"הרגשתי מאוד פגוע שהוא מכנה אותי 'נאצי'. וזה משהו שפגע בי ברמה האישית, הרגשתי בוש ונכלם", תיאר שוטר תחנת נתניה במזכר שכתב לאחר רישום דוח לתושב העיר. "הרגשתי מבוזה מול בעלי העסקים שמכירים אותי מעבודתי היומיומית במקום בו נרשם הדוח, ובשל כך הרגשתי מושפל מאוד".
מזכרים משטרתיים אינם מקום להשתפכות רגשית של שוטרים. זהו מסמך שבו מתעדים שוטרים פרטים ועובדות הנוגעות לעבירות, לצורכי המשטרה והפרקליטות. אבל כשהשוטר ניב צבכון תבע באופן פרטי את הנהג על סך 50 אלף שקלים וצירף לכתב התביעה את המזכר הזה, התבהר מה היתה העבירה שפרטיה תועדו לאחר האירוע – לא עבירת תנועה שמסכנת את הציבור כי אם עוולת לשון הרע כלפי השוטר.
תביעתו של צבכון הוגשה באוקטובר 2017 באמצעות עו"ד יוני ג'ורנו. בדומה אליו, תבעו 14 שוטרים נוספים מתחנת נתניה באופן פרטי אזרחים בגין פגיעה בשמם הטוב בין 2017-2019, תוך שהם עושים שימוש בכל האמצעים העומדים לרשותם במסגרת תפקידם: עדויותיהם של שותפים למשמרת, מזכרים, דוחות פעולה ועו"ד יוני ג'ורנו.
השיטה של ג'ורנו, שבמסגרתה שוטרים תובעים אזרחים תביעות לשון הרע, הגיעה לשיאה בתקופת ה֫קורונה, כפי שהראנו בתחקיר שפרסמנו בחודש שעבר, אבל עיון בתיקים מוקדמים של עורך הדין מעלה כי כבר לפני ארבע שנים הריץ "פיילוט" בנתניה במסגרתו תרגמו שוטרי תחנה אחת את יחסי הכוח בינם לבין אזרחים לכסף וקצת כבוד.
"מיומו הראשון כעורך דין, החל ג'ורנו לעבוד בלשון הרע", מספר עו"ד עמי מלול, שבמשרדו בנתניה שכר ג'ורנו חדר עם סיום לימודיו במכללה העירונית, "חבר הביא חבר, שוטר הביא שוטר, וג'ורנו תפס את הקליקה של השוטרים".
"המומים ומשתהים"
עיון בכתבי התביעה מאותן שנים מלמד כיצד התמקצע ג'ורנו בהצגת עלבון של שוטר לנוכח אמירות של אזרחים במהלך פעילויות אכיפה, כהוצאת דיבה מול רבים. הטריק פשוט: אם האמירות הפוגעניות שהטיח האזרח בשוטר או בשוטרת הגיעו לאוזניהם של אנשים נוספים, אפשר לומר שמוניטין השוטר נפגע בעיני השומעים ולדרוש פיצוי עד 50 אלף שקלים על פגיעה בשם טוב ללא הוכחת נזק. וזה אכן הסכום שעליו עמדו מרבית התביעות של שוטרי תחנת נתניה באותה תקופה.
כתבי התביעה שהגישו הועתקו והודבקו מתביעה לתביעה בשינויים קטנים, כמו שמו של השוטר. עובדות המקרה היו כמעט תמיד זהות, לפי התסריט הבא: השוטר או השוטרת התובעים נתקלו במהלך פעילות אכיפה באזרח שמקלל או משמיץ אותם.
בכתבי התביעה מודגש כי האזרח צעק את עלבונותיו, ומצויין כי בקרבת העימות בין האזרח לשוטר עמד שותף לצוות, "ושוטרים נוספים במרחק מה" ששמעו את הדברים בצירוף האמירה "כמו כן, מדובר על אמצע היום, להווי ידוע ומוכר כי רחובות מרכז העיר עמוסים אזרחים בשעות אלו". הדברים צויינו גם בכתבי תביעה שהוגשו ביחס לאירועים שהתרחשו בשעות הלילה.
בהמשך כתבי התביעה של שוטרי נתניה נאמר כי "אזרחים רבים עמדו המומים ומשתהים (כך במקור; מ.א) לנוכח הצעקות שהטיח הנתבע בתובע החלו שואלים את התובע כיצד הוא מוותר לנתבע". בזה אחר זה מצאו עצמם חברי שיטור מרכז העיר של נתניה בסיטואציה הזאת, פעם כמי שמוציאים את דיבתו מול אותם אזרחים "המומים ומשתהים", ופעם כחברי צוות שעדים למקרה.
בכתבי התביעה נכללו לא רק מזכרי השוטרים התובעים אלא גם של חבריהם למשמרת. כך למשל כתבה השוטרת זלטה קורשובה במזכרה כי היא שמעה נהג שנרשם לו דוח מכנה את צבכון "נאצי" והוסיפה: "לציין במקום היו הרבה אנשים שעמדו איתי ביחד".
במאי 2019, כשהגיעה תורה של השוטרת קורשובה לתבוע אזרח על שהוציא את דיבתה ברבים, כתבה במזכרה: "מרצוני להוסיף כי אותו נהג גרם לי לעוגמת נפש בכך שקילל והשפיל אותי באמצע הרחוב מול יותר מ-3 אזרחים ושותפי לצוות". שותפה לצוות, זבדו דסטה כתב במזכרו: "אזרחים היו מסביב. מדובר ברחוב מרכזי".
השוטרים מילאו את תפקידם בזוג או בצוות, כמתחייב על פי נהלי המשטרה. על פי חוק, כששוטרים עדים לביצוע עבירה עליהם לתעד את עובדות האירוע במזכר. בדומה לדוחות פעולה או לתיעוד מצלמת גוף, המזכר הוא חומר חקירה סגור המשמש את המשטרה והפרקליטות, השוטרים יכולים לעיין בתיעוד האישי שלהם, אולם לא לעשות בו שימוש, בוודאי שלא לצרכים אישיים כפי שעשו בתחנת נתניה.
שוטרי תחנת נתניה הפגועים הפכו את מזכריהם מנייר משטרתי המתעד את עובדות האירוע לצרכים פנימיים, ליומנם האישי, כשהמתואר בהם מניח את התשתית לתביעת דיבה.
"התביעות שמוגשות באמצעות ג'ורנו מייצרות מאזן אימה שבו אזרחים חוששים להתבטא, פשוט כי יש עורך דין שיגיש בשם השוטרים תביעה גם על סכומים נמוכים", אומר עו"ד יונש. "התחושה היא שהמשטרה מתירה לשוטרים לרדוף אזרחים כדי שהאזרחים לא יתבטאו נגדם, ובכך השוטרים יזכו לכבוד לו הם מייחלים. זו לא הדרך לייצר כבוד כלפי המשטרה. כבוד הוא לא משהו שאפשר לכפות. המאבק הזה על כבודם של שוטרים בצורתו הנוכחית רק משפר מעט את מצבו הכלכלי של ג'ורנו ולפעמים של השוטרים".
אובדן דרך של המשטרה
אפשר להניח שאם גל תביעות השוטרים בנתניה היה נעצר בזמן, אולי לא היינו עדים לשטף התביעות של השוטרים באמצעות ג'ורנו בחודשים האחרונים, שבמהלכם נתבעו 219 אזרחים, בהם קשישים, אמהות חד הוריות ונכים.
מתוך 20 האזרחים שנתבעו באמצעות ג'ורנו באותן שנים, רק עניינם של ארבעה נידון באותם ימים בבית המשפט. התוצאות הוכיחו כי פשרות בסך אלפי שקלים בודדים מניבות רווח גדול יותר לג'ורנו ולשוטרים התובעים מאשר החלטת שופטים אחרי ניהול הליך.
אלא שבית משפט השלום בנתניה לא שם סוף לתופעה המקומית. ספק אם מישהו שם הבחין בכלל בכתבי התביעה הזהים לחלוטין שהוגשו בו ובמתואר במזכרים בכתבי התביעה, שלא תמיד עולה בקנה אחד עם העובדות בכתב התביעה – שכן הפשרות נסגרו עוד בטרם ניהול ההליך.
"השאלה הבסיסית שעלינו לשאול את עצמנו היא 'מה פתאום שוטר תובע אזרח?'", אומר עו״ד אילן יונש מבית ספר הארי רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, שמייצג כיום אזרחית שנתבעה על ידי שוטר באמצעות ג'ורנו. "התביעות הללו הן אובדן דרך מוחלט של המשטרה. הן יוצרות תחושה כאילו המשטרה החליטה לחנך את הציבור.
"במערכת היחסים שבין השלטון לאזרח, לא מתקבל על הדעת שהשלטון מפעיל כלים אזרחיים. במיוחד לאור העובדה שהשוטרים הם קבוצה מוגנת ממילא בדין הפלילי. יש בדין הפלילי עבירה של העלבת עובד ציבור, אבל אנחנו רואים שהשוטרים עוקפים אותה ובהגשת התביעה האזרחית מחליפים את המדינה בתפקיד התובע.
"הבעיה העיקרית פה היא המדינה ששותקת אל מול התופעה הזאת ולא מסננת את התביעות שעובדיה מגישים נגד אזרחים. ביכולתו של היועץ המשפטי לממשלה להחליט מתי עובד ציבור יכול לתבוע אזרח על אירוע שקרה במהלך עבודתו, אבל המדינה לא פועלת בעניין".
שוטר הוא לא אזרח
גם משטרת נתניה לא פעלה לעצור את התופעה, לא למען הציבור ואף לא לשם שמירה על טוהר המידות של שוטריה, שמילאו את מזכריהם בצורה לא עניינית ועשו שימוש פסול בחומרי חקירה סגורים בניגוד לנהלים במסגרת התביעות האזרחיות שהגישו.
כפי שחושף תצהיר שהוגש באחת התביעות של ג'ורנו מהקיץ האחרון, נדמה שהמשטרה לא רק ממשיכה בעצימת העיניים מול שוטרים שתובעים אזרחים בגין לשון הרע באופן פרטי, אלא אף מעודדת זאת.
השוטר קובי יעקב דאדי תבע תושבת נתניה לאחר ששיתפה תמונה שלו מ-2009 עוצר נער חרדי, לצד המשפט "2020 לא חלמתי בחיי שאראה בישראל מחזה כזה". דאדי שלח את הפוסט לרב פקד ליאור צדוק, קצין השיימינג של המשטרה, תפקיד חדש שנכנס לתוקף מסוף 2019. צדוק ענה לו כי מפרסמת הפוסט מטעה את הציבור, אך מכיוון שאין בדבריה עבירות פליליות של העלבת עובד ציבור, איומים או הסתה, השוטר יכול לפנות לעורך דין פרטי כדי לבדוק אפשרות של הגשת תביעה בגין לשון הרע.
"הבעיה היא המדינה ששותקת אל מול התופעה ולא מסננת את התביעות שעובדיה מגישים"
בנוסף, ציין קצין השיימינג כי המשטרה לא יכולה לטפל בכל מי שמקלל אותו בתגובות, משום שגם אם הקללות נופלות תחת העבירה הפלילית של העלבת עובד ציבור, ישנן תגובות רבות כאלה לכל פוסט. "אם אתה כבר מתייעץ עם עורך דין – תשאל אותו מה דעתו על התגובות גם", כותב קצין השיימינג, "השוואה לנאצים בתגובות זה לעורך דין".
מתגובת המשטרה לכתבה שפרסמנו על ג'ורנו אפשר ללמוד כי היא מעודדת את שוטריה לתבוע אזרחים באפיקים אזרחיים: "שוטר הוא אזרח מן המניין וגם לשוטר שמורה הזכות, ככל אדם אחר, להגיש תביעה אזרחית באם חש כי אדם נהג כלפיו שלא כחוק ובפרט במקרים של הוצאת דיבה ולשון הרע".
עם זאת, עו"ד יונש מתעקש כי "התפישה שלפיה שוטר הוא גם אזרח איננה מדויקת. שוטר הוא אזרח כשאיננו בתפקיד, בתוך המשמרת הוא המדינה ויש לו חובות, זכויות והגנות. אחת ההגנות הללו היא עבירת העלבת עובד ציבור. בניגוד לשוטר, אזרח לא יכול הרי להגיע לתחנת המשטרה ולהגיש תלונה רק כי העליבו אותו.
"שני דברים יכולים לקרות במורד המדרון החלקלק של תביעות אזרחיות פרטיות מטעם השוטרים. אחד הוא שיקום ג'ורנו גם לפקידי ביטוח לאומי, ג'ורנו למורים, ג'ורנו לכבאים, ג'ורנו לרופאים, ושעוד ועוד עובדי מדינה יתחילו לתבוע באופן פרטי אזרחים.
"הדבר השני שיכול לקרות אם המשטרה לא תיקח אחריות על התביעות האזרחיות של השוטרים הוא ששוטרים יעבדו עבור רווח בזמן המשמרת. למשל, בתמלול הקלטת השיחה אצל האישה שאני מייצג השוטר אומר 'את קראת לי נאצי', 'נאצי זה משפט שאסור לך להגיד', 'את יורקת עליי', זה מצב שבו השוטר נמצא במפגש עם אזרח אבל למעשה מנהל יחסים עם המצלמה ועם ג'ורנו. במקרה אנחנו יודעים זאת גם משום שג'ורנו צירף לתביעה צילומי מסך של התכתבויות השוטר איתו בזמן אמת".
עדכונים מתיקים שמתנהלים כעת
בשבוע שעבר פרסמנו כי ארבעה אזרחים שנתבעו על ידי שוטרים באמצעות ג'ורנו הגישו תביעות שכנגד השוטרים התובעים. השבוע הוגשה תביעה נוספת נגד שוטר יס"מ איילון מתנאל חמו. תושב חולון שחמו תבע על סך 25 אלף שקלים, תובע את חמו על סך 60 אלף שקלים בגין אלימות פיזית ומילולית שהפגין כלפיו חמו, בגין עיכוב שווא לצורך בדיקת מסמכים ורישום דוח, מעצר שווא וכליאת שווא.
בשבוע שעבר ביטל ג'ורנו תביעה נגד שני אזרחים על סף 25 אלף שקל כל אחד שהגיש בשם השוטר ואיל שיבלי. התביעות בוטלו לאחר שג'ורנו ביקש מבית המשפט פסקי דין בהיעדר הגנה, נגד שני הנתבעים שלא התגוננו. שופטת השלום ענת דבי ביקשה מג'ורנו להבהיר כיצד השליח מטעמו וידא כי הנתבעים מתגוררים בפועל בכתובת שאליה הגיע כדי למסור להם את כתבי התביעה. בבקשה לביטול הודה ג'ורנו כי איננו יודע אם הנתבעים קיבלו את כתבי התביעה לידיהם.
בחודש שעבר ביקש ג'ורנו מבית המשפט למחוק תביעה נוספת הקשורה לשיבלי נגד אזרח שהגיב לפוסט בפייסבוק שנוגע לשוטר במילים "תגיש תביעה נגד הקלגס". בכתב התביעה טען ג'ורנו כי המילה "קלגס" היא בגדר סמל נאצי. בתשובתו, הסביר האזרח את טעותו של ג'ורנו, כי אין כל זהות בין המונח קלגס למילה נאצי. התביעה נמחקה בהסכמה. שתי תביעות נוספות של שוטרים שתבעו אזרחים בגין השימוש במילה "קלגס" עדיין תלויות ועומדות.
"אם אתה כבר מתייעץ עם עורך דין – תשאל אותו מה דעתו על התגובות גם", כתב קצין השיימינג, "השוואה לנאצים בתגובות זה לעורך דין"
בפברואר הגיש שוטר יס"מ ירושלים אברהם קליימן תביעה נגד ארבעה ממפגיני בלפור בגין פרסומים נגדו ברשתות החברתיות. בתשובה למכתב ההתראה לפני תביעה טענה אחת הנשים כי קליימן הטריד אותה מינית באחת ההפגנות, ושאם תוגש תביעה מטעמו, תתבע אותו שכנגד.
תושב מודיעין עילית שנתבע על סך 25 אלף שקלים על ידי השוטרים אביתר זאקו וביצ'רי סמאליין בעקבות התגובה "130 שוטרים נדבקו בקורונה אז הנה המועמדים להיות 131 ו-132" לתמונה של השניים מבצעים מעצר של צעיר חרדי בשעה שאינם עוטים מסיכה, בחר להגיש כתב הגנה ולייצג את עצמו בתביעה לאחר שקרא את התחקיר על תביעותיו של ג'ורנו במקום הכי חם.
יוני ג'ורנו: "זכותם של כולם לתבוע"
"אולי הסיפור של השוטרים מנתניה נראה תמוה, אבל בעיני זה הגיוני. אני רושם בכתב התביעה את מה שמספרים לי. אם רואים בכתבי התביעה מנתניה סרטונים מתומללים, מדובר בתיעוד שצולם בטלפונים הפרטיים של השוטרים. זה היה לפני עידן מצלמות הגוף.
"לגבי המזכרים ודוחות הפעולה – כדי לעשות שימוש במזכרים ובדוחות פעולה השוטר צריך לקבל אישור מהממונים עליו. אני מניח שהשוטרים כולם קיבלו אישורים כאלה, אני רוצה להאמין. אני פועל על פי חוק ועל פי האתיקה. אם הלקוח שלי עשה משהו בניגוד לחוק או בניגוד לנהלים הפנימיים של הארגון שלו – שייקבל בראש. אני יוצא מתוך נקודת הנחה שהשוטר קיבל אישור לגבי החומרים שהוא מביא לי. אני סומך עליהם.
"בסופו של דבר אני מרגיש שמיגרנו את תופעת השיימינג לשוטרים ברשתות. אני משוטט ברשתות ונתקל בפחות ופחות מקרים כאלה. יש שקט, הלוואי והוא יימשך ונהיה חברה טובה יותר. הירידה הזאת נזקפת לזכותנו כולנו- הצלחתי לעשות פה משהו והבאתי פתרון, גם בתי המשפט וגם התקשורת.
"הודות לכם בתקשורת והודות לבתי המשפט אני לוקח בחודשיים האחרונים רק תיקים ששום עורך דין מטעם ההגנה לא יצליח לסתור, אני לוקח רק את התביעות המוצדקות ביותר. יותר אני לא מתכוון לחנך אזרחים שלא חינכו אותם בבית – לא נגיע יותר לבתי משפט על "שוטר כלב" או "שוטר מאנייק", נלך על אמירות חמורות.
"הודות לכם בתקשורת והודות לבתי המשפט אני לוקח בחודשיים האחרונים רק תיקים ששום עורך דין מטעם ההגנה לא יצליח לסתור"
"לגבי תביעות של עובדי מדינה אחרים: בין אם זה עובד קופת חולים או מורה בבית ספר, אין שום סיבה שאדם ייפגע או ירגיש שנעשתה לא עוולה. אשמח לייצג כל אזרח, גם אם הוא עובד מדינה. זכותם של כולם לתבוע".
ממשטרת ישראל נמסר: "צר לנו על כך שהאתר בוחר לנהל קמפיין נגד שוטרים, ובפרט כאלו שהכפישו את שמן ברשתות החברתיות, תוך שימוש בחצאי אמיתות והטייה מוחלטת ועיוות המציאות. שוטר הוא אזרח מן המניין וגם לשוטר שמורה הזכות, ככל אדם אחר, להגיש תביעה אזרחית באם חש כי אדם נהג כלפיו שלא כחוק ובפרט במקרים של דיבה ולשון הרע.
"לעיתים קרובות מדי אנו נתקלים בתופעה פסולה של 'שיימינג' (ביוש) ברשת כלפי שוטרים אוכפי חוק, בד"כ על רקע פעילות אכיפה שביצעו. המשטרה רואה בחומרה כל ניסיון פגיעה והכפשה של שוטרים על רקע מילוי תפקידם לשרת ולהגן על אזרחי ישראל, בין היתר באמצעות פרסומים פוגעניים ברשתות החברתיות. הטיפול בפרסומים פוגעניים מתבצע בהתאם לנסיבות המקרה ובמטרה לסייע לאותם שוטרים ולהתמודד עם התופעה המכוערת והוא מתמקד בעיקר בניסיון להסיר את הפרסום וללוות את השוטר. כל ליווי וסיוע שניתן בהקשר זה מתבצע בהתאם לפקודות ונהלים מוסדרים, וכל שוטר חייב לנהוג לפיהם.
מן הראוי כי מקרים בהם עולה חשד לעבירה של לשון הרע או דיבה כלפי שוטר, כמו כל אזרח ועובד ציבור אחר, יתבררו בבית המשפט בהליך האזרחי כחוק, ומן הראוי שכל אדם שומר חוק יגנה מעשים פסולים מעין אלו, ולכל הפחות ימנע מלבצעם".