יפה בן דוד מקדימה את הבחירות להסתדרות המורים בשנה: "אחיזת עיניים של המזכ"לית"

הסתדרות המורים הקדימה את הבחירות לראשות הארגון, ל-1 ביוני – שנה לפני המועד המקורי. זאת, לאחר שבשבוע שעבר דחה בית הדין של הסתדרות המורים בישראל את הבקשה לצו מניעה שהגישה סיעת נח"ל מהאופוזיציה שהתנגד למהלך.

במסמך שהגיע לכ-400 חברי וועידת הסתדרות המורים נכתב מדוע ביקשה סיעת אמ"י של בן דוד להקדים את הבחירות בשנה: "כניסה למשא ומתן משמעותי בענייני שכר". בהודעה נכתב כי "ברור שניהול מו"מ אינטנסיבי ומשמעותי לגיבוש וחתימת הסכמי שכר משופרים לעובדי  ההוראה מחייב הסתדרות מורים חזקה….לא ייתכן שננהל מו"מ אפקטיבי כאשר הסתדרות המורים תהיה שרויה בעיצומם של בחירות לוועידה בהסתדרות המורים". 

ההחלטה להקדים את הבחירות מציפה את המתיחות הקיימת בין סיעת אמ"י לבין האופוזיציה, מאז הבחירות הקודמות שנערכו ב-2017 ושלגביהן מתבררת תביעה באותו בית דין. בעתירה שהגישה סיעת נח"ל ונדחתה, נכתבה כי "מועד הבחירות המקורי מותיר 16 חודשים, המהווים זמן רב לניהול משא ומתן מול משרד החינוך".

"יש להם רוב גדול בוועידה וגיבוי של האופוזיציה", אומרת מורה ביסודי. "היה להם שפע של זמן לנסות לקדם את נושא השכר שלנו, אני לא מבינה מדוע הם לא עשו זאת עד עכשיו ולמה דחוף להקדים את הבחירות באמתלה של משא ומתן בנושא השכר".

---

דרישת השכר לא עלתה

הרצון להיכנס למשא ומתן משמעותי בנושא שכרם של כ-140 אלף מורי היסודי וחטיבות הביניים אינו חדש. המורים נמצאים ללא הסכם שכר מאז יוני 2019, אז פג תוקפו של ההסכם הקיבוצי שנחתם במסגרת "אופק חדש" ושבמסגרתו הועלה שכר המורים בתמורה להגדלת שעות העבודה. 

ואולם האיום בשביתה שהכריזה הסתדרות המורים ב-2019, רגע לפני פתיחת שנת הלימודים – כלל לא העלה דרישה להעלאת השכר. הוא נעשה בשל אי הסכמות בנושא ימי מחלה והפנסיה של עובדי ההוראה. אלא שלדברי המורים גם ההסכמות שהגיעו אליהם בדבר ימי המחלה לא באו לידי ביטוי בתלוש השכר שלהם במלואן. ההסתדרות בתגובה: "עובדי הוראה יוכלו לראות את החישוב החדש בפורטל עובדי הוראה של משרד החינוך מסוף ינואר 2021 ומי שזכאי להחזר ימים יראה זאת כבר החודש".

מאז ועד היום ההסתדרות לא יצאה למשא ומתן על השכר עם משרד האוצר, למרות שהכריזה שבכוונתה להביא לחתימת הסכם חדש שישווה את שכר המורים המתחילים לשכר של מורי העל יסודי, שמאוגדים בארגון המורים. 

במרץ 2018, לאחר משא ומתן של יו"ר ארגון המורים רן ארז עם האוצר, נקבע שכרו של מורה מתחיל בתיכון על כ-8,100 שקל לחודש, לעומת כ-6,900 שקל שמקבלים מורי היסודי. "שכר המורה מתחיל אמור להיות לפחות 9,000 שקל", אמרה בן דוד לפני חתימת ההסכם עם נציגי האוצר וממשלת המעבר, ולאחריו ציינה: "מיד לאחר הבחירות והקמת ממשלה חדשה ניכנס למו"מ על הסכם שכר חדש שבו נאבק על שדרוג שכר כדי שעובדי הוראה טובים ירצו להצטרף וותיקים ירצו להמשיך להיות חלק מהמערך החינוכי של מדינת ישראל". 

אלא שמאז כאמור לא התנהל משא ומתן, לא הוכרז סכסוך עבודה ולא נשלפו האיומים המסורתיים בשביתה. "הסתדרות המורים העדיפה לפתוח סכסוכי עבודה על זוטות שהיו עשויות להיפתר בבית המשפט, כמו הויכוח על תחשיב ימי המחלה ותחשיב הפנסיה", אומרת מורה ביסודי. "כל כמה חודשים היא מאיימת בסכסוך עבודה על מצלמות, אלימות, קורונה, מורים בסיכון, ימי מחלה, פנסיה – ואף מילה על הסכם שכר". 

בחירות בסימן שאלה

נושא נוסף שעלה בעתירה שהגישה סיעת נח"ל הוא ההליך המשפטי המתנהל בימים אלו בבית הדין של ההסתדרות. הסיעה טענה שהניסיון להקדמת הבחירות הוא מחטף. "צל עננה כבד מהלך על ניסיון מחטף הבחירות, נוכח סמיכות הזמנים המתמיהה להכרעה בתביעה לפסילת הבחירות, נוכח זיופי הקולות, זיוף הפרוטוקולים, שריפת קלפיות, הצבעות כפולות, איום על עובדי החברה ועוד ועוד. הכול כפי שהובא בפירוט בתביעה שהוגשה", נכתב בעתירה. 

בשלוש וחצי השנים האחרונות מתנהל בבית הדין של ההסתדרות בראשותו של השופט שמואל צור – השופט שדחה את הבקשה למניעת הקדמת הבחירות – דיון בבקשה של סיעת נח"ל לבטל את תוצאות הבחירות הקודמות להסתדרות המורים שנערכו במאי 2017 ולקיים בחירות חדשות, בטענה לשיבושים, זיופים בספירת קולות ואי סדרים ביום הבחירות. 

לדברי גורמים באופוזיציה יש חשש שהקדמת הבחירות נועדה למעשה על מנת לייתר את החלטת בית הדין של ההסתדרות בנוגע לבחירות הקודמות ולהמשיך את שלטונה של בן דוד. 

"לא ראוי שבימים אלו של אי וודאות מתעסקת הסתדרות המורים בהובלה לבחירות", אומרת יו"ר סיעת נח"ל גילה קליין. "זוהי אחיזת עיניים של מזכ"לית שלא נבחרה כדין ורוצה להוביל מהלכים שיפגעו גם בבחירות החדשות, שאותן היא מבקשת לבצע בחטף לפני קבלת החלטה בבית הדין. אנחנו כסיעה רוצים לצאת לבחירות, אבל רק לאחר שייושמו תובנות ויוסקו המסקנות לגבי האופן שבו יתנהלו בחירות דמוקרטיות וחשאיות בהסתדרות". 

תגובת הסתדרות המורים:  "בכל הקשור לנימוקי הקדמת הבחירות: הדברים כתובים בהרחבה בהוראת השעה ואף קיבלו צידוק בהחלטת בית הדין שדחה את העתירה על הסף ואין לנו מה להוסיף על כך. 

בנוגע לטענה כי הקדמת הבחירות לא יכולה להתבצע כשהליך משפטי בדבר הבחירות הקודמות עדיין מתנהל, מסרה ההסתדרות: "הסתדרות המורים פועלת על פי החוקה, בליווי יועציה המשפטיים שקבעו כי אין כל מניעה להקדמת הבחירות וקיבלו את אישור בית הדין לכך בהחלטתו לדחות את העתירה על הסף. מעבר לכך בית הדין קבע כי הוא אינו רואה שום קשר בין שני הנושאים".