע האיפטר לעורכי דין ולשופטים מהחברה הערבית? לא ברור. בחודש הבא היא צפויה לתמוך במינוי של כבוב לעליון.
בועדת האתיקה שמיסמסה את התלונה נגד סנדה ישב גם עורך הדין רם ז'אן ממשרד ברייטר ז'אן עמר. נוה מינה את השותפים במשרד לעמוד בראש ועדות שונות בלשכת עורכי הדין, והעביר לז'אן ולשותפיו בוררויות במיליונים בנוהל חברים. גם כאן אפשר למצוא את הקשר לכבוב בלי להתאמץ: הבת נבילה כבוב עבדה במשרד במשך כמה שנים.
בהמשך הצטרפה נבילה למשרד של אחותה הגדולה מרים כבוב סיקסק. מרים עצמה עבדה במשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן. במשרד, שאותו ייסד עורך הדין אלי זהר, שותף צביקה בר-נתן, שייצג את השופט כבוב בתוכנית המקור. בתו של כבוב עבדה במחלקה של בר-נתן.
בכניסה למשרד הפרטי שלהן תלו הבנות דיוקן גדול של אביהן. ייתכן שמדובר במפגן תמים של אהבה והערכה לאב, אלא שאי אפשר להתעלם מהמסר שזה עשוי לשדר למי שנכנס למשרד הזה. ובכלל, מעניין יהיה לעקוב אחר התפתחות משרדי הילדים שאבא שלהם הוא אחד השופטים הבכירים בישראל.
בועדת האתיקה שמיסמסה את התלונה נגד סנדה ישב גם עורך הדין רם ז'אן ממשרד ברייטר ז'אן עמר. בתו של השופט, נבילה כבוב, עבדה במשרד במשך כמה שנים
האח החמישי, מחמד כבוב, שעובד כיום עם אחיו ווליד ואמיר, עשה את ההתמחות במשרד עורכי הדין ארדינסט בן נתן, ולאחר מכן עבד במשרד עורכי הדין של שלמה כהן, מי שהיה יו"ר לשכת עורכי הדין.
הרשימה השחורה
ישראל היא מדינה קטנטנה. כולם מכירים את כולם. זה לא שונה במערכת המשפט. ייתכן שילדיו של השופט כבוב מבריקים ומצטיינים, ולא היתה מניעה שישתלבו במשרדים הגדולים. ברור גם שמשפחת כבוב מעורבבת בקליקה הבכירה של עולם המשפט הישראלי.
במשך שנים הסתירה הנהלת בתי המשפט את רשימת המניעויות של השופטים. בעקבות פעילות של תנועת הצלחה בראשה עומד עורך הדין אלעד מן, נחשפה הרשימה והיא מפורסמת כיום באתר "נט המשפט", באופן שגלוי לכל.
אלא שגם כיום אין כללים ברורים בנוגע למניעויות של שופטים, וניתן להם מרחב גדול להחליט מי יכלל ברשימה הזו.
כשבוחנים את רשימת המניעויות של כבוב, מגלים שאף אחד מהמשרדים שהזכרנו לעיל לא מופיע בה. לא רק המשרדים שבהם עבדו הילדים. גם לא המשרד של עורכת הדין אילנה סקר למשל, מי שתומכת שנים במינויו לעליון, ולא משרד נוה אטיאס של אפי נוה, שהריץ את כבוב לכסא הנחשק.
כשבוחנים את רשימת המניעויות של כבוב, מגלים שאף אחד מהמשרדים שהזכרנו לעיל לא מופיע בה. לא רק המשרדים שבהם עבדו הילדים
מי נמצא ברשימת המניעויות? עורכי הדין יחיאל כץ ושמעון כץ, למשל. למה הכצים מעניינים? משום שגם הם נהנו מקרבה גדולה לאפי נוה. יחיאל כץ התבקש לוותר לנוה על ההתחייבות למנות אותו לחבר בוועדה למינוי שופטים, שכן נוה רצה לכהן בעצמו. בסמוך לכך קיבל משרד כץ וכץ בוררויות של מיליונים מנוה. שמעון כץ מונה על ידי נוה ליו"ר ועדת האתיקה של מחוז תל אביב, שכאמור היתה חשובה במיוחד ליו"ר הלשכה לשעבר.
עוד עורך דין שמופיע ברשימת המניעויות של כבוב הוא דודי גילת (שחבר למשרדו של עדי קפלן). גילת הוא חבר אישי קרוב של כבוב. בתקופתו של נוה אף קיבל כמה בוררויות מלשכת עורכי הדין. גילת אמר לנו כי "כבוב הוא חבר אישי שלו כבר שנים רבות והוא שופט מוערך וראוי לעליון. לגבי שאלתך אם תרמתי לאפי נוה, מעולם לא תרמתי לו אבל אני כן יכול לספר שקיבלתי ממנו בוררויות. לגבי עיסוקי הילדים של כבוב, אני יכול לומר שמאז מתמיד ילדים של שופטים מצאו סידור טוב. זה היה בתקופה אצל השופטים זמיר וברק ואצל עוד הרבה מאוד שופטים אחרים. ברור שכל משרד טוב שמגיע אליו מרואין שהוא בן של שופט – יתן לו עדיפות. ככה היה תמיד וברור שככה יהיה. את אומרת שמחמד כבוב עבד אצל ד"ר שלמה כהן שהיה ראש הלשכה לשעבר וזה גם די ברור כי תמיד היה קשר בין כל השופטים לבין לשכת עורכי הדין".
עו"ד גילת: "לגבי עיסוקי הילדים של כבוב, אני יכול לומר שמאז מתמיד ילדים של שופטים מצאו סידור טוב. זה היה בתקופה אצל השופטים זמיר וברק ואצל עוד הרבה מאוד שופטים אחרים"
מלבד הערבוב שעלול לייצר מניעויות רבות לכבוב כשופט עליון, ומן הסתם מייצר עבורו גם כעת כשופט מחוזי, יש עוד נקודה שחשוב להתייחס אליה. לו הייתי עבריינית צווארון לבן, הייתי דואגת להצטייד בעורך דין מרשימת המניעויות הארוכה של כבוב. כזה שיפסול את השופט שהפך לאימת שוק ההון מלדון בענייניו.
זו שיטה שנהוגה בקרב עבריינים. נוחי דנקנר, למשל, שכר את שירותי עורך הדין שמוליק קסוטו כדי לפסול את השופט איתן אורנשטיין, שהיה בעבר שותף של קסוטו. וכשחברות הגז רצו לפסול את השופט עופר גרוסקופף מלדון בתביעה ייצוגית בעניינן, שכן הוא נודע בגישתו הקשוחה כלפי תאגידים, הן דאגו לצרף לעורך הדין צבי אגמון שייצג אותן גם את עורך הדין רועי בלכר (שעבד שנים בגולדפרב זליגמן) שאילץ את השופט לפסול עצמו.
תגובת הנהלת בתי המשפט
מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה: "השופט כבוב מנהל את רשימת המניעויות שלו באופן ענייני, כך שיופיעו בו עורכי-דין המנועים להופיע בפניו על פי ההנחיות וההוראות, ולא על סמך טענות על קשרים או היכרויות שטחיות.
"ילדיו של השופט עבדו בעבר במספר משרדי עריכת דין, חלקם לפני 3-4 שנים וחלקם לפני למעלה מ-6-7 שנים. העובדה שילדיו של השופט עבדו לפני תקופה כה ארוכה במשרדים אלו אינה בגדר עילה, אפילו רחוקה, למניעות.
"עו"ד צביקה בר-נתן נמצא ברשימת המניעות של השופט. לפני מספר ימים ביקש השופט מן המזכירות לבדוק האם קיימים תיקים בהם מייצג עו"ד בעז בן-צור. בבדיקה עלה תיק אחד, בו כבר ניתנה החלטה המורה על העברתו למותב אחר. כך יפעל השופט אם ימצאו תיקים נוספים.
"השופט אינו עוסק בתחום הנזיקין, בו עוסקים עורכי הדין נוה וסקר (שמעולם לא הופיעו בפני השופט), ולכן לא עולה כלל הצורך לבחון הוספתם לרשימת המניעות. שופטים מופיעים באופן קבוע במפגשים וכנסים של לשכת עורכי-הדין. מדובר באירועים של הלשכה ולא של המשתתפים או הדוברים בהם. השופט משתתף באירועים של לשכת עורכי הדין כ-20 שנים, תחת מספר ראשי לשכה ומנהלי מחוזות, מתוך תחושת שליחות. הציפייה ששופט יוסיף לרשימת המניעות שלו כל עו"ד שהופיע או השתתף באירועי הלשכה אינה הגיונית ולא ניתנת לביצוע".
ללא אקדח מעשן
לצד סימני השאלה שעולים מהקשרים של משפחת כבוב עם אפי נוה, במיוחד של השופט עצמו ושל בנו הבכור ווליד, הציפה תוכנית המקור של רביב דרוקר ששודרה לפני כשבוע וחצי סימני שאלה נוספים שלא ניתן להם כל מענה עד כה. מדובר בתחקיר שחשף סיפור מוזר על העבריין אמיר ברמלי, שטוען כי ניסה לשחד את כבוב – השופט שגזר עליו עונש מאסר כבד של 10 שנים על הונאת ענק של משקיעים.
זה לא היה תחקיר אופייני לדרוקר, והוא גם דיבר על כך בתוכנית. למשל כשהסביר שזה היה תחקיר קשה להרמה, כשאמר שהתחקיר הותיר אותו חצוי, שהיתה לו הרגשה לא נוחה שהוא ניזון מחומרים שנשענים על גרסה של עבריין נגד שופט בכיר. והיה עוד דבר: הפעם היו בתחקיר הזה יותר סימני שאלה מקביעות. "אקדח מעשן", כמו שאוהבים לומר בעגה הברנז'אית, לא היה לו.
https://13tv.co.il/item/news/hamakor/season-20/episodes/n0t9o-902514993/
התחקיר לא הצליח לעורר רעש, אולי בגלל הזהירות היתרה והעדר ההוכחות החותכות שהובילו לכך שדרוקר התהלך בין הטיפות- וחבל. כי דרוקר צדק כשהתעקש לשדר אותו וכפי שהסביר לא להשאיר את סימני השאלה האלו על רצפת העריכה.
מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה: "אמיר ברמלי הינו עבריין מורשע בגין עבירות נוכלות שפגעו במאות קורבנות, נראה כי ברמלי לא חדל מעיסוקו זה. הכתבה כללה פרסום דברי בלע ושקר והוצאת דיבתו של השופט, חזרה על דברים אלו הינם פגיעה בשמו הטוב של השופט והוצאת דיבתו וטוב תעשה הפונה אם תימנע מחזרה על דברים אלו".