לבית משפט השלום בצפת הוגשה באוקטובר 2020 תביעת דיבה בידי ראש שוטרי התנועה של תחנת קריית שמונה, אשר אלקובי. ספק אם אלקובי הבין ממי הוא תובע יותר מ-15 אלף שקלים בגין התגובה "זה השוטר שמוק. אין עוררין" לסרטון בפייסבוק בו אזרח התלונן על דוח שאלקובי רשם לו. ככה זה ברשתות, הכל מרגיש אישי בלי שאתה יודע דבר על האיש מאחורי הפרופיל.
בהסדר הפשרה אליו הגיעו הצדדים לאחר כחודש, פורטה סוף-סוף זהותה של המגיבה: "הנתבעת אמא שכולה, בנה הסוהר נספה באסון הכרמל עת נשרף למוות עם חבריו הסוהרים והוא בן 31 במותו, כמו כן, הנתבעת אישה מבוגרת מעל גיל 80 עם מחלות רקע ומחוברת לבלון חמצן 24/7. הנתבעת מתקיימת מקצבאות בלבד. לאור כל האמור החליט התובע להסתפק בהתנצלות ששיגרה לו וכן בפיצוי סמלי בסך 1,000 שקלים לכיסוי הוצאות המשפט… יש ליתן לה מחילה אמיתית על אף הפרסום", הודיע משרדו של עורך הדין יוני ג'ורנו, שייצג את אלקובי, לבית המשפט.
כחודש לפני הגשת תביעה זו, הגיש אותו עו"ד ג'ורנו תביעה על סך 50 אלף שקלים בשמם של שלושה שוטרים – יבגני ליבטין, יהודה פרץ ועמית פרצמן – נגד גבר בן 72 מקריית ים. האחרון הגיב לסרטון בו נראים השלושה מבצעים מעצר ברחוב דיזנגוף בתל אביב במילים: "חיילי הקומיסר ממלאים פקודה לא חוקית בעליל".
גם במקרה זה, הגמלאי לא יכול היה לעמוד בעלויות הייצוג המשפטי, אבל לא הסכים להתפשר עם ג'ורנו ושלושת השוטרים ובחר לייצג את עצמו בתיק, שממתין לשלב ההוכחות ביולי 2021. בכתב ההגנה שהגיש טען בין השאר כי הוא מתקיים מקצבת זקנה של 3,000 שקלים בחודש, ועם קבלת כתב התביעה חש בליבו ועבר בדחיפות בדיקת אקו לב ושתי בדיקות אולטרסאונד, ללב ולאבי העורקים.
שתי התביעות הללו הן רק דגימה מקרית מתוך 210 תביעות לשון הרע של שוטרים נגד אזרחים שהציפו את מערכת המשפט הישראלית בכל רחבי המדינה מאז מארס 2020 באמצעות עו"ד ג'ורנו. הרקע לכך, בין השאר, הוא מספרם הגדול של מפגשי שוטר-אזרח בתקופה זו, השחיקה של השוטרים וכן הזעזוע של אזרחי ישראל מהיקפי האכיפה הנוקשה והאלימות המשטרתית, שתיעודן עולה לרשתות החברתיות.
בסך הכל דורשים שוטרי משטרת ישראל מאזרחים שונים מעט יותר משבעה מיליון שקלים בגין פגיעה בשמם הטוב בתקופה קצרה זו. סכום זה אינו כולל פשרות מחוץ לבית המשפט שהושגו לאחר שג'ורנו הוציא מכתבי התראה לכ-100 אזרחים, בהערכה גסה. האזרחים שנתבעו, השופטים ואפילו עורכי דין שמעורבים בתביעות לא יודעים אלה על אלה וספק אם הם מודעים למימדיו המדהימים של הסיפור שהם לוקחים בו חלק.
זינוק חד בתביעות
בקרב האביונים הזה בין שוטרים שסופגים עלבונות וביקורת ברשתות לבין אזרחים חסרי אמצעים לרוב, שמור לעו"ד ג'ורנו תפקיד מרכזי. נראה שכמו לרמי לוי, הקורונה עשתה טוב לג'ורנו. ג'ורנו אמנם ייצג שוטרים ופקחים עירוניים בתביעות דומות החל משנת 2018, אולם לא באותה עצימות. באוגוסט 2020, חודש בו הגיש את מספר התביעות הגדול ביותר של שוטרים נגד 48 אזרחים, עזב ג'ורנו את משרדו של עו"ד עמי מלול ופתח משרד משלו.
מאז הבחירות האחרונות ללשכת עורכי הדין, ג'ורנו – שמסתופף בחברת פוליטיקאים ומרבה לככב במדורי הרכילות של מקומוני נתניה – הוא גם בכיר בוועדת לשון הרע של מחוז מרכז בלשכה. לאחרונה הוא אף הפך לאחד מיושבי הראש של הוועדה. במסגרת תפקידו זה, הוא מרבה בשידורי לייב בהם הוא מתאר לצופים באיזו קלות הם יכולים להיתבע על פוסטים ושיתופי פוסטים בפייסבוק.
עד לפרוץ משבר הקורונה, ייצג ג'ורנו בסך הכל 26 שוטרים מול 36 אזרחים בתביעות דומות. הוא קנה לו שם של "מלאך של השוטרים" כפי שמכנים אותו מעריציו בפרופיל הפייסבוק שלו. ואז, בתוך פחות משנה, ממארס 2020, הוא תבע 210 אזרחים נוספים בשמם של עוד 64 שוטרים. שמו עובר בין שוטרים מאזורים שונים בארץ, העובדים ביחידות שונות ובתפקידים שלא דומים זה לזה. המפגש הכואב, הטראומטי ורווי החרדות בין אזרחים חנוקים נפשית וכלכלית לשוטרים שחוקים ולא מתוגמלים, הפך להיות מרחב המחיה של ג'ורנו, שמאיים להפוך למונופול בתחום תביעות לשון הרע בשם שוטרים נגד אזרחים.
כך עובד ג'ורנו: הוא שולח מכתבי התראה לפני תביעה ו/או כתבי תביעה המשוכפלים מאזרח לאזרח, שלעיתים אף חלות בהם טעויות בוטות (זכר-נקבה, ייחוס האשמות לא רלוונטיות לנמען ועוד). העלות של הגשת תביעה עבור ג'ורנו נמוכה מאוד בשלב זה, מאחר שהשוטרים משלמים את אגרות בית המשפט מצד אחד, ומן הצד השני נמצאים אזרחים הנבהלים מהתביעה או ממכתבי ההתראה ומתפשרים על כמה אלפי שקלים. די בכך כדי לכסות את ההוצאות ולהפוך את השקעת הזמן והמאמץ המינורית למשתלמת. ג'ורנו מצהיר כי הוא גובה מהשוטרים תעריף קבוע (ומיוחד) – 5,000 שקל לכל תביעה – וכי את הפיצויים שקובע בית המשפט או את סכומי הפשרות הוא מעביר ישירות לשוטרים.
גל התביעות האזרחיות של שוטרים נגד אזרחים שהתבטאו נגדם, בעיקר ברשתות החברתיות ומקצתם בשטח, זכה לתהודה ב"המקום הכי חם" בעבר וגם בכלי תקשורת אחרים, אולם עד כה לא היו ברורים ממדיו. בתחילת אוגוסט סיפר עו"ד ג'ורנו ל"המקום" כי הגיש כ-80 תביעות שכאלה, אולם לא העביר לנו את מספרי התיקים כדי שנוכל לאמת את המספר בו נקב. בשלושת השבועות האחרונים החלטנו לעבור תביעה-תביעה, אזרח-אזרח, ולבדוק בגין מה נתבעו, באיזה סכומים ומה עלה בגורלם. התמונה שהצטיירה היתה מדאיגה ביותר – חלקם הגדול של האזרחים הללו חסרי ייצוג משפטי, רבים מהם פנסיונרים, אמהות חד-הוריות, בעלי עסקים קטנים ומתמודדים עם תחלואה נפשית או נכות אחרת.
על פי בדיקת "המקום", 64 שוטרים מתחנות המשטרה האזוריות, מהימ"ר, מהיס"מ, שוטרי תנועה וגם פקחים תבעו עד כה 210 אזרחים על רקע משבר הקורונה (מיעוטם, אגב, פעילי מחאה). מלבד התביעות שהוגשו בבתי המשפט, ג'ורנו העתיק, הדביק ושלח כנראה כמאה מכתבי התראה לפני תביעה לאזרחים (ספרנו 82 כאלה של אזרחים שלא נתבעו לבסוף; מ.א). חלק מאלה, כאמור, הניבו לשוטרים ולג'ורנו פיצויים של כמה אלפי שקלים.
גופה של חתול בתור הוכחה
דבריו של אזרח מדרום הארץ, שנתבע על 20 אלף שקלים בעקבות פרסום קללות נגד המשטרה בתגובה לסרטון, שופכים אור נוסף על האופן בו עובד ג'ורנו ועל הסיבות לכך שאזרחים רבים ממהרים לשלם: "זה מתחיל בקבלת מכתב התרעה לפני תביעה. בזה שאני קיבלתי לא צוינו אפילו כתובת, טלפון או מייל כדי להחזיר תגובה. חיפשתי את השם בגוגל והרמתי טלפון. על הדרך גיליתי שמדובר בעורך דין שנושא תפקיד בלשכת עורכי הדין ולכן מקורב לשופטים שמכהנים בבתי משפט בהם התיק יכול להיות מוגש, מקורב ליו"ר הלשכה אבי חימי, לראשי ערים. זה היה מפחיד. דיברתי עם נתבעים שהעדיפו להתפשר ולא להתעסק איתו. אנשים אשכרה משלמים לו את הכספים מפחד.
"בטלפון, ביקשתי להתנצל. נאמר לי שעלי לשלם סכום של כמה אלפי שקלים בנוסף להתנצלות. אמרתי שאני עצמאי ואין לי כסף לשלם בכלל ונעניתי שאם כך תוגש תביעה לבית המשפט. במקרה אני נמצא בפשיטת רגל וממילא אין מה לקחת ממני, לכן אין לי מה להפסיד ואני מוכן ללכת איתו ועם השוטר עד הסוף. ג'ורנו תפס את תקופת הקורונה, שהיא ממילא קשה ופועל להפוך אותה לקשה אפילו יותר – סותם לאנשים את הפה, לוקח מהם כסף שחיוני לצרכים בסיסיים".
"חיפשתי את השם בגוגל והרמתי טלפון. על הדרך גיליתי שמדובר בעורך דין שנושא תפקיד בלשכת עורכי הדין ולכן מקורב לשופטים שמכהנים בבתי משפט בהם התיק יכול להיות מוגש, מקורב ליו"ר הלשכה אבי חימי, לראשי ערים. זה היה מפחיד. דיברתי עם נתבעים שהעדיפו להתפשר ולא להתעסק איתו"
"אני מייצג את עצמי", הוא מוסיף, "אבל אני יודע את העלויות: עורכי דין מתחילים איתך בחמשת אלפים שקלים, כל דיון עולה עוד כסף. אנשים שנתבעים וזקוקים להגנה משפטית מוצאים את עצמם בין הפטיש לסדן – הוצאה לא צפויה מכאן והוצאה לא צפויה משם. ג'ורנו דואג להציע בהסכם הפשרה סכום נמוך יותר משל ייצוג משפטי וככה הפשרה הופכת לאופציה הקלה יותר. ואני בכלל לא מדבר איתך על עורכי דין שנשכרו ושיכנעו את מרשיהם לבסוף להתפשר, עשו מינימום מאמץ והמשיכו ללקוח הבא".
ראובן מרגוליס, בן 72 מקיבוץ האון שהתנדב במשטרה הירוקה עד שעבר ניתוח לב השנה, דווקא החליט להילחם בג'ורנו ובשוטר שתבע אותו על סך 25 אלף שקלים, ואיל שיבלי. מרגוליס הגיב לפוסט שבו תיאר כתב "המקום" איתי רון כיצד שיבלי קילל אותו וגרר אותו על הרצפה בהפגנה שנערכה בתל אביב – וזאת לאחר שסוס של פרש משטרתי דרך על רגלו של הכתב ושבר אותה. תגובתו של מרגוליס לאירוע הייתה: "ואיל שיבלי הוא זבל של שוטר שיתבייש לו וזה שחינך אותו. תהיה בריא ותמשיך לצלם את חוסר הכבוד לאזרחים".
משיחה עם מרגוליס עולה שוב כי פניהם של השוטרים ועורכי דינם הוא דווקא לפשרות מהירות בסכומים נמוכים, ולא לניהול תביעות בסכומים גבוהים לאורך זמן בבית המשפט. "התקשרתי למשרד של ג'ורנו", מתאר מרגוליס, "והוצע לי לרדת קצת מ-5,000 השקלים שנדרשתי לשלם במכתב ההתראה לפני תביעה. לא הסכמתי. אחר כך בן משפחה שלי דיבר עם עו"ד רחלי למברג עבורי, והיא הציעה שנתפשר על 3,000 שקלים. החלטתי ללכת למשפט. לא כי אני גאה בתגובה שלי, היא מאוד לא לרוחי, אבל אני לא מאמין שיהיה שופט שיתייחס ברצינות לתביעה כזאת. זו תגובה לא במקום, אבל אין כאן דיבה ופגיעה בשם טוב".
על מה בעצם תובעים השוטרים את האזרחים והאזרחיות? "אין שום מדרג בתביעות", קובע עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח שביקשה להצטרף באחרונה כידידת בית המשפט ל-16 מהתביעות נגד כמה עשרות אזרחים. התביעות מופנות הן נגד אזרחים שהפיצו מידע כוזב לחלוטין על שוטרים או פקחים, דרך אזרחים שקיללו את השוטרים או איחלו להם שלל מחלות – אבל גם כנגד אזרחים שהביעו ביקורת עניינית על שוטרים שביצעו אכיפה בשעה שלא עטו מסכה.
כך למשל, שוטר תחנת זבולון גיל קוז'ורקו תבע גמלאית של המשטרה על סך 25 אלף שקלים לאחר שזו כתבה בפרופיל שלה כי עיכב אותה בעת רישום דו"ח במקום לשלוח אותו אליה בדואר, למרות שהבהירה לו כי היא ממהרת לווטרינר עם חתול גוסס באוטו. לדידו של קוזו'רקו, האזרחית פגעה בשמו הטוב בכך שכינתה אותו "אטום לחלוטין" ו"חסר חמלה" בפוסט בפייסבוק בו תיארה את האירוע. גם את חברתה של האזרחית ששיתפה את הפוסט שלה וכתבה "מה יש לו שם בחזה? סלע? אבן צור? סתם ריק/ואקום? איש בזוי ורע" תבע קוז'ורקו על סך 25 אלף שקלים. האזרחיות צירפו לכתב הגנתן תמונות של גופת החתול שלא הגיע לווטרינר בזמן.
במקרה אחר, ג'ורנו סידר לשוטר שי בנדו פיצוי זריז ונאה במיוחד. הוא תבע חמישה אזרחים שהגיבו לפוסט של אזרחית (שלא נתבעה על ידי השוטר), בו תיארה כיצד נרשם לה דוח על אי-עטיית מסיכה כשעמדה לעלות לאוטובוס מנהריה לתל אביב, רגע אחרי שסיימה לאכול גלידה. האזרחית התלוננה על הסיטואציה המופרכת והלינה גם על כך שרישום הקנס גרם לה לפספס את האוטובוס. נראה שהמזל שיחק לשוטר בנדו וארבעה מתוך חמשת האזרחים שתבע התפשרו עימו מייד: אחד שילם 2,000 שקלים, אחר שילם 6,000 ושניים נוספים שילמו סכומים שנותרו חסויים במסגרת הסכם הפשרה.
אבל זו הייתה רק מחצית מעבודתו של ג'ורנו – והמחצית הקשה יחסית – עבור בנדו. הוא שלח גם מכתבי התראה לחמישה אזרחים אחרים. במכתבים הוצע להם להעביר אליו 5,000 שקלים בכדי שלא תוגש נגדם תביעה. ואכן, אזרח אחד שילם 5,000 שקלים ושתי אזרחיות אחרות השיגו "דיל" טוב יותר ושילמו 3,000 שקלים כל אחת.
מחוסרי הגנה
מנתונים שאסף "המקום" עולה גם תמונה מדאיגה לגבי אוכלוסיית הנתבעים על ידי ג'ורנו: רק 79 מתוך 210 מהם זוכים לייצוג משפטי. כלומר, רק לקצת יותר משליש מהנתבעים תהיה הגנה מקצועית בבית המשפט. כדי ללמוד על מעמדם של מרבית הנתבעים, חשוב לציין כי עורכי הדין של חלקם הם מהסיוע המשפטי של משרד המשפטים המוענק למעוטי יכולת, וחלק מעורכי הדין עובדים פרו-בונו מטעם עצמם או מטעם קליניקות משפטיות.
עו"ד אייל אבולפיה, שמייצג שבעה מנתבעי ג'ורנו, מחזק את הטיעון שיש דמיון לא מקרי בין הנתבעים. הוא תיאר זאת בכמה כתבי הגנה שהגיש: "מדובר בתגובות אמוציונאליות הנכתבות לרוב על ידי בני אוכלוסיות מוחלשות וכאלה שסובלים מאלימות משטרתית או פרופיילינג. למעשה, מדובר באוכלוסיות פוסט-טראומטיות".
הבעיה האמיתית במצב שבו אין לנתבע ייצוג משפטי, היא שהתובע רשאי לבקש מבית המשפט לתת לו פסק דין בהיעדר הגנה. בפסק דין זה מקבל התובע את מלוא דרישותיו. נגד כ-40 אזרחים שלא היה להם ייצוג משפטי כלשהו בבית המשפט מול תביעות שהגיש ג'ורנו, כבר ניתנו פסקי דין כאלה.
הסיפור של השוטר בן אפגן מחדד את האבסורד שבחיוב אנשים חסרי הגנה משפטית בפיצויים בגין לשון הרע: אפגן תבע באמצעות ג'ורנו ארבעה אזרחים בגין תגובות קשות על סרטון שלו מכה נמרצות תושב חולון שלא עטה מסיכה והתמהמה להזדהות. מאז שהוגשה התביעה, במח"ש החליטו להעמיד את אפגן לדין בגין תקיפה שגורמת לחבלה של ממש בנסיבות מחמירות, אבל למרות זאת בהליך האזרחי שפתח אפגן נגד המגיבים ברשתות, חייב בית המשפט את הנתבעים שלא היו מיוצגים משפטית לפצות את אפגן ולשלם הוצאות משפט.
במח"ש החליטו להעמיד את אפגן לדין בגין תקיפה שגורמת לחבלה של ממש בנסיבות מחמירות, אבל למרות זאת בהליך האזרחי שפתח אפגן נגד המגיבים ברשתות, חייב בית המשפט את הנתבעים שלא היו מיוצגים משפטית לפצות את אפגן ולשלם הוצאות משפט.
כל נתבע חויב לפצות את אפגן ב-25 אלף שקלים, לשלם 313 שקלים עבור אגרת בית המשפט, 117 שקלים הוצאות לשליחים ו-1755 שקלים שכר טרחה לטובת ג'ורנו. עם מתן פסקי הדין החלו הנתבעים להגיש בקשות לביטולם, ובזמן כתיבת שורות אלה מחכים הנתבעים להחלטה בית המשפט בעניינם.
שמונה מפסקי הדין בהיעדר הגנה שניתנו כבר בוטלו על ידי בית המשפט לאחר שנתבעים הופיעו והחלו להגן על עצמם, מי בכוחות עצמו ומי באמצעות עורך דין ששכר. לפחות שני פסקי דין נוספים שניתנו בהיעדר הגנה בוטלו ביוזמת השוטרים וג'ורנו לאחר שהנתבעים פנו אליהם וביקשו להגיע לפשרה בכל זאת. אחד מהם היה של דנה (שם, בדוי, הפרטים שמורים במערכת) שהגיעה להסדר של העברת כמה אלפי שקלים במספר רב של תשלומים, במקום סכום של עשרות אלפי שקלים שנפסק לטובת השוטר.
"האמת היא שרציתי ללכת לבית המשפט ולדבר", היא אומרת, "אבל במשרד של ג'ורנו אמרו לי שאם אלך ייצא מזה רק יותר גרוע. כשקיבלתי את התביעה נבהלתי מאוד, התמוטטתי. הייתי בחרדה שאינני יכולה לתאר, לא הצלחתי לצאת מהבית וללכת לעבודה במשך מספר ימים. אני אישה מבוגרת ומתגוררת בדיור ציבורי. אני לא יודעת עברית טוב, לא ידעתי איך לענות, לאן ולמי לפנות. כל מה שיש לי הוא עזרה מכוונות טובות של מי שמודעים למצבי. עורכת הדין שייצגה אותי והגיעה עבורי להסדר לבסוף עשתה זאת בהתנדבות.
"המשכורת שלי עומדת על חמשת אלפים שקלים", היא מספרת, "מאז הסגר הנוכחי אני מרוויחה 80 אחוזים ממנה ובסגרים הקודמים בכלל הייתי בחל"ת. הייתי רוצה לערער, למרות שאני משלמת מדי חודש רק כמה מאות שקלים במסגרת הסדר הפשרה, אני מתקשה מאוד לעמוד בתשלום. אבל מרגע שהגענו להסדר פשרה אי אפשר לבטלו. אני ממש מרגישה שעשו כסף קל על חשבוני".
מלבד כ-40 פסקי הדין בהיעדר הגנה שניתנו (מתוכם בוטלו 10, כאמור: מ.א), תשעה פסקי דין נוספים שג'ורנו ביקש לא אושרו בידי שופטים שונים ברחבי הארץ, מאחר שלא השתכנעו כי כתב התביעה בכלל הגיע לנתבעים ונמסר להם כראוי. ייתכן כי שיטת העבודה של ג'ורנו אחראית לכך – בתפעול מספר תביעות רב כל כך בתוך פרק זמן קצר כל כך נופלות שגיאות רבות. אזרחים רבים מתלוננים על כך שכתב התביעה מעולם לא הגיע לידיהם ולפיכך לא ידעו שנתבעו עד ששליח מטעם בית המשפט הביא להם הודעה על פסק דין בהיעדר הגנה שניתן נגדם.
כך למשל, אזרחית שנתבעה על ידי שוטר היס"מ מתנאל חמו בגין התגובה "חיות אדם גואל נפש" (כך במקור; מ.א), טוענת כי שהתה בביתה בוודאות באחד הימים בהם דיווח השליח של ג'ורנו, כי הגיע אליה כדי למסור לה את כתב התביעה אולם לא נענה. לטענת האזרחית, היא שיחזרה את מעשיה בשעה שבה טען השליח כי הגיע למקום באמצעות הודעות וואטסאפ שכתבה. היא מעולם לא קיבלה את כתב התביעה לידיה ונודע לה על התביעה כנגדה רק לאחר שניתן פסק דין בהיעדר הגנה בעניינה. לפיכך, היא דרשה, באמצעות עו"ד אייל אבולפיה, כי מכשירו הנייד של השליח יאוכן על מנת לברר האם שיקר בנוגע לניסיונו למסור לה את כתב התביעה. ג'ורנו לא התייחס לטענותיה ולדרישה לאכן את הסלולרי של השליח, והסכים לביטול פסק הדין שניתן נגדה.
מעבר למקרה זה, שמונה מהאזרחים שנתבעו על ידי ג'ורנו כלל לא היו המגיבים שאליהם התכוון. כתבי התביעה נשלחו לבתיהם של אזרחים שמעולם לא מתחו ביקורת בשום צורה כנגד התובעים. כתב תביעה נגד אזרח נוסף בוטל מאחר שכל מאמצי השליחים ששלח גו'רנו למצוא אותו עלו בתוהו. שתי תביעות נוספות בוטלו לאחר שהתברר כי גם אם השוטרים יזכו, לא יהיה ניתן לגבות כספים מהאזרחים מאחר שהם פושטי רגל. ג'ורנו אמנם לא קיבל את כסף מאזרחים המקרים אלה, אולם השוטרים שביקשו לתבוע אותם נשאו בעלויות אגרת בית המשפט וככל הנראה גם בעלויות שכר הטרחה של ג'ורנו ותשלומי השליחים.
פסק הדין היחיד בימי קורונה: נגד השוטר
חרף התביעות הרבות שהוגשו על ידי ג'ורנו בתקופת משבר הקורונה, הפשרות הרבות שנסגרו והמספר הגבוה של פסקי הדין ללא הגנה שניתנו בתיקים השונים, עד כה ניתנה רק פסיקה אחת של בית המשפט בתיקים אלו לאחר ניהול דיון. בהליך שהתנהל בבית משפט השלום בבת ים, הפסיד השוטר מתנאל חמו לאזרח אותו תבע בגין הטוקבק "במה יסמניקים מתעסקים… ברוכב אופניים בלי קסדה. נראה אותם מתנהגים ככה ביפו או ברמלה… עבריינים במדים ויותר מהכל פחדנים. אכיפה בררנית. זה מה שקורה כשלוקחים מיץ של הזבל ונותנים לו כוח".
הטוקבק נכתב על ידי תושב חולון בידיעה על אירוע מעצר של תושב אחר במקומון "השקמה". השוטר חמו נדרש לפצות את הנתבע ב-500 שקלים ולהעביר 5,500 שקלים שכר טרחה לעורך דינו של הנתבע.
השופטת אמנם קבעה כי הביטויים 'עבריינים במדים' ו'זה מה שקורה כשלוקחים מיץ של הזבל ונותנים לו כוח', מבזים ומשפילים את מושא הפרסום, אולם החליטה כי לא ניתן לקשור במקרה זה בינם לבין השוטר חמו מאחר שמדובר באמירות כלליות. "אין בפרסומים אלה כל אזכור או רישום ממנו ניתן ללמוד על זהות השוטרים בכלל, ועל זהות התובע בפרט… אין כל אזכור של התובע או כל שוטר אחר".
"פסק הדין הזה צריך להיות משוכפל מבחינתנו בחלק גדול מאוד מהתביעות השוטרים שהוגשו על ידי ג'ורנו", אומרת עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח, "שכן אזרחים רבים נתבעו על אמירות כלליות לגבי המשטרה, או לגבי שוטרים שלא ניתן לזהותם כלל בתיעוד האירוע. גל התביעות ההמוני הזה מעביר מסר ברור לאזרחים בכלל ולפעילים במאבק נגד אלימות שוטרים בפרט, שהשתתפות בשיג ובשיח הציבורי היא מסוכנת ועלולה לגבות מחיר אישי כבד, ושמוטב 'לשבת בשקט' ולא ליטול בו חלק".
"בקשות ההצטרפות להליכים של האגודה לזכויות האזרח הוגשו כדי שכל אחד מהסכסוכים הקונקרטיים יידון על רקע היבטי הרוחב של התופעה. למרות שמדובר בהתבטאויות קשות ומקוממות, חלקן קללות מהסוג הירוד והקיצוני ביותר, הכף נוטה לטובת חופש הביטוי".
כתב הגנה שהוגש בתביעה שהגיש ג'ורנו 
שתי תביעות אחרות מדגישות את הקלות שבה מוגשות חלק מהתביעות של ג'ורנו, ותומכות בתזה שמציגה סוצ'יו. שתיהן הוגשו נגד שוטרים לשעבר שטוענים להגנתם כי כלל לא קיללו או ביקרו את השוטרים בסרטון – אלא דווקא את האזרחים שכנגדם בוצעו פעולות האכיפה. צעיר אחד מגבעתיים הגיב לסרטון שבו נראים שלושה שוטרים כשהם מנסים להשתלט על אם וילדיה בקניון הדר בירושלים במלים "שאלוהים ישרוף אתכם אמןןןןן!" הוא נתבע על סך 15 אלף שקלים. להגנתו טען, כי כיוון את דבריו אל האם וילדיה ולא אל שלושת השוטרים שתבעו אותו.
במקרה השני, ישראל שלחון, בן 50 מאשדוד, הגיב לסרטון בו תועד צעיר נעצר באלימות על ידי שוטרים ברחוב דיזנגוף בתל אביב במלים "חלאות אדם", ונתבע על סך 20 אלף שקלים. הוא אמר ל"המקום" ולבית המשפט – בו אגב הוא מייצג את עצמו – כי כיוון את דבריו לאזרחים שלא עטו מסיכות כראוי ולא לשוטרים.
"בהתחלה ג'ורנו הציע לי לשלם 2,000 שקלים ולסגור את התביעה", מספר שלחון, "אבל לא התכוונתי לשוטרים. אני הולך לעמוד על שלי ונראה לאן זה יגיע. אם אשלם בעצם אודה שכיוונתי את דברי לשוטרים למרות שההיפך הוא הנכון. אני שוטר לשעבר – הייתי בימ"ר, בבילוש ובמשטרת התנועה. כיום אני חולה סכרת ומסתגר בביתי לאור המגיפה שמשתוללת בחוץ. אני מתקיים מ-3,190 שקלים בחודש ורק המשכנתא שלי עומדת על 5,200 שקלים. אני חי מהיד לפה, מוכר דברים מהבית כדי להתקיים בשוטף. מגרד כסף שאין.
"הראש שלי נטרף מהמחשבות על התביעה הזאת ואני פשוט לא מוכן להיות קורבן. מחקתי את התגובה, שלחתי מכתב התנצלות לשוטרים, אבל לא נעניתי ונאלצתי להגיש כתב הגנה. אני לא יכול להביע את דעתי יותר? מאז התביעה אני לא מגיב בפייסבוק יותר. אני מרגיש שלקחו לי את חופש הביטוי עבור בצע כסף".
1,700 תגובות
בעמדות שהגישו לבתי המשפט, התייחסו סוצ'יו ופינצ'וק הם טענו בין השאר כי לתגובות בפייסבוק, שבגינן נתבעים רובם המוחץ של האזרחים על ידי השוטרים באמצעות ג'ורנו, יש השפעה מינורית מבחינת התהודה: "תגובה לפוסט בפייסבוק נמצאת בתחתית סולם ההשפעה והחשיפה של פרסום. זו איננה התבטאות באחד מכלי התקשורת הממוסדים, בודדים האנשים שנחשפים לה, במיוחד כשהיא נבלעת בין מאות תגובות, היא לא ניתנת לאיתור מאוחר. היא דומה במהותה ובהשפעתה יותר להערה שאדם זורק לחלל האוויר מאשר לפרסום.
"הנתבעים …נבחרו מתוך רשימות של מאות ולעיתים אף אלפי אנשים שהגיבו לפוסט מסוים. כך, לדוגמה, הפוסט של איתי רון, שפרסם את תמונתו של השוטר ואיל שיבלי ותיאר כיצד הותקף על ידו, גרר 1,700 תגובות. בתביעה שהגיש שיבלי בבית משפט השלום בהרצליה, הנתבעת 1 היא המגיבה מס' 255 לפוסט, הנתבע 2 הוא המגיב מס' 202 והנתבעת 4 היא המגיבה מס' 47. התגובות זוכות לזמן 'תהילה' קצר ביותר, ומהר מאוד נקברות במעין 'תל'… מנועי החיפוש האימתניים של רשת האינטרנט אינם מאתרים תגובות ברשת".
"התביעות האלה הן חרפה וביזיון", אמר ל"המקום" עו"ד אסף דרעי מהקליניקה המשפטית במכללה למינהל, שמייצג שלושה מהנתבעים בתביעות השונות של ג'ורנו שהוגשו בתקופת הקורונה, וארבעה נתבעים מתוך 19 התביעות שהגיש ג'ורנו נגד אזרחים לפני פרוץ המשבר הנוכחי.
"התביעות האלה הן חרפה וביזיון", אמר עו"ד אסף דרעי מהקליניקה המשפטית במכללה למינהל, שמייצג שלושה מהנתבעים בתביעות השונות של ג'ורנו שהוגשו בתקופת הקורונה, וארבעה נתבעים מתוך 19 התביעות שהגיש ג'ורנו נגד אזרחים לפני פרוץ המשבר הנוכחי
"דיני לשון הרע לא נועדו למקרים כאלה אלא למקרים קיצוניים בהם אזרח אומר או מפרסם משהו על אזרח אחר שאיננו נכון בתכלית. נגיד, כמו שאני אפיץ שמועה שאת מוכרת סמים לילדים, לא על מקרים בהם מכנים מישהו 'ביריון' או 'קלגס' אחרי שצופים בסרטון שלו דורך לאזרח על הצוואר".
ואכן, לטענת דרעי, המעורה בהליכים שמתקיימים, השופטת בתיק של השוטר אנדריי פלנוב, למשל, פנתה לג'ורנו ואמרה לא לפרוטוקול כי עליו לשקול את עיתוי התביעות שהוא מגיש, על רקע העובדה כי אלימות משטרתית נמצא בימינו במרכז הדיון הציבורי ועל רקע מותו של ג'ורג' פלויד בארה"ב.
"אני יודע שהוא עובד בסרט נע, מעיף אינספור מכתבי התראה ולחלקם לא עושה אפילו פולואו-אפ. נתבע שאני מייצג באחד התיקים מלפני תקופת המשבר קיבל לאחרונה עוד מכתב התראה לפני תביעה על אמירה אחרת שלו. העובדות במכתב ההתראה לא היו נכונות אפילו, הציטוטים שיוחסו לו לא היו מה שאמר בכלל – ג'ורנו שלף וירה בלי עבודת מחקר בסיסית אפילו. עד היום אנחנו מחכים לכתב התביעה שלא מגיע. ספק אם ג'ורנו זוכר את התקרית בכלל. אבל במצב כזה, יש אזרחים שהיו מתקשרים אליו מיוזמתם ומעבירים לו כמה אלפי שקלים רק כדי לא להיתבע".
"אני יודע שהוא עובד בסרט נע, מעיף אינספור מכתבי התראה ולחלקם לא עושה אפילו פולואו-אפ. נתבע שאני מייצג באחד התיקים מלפני תקופת המשבר קיבל לאחרונה עוד מכתב התראה לפני תביעה על אמירה אחרת שלו"
אבל לא רק האזרחים שמגיעים לפשרות עם ג'ורנו מכשירים את הקרקע לתביעות הבאות. לטענתו של דרעי, גם בתי המשפט עצמם מאפשרים תופעה זו: "ההצפה של התביעות הללו מתאפשרת מכיוון שאין פרופורציות בסכומים הנפסקים", הוא אומר. "למשל, בפסק הדין בנוגע לסרט 'ג'נין ג'נין' של מוחמד בכרי נקבע כי עליו לפצות את הקצין בסך 170 אלף שקלים. מדובר בסרט שהוקרן במשך שנים ברחבי העולם, בערוצי טלוויזיה שונים ונחשף אליו קהל רב שאי אפשר לאמוד אפילו.
"אם לבית המשפט היו פרופורציות, אזרח אלמוני שהוציא דיבתו של שוטר היה צריך לשלם פיצוי בסך שקל וחצי על פרסומים מכפישים. מן הסתם, בית המשפט לא יכול לפסוק פיצוי נמוך כל כך מאחר שההליך המשפטי עולה כסף. אז פוסטים של אזרחים אלמוניים עם תפוצה שרחוקה שנות אור מזו של 'ג'נין ג'נין' מתומחרים בעשרות אלפי שקלים והג'ורנואים חוגגים".
תגובת ג'ורנו
"אני ומשרדי פועלים בצורה הרגישה ביותר מול הנתבעים. הייתה נתבעת שפנתה אלינו וסיפרה שמצבה לא פשוט. היא אפילו לא שלחה אישורים, ובכל זאת הסכמנו שתשלם במשך חמישה חודשים 200 שקלים. סיימנו את התשלומים והיא עדיין שולחת לי הודעות ברכה כיום.
"אישתו של נתבע אחר שילמה את הכסף ושלחה לנו פרחים למשרד. אחרי כמה ימים ישבנו עם שוטר אחר על תביעה, ושמו של הנתבע ההוא עלה שוב. הרמתי טלפון לאישתו וצחקנו על כך שצריך לסגור לו את הפייסבוק.
"הרבה אנשים שמתקשרים אליי כדי לבקש התחשבות במצבם, משחקים על הרגשות שלי. אני שומע הרבה 'חיפשתי עליך, ראיתי איזה לב טוב יש לך, איזה קשר יש לך עם אמא שלך…'. כואב לי שנשים בנות 80 מתקשרות ומבקשות לשלם על משהו שהילדים שלהן כתבו ברשתות, אבל אני לא האיש הרע.
"במקרה של הנתבעת מקריית שמונה, ממש בכיתי כשהיא סיפרה לי את נסיבות חייה. ביקשתי ממנה החזר על העלויות הבסיסיות ביותר. אם אני אעלה אותה על הקו תראי שהיא מברכת אותי. אני עצמי לא יכולתי להביא אישה בגילה עם בלון חמצן לבית המשפט. בדומה לכך, הסרתי מכתב תביעה אדם שגיליתי שהוא בן 86 וספגתי את העלויות. אני לא אביא אנשים כאלה לבית משפט. איך השופט יסתכל עלי?
"גם בנוגע למתמודדי נפש, אני תמיד מנסה לסגור כמה שיותר פשרות, אבל יש שוטרים שלא מוכנים לוותר וזכותם לתבוע גם את האדם הכי מוחלש בחברה. אני יודע כיצד עורכי דין אחרים פועלים: לא מעניין אותם מצבם הנפשי או הכלכלי של הנתבעים. הם הולכים עד הסוף. לא אכפת להם לעקל אנשים מבוגרים, לא אכפת להם שנתבע מתקיים מקצבאות. אני תמיד בודק איך אפשר לבוא לקראת.
"למה אתם בתקשורת תמיד פונים אליי? מה עם עורכי דין שמייצגים אנסים? רוצחים? למה תמיד שואלים איך כל השוטרים מגיעים אליי ולא כיצד כל נערי הגבעות מתקבצים אצל בן גביר? אבל אם אני מבקש 2,000 שקלים פיצוי במכתב התראה עושים ממני גנב, בזמן שאני רואה מכתבי התראה מעורכי דין אחרים על סך 70 אלף שקלים בתיקים שבהם אני מייצג את הנתבעים.
"לפעמים אני חושב שאני צריך לנהוג כמו עורכי הדין האחרים, אבל זו לא דרכי. אני תובע אנשים בזיקה לסכומים שבית המשפט נוהג לפסוק במקרים של דיבה ולשון הרע: 20 \עד 30 אלף שקלים. הסכום במכתב ההתראה נמוך משמעותית, על מנת לתת סיכוי אמיתי להגיע לפשרה. אני לא מבין את העליהום עליי. ריבונו של עולם, מה אני עושה?
"הרבה שוטרים שפונים אלי יוצאים כשפניהם מושבות ריקם. יש מקרים שאין בהם קייס ואני לא תובע בכל מחיר, לא משנה כמה השוטר להוט. אני לוקח רק תביעות שאני מעריך שיש בהן 100 אחוזים לפיצוי, ומזהיר את השוטר שיכול להיות שהוא גם יחטוף הוצאות. אם הצלחתי למגר קצת התופעה ואנשים הפסיקו לכתוב ככה ברשתות – הצלחנו לתקן קצת את החברה הלחוצה הזאת.
"בתקופה האחרונה אנחנו מבלים כל יום בבית משפט, בתיקים שהגיעו לשלב הדיונים. אנשים מהמשרד שלי יושבים ורושמים כל מילה של השופט. עם חזרתנו למשרד, אנחנו יושבים ומפיקים לקחים. אנחנו לא פועלים לא בפס ייצור ולא בסרט נע. האמת היא שבכל יום כמעט אנחנו שואלים את עצמנו האם מה שאנחנו עושים שווה או לא.
"בשלושת החודשים האחרונים התמתנו. לא כי אני חושב שאיני צודק או שהשוטרים טועים, אבל הקצב ירד. אולי השוטרים התעייפו, אולי הבינו שבתי המשפט לא פוסקים סכומים גבוהים על כך. לפני שבועיים זכינו בתיק שבו בית המשפט פסק 17 אלף שקלים נגד מגיב שהכפיש וקילל שוטרת. נלחמנו על כך שנתיים. כיום, אם אני רואה שוטר שמגיע אליי והמניע שלו הוא כסף – אנחנו לא ניקח תיק שיש בו קארמה רעה. זה בטח לא יתקבל בבית משפט.
"המשטרה שולחת את השוטרים כצאן לטבח לאכוף בין אזרחים וגם לבלפור, או להפגנות אחרות. בסוף גם השוטרים הפשוטים וגם האזרחים הם קורבנות של המערכת"
"איתור של נתבעים זו עבודת נמלים ואני גובה כסף מהשוטרים גם על האיתור: זה להיכנס לפייסבוק ולראות מה תאריך הלידה של המגיב ואיך קוראים להורים. אני מעביר את המידע למשרד הפנים ומקבל את הכתובת ואת מספר תעודת הזהות. מי שאני מצליח לאתר אותו, מקבל מכתב התראה והזדמנות לשלם. זו לא שיטה להתעשר ממנה.
"גם הנתבעים התמלאו תעוזה. אם בעבר הם היו מגיעים לבית המשפט חפויי ראש, מתנצלים ומבקשים להתפשר – היום הם לא רוצים להסיר את הפרסומים, לא מעוניינים להתנצל וטוענים לחופש הביטוי. במקרים הללו בית המשפט יכריע, למרות שאני תמיד בעד קידום פשרות.
"בנוגע לכתבי התביעה שלא מגיעים לאזרחים, אני אומר לנתבעים שטוענים שלא קיבלו את כתב התביעה לבקש מבית המשפט לזמן את השליח המשפטי שחתום על המסירה ולחקור אותו על הדוכן. אם הוא מפברק, גם לי יש אינטרס שהוא ייתפס.
"המשטרה שולחת את השוטרים כצאן לטבח לאכוף בין אזרחים וגם לבלפור, או להפגנות אחרות. הם עומדים מול האזרחים וסופגים למרות שלא הם המציאו את התקנות, ולא הם קבעו שצריך לחלק דוחות לעסקים קטנים. וכואב להם. בסוף גם השוטרים הפשוטים וגם האזרחים הם קורבנות של המערכת. לכן לא כל 'שמוק' ולא כל 'כלב' יגיע לבית משפט היום. זה לא שעד עכשיו באנו סתם ודגנו אנשים, מי שנתבע עשה משהו. אבל היום אני בורר את התיקים והולך ביד קשה מול מקרים קיצוניים".