אווירת המחאה נכנסת לבתי הסוהר: אחרי חודשים של מניעת ביקורים והתייחדויות, הגבלת שיחות טלפון ופגיעה באספקת המוצרים לקנטינה, הכלואים מתכננים לפתוח החל מיום חמישי בשביתת רעב רחבה, חוצה בתי סוהר ובמיוחד בכלא שאטה, שבו יש תנאים קשים במיוחד. במקביל מתכוננת באותו יום הפגנה מול ביתו של השר לבטחון פנים אמיר אוחנה, זאת אף שהבוקר (שני) הודיע השב"ס כי החל ממחר יוחזרו ביקורי המשפחות בכפוף לכמה מגבלות.
מחאה מתוך הכלא היא מהלך שבימים כתיקונם נושא עמו סיכונים רבים – מסנקציות קצרות טווח ועד איבוד השחרור המוקדם – אולם כלואים ובני משפחותיהם שעמם שוחחנו בימים האחרונים אומרים: אין לנו יותר מה להפסיד.
מחאת האסירים נולדה מתוך הסנקציות הקשות שמוטלות עליהם בתקופה הזו, אלא שבשונה מההגבלות שמוטלות על כולנו, שם זה לא עובד: נתוני התחלואה בקרב האסירים הולכים ועולים. ביולי, כשמשרד הבריאות הזהיר מעלייה בתחלואה בבתי הכלא, היו רק חמישה חולים מקרב האסירים. בעדכון האחרון של שירות בתי הסוהר מ-15 באוקטובר, היו 67 חולים מאומתים בשב"ס.
באופן לא רשמי טוענים בשירות בתי הסוהר שכאשר שיש עלייה כל כך ניכרת בתחלואה באוכלוסייה הכללית, זו נאיביות לחשוב שהמחלה לא תחדור לכלא. אף שיש ממש בטענה זו כלשעצמה, במהלך הסגר הראשון השירות כבר הוכיח שהוא יכול לבודד את אוכלוסיית האסירים ממגפות שבחוץ.
בגל הראשון למשל ננקטו חלופות מעצר בהיקף נרחב יותר, כך שפחות עצורים מן החוץ הוכנסו לבתי הסוהר. חלופות אלו לא ננקטות הפעם, ועצורים חדשים ממשיכים להגיע ללא הפרדה הולמת: העצורים מועברים לאגפי מיון, אולם במקום לשהות בהם בקפסולות קבועות למשך 14 יום עד שכל חברי הקבוצה מאושרים כנקיים, אגפים אלה הופכים בפועל לאגפי רכבת, שמהם נכנסים ויוצאים כל הזמן. חלק מהשוהים בהם הם אסירים ותיקים עם חשד לחשיפה לוירוס שהועברו לשם ונמצאים ללא חפציהם האישיים בתנאים פיזיים קשים. כפועל יוצא מכך כלואים אסירים באגפי המיון, שמתוכננים לשכן עצורים ימים ספורים, במשך חודש ויותר.
האגף הכי אכזרי
נעמה (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת), נשואה לאדם שהורשע בעבירות סמים ונידון לשלוש שנות מאסר, מתוכן ריצה כבר יותר משנה. לשניים בת קטנה שלא ראתה את אביה מאז החל הסגר הראשון במרץ.
היא מספרת על ייאוש מוחלט שבעלה ושאר האסירים נמצאים בו: "בעלי נמצא עם שישה אנשים בחדר, שלושה מהם מבוגרים מאוד. הוא מספר שכל האגף רדום, אנשים לא מרגישים טוב. שב"ס מפחידים אותם שלא יתלוננו, מאיימים עליהם בבידוד עם חולי קורונה. אז גם בן אדם שלא מרגיש טוב מסיבות אחרות מפחד להתלונן. הם פשוט מיואשים, אני לא יודעת לאן זה יגיע, אבל הם עוברים שם סיוט. עורך הדין שלי אומר שאין מה לעשות כי כולם באותה בעיה. כולם מפחדים לדבר, בקבוצות הטיפוליות אומרים להם במפורש שמי שיתראיין או ידבר יישלח לצינוק וייפגע לו השליש".
"שב"ס מפחידים אותם שלא יתלוננו, מאיימים עליהם בבידוד עם חולי קורונה. אומרים להם שמי שיתראיין או ידבר יישלח לצינוק וייפגע לו השליש"
אדם שהשתחרר לאחרונה אחרי ששהה בבידוד באגף המעבר בכלא איילון, ושריצה בעבר עונשי מאסר, מספר: "הבידוד במעבר זה האגף הכי אכזרי שהייתי בו בחיים שלי. חום אימים, ישנים על רצפת פלסטיק. יש לחץ עם הקנטינה כי צריך להעביר את המוצרים לאגף במקום שנצא ומוצרים התעכבו. כל יום היו מריבות וכשאיימנו בשביתת רעב איימו שיאזקו אותנו למיטות".
בגל הראשון הסגל עצמו היה חלק מהמאבק בקורונה ושילם על כך מחיר אישי. סוהרים שירתו אז שבוע-שבוע במקום לצאת לביתם בתום משמרת רגילה, ובכך צמצמו משמעותית את המגע עם החוץ. המהלך הוכיח את עצמו, כשבתקופה הזו נתוני התחלואה בקרב אוכלוסיית בתי הסוהר היו נמוכים משמעותית מהאוכלוסיה הכללית.
אבל כיום זה לא קורה, ויש לכך השלכות בשטח. השבוע פורסם בתכניתה של קרן נויבך כי סוהר אחד בכלא שאטה גרם להדבקתם של 19 אסירים באחד האגפים. במצב כזה, כשאוכלוסיית בתי הסוהר אינה באמת מבודדת, קשה יותר להצדיק את מניעת הביקורים וההתייחדויות.
"בבידוד חום אימים, ישנים על רצפת פלסטיק. יש לחץ עם הקנטינה. כל יום היו מריבות וכשאיימנו בשביתת רעב איימו שיאזקו אותנו למיטות"
"אני רואה סוהרים שיוצאים למסיבות והולכים לים ומגיעים למשמרת כאילו כלום לא קרה", אומרת נעמה. "המדריך של הקבוצה הטיפולית יוצא וחוזר, הוא בלי מסכה למרות שהאסירים חייבים להיות עם מסכה והם לא שומרים שני מטר בתוך הקבוצה".
בשבוע שעבר עתרה לבג"ץ קבוצה של למעלה מאלף כלואים באמצעות עורכי הדין רותם טובול ויובל יועז. "מסיבה שאינה ברורה, רוב הסוהרים בבתי הסוהר אינם טורחים לעטות מסכות", נכתב בעתירה. "העותרים מבקשים מבית המשפט לחייב את כל הסוהרים וסגל שב"ס בחובת עטיית מסכות בכל עת, כפי שחובה זו מוטלת על האסירים ודורשים להקים מנגנון הטלת סנקציות על סגל שב"ס שמפר הוראה".
מי יכול לשמור מרחק
על הקושי לשמור על הגבלת המרחק מלמדת פסיקת בג"ץ, שניתנה לפני כשלוש וחצי שנים בעתירה נגד הצפיפות בבתי הסוהר. יישום הפסיקה, שקובעת כי יש להחיל לאלתר את התקנה בחוק סדר הדין הפלילי שלפיה שטח המחיה לכל כלוא לא יפחת מ-4.5 מטרים רבועים – לעומת 3.15 מ"ר לאדם כיום – מתעכב בגיבוי בית המשפט, שמעניק למדינה שוב ושוב ארכות נוספות, זאת על אף שרוב הכלואים בישראל עדיין משתכנים בתנאים שמתחת לתקן זה.
בינואר פרסמנו כאן את פנייתו הדחופה של הסנגור הציבורי הארצי ד"ר יואב ספיר לשר לבטחון פנים דאז גלעד ארדן, בדרישה לקבוע תקן כליאה חדש שיאפשר עמידה בפסיקה עוד לפני הבחירות. ארדן לא פעל בנושא, ובמהלך אי היציבות הפוליטית שלפני ואחרי הבחירות פרצה הקורונה. השר החדש, אמיר אוחנה גם הוא לא פועל לקידום הנושא.
לפני כחודש וחצי ביקשה המדינה ארכה נוספת ליישום פסק הדין, עד סוף 2023 – חמש שנים מהמועד המקורי שנקבע בפסק הדין. בזמן הזה, אגב, ניתן היה לבנות שלושה בתי סוהר נוספים, אולם מדינת ישראל כבר הראתה שכוחות הבטחון שלה מתייחסים לפסיקות בג"ץ כהמלצה לא מחייבת. בינתיים הצפיפות בבתי הסוהר נמשכת, בתנאי מגפה קטלנית, וללא ההטבות המעטות שניתנות לאסירים בימי שגרה.
רות, שבן זוגה ואבי אחת מבנותיה מרצה עונש מאסר בן שלוש שנים בגין עבירות אלימות, סיפרה: "אני לא מבינה איך בן הזוג שלי מחזיק מעמד. קיבלנו פעם אחת זום בפסח ופעם אחת עכשיו בחגים, אבל גם זה לדקות ספורות. במקום שתהיה שיחת וידיאו פעם בשבוע או שבועיים, כמו ביקור, פעם בכמה חודשים נותנים שיחת וידיאו והם עושים טובה שהם נותנים את זה. וזה לא שמפצים אותם על הסגירות הזאת ביותר זמן טלפון, להיפך. אין להם יותר מה להפסיד, זה עוד יתפוצץ".
בעתירה שהוגשה לבג"ץ דרשו העותרים להשיב להם את הזכויות שהיו להם טרם הקורונה. "הפעולות הננקטות על ידי שב"ס בהקשר זה חורגות באופן עמוק וקיצוני מהפעולות הנדרשות לשם מניעת הדבקה בנגיף הקורונה", נכתב בעתירה. "בהצטרפן יחד, הן יוצרות פגיעה חריפה ובלתי חוקתית בזכויותיהם של האסירים.
"ניכר כי שב"ס מנצל את תקופת הקורונה כדי להרע את תנאי חייהם של האסירים ולגרוע מזכויותיהם – כדי להקל על הארגון עצמו, ולהשתחרר ממחויבויותיו הבסיסיות לדאוג לרווחתם של האסירים". המדינה חויבה להגיב לעתירה עד 25 באוקטובר.
"ניכר כי שב"ס מנצל את תקופת הקורונה כדי להרע את תנאי חייהם של האסירים ולגרוע מזכויותיהם", נכתב בעתירה שהגישו אסירים לבג"ץ
"כשיש סגר בכל המדינה, למנוע ביקורי משפחות נראה לי סביר. לאורך זמן זה הופך להיות פגיעה דרמטית", אומרת עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח. אלא שהיא לא תולה הרבה תקוות בגזרה המשפטית, זאת משום שכמה עתירות פרטניות שהוגשו בנושא בחודשים האחרונים נדחו.
עו"ד סוצ'יו תוקפת גם את חוסר השימוש בכלי של השחרור המנהלי, שמאפשר קיצור נוסף של תקופת המאסר לכלואים שעומדים בדרישות.
האמצעים שננקטו עם פרוץ הקורונה ובמהלך הסגר הראשון מופיעים בתגובה שהגישה עו"ד סוצ'יו עם עורכי דין נוספים לבקשת המדינה להארכה ליישום פסקית בג"ץ הנוגעת לצפיפות. עורכי הדין ציינו שם את הענקת "חופשת קורונה" – קיצור בן חודש של תקופת המאסר ושחרור מוקדם מיידי של כמה מאות אסירים שעמדו להשתחרר ממילא, וניצול מלא של כל תקני האיזוק האלקטרוני. "ברצותם יכולים המשיבים לנקוט בפתרונות יצירתיים להפחתת מספר הכלואים", כתבו שם.
"אני לא יודעת איך בעלי ייצא, באיזה מצב נפשי הוא יהיה", אומרת נעמה. "אנשים נמצאים באגפים בחוסר חשק לחיות, הם לא רואים את העתיד. מבחינת האסירים הגיעו מים עד נפש, הם לא יכולים להמשיך במצב הזה".
משירות בתי הסוהר נמסר: "מענה לעתירה יוגש כמקובל לבית המשפט ובהתאם להחלטות השיפוטיות. לצד זה חשוב לציין ששירות בתי סוהר הוא הגוף ששומר על זכויות הכלואים ועל בריאותם ובריאות הסגל. כלל הפעולות שמבצע שב״ס נועדו לשמור על חיי האסירים באירוע משברי ומורכב זה וכל זאת בהתאם להוראות הדין, לרבות מגבלות הריחוק החברתי מטעם הממשלה. משאבים רבים מושקעים בשמירה על חייהם ובריאותם של הכלואים והטענה כי שב"ס מנצל מגיפה המסכנת את תושבי כל העולם על מנת להצר במכוון את תנאי כליאתם של האסירים הינה טענה צינית ולא פחות מקנטרנית.
בניגוד למתואר, ככל ואיפשרו את חופש התנועה, איפשר גם שב״ס ביקורי משפחות לאסירים ולעצורים ואלה התקיימו עד ליום 18.9, בו נכנס הסגר לתוקפו ויימשכו בהתאם להחלטות הממשלה על היציאה מהסגר. כמו כן, מתקיימים מזה חודשים ארוכים מפגשי היוועצות עם עורכי דין וכלואים. כל מערכי הטיפול והשיקום פועלים בהתאם למגבלות הקורונה וכללי התו הסגול. ניתן לכלואים טיפול ומענה רפואי ראוי ולעיתים אף טוב מבקהילה.
במסגרת הערכות המצב ובדיקות שבוצעו לבחון את מוקדי תחלואה בשב״ס, לא נמצא כי שינוי אורך המשמרות מצמצם את היקפי התחלואה והדגשים עברו לעבודת סוהרים בקפסולות והקפדה יתרה על הנחיות משרד הבריאות לעטיית מסכות ולבישת ציוד מיגון מלא כשנדרש.
לשב"ס תכנית סדורה להקלות בתנאי הסגר ואלה יישומו בהתאם ובכפוף להקלות שייושמו ברמה המדינית. ולסיכום נציין כי בג״צ נדרש להתייחס לכמה עתירות שהוגשו בסוגיית טיפול שב״ס בתקופת משבר הקורונה ושיבח את פעילות שב״ס בהתמודדותו המורכבת".