שומרים על השוטרים: אזרחים שהתלוננו על שוטרים אלימים נותרו ללא פיצויים שהובטחו להם

בקיץ 2018 הגיע שוטר סיור ממרחב דוד למשמרת בהר הבית. הוא נתקל שם באזרח שאותו הכיר מהיתקלות שהיתה ביניהם שבוע קודם לכן. במהלך דין ודברים בין השניים, האזרח קילל את השוטר והשוטר בתגובה דחף אותו וסימן לו בתנועה של ידיו את הסימן של "חכה חכה". 

קצין המשמרת הורה לשוטר לעכב את האזרח. הוא ניסה לאזוק אותו ומשלא הצליח, היכה אותו בגופו והשכיב אותו על הרצפה תוך סיבוב שורש כף ידו. כתוצאה מכך נחבל הנאשם בעינו, נגרמו לו חתכים הוא פונה בניידת לבית החולים ונזקק לטיפול רפואי, כולל תפרים. 

בהסדר הטיעון שנערך בבית הדין המשמעתי של המשטרה, שאליו הגיעה התביעה, נקבע כי על השוטר לשלם פיצוי בסך 500 שקל למתלונן. אלא שכאשר התיק הגיע לשופטי בית הדין בשבוע שעבר, החליטו השופטים להמיר את הפיצוי בקנס בסכום דומה שיועבר לקופת המשטרה. 

"צודק התובע בציינו שגם אם התנהג האזרח באופן פסול ומתגרה ועבר על החוק, אין בכך כדי להצדיק את אלימות השוטר כלפיו", כתב בית הדין. "מותר השוטר מן האזרח בחובתו לשלוט בעצמו, לגלות איפוק ולהקפיד על שמירת החוק". 

---

את החלטתו למנוע פיצוי מהמתלונן ייחס בית הדין ל"חלקו ותרומתו של המתלונן להסלמת המצב". בית הדין המשמעתי בחן את העבר הפלילי של המתלונן ולפיו החליט כי  "עסקינן במתלונן ששמירת החוק ושלום הציבור ובטחונו הם לצנינים בעינו… לטעמנו האינטרס הציבורי אינו יכול לשאת תשלום פיצוי למתלונן שכזה".  

"יש פער עצום בין מה שבית הדין כותב לבין מה שהוא פוסק בפועל", אומר עו"ד אייל אבולעפיה. "זה מהפה לחוץ. בית הדין חושב שאם יתנו עונש לשוטר, זה יהיה בבחינת גיבוי לאזרחים לזלזל ולפגוע בשוטרים, אז הם מחליטים החלטות ששומרות על השוטרים ופוגעות באזרחים. וכך בעצם אומרים לאזרח שחטף מכות – מגיע לך".  

לא מצליחים לייצר הרתעה

בית הדין למשמעת פועל בכפוף לחוק המשטרה ומוסמך לדון את שוטרי משטרת ישראל ומשמר הגבול בעת שירותם ועד חצי שנה לאחר שחרורם. עבירות שעונשן מעל שנת מאסר נידונות במח"ש, אל בית הדין מגיעות עבירות שכוללות: התנהגות שאינה הולמת שוטר או שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה, התרשלות במילוי התפקיד, שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכח תפקיד ואי מילוי הוראה. 

הייעוד של בית הדין, כפי שנכתב באתר המשטרה: "הגנה על משטרת ישראל, תדמיתה בעיני הציבור ומניעת פגיעה בתפקודה. כמו כן, הרתעת כלל השוטרים לבל יכשלו בביצוע עבירות משמעת".

אלא שגזר דין נוסף שניתן בשבוע שעבר, מעלה את החשש שבית הדין לא מצליח לייצר הרתעה מספקת בקרב שוטרים. בדיון שנערך בעניינו של שוטר סיור מתחנת פתח תקווה שהואשם באלימות כלפי אזרחים בשני מקרים שאירעו ב-2018, המיר בית הדין את הפיצוי שנגזר עליו בהסדר טיעון – 500 שקל לכל מתלונן – בקנס על סך 1,000 שקל שיעבור לקופת המשטרה. 

במקרה הראשון שאירע בקיץ 2018 השוטר הבחין ברוכב קטנוע שנסע על המדרכה. הוא עיכב את הרוכב וביקש ממנו כמה פעמים להזדהות. כשהרוכב סירב, השוטר משך בחוזקה בידו באופן שגרם לנפילת הקטנוע. לרוכב נגרמו חבלות והוא נזקק לטיפול רפואי. 

חודש מאוחר יותר הוזעק אותו שוטר לטפל במשאית שחנתה באופן שמפריע לתנועה. כשהנהג נכנס למשאית וסירב למסור תעודה מזהה לשוטר למרות שהתבקש לעשות זאת מספר פעמים, אחז השוטר בצווארו ומשך אותו מחוץ לרכב ובהמשך היכה את פניו בברכו. 

במסגרת הסדר טיעון הודה השוטר בשני מקרים של שימוש בכוח מעבר למידה הנדרשת ונגזר עליו עונש של נזיפה חמורה, הורדה בדרגה על תנאי ופיצוי על סך 500 שקל לכל אחד מהמתלוננים. אלא שכאמור השופטים המירו את הפיצוי לקנס. 

במסגרת הסדר טיעון הודה השוטר בשני מקרים של שימוש בכוח מעבר למידה הנדרשת ונגזר עליו עונש של נזיפה חמורה, הורדה בדרגה על תנאי ופיצוי על סך 500 שקל לכל אחד מהמתלוננים. אלא שכאמור השופטים המירו את הפיצוי לקנס

"בחלוקה הפשטנית הרווחת בסיפורי ילדים בין 'הטובים' ו'הרעים', אין מחלוקת לאיזה צד שייכים שני המתלוננים", נכתב בגזר הדין. "ראוי בהחלט שהשוטר 'ישלם' על מעשיו אך לא יכולנו להשלים עם כך שהמתלוננים 'ירוויחו' משגיאותו של השוטר, אשר קמה לו סמכות להשתמש בכוח כלפיהם לאור מעשיהם". 

"כאשר יש הסדר טיעון ושוטר מודה בעונש, הם לא יכולים לטעון אחר כך טיעונים שסותרים את ההודאה", אומר עו"ד אבולעפיה. "ברגע שהשוטר הודה בתקיפה שלא היתה נדרשת, לא יכולה להיות שום הגנה על השוטר והפיצוי שסוכם במסגרת הסדר הטיעון אמור להגיע לאזרח על האלימות שספג ושעליה השוטר הורשע". 

"פגיעה במתלוננות"

בכל דיון בבית הדין יושבים שלושה שופטים, שניים קצינים במשטרה. הם מוסמכים להטיל על השוטרים עונשים של נזיפה, נזיפה חמורה, קנס, ריתוק או מחבוש עד 45 יום ואך הורדה בדרגה. 

אלא שמעיון בשאר התיקים של הרבעון הראשון של 2021, שבהם דן בית הדין המשמעתי בחודש שעבר, עולה כי השופטים נוהגים ביד רכה כלפי השוטרים שעומדים לדין והענישה שנפסקת להם אינה חמורה בהתייחס לעבירות. 

כשלבית הדין הגיע התיק שעוסק בעניינו של מפקד במג"ב איו"ש ובהתנהגותו הבלתי הולמת כלפי חמש חיילות שהוצבו לשרת תחתיו ושצוינו בכתב האישום, היה בית הדין נחרץ.

בתיק הופיעו ההערות שלו כלפי השוטרות. למשל כשאחת החיילות בדקה רכבים במחסום, אמר כי "אם היית עוצרת אותי ככה הייתי גומר". במקרה השני, כשחיילת אחרת ביקשה שיפתח את הרכב מאחור, אמר לה הנאשם "תזהרי במילים שלך, שאני לא אבין לפתוח מאחורה". 

 "אין ספק שמדובר במעשים שאין מקומם במשטרה בפרט ובחברה בכלל", נכתב שם. "הפגיעה כאן היא בראש ובראשונה כלפי המתלוננות, אך גם כלפי המשטרה… אזרח השומע על ביצוע עבירות על ידי שוטר כזה או אחר יכול ויירתע מהוראות אותן הוא מקבל משוטרים אחרים, שהרי מי לידו יתקע שאותו שוטר פועל בצורה תקינה?" 

ולמרות הדברים החריפים, העונש שהושת על שוטר המג"ב היה נזיפה חמורה, פיצוי על סך 200 שקל לכל מתלוננת והורדה בדרגה אחת למשך שישה חודשים, בהם שלושה חודשים בפועל. 

בתיק צוינו ההערות של שוטר המג"ב כלפי השוטרות. למשל כשאחת החיילות בדקה רכבים במחסום, אמר כי "אם היית עוצרת אותי ככה הייתי גומר"

מקרה אחר היה של שוטר סיור מתחנת רהט, שבנובמבר 2019 ערך מרדף אחר אדם שניסה להימלט מאתר בנייה בעיר. השוטר ירה בגבו טייזר וירה בו פעם נוספת גם לאחר שהאדם שכב על בטנו על האדמה. בהמשך השוטר היכה את האדם "שלא לצרוך", וקילל אותו. 

"במקרה שלפנינו השימוש בכוח מצד הנאשם היה מיותר ובריוני ונעדר כל תכלית מלבד גרימת כאב והשפלה למתלונן", טענה התביעה והסנגוריה הסכימה "כי השימוש בכוח היה מיותר לחלוטין במקרה זה, כמו גם ההתבטאות שמתוארת בכתב האישום". למרות זאת גזר עליו בית הדין נזיפה חמורה, קנס על סך 500 שקל והורדה בדרגה אחת על תנאי לשלושה חודשים. 

במקרה אחר, של בלש מתחנת באר שבע שבהיותו מפקד משמרת התנהג באופן שאינו הולם כלפי שוטרת חובה, וניהל איתה שיח בעל מאפיינים ורמיזות פוגעניות כאשר בין השניים מתקיימים יחסי מרות. "כשל הנאשם בכך שלא שמר על סביבת עבודה ראויה ומכבדת, הן בדיבור והן בהתנהגות", אמר בית הדין בפסיקתו. אבל הענישה – נזיפה חמורה, פיצוי של 500 שקל למתלוננת והורדה בדרגה לשישה חודשים בהם רק חודש אחד בפועל – לא משקפת זאת. 

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען בחלק ניכר מהמקרים, הסנקציות שננקטות נגד שוטר שהורשע בבית הדין למשמעת אינן מסתכמות באלו הקבועות בפסק הדין, וכוללות גם אמצעים מנהליים נוספים שנשקלים וננקטים ע״י מחלקת המשמעת של המשטרה עד לכדי פיטורים המתבצעים בעקבותיו במקרים המתאימים. בנוסף, בעקבות כל הרשעה בבית הדין לא יכול הנאשם להתקדם בדרגה במשך תקופה משמעותית של עד חמש שנים, זאת במידה והוא נשאר בשירות.

"יודגש כי חקירות פליליות מנוהלות ע"י מח"ש שהוא גוף חיצוני למשטרה. בית הדין למשמעת איננו בית משפט פלילי ואיננו עוסק בעבירות פליליות אלא בעבירות משמעתיות, שהן מלכתחילה ברף הנמוך יותר של העבירות ובהתאמה לכך בנוי סל העונשים שיכול בית הדין לגזור: נזיפה, קנס כספי, ריתוק או מחבוש והורדה בדרגה.

"באשר להמרת מתן פיצוי למתלונן בקנס כספי, נותן בית הדין משקל להתנהגותו של המתלונן ובמקרה של התנהגות פלילית ובריונית, הגם שאין בה להצדיק את התנהגות הנאשם כלפי המתלונן, לא יועבר אליו הכסף אלא לקופה הציבורית. בכל אחד מהמקרים שהוזכרו נשקלו הנסיבות בכובד ראש תוך איזון ראוי בין העובדות המשפטיות ומכלול הנסיבות של אותו מקרה.

נציין כי חריגות משמעת נבדקות ומטופלות ביסודיות הן ע"י מחלקת המשמעת של המשטרה והן ע״י בית הדין למשמעת במקרים המתאימים. כל תיק משמעתי המטופל במשטרה, נבדק ונדון עפ"י נסיבותיו הייחודיות למול הוראות החוק, הפקודות, הנהלים והערכים עליהם אמון הארגון. החלטת בית הדין למשמעת מהווה רק חלק מההליך המשמעתי כלפי שוטר. פסקי הדין של בית הדין למשמעת מנומקים ובהם ניתן למצוא בפירוט רב ניתוח של העבירה ונסיבותיה וכן התייחסות לנאשם, מעשיו ועברו המשמעתי. סמכויות הענישה של בית הדין קבועות בחוק ומוגבלות, טומנות בחובן סנקציה כלכלית משמעותית, ושופטי בית הדין למשמעת עושים שימוש בסל ענישה זה שהוקנה להם מכוח החוק ובהתאם לשיקול הדעת השיפוטי".