בעקבות התפוצצות המשא ומתן עם האוצר יצאו היום עובדי המעבדות הרפואיות הציבוריות לשביתה כללית בכל המעבדות בארץ, במטרה להגיע להסדרת פעילות המעבדות ותנאי העסקת העובדים. העובדים מוחים על תנאי העסקתם ועל הזנחת המערך המעבדתי לאורך שנים, ודורשים בין היתר הסכם שכר שיתאים למעמד המקצועי, תוספת כוח אדם בהתאם לכמות הבדיקות ובניית תוכנית לתיקון הליקויים שהוצגו בדוח מבקר המדינה ובדוח משרד הבריאות מ-2016.
עוד סיבה לשביתה היא הודעת שר הבריאות יולי אדלשטיין מתחילת החודש בדבר הקמת שתי מעבדות פרטיות והרחבת ההתקשרות עם מיי הריטג', מעבדה פרטית שכבר פועלת, על מנת להגדיל את מספר בדיקות הקורונה היומיות וכל זאת בהשקעה מדווחת וחסרת תקדים של ארבעה מיליארד שקלים למשך שנה וחצי. העובדים זועמים על מה שלטענתם הוא הסכמים לא אחראיים עם גופים פרטיים שמהווים את תחילתו של תהליך הפרטה.
ב-3 באוגוסט פירסם מינהל הרכש של משרד הביטחון, בהנחיית שר הביטחון בני גנץ, מכרז להקמת שתי המעבדות. הפרטים שידועים עד כה הם שמעבדה אחת תפעל בדרום והשנייה במרכז, ושעליהן לעמוד ביעד של 60 אלף בדיקות ביום. שאר הפרטים לא פורסמו לציבור הרחב.
"קל להחשיך את הפרטים במסווה של פגיעה בביטחון המדינה", אומרת בכירה במערך המעבדות הארצי. "מה כל כך חסוי בבדיקות קורונה?"
גם ההסכם של המדינה עם חברת מיי הריטג' נותר חסוי ולא ברור מה תוכנו. עמותת "פרטיות ישראל" שלחה בתחילת החודש מכתב לבכירי משרד הבריאות בדרישה לחשוף את ההסכם שנחתם עם החברה. הכותבים מבקשים לבדוק האם הוא עומד בתנאי חוק הגנת הפרטיות ואבטחת מידע, וכדי לבקש תיקונים במידת הצורך. תשובה למכתב עדיין לא התקבלה.
"כרגע אין צורך במעבדות החדשות", מוסיפה הבכירה במערך. "אנחנו יכולים להגיע ל-50 אלף בדיקות ביום במעבדות הציבוריות וכרגע עומדים על 25-30 אלף בדיקות. גם אם המדינה מנסה להתארגן לקראת החורף אין בכך צורך. באחוזים בודדים מהסכום שהוקצה לטובת הפרויקט היה אפשר לפתור את הבעיה במגזר הציבורי לשנים קדימה".
"באחוזים בודדים מהסכום שהוקצה לטובת הפרויקט היה אפשר לפתור את הבעיה במגזר הציבורי לשנים קדימה"
מי החליט על העברת ארבעה מיליארד שקלים לטובת המעבדות החדשות וזו הקיימת? מה כולל הסכום? והאם אחרי שנה וחצי – המועד שאותו קבע שר הבריאות בהודעתו – המעבדות הללו פשוט יסגרו את שעריהן ולא יפעלו עוד? פנינו למשרדי הביטחון והבריאות לקבלת תשובה.
ממשרד הביטחון נמסר: "המכרז להקמת מעבדות לבדיקת קורונה פורסם לפי דרישת משרד הבריאות ובהתאם לקריטריונים המקצועיים שקבע. המכרז מתנהל בימים אלה ובסיומו תצא הודעה מסודרת. המכרז מיועד אך ורק לבדיקות קורונה. מסמכי המכרז גלויים למתמודדים ולספקים מורשים של משרד הביטחון באתר הסחר האלקטרוני של המשרד. ככלל איננו מפרסמים אומדנים בזמן הליך מכרזי מתנהל. תקציב המכרז נקבע בשיתוף עם משרד הבריאות, ועל סמך הניסיון שנצבר בשני המשרדים מפרוץ משבר הקורונה".
ממשרד הבריאות לא נמסרה תגובה. פנינו לפרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו והצוות שלו החזיר אותנו לקבל תשובה ממשרד הבריאות.
"זליגה של עובדים למעבדות הפרטיות"
עובדי המעבדה בשירות הציבורי כאמור מתקוממים על כך שבעוד שהמדינה נוהגת כלפיהם ביד קשה, היא מפזרת כספים בצורה בזבזנית על גופים פרטיים. הם מנסים להבין מדוע נדרשים ארבעה מיליארד שקלים לטובת הקמת המעבדות הפרטיות ולא מוצאים תשובה. "כמה צעקנו על המחסור בתקציב ובסוף שופכים כספים בסכומים לא נתפסים", אומר לנו אדם אחר שבקיא במערכת. "אם היו לוקחים רק חלק מהסכום ואומרים למעבדה באיכילוב או בבית חולים מאיר או בסורוקה הנה, יש לכם תקציב, תגייסו עובדים, תקנו מכונות, תשפרו את הסכמי השכר לשנתיים הקרובות – התמונה היתה נראית אחרת לגמרי".
"במיליון שקל קונים רובוט אחד לביצוע בדיקות. לא צריך יותר משלושה או ארבעה רובוטים במדינה, כך שהסכום הגדול לא מיועד לציוד מעבדתי", אומרים לנו אנשים שבקיאים בנושא. "ב-200 מיליון שקל היו בונים תשתית מעבדתית לעשור הקרוב במגזר הציבורי, שם עושים אלפי סוגי בדיקות ולא רק בדיקה אחת לקורונה. לא סתם משלמים סכומי עתק – מישהו גוזר קופונים".
כעת חוששים חלק מהעובדים שהמכרז לשתי המעבדות החדשות הוא עוד צעד לקראת הפרטה של המערכת. "הפרטה במקצועות הבריאות היא תמיד לרעת האזרחים", אומרת הבכירה במערך. "אין דגם בעולם שבו הפרטה באה לטובתם. בסופו של דבר נגיע למצב שבו רק לעשירים תהיה רפואה טובה".
"ראינו את אותו תהליך של הפרטה זוחלת קורה ברווחה, ראינו את זה בחינוך, ראינו את זה בגז", אומר אוהד שרוני, שעובד כבר 13 שנה במעבדה בבית החולים סורוקה. בהתחלה מייבשים את הקיים ואז אומרים שהמערכת לא מתפקדת ואז מביאים מושיע מהמגזר הפרטי שדורש שהמדינה תממן אותו. במקום להשקיע את הכספים במעבדות הציבוריות, מעבירים אותם לחברות פרטיות".
"אני אעשה אחלה כסף – זה אתם שצריכים לדאוג"
לפי הפרטים שמצויים בידנו מספר רב של מעבדות הגישו מועמדות למכרז ורק ביום חמישי נפתחו המעטפות. אבל למרות שהמכרז טרם הגיע לקו הסיום, ישנן חברות שכבר התחילו לגייס עובדים.
חברת אלדן מקבוצת ניאופרם פרסמה מודעות לגיוס עובדי מעבדה בכירים. הדרישות: תעודת עובד מעבדה בכיר של משרד הבריאות. השכלה בתחום של ביולוגיה מולקולרית – יתרון. מגורים באזור צפון או דרום. (מניאופרם נמסר שהגיוס נעשה ללא קשר למעבדת הקורונה).
גם חברת אילקס מדיקל מחפשת עובדי מעבדה "נלהבים, עם 'ראש גדול' ובעלי יכולת השתלבות ולמידה מהירה למשרה מידית, מרתקת ובעלת משמעות". העובדים יעבדו במשרה מלאה, חמש פעמים בשבוע. בנוסף, מחפשת החברה גם ממונה/ת אבטחת איכות במעבדה.
בניגוד לניאופרם, אילקס מדיקל מציינת במודעה את אחד התנאים שהציבה המדינה: דרישה לתקופת צינון של שלושה חודשים במעבר בין עבודה במעבדה ציבורית לפרטית. "המשרות אינן מתאימות למי שמועסק או הועסק בשלושת החודשים האחרונים באופן ישיר או בעקיפין במעבדה של משרד הבריאות וכל העוסק כיום בבדיקות קורונה או פעילות אחרת במסגרת המאבק בנגיף", נכתב במודעה של אילקס מדיקל.
זה לא מונע ממשה לוי לקבל הצעות עבודה מחברות השמה, למרות שהוא עובד מעבדה בכיר בבנק הדם ויחידת הפרזיס ותורן במעבדת קורונה של בית החולים סורוקה. עובדים אחרים מספרים לנו שבניגוד להצהרה של שר הבריאות, שהמעבדות יעבדו למשך שנה וחצי, נאמר להם שהמשרות המוצעות הן לטווח ארוך. "זה נכון, אסור להם לפנות אלי אבל הם מוצאים פרצות", אומר לוי. "אומרים לי נגייס אותך למשרה שלא קשורה ישירות לבדיקות וכשתהיה במערכת נעביר אותך לבדיקות קורונה", הוא מגלה. "בסופו של דבר רואים במספרים זליגה של עובדים מבתי החולים אל המעבדות הפרטיות".
"לפני כמה שבועות עשיתי תאונה כשהילדות שלי היו איתי ברכב", הוא אומר. "זה היה אחרי משמרות של 23-16-16. (23 שעות בעבודה, 16 שעות חופש ואז 16 שעות עבודה – ג.ע) העיניים שלי נעצמו והתנגשתי במעקה בטיחות. אחרי התאונה הבנתי שאני לא חריג. שבתקופת הקורונה עובדי מעבדות עשו לא מעט תאונות. העומס עלינו הפך להיות בלתי אפשרי. באיזה עולם זה סביר?"
לוי מספר שהוא שוקל את הצעות העבודה שקיבל. "לא יצא לי להקריא לבנות שלי סיפור לפני השינה שני לילות ברצף", הוא אומר. "מצד שני, אם אלך למעבדה פרטית מי יישאר במגזר הציבורי? אני אעשה אחלה כסף – זה אתם שצריכים לדאוג".
לפי דוח של הסתדרות הביכוימאים מיקרוביולוגים ועובדי מעבדה עולה כי נכון לתחילת 2020, 51 אחוז ממהעובדים הודו כי שקלו לעזוב את המקצוע ו-88 אחוז חשו שרמת השכר שלהם אינה מספקת.
לא מעט עובדי המעבדות הציבוריות היו שמחים לצאת משערי המגזר הציבורי ולעבור אל המגזר הפרטי בלי לעגל פינות. כפועל יוצא מכך הם החלו בתהליך של הגשת עתירה לבג"ץ, שתאפשר להם לעשות את הצעד בטענה של פגיעה בחופש העיסוק. "אי אפשר להגיד שאסור לנו להרוויח יותר", הם אומרים. "יש עובדים שהיו רוצים לעשות משמרת במגזר הציבורי ואז לעבור לפרטי אבל אסור להם. הם מחזיקים אותנו כבני ערובה ואנחנו רוצים למנוע זאת".
"יש שני מקורות בגיוס עובדים", מספרים בכירים במערכת. "או לחפש כאלה שעבדו בעבר במקצוע, התייאשו ופרשו או למצוא עובדים קיימים ולשדל אותם להתפטר ולעבור את הכביש. עכשיו, השכר של עובד בעל תואר ראשון במגזר הציבורי הוא 31 שקל לשעה ושל דוקטור 37 שקל. מעבדה פרטית משלמת 120 שקלים. אז מה הם יעדיפו? תוך חמש שנים נראה קריסה של המערך הציבורי". העובדים חוששים מהתרוקנות של המעבדות הציבוריות ומעבר לשוק הפרטי, שיציע רפואה לעשירים.
"המדינה לא מכבדת אותנו"
בשנים האחרונות נאבקו 2,000 עובדי המעבדות הרפואיות בבתי החולים ובקהילה על שיפור בתנאי העסקתם ודיווחו על עומסי עבודה קשים שגורמים לשחיקה, דפוסי העסקה בעייתיים שעוקפים את ההסכמים הקיבוציים ועל קושי בגיוס עובדים. ב-2018 הם הכריזו על סכסוך עבודה ובאוגוסט 2019 פתחו בשביתה.
"המדינה לא מכבדת אותנו, לא מעריכה אותנו. הם לא יודעים למה אנחנו צועקים ולמה כואב לנו", אומרת קארין סבח, עובדת במעבדה ההמטולוגית בסורוקה. "אני לא רוצה ללכת למגזר הפרטי, כי אני חושבת שהרפואה האיכותית צריכה להיות ציבורית. אני לא פה בשביל הכסף, לא בשביל היוקרה, לא בשביל התארים – אני פה בשביל הציבור וחבל שהמדינה מזלזלת בנו".
"אני לא רוצה ללכת למגזר הפרטי, כי אני חושבת שהרפואה האיכותית צריכה להיות ציבורית"
"זו השביתה המיותרת בעולם", אומר לוי. "אנחנו עושים הכל כדי לא לפגוע במטופלים אבל אין מה לעשות, בחלקם השביתה תפגע. אני לא מבין מה המדינה מנסה לעשות. אין מערכת בריאות בישראל ללא מעבדות – זה יהיה אסון לאומי".
לפי דוח של הסתדרות הביוכימאים מיקרוביולוגים ועובדי מעבדה שפורסם ביולי, עולה כי 27 אחוז מהעובדים הם מעל גיל 67 ו-34 אחוז מעובדי המעבדה הם עד גיל 45. מה שאומר שאין עתודה של עובדים שיחליפו את אלו שצפויים לצאת לפנסיה. בנוסף, אחוז המומחים בקרב עובדי המעבדה ירד מ-16.6 אחוז ב-2010 ל-12.4 אחוז בסוף 2018, מה שמדגיש את העובדה שעובדים נוטשים את המערכת. לפי דוח מבקר המדינה מ-2015, לא הוכנה תכנית מתאימה לגיוס ולקליטה של עובדי מעבדה חדשים.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מדובר במכרז של משרד הביטחון. אין הקצאה של מיליארדים לבינוי מעבדות, יש התקשרות לרכישת בדיקות גם מהקופות וגם מבתי חולים. הרכש הוא בהתאם לצורך תוך הבטחת החזר עלויות למעבדה הנבחרת. על מנת להבטיח עמידה בצרכים הלאומיים ולקטוע את המחלה, מחויבים להפעיל גם מעבדות פרטיות ובמקביל משרד הבריאות השקיע משמעותית בשדרוג המעבדות הציבוריות".
שיחה על זה post