לאחר שורה של תלונות ומחדלים שנקשרו בשמה, זומנה השבוע אלין אלול, סמנכ"לית אגף תקון במשרד הרווחה, האחראי על טיפול בעשרות אלפי בני נוער במצוקה, לשימוע לפני פיטורים אצל מנכ"ל המשרד אביגדור קפלן.
בשנים האחרונות הבאנו עשרות עדויות וסיפורים שחשפו את קריסת המערך המקצועי של משרד הרווחה ובפרט של אגף תקון, בראשו עומדת אלול. כמה מהסיפורים היו חמורים במיוחד, מאחר והם עסקו בחשדות למערכת יחסים מינית אסורה בין מדריכה לחוסה ושימוש בסמים באחד מהמעונות הסגורים שסבל ממצוקת כוח אדם קשה. סיפורים אחרים כללו כשלים חמורים בהפעלת כוח כנגד נערות ונערים חוסים, ביטול ההכשרות המקצועיות לצוותים ואי פיקוח על המעונות שמופעלים על ידי החברה הפרטית.
אבל אולי אחד הסיפורים הקשים ביותר, שיש מי שקושר אותו לשימוע שאליו זומנה אלול, הוא מקרה האונס במלונית הקורונה בפברואר. ירין שרף בן ה-21 שוכן במלונית שפתח משרד הרווחה ביפו עבור צעירים בסיכון שנדבקו בקורונה, ובזמן שהותו שם, אנס ילדה בת 13 ששוכנה גם היא במלונית.
אלול עצמה השתמשה בשנים האחרונות, בכתב התשובה ובראיונות בתקשורת, במקרה אונס מזעזע של ילדה בת 13 בזמן שהייתה תחת אחריות של אחד המעונות (למרות שהאירוע לא התרחש במעון עצמו), כדי לתקוף את העמותה שניהלה את המעון, ולסמן אותה כמי שהייתה לה אחריות ישירה למצב שהוביל לפגיעה בילדה.
בחודשים האחרונים, מאז התפרסם דבר האירוע, הגיעו אלינו עדויות על אירועים מיניים נוספים שהתרחשו לכאורה במלונית. כשניסינו לברר עם מקורות במשרד הרווחה כיצד התקבלה ההחלטה מי יהיה הגוף המפעיל את מלוניות הקורונה (מלבד מלונית הקורונה לנדבקים, הופעלה מלונית נוספת לצעירים בסיכון שנדרשים להיכנס לבידוד), מי יהיו המדריכים, ומי קיבל החלטה לשכן בגירים עם קטינות באותו מרחב – איש לא ידע לתת לנו תשובות.
בימים הקרובים אמור להתפרסם הדו"ח של ועדת הבדיקה של משרד הרווחה בעניין מלוניות הקורונה, שנפתחה בעקבות דרישה של המועצה לשלום הילד, אבל מה שברור כבר כעת הוא שהאחריות הישירה על המלונית הייתה של אגף תקון, שבראשו עומדת אלול.
בחודשים האחרונים, מאז התפרסם דבר האונס, הגיעו אלינו עדויות על אירועים מיניים נוספים שהתרחשו לכאורה במלונית
גם עורכת הדין שירן רייכנברג מהקליניקה לזכויות נוער וצעירים במצבי סיכון באוניברסיטה העברית ניסתה לקבל תשובות בעניין. ב-10 לאפריל שלחה מכתב למשרד הרווחה, בעקבות עדויות של קטינים שהיא מייצגת שסיפרו לה על חוויות חוסר מוגנות ופיקוח במלוניות.
בין היתר ביקשה לדעת מדוע לא הייתה הפרדה מגדרית במקום, כמה קטינים הועברו למקום ומה היה משך השהייה שלהם, כיצד הוכשרו הצוותים שהפעילו את המקום, והאם המלוניות הופעלו לפי החוק. שלושה שבועות מאוחר יותר, היא עדיין לא קיבלה תשובה.
המקרה מעלה גם שאלות נוספות: כיצד המסגרות שמהן הועברו הקטינים אפשרו להם להישלח למלונית, ואיזה בדיקות ביצעו כדי לוודא שהילדים מוגנים, מפוקחים, ושהמקום מופעל בצורה מקצועית. מקרה האונס חושף כשלון מערכתי רחב שכלל את כל שרשרת הגופים המקצועיים, מראשי משרד הרווחה ועד למנהלי המסגרות שאפשרו לחוסים שתחת אחריותם להישלח למסגרת שלא יכולה לספק להם את ההגנה הנדרשת.
ממשרד העבודה והרווחה נמסר: בימים אלו ועדת הבדיקה שמינה מנכ"ל המשרד מגבשת את מסקנותיה הסופיות והן יפורסמו לציבור כאשר תסיים את עבודתה.
האזנות סתר וסנקציות
ואולם גם בלי החשד למידת אחריותה של אלול להפקרות שהובילה לאונס במלונית הקורונה של משרד הרווחה, השנתיים האחרונות לוו בעשרות עדויות על קריסת המערך המקצועי טיפולי של חסות הנוער שהיא מופקדת עליו. במקום הכי חם חשפנו חשדות לאירועים פליליים שאינם מטופלים, תרבות ניהול כוחנית ושינויים שרירותיים – ובעיקר את הסגירה השיטתית של מסגרות טיפול בנוער בסיכון בתואנות בירוקרטיות והעדפה של חברות פרטיות על פני הניסיון הטיפולי של עמותות שלא למטרות רווח.
לאחר דוח של מבקר המדינה, שבו עלה כי מינויה של אלול לתפקיד על ידי המנכ"ל קפלן התבצע בניגוד עניינים חמור – עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ ב-2019, בדרישה מנציב שירות המדינה להפעיל את סמכותו לביטול מינויה ולפתיחה בבדיקת המינוי עצמו.
התפרקות מערך חסות הנוער
משהו לא תקין באגף תקון – והנערות משלמות את המחיר
התוכנית לסגור חמש מסגרות לחסות הנוער פתחה תיבת פנדורה בכל הקשור להתנהלותה של אלין אלול, ראש אגף תקון במשרד הרווחה. דיווחי שכר כוזבים, מכרזים תמוהים, אי דיוק בנתונים והתקפלות מרשימה. משהו רקוב במשרד הרווחה – פרק ראשון בתחקיר
חוסר שקיפות, מידור עובדים, שינויים פתאומיים: אלין אלול ניצבת במרכז דו"ח המבקר על משרד הרווחה
על הכוונה לסגור את המוסדות לחסות הנוער שמעו לראשונה העובדים והחוסים בראיון של אלול. "היא מבטלת אנשים ועבודה קשה. כל בן אדם שנלחם על החיים זה ההצלחה. זה משהו שהיא בחיים לא תבין עם הסטטיסיקות והניסוחים שלה". משרד הרווחה: "המשרד פועל לקידום ושיפור משמעותי באיכות הטיפול". פרק שלישי ואחרון בתחקיר על סגירת ההוסטלים לנוער בסיכון
מבקר המדינה מצא כי בזמן שעבדה כחוקרת ילדים במשרד, הגישה אלול דיווחים כוזבים על כוננות, כשבפועל הייתה בחו"ל, וביצעה האזנות סתר לצוות הבדיקה שמונה לבחון מדוע הצטברו מאות תיקים ביחידה לחקירות ילדים במחוז תל אביב שאותה ריכזה.
לפי דוח מבקר המדינה, מ-2012 עד 2016 התנהלו נגד אלול שלושה תיקים משמעתיים במשרד הרווחה ובאגפי המשמעת והחקירות בנציב שירות המדינה – שניים מהם הסתיימו בנקיטת סנקציות משמעתיות.
לפי דוח מבקר המדינה, מ-2012 עד 2016 התנהלו נגד אלול שלושה תיקים משמעתיים במשרד הרווחה ובאגפי המשמעת והחקירות בנציב שירות המדינה – שניים מהם הסתיימו בנקיטת סנקציות משמעתיות
מאוחר יותר דחה בג״ץ את העתירה, אבל עוד לפני כן, בתשובה המקדמית שהגישה אלול באמצעות עורך הדין יקיר קול, היא פרשה על פני מאות עמודים טענות חוזרות ונשנות על מסע רדיפה שנעשה כלפיה בעבר מצד עמותות שהפסידו במכרזים, ו״בכירים במשרד הרווחה״ ומיצבה את עצמה כ״חושפת שחיתויות״.
היא גם האשימה את עמותת ענב, שהפעילה את המעונות הנעולים, בהתנהלות פלילית, הדגישה שהגישה תלונה במשטרה, אך נמנעה מלהציג בפני בית המשפט מסמכים המוכיחים התנהלות כזו, בטענה שאינה רוצה לפגוע בחקירה המשטרתית.
אשמים נוספים בכתב התשובה שלה כללו שורה של בכירות ובכירים לשעבר ממשרד הרווחה שסומנו על ידה כמי שהיו אחראים ל״כשל ניהולי חמור", והיו שותפים לנסיון לפטר אותה בימיו של יוסי סילמן כמנכ״ל משרד הרווחה (בשנים 2013-2015). מרבית האנשים המוזכרים שוב ושוב על פני מאות העמודים הללו הגישו לפרקליטות תגובה מפורטת משלהם באמצעות עורך דין.
"התמונה העולה מקריאת הטענות… מעידה על אי אמירת אמת מצידה של גב' אלול", נכתב על ידם, באמצעות עורכי הדין תמר סוקניק וטל מאירסון. "לעתים באופן מודע ומכוון ועוד לערכאה השיפוטית הגבוהה ביותר במדינת ישראל… הדברים מהווים הטייה בוטה ועלולים להגיע לכדי ביצוע עבירות פליליות של ממש, לא כל שכן עבירות משמעתיות חמורות". המגיבים ציינו שבדבריה אלול הציגה "טענות שקריות כעובדות בפני בג"ץ", הביאה "נתונים חלקיים תוך יצירת תמונה עובדתית מעוותת" וגם ביצעה "חשיפת שמות חסויים של קטינים, האסורה לפי חוק".
המגיבים לכתב התשובה של אלול לבג"ץ ציינו שבדבריה הציגה "טענות שקריות כעובדות ", הביאה "נתונים חלקיים תוך יצירת תמונה מעוותת" וגם ביצעה "חשיפת שמות חסויים של קטינים, האסורה לפי חוק"
עוד בחרו העובדים לציין כי בשנתיים האחרונות עזבו מחצית ממנהלי השירותים באגף תקון. לדבריהם, לאופן שבו פעלה אלול – לרבות כלפיהם באופן אישי – היה משקל משמעותי בהחלטת העזיבה. לדברי גורמים שונים, ההשתלחות של אלול כלפי עובדים במשרד הרווחה היא אחת הסיבות שגרמו למתיחות הנוכחית בינה לבין המנכ״ל.
"האגף אף פעם לא הצטיין, תמיד היתה בירוקרטיה ותמיד המשרד שידר שהוא יודע יותר טוב מכולם. ההבדל הגדול, שמאז שאלין אלול ואביגדור קפלן נכנסו – ואני כורך אותם ביחד למרות שהוא הזמין אותה לשימוע – המשרד נהיה כוחני ורמת המקצועית הידרדרה באופן דרמטי", אומר פרופ' אשר בן אריה, מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית.
בשנתיים האחרונות עזבו מחצית ממנהלי השירותים באגף תקון. לדברי עובדים, לאופן שבו פעלה אלול – לרבות כלפיהם באופן אישי – היה משקל משמעותי בהחלטת העזיבה
"השדה של נוער וילדים בסיכון הוא מורכב, ואם יש דבר אחד שלמדנו הוא שאין פתרון אחד לבעיה. המשרד, בשש שנים האחרונות, נמצא באטרף של פתרונות אחידים. המסגרות הייחודיות נסגרות, ולא פותחים חלופות. התפיסה הנוראית בשנים האחרונות היא שבמקום לתפור פתרון לילד, תופרים את הילד לפתרון. איזה מודלים חדשים המשרד אימץ, גם אם לא פיתח, בשנים האחרונות? כלום. זה לא רק אגף תקון – משרד הרווחה בכללותו נמצא בנסיגה, אבל אצל אלולו זה בולט יותר כי האוכלוסיה מורכבת יותר".
"במשרד הרווחה היו בהלם"
במשרד הרווחה קיבלו את ההודעה על השימוע של אלול בתדהמה. "אנשי המשרד היו בהלם, הם לא חשבו שזה יקרה", אומר גורם המעורה בפרטים. "הם לא יודעים אם מדובר בשימוע ראווה, כמו שהיה בעבר (כשסילמן זימן אותה לשימוע לפני פיטורים בימיו כמנכ״ל המשרד; נ"ח) או שהפעם זה אמיתי. ומשום שזה כך, הם מפחדים לדבר. הם מבינים שאם היא תיחלץ מהשימוע הזה, הראש שלהם יכול להיערף. יש לה הרבה מאוד כוח".
אז מה הוביל למתיחות הנוכחית בצמרת משרד הרווחה? משרד הרווחה, כמו משרדי ממשלה אחרים, סובל מזה זמן רב מהפלונטר הפוליטי ומשר רווחה (איציק שמולי) שלא הורגש ואינו מותיר אחריו חותם מיוחד. הסיטואציה הקשה הזו, שנמתחת על פני שנים (מאז פרש חיים כץ ממשרד הרווחה באוגוסט 2019, בעקבות הגשת כתב אישום נגדו) הותירה ואקום מקצועי שאפשר לבכירים שקודמו בזמנו של כץ לנהל את המשרד ללא פיקוח ראוי.
כך למשל, בין עשרות נספחים שצורפו לכתב התשובה של אלול, הוצג מכתב שנשלח לעובדי משרד הרווחה, שבו טען מנכ"ל המשרד כי מתבצע שינוי במודל ההתקשרות להפעלת המעונות הממשלתיים. "לא עוד עמותה אחת המפעילה באופן בלעדי שמונה מתוך תשעה מעונות ממשלתיים בעלות שנתית של עשרות מליוני שקלים. לא עוד מנגנון העברת תשלומים מלא למרות אי העמדת כל כוח האדם הנדרש".
"המונופול נסדק", כתבה אלול בכתב התשובה בהתייחסות להפעלת המעונות הנעולים. אלא שבפועל, מונופול אחד הוחלף באחר, כשהחברה הפרטית "דנאל" זכתה במכרזים להפעלת שבעה מתוך תשעת המעונות הממשלתיים (הנעולים). כשפנינו כבר לפני שנתיים לבקשת תגובה, כיצד מהלך זה מתיישר עם הטענה של אלול על פירוק ה״מונופול״, לא התקבלה ממנה תגובה