הרבה דילמות היו לי בכתבה על גילי מוסינזון ול'. חודשיים התעכבתי עם הפרסום שלה. התייעצתי עם ארבעה פסיכיאטרים ופסיכיאטריות, עם כמה נשים שמסייעות לנשים בזנות, עם עורכי דין ועם חברות עיתונאיות שאני סומכת עליהן ואפילו עם במאי בתחום הקולנוע שהתמודד עם אדם מאוד מורכב. וכמובן התחבטתי בלי סוף עם עצמי.
רציתי לפרסם עוד לפני שצולם ושודר סרט הפורנו, וחיכיתי. כשראיתי שעומדים להצטלם עוד שני סרטים פניתי למוסינזון. הם נעצרו. ואז הגיעה כתבה מפרגנת עליו ועל הסרט במאקו. גם אז חיכיתי. תויגתי בינתיים באינספור פוסטים על ידי ל' על כך שלקחתי לה את השליטה מהידיים, עד שסוף סוף החזירה לעצמה שליטה בחייה, בעזרת סרט הפורנו הזה. לא נתתי לה לשתף אותם על הקיר שלי, לא כי חששתי מביקורת – אלא כי חששתי לה.
ואז הגיעה תורה של תכנית טלוויזיה, מהבזויות שראיתי בחיי, שם מדברת ל' באריכות על הבעיות הפסיכיאטריות שלה בגלוי וגם על הפורנו, כשממול שדרנית שכל מה שאכפת לה זה הרייטינג המביך של התוכנית. בתוכנית הזו ל' עוד העריצה את מוסינזון, ואמרה עליי שוב שלקחתי לה את השליטה מהידיים. גם אז לא פרסמתי שום דבר.
אחרי מספר ימים התקשרה אליי השדרנית, רצתה שאעלה לשידור. הפצרתי בה לא להעלות את ל' שוב לשידור חי. ביקשתי ממנה שתדבר עם פסיכיאטר לפני, שיסביר לה את הדברים. היא אמרה ׳בסדר׳ והעלתה את ל' לשידור.
הפעם ל' כבר התהפכה על מוסינזון, וגם ביחס אלי היא התהפכה. היא כבר לא אמרה שלקחתי לה את השליטה מהידיים, אלא קראה לי לעשות תחקיר על מוסינזון ולעשות הכל כדי לעצור אותו ואת המסיבות שלו.
התוכנית הזו ירדה מהאוויר. אני מעריכה שמישהו מאלו שהועלו לשם להגיב לדברים של ל' וחברתה דרש את זה, אולי איים בתביעה. נשארה התוכנית הראשונה, ויש בה מספיק בשביל להבין שזו לא אישה שצריך להעלות לשידור, ולתת לה להתמודד עם כל מיני אנשים שעולים לשידור תוך כדי.
הירין שרפים של העולם
גם אחרי התוכנית הזו לא מיהרתי לפרסם את הכתבה. בינתיים הצטרפתי לקבוצת הטלגרם של ל', שם חזיתי בהתקפים קשים שלה – אותם הקליטה ושלחה עליהם הודעות – ומצד שני בתמונות, שיחות וסרטונים של מציצות.
בשלב הזה, הלב שלי כבר היה כולו איתה. עקבתי אחריה יום ולילה, חרדה לשלומה. רגע אחד היא קוראת למשטרה בדרך להשיג תרופה פסיכיאטרית, רגע אובססיבית על אדם בעייתי בפני עצמו, שותף של מוסינזון שסילק אותה מאיזו מסיבה, רגע מספרת על בית החולים הפסיכיאטרי ועל המשפחה שלה ורגע מתכתבת עם אחד משניים: או הירין שרפים של העולם הזה שמחפשים להגיע אליה, או נשמות פצועות לא פחות ממנה. גם שם היא כתבה לא פעם שהיא מחכה שאעשה תחקיר על מוסינזון.
מהיום שבו ראיתי את ההודעה שבה מוסינזון מחפש 40 גברים שיגיעו להצטלם לסרט פורנו עם בחורה שמוצצת להם והם גומרים לה עם הפנים, אבל הם לא יהיו מזוהים – ידעתי שאפרסם עליו כתבה. כאמור, הסיבה היחידה שהתמהמהתי היתה ל'.
גם בקבוצת הטלגרם שלה היא כתבה לא פעם שהיא מחכה שאעשה תחקיר על מוסינזון
כשהיא כתבה שהיא רוצה שאעשה עליו תחקיר וטענה שהוא ציר רשע או שטן או דברים דומים, זה לא הרשים אותי במיוחד, בדיוק כשם שלא הרשים אותי שזמן קצר לפני כן ציירה אותו כמושיע שלה. עקבתי אחריה מספיק זמן בשביל להבין שהיא מרבה לעשות את זה עם אנשים. כשהיא פוגשת אותם היא מאדירה אותם, ואחר כך כשהם עושים לה משהו שבעיניה הוא נוראי, הגם שמבחוץ נראה לפעמים שולי, היא מתהפכת עליהם בטירוף. גם זה, הסבירו לי, חלק מהבעיה.
בשלב הזה הכרתי את ל' כבר כמעט לגמרי מצפיה מבחוץ. לא משהו שהיה בלתי אפשרי עבור חבריה בפייסבוק או בטלגרם, שם היא כותבת ומדברת על הכל. לפני שבוע בערך התקשרתי אליה, דיברתי איתה והצעתי להיפגש. קבענו אצלה. ישבתי אצלה כמה שעות. דיברנו על המון דברים. כשיצאתי ממנה חשבתי שני דברים: 1. אולי זו אני שצריכה בכלל טיפול פסיכיאטרי 2. גם בי יש קצת ל'. בכל אחד.
טיפת פטרונות לא היתה בי כלפיה. טוב אולי אני קצת מגזימה, כי בבסיס ברור שאם אני חושבת שמוסינזון ניצל אותה והיא עושה לעצמה נזק מטורף בהתנהגות שלה, אולי מובילה עצמה לאבדון ומציבה את עצמה בפני סכנות לא נורמליות – הרי שיש בכך פטרונות. אני לא זוכרת לפני כמה זמן זה היה כשהתקשרה אליי מישהי במצב נפשי מאוד קשה ודיברה על זה שאין טעם לחייה ועוד אי אלו משפטים אובדניים. כל זה כי כעסה על מישהי אחרת. דיברנו שעה וחצי באמצע הלילה – כשאמרתי לה שהיא חייבת טיפול וחייבת כדורים היא צעקה עליי שאני פטרונית וניתקה לי את הטלפון.
אז אם אלו דוגמאות לפטרונות אני מקבלת עליי את הדין – אני פטרונית. מעבר לזה – מעולם לא היתה לי טיפת התנשאות על אף אדם. וגם לא הפעם. אני יכולה לראות את עצמי בנעליים של כל אחד – מלבד כאלו שרומסים אחרים.ות.
מעולם לא היתה לי טיפת התנשאות על אף אדם. וגם לא הפעם. אני יכולה לראות את עצמי בנעליים של כל אחד – מלבד כאלו שרומסים אחרים
בשיחה שלנו דיברנו על הכל. זו היתה שיחה שהתנהלה מאוד טוב, אבל בפנים היה לי מאוד קשה, בעיקר כי מצד אחד רציתי להיות הכי פתוחה שאפשר, אבל מצד שני לא הפסקתי לתהות אם יש משהו בדברים שאני אומרת שאולי אסור לי להגיד, שאולי יכול לפגוע. משהו שמוסינזון או חברי קבוצת הטלגרם שלה או השדרנית שהיא כל כך מעריצה מעולם לא עצרו לרגע בשביל לחשוב עליו. מספיק לראות את פירות עשייתם בשביל להבין את זה.
חזרתי אינספור פעמים על כך שאני לא מתכוונת לחשוף את שמה. היה שלב שבו סיפרה לי משהו שביקשה שישאר בינינו. אמרתי לה, "תקשיבי, כל השיחה הזאת תישאר בינינו". היא אמרה שלא. היא לא רוצה. היא רוצה את הכל כתוב.
אמרתי לה שאני הולכת לכתוב על מוסינזון שהוא בעצם ניצל אותה ועשה לה דבר מאוד רע. אמרתי לה שגם השדרנית בעיניי עשתה דבר שלא ייעשה. היא אמרה שהיא מבינה למה אני אומרת ככה על מוסינזון. והוסיפה כמה דברים אמפתיים עליו. כשסיימה להגיד את הדברים, אמרה לי – אבל רק שמוסינזון לא ייצא בסוף טוב בכתבה. אמרתי לה שאין חשש כזה.
על השדרנית היו לה רק דברים טובים לומר: מאז השידור שם נחשפה במערומיה הנפשיים היא התחזקה, אמרה. היא כבר מסוגלת ללכת למכולת בלי להתבייש.
בכל הזמן הזה היא תייגה בדפי הפייסבוק שלה אינספור עיתונאים על כל פוסט. על הפוסטים על סרט הפורנו שעשתה עם מוסינזון. על הפוסטים שבהם כעסה עליי. על הפוסטים שהיללה את השדרנית וצירפה לינק לתוכנית שלה אינספור פעמים. גם בקבוצת הטלגרם שלה. לפעמים כמה פעמים ביום.
מי שבאמת מנצל נשים
כמה ימים אחרי שנפגשנו סיימתי את הכתבה. בבוקר הפרסום שלחתי ל-ל' לינק. כמו בסיום הפגישה, גם הפעם כתבתי לה שגם אם תכעס עליי או תתהפך, שתדע שאני פה בשבילה אם תצטרך משהו. היא שלחה לי ורד. במקביל שלחתי לשדרנית לינק לכתבה ואמרתי לה שאני מצטערת שלא הפניתי לתוכנית שלה כמו שדיברנו שאעשה, כי בסופו של דבר החלטתי לא להפנות לשום מקום שבו ל' מדברת על חייה הקשים ועל מעשיה.
השדרנית זעמה עליי. לא עזר שהסברתי לה שזה לא אישי נגדה, ושאני גם לא מראה צילומים מהפייסבוק של ל' ולא מצטטת ממנו כמעט כלום כדי שלא יגיעו אליה. ל', שהערצתה לשדרנית כמעט עיוורת, שלחה לי זמן קצר אחרי זה פוסט זועם שהיא רוצה שאציין את שמה ואת שמה של השדרנית. מאותו רגע החל מחול שדים שהלך והחמיר.
אם ביום שבו הכתבה פורסמה היה גילי מוסינזון הכתובת המוצדקת לזעזוע, ביום שאחרי הפכתי אני לאייל גולן של חלק מהפמיניסטיות בישראל שראו בי צוררת, בדיוק כשם ששונאי הנשים בישראל שמאשימים את הפמיניסטיות בהרס הרומנטיקה, ראו בי בעבר.
לאחרונים אני כלל לא מתייחסת. הראשונות לצערי לא הבינו שהן עצמן עושות עכשיו נזק ל-ל' כשהן מעצימות אצלה את הסערה פי כמה. אני לא מטילה לרגע ספק בכוונותיהן הטובות, אבל הנחרצות שלהן מבהילה. נחרצות שגרמה לא.נשים רבים להאמין שאני צריכה לפרסם את השם של ל', שהשכיחה מהן את מי שבאמת מנצל נשים לטובתו.
העיסוק ב-ל' השכיח מהן את העובדה שצריך לעצור את מוסינזון ואת שאר צרכני ויוצרי תרבות האונס בישראל, אלה שאצים לקבל מציצה בסרט פורנו מאישה פגועה קשות, כשהם עצמם מבינים שזה כל כך נורא עד כדי שהם לא רוצים להיות מזוהים.
צריך לעצור את מוסינזון ולא, לא במחיר של רמיסת מישהי אחרת, כפי שהן חושבות. ל' לא סובלת עכשיו מהתקף פסיכיאטרי בגללי. ל' סובלת מהתקף פסיכיאטרי כמו שהיא סובלת באופן תדיר.
ול-ל' – אמנם רק אלוהימה יודעת, אבל אני בהחלט בטוחה בכך – היו נכונים התקפים פסיכיאטרים ברמה הרבה יותר קשה ואולי יותר תדירה אם לא היה נפסק מעגל הניצול שלה על ידי מוסינזון.
עכשיו בואו אספר לכם.ן משהו. אני לא פוריטנית כמו שאולי נדמה לכם. רוצים לדון על החופש שלנו לקבל החלטות? על החופש של מי שסובל מבעיות נפשיות לקבל החלטות? בשמחה, אבל זה לא הדיון פה. ל' היא לא אישה שצריכה להצטלם לסרט בוקקה הציוני הראשון של מוסינזון. נקודה. זה לא שייך לדיון הזה. זה מקרה קיצון.
אני לא פוריטנית כמו שאולי נדמה לכם. רוצים לדון על החופש שלנו לקבל החלטות? על החופש של מי שסובל מבעיות נפשיות לקבל החלטות? בשמחה, אבל זה לא הדיון פה
ואם לא הבנתם.ן את זה מהכתבה, אז תבינו את זה מההתנהגות של ל' בימים האחרונים מאז פרסום הכתבה ברשת. ואם גם זה לא עזר, כי אתם חושבים שאני זו שגרמה לה לנזק הגדול בחייה – יכול להיות שאין לנו בכלל בסיס לדיון.
ביומיים האחרונים עברה ל' מלדרוש שאפרסם את שמה ואת שם השדרנית בכתבה לפוסטים זועקים בפייסבוק על כך שנמחק את הכתבה מהאתר. יש לי עורכים ומעסיקים שיכולים לקבל איזו החלטה שיבחרו בה. אם וככל שזה תלוי בי, הכתבה הזו לא צריכה להימחק. אין בה שום דבר של' לא סיפרה עליו באינספור מקומות. אפילו הדברים שאמרה לי – היו כאלו שאת רובם כמעט פרסמתי כי פרסמה במקומות אחרים.
את הדברים שלה ראו אלפי רבים אולי עשרות אלפי אנשים גם לפני שנכנסתי לתמונה, בעיקר כשצפו בה בתוכניות של אותה שדרנית, עוד מאות בקבוצות הטלגרם שלה (אחת נסגרה ואחרת קמה במקומה), עוד אלפים בקבוצות של מוסינזון.
הדבר היחיד ששונה במה שעשיתי הוא לארוז יחד את המצב הנפשי עליו היא מדברת בחופשיות ואת הפורנו עליו היא מדברת בחופשיות, באופן שהפשע שנעשה כאן יהיה ברור. ונעשה כאן פשע. לא פחות.
מבחינתי לא היתה שום ברירה מלבד לפרסם את הכתבה הזו. כתבתי את זה לפני כמה ימים, ואני אכתוב את זה שוב. אני הופכת בזה יומם וליל ולא חושבת שעשיתי ולו טעות אחת. נהפוך הוא אני אפילו גאה בכתבה הזו ובאופן שבו היא נעשתה.
זו תהיה הפעם האחרונה שאני כותבת בעניין ל'. וכן – אמשיך לקרוא לה ל'. כי אני לא אהיה זו שאפנה אתכם.ן למישהי שיש לה בעיות קשות. גם לא אתן לה יותר לכתוב לי על עמוד הפייסבוק שלי. זה לא בגלל שיש לי בעיה עם ביקורת, והוכחתי כבר שאני מאמינה גדולה בחופש הביטוי. אבל זה לתת דלק למצב הנפשי הקשה שלה. אני יכולה להיאבק באנשים חזקים ממני בלי כל קושי. אני לא יכולה ולא רוצה להיאבק במי שאני סבורה שזקוקה לעזרה.
אני יכולה להיאבק באנשים חזקים ממני בלי כל קושי. אני לא יכולה ולא רוצה להיאבק במי שאני סבורה שזקוקה לעזרה
מאורעות הימים האחרונים חידדו ביתר שאת את התחושות שלי בשנה האחרונה: אני לא מתכוונת לעסוק יותר בנפגעות תקיפה מינית או בסוגיות של עבירות מין, אלימות כלפי נשים וכיוצא בזה. זה גובה ממני מחיר נפשי כבר מדי שבסוף השבוע האחרון הגיע לשיא. אני מקווה שאצליח לעמוד במילתי ולא להישאב לסיפורים חדשים. כל זה כמובן לא כולל את מוסינזון עצמו – כי כבר התחלתי ולכן אסיים.
לצד הא.נשים שתוקפים אותי עכשיו קשות, מה שדי מקשה עליי להתמודד עם ביקורת שהיא לגיטימית בעיניי וראויה לדיון (למשל האם הייתי צריכה לפרסם את הכתבה מלכתחילה, עם שמה או בלעדיו – דברים שאני מקווה שהסברתי אבל אפשר לדון בהם בכל זאת) – יש את כל אלו שמאמינים.ות בי ושולחים לי הודעות חיזוק – תודה לכן.ם. משום מה דווקא זה עושה לי קצת דמעות בעיניים, אבל רק כי נכנס לי משהו לעין.
בשורה התחתונה: אני בסדר. מתמודדת. קצת סערה. זה לא הדבר הכי נורא בעולם. יש דברים הרבה יותר קשים, כמו שהבנתם מהכתבות שלי עד היום, וא.נשים שזקוקים להרבה יותר אמפתיה. אני בעיקר רוצה שיהיה טוב, או אפילו קצת יותר טוב ל-ל', ומאחלת לה שתהיה מוקפת באנשים שידאגו לה ולא ינצלו את מצבה.