על רקע תקנות הקורונה המשתנות, תועדו בחודשים האחרונים מפגשים רבים בין אזרחים לשוטרים, חלקם כוללים אלימות קשה. באחד מהם, שצולם בחודש אפריל בזמן שהוטל סגר בארץ והתקנות אסרו על שהיה מחוץ לבית במרחק העולה על מאה מטרים, נראה שוטר חונק אזרח בפארק הירקון.
לאחרונה הגיש השוטר המצולם, אנדריי פלנוב, שתי תביעות לשון הרע נגד שמונה אזרחים שונים. תביעה אחת על סך 250 אלף שקלים הוגשה נגד האזרח שתיעד את המעצר ופירסם אותו ברשת הפייסבוק ונגד שלושה אזרחים נוספים שהגיבו או שיתפו את התיעוד. תביעה שנייה, על סך 50 אלף שקלים הוגשה מאוחר יותר נגד ארבעה אזרחים ששיתפו את הסרטון או הגיבו לו.
"הנתבעים השתלחו בתובע, תוך האשמתו בהאשמות חמורות (ויודגש כי מדובר בהאשמות שווא) וכינויי גנאי חריפים המייחסים דופי לאישיותו", נטען בשני כתבי התביעה שהוגשו על ידי פלנוב באמצעות עורך הדין יוני ג'ורנו.
"השוטרים הגיעו למצב שבו השיימינג שהם עוברים ברשתות מגיע לבני המשפחה שלהם, לילדים, וזה משפיע עליהם", אומר ג'ורנו. "אם אין איומים ברקע, למשטרה אין מה לעשות בנידון ולכן השוטרים מחפשים עורכי דין אזרחיים. זו תופעה שצמחה בשנתיים האחרונות".
לטענתו, מאז הקורונה מספר התביעות הללו הולך ועולה. הוא מציין כי מגיעות אליו "שלוש, ארבע פניות בשבוע", ומוסיף: "בגלל הקורונה, נוצר מצב של חיכוך בלתי נמנע בין שוטרים לאזרחים כל יום כל היום, ולשוטרים פשוט נמאס. מספר הפניות של שוטרים אלי עולה בכל פעם שהמדינה מוציאה הנחיה חדשה".
"תן לי לנשום"
בסרטון שעלה לרשת נראים פלנוב ושוטרת שהתלוותה אליו מכוונים אקדח טייזר לאזרח שיושב מתחת לעץ. פלנוב מפסיק לאיים על האיש בטייזר בשעה שהוא מבין כי הוא מתועד, אך מתחיל לחנוק את האיש באופן פתאומי. האזרח משמיע קולות ברורים של חנק, זועק ופניו מאדימות. בהמשך הוא צועק את כתובתו, הנמצאת כ-100 מטרים מפארק הירקון.
השוטר נראה מקרקע את האזרח וצועק לשוטרת שאיתו, "שימי עליו אזיקים". השוטרת מצליחה לשים אזיק על יד אחת שלו, כשהאזרח משתחרר מאחיזת השוטר, הוא צועק "תן לי לנשום" ותופס אותו בברכו. הוא מנסה להרחיק את פניו מהאדמה, בעוד השוטרים אוזקים אותו. לבסוף, אחרי שהוא מתלונן ש"דורכים עליו", מגיעה התגבורת עם עוד זוג אזיקים. העצור נאזק גם ברגליו, והשוטרים מושכים אותו בכוח לניידת כשהאיש זועק מכאב.
בכתב התביעה בתביעה הראשונה נטען שהמניע של האזרח שתיעד את המעצר והפיצו ברשתות היה נקמני. הוא עשה זאת מאחר וקיבל מוקדם יותר קנס בגובה 5,000 שקלים בגין התקהלות אסורה.
"בעוד שהתובע משוחח עם האדם החשוד, הגיעו לפארק גם הנתבע ביחד עם רעייתו וילדם. הם החלו להתערב בנעשה, הלהיטו את הרוחות, וגרמו להסתת השוהים במקום נגד התובע", נכתב בכתב התביעה.
עוד נאמר שם כי אשתו של האזרח שתיעד את המעצר היא תחקירנית בתוכנית הצינור. "ככל הנראה מכאן חשו בני הזוג שהם מבצעים סוג של עבודה עיתונאית, שכלל לא התבקשו לעשות".
פלנוב טוען כי הסרטון שהעלה האזרח הוא "ערוך ומגמתי", ומתחיל רק משלב ביצוע המעצר. בפוסט שנלווה לו כתב האזרח תחילה שמדובר ב"ברוטליות מזעזעת של אותו שוטר שקנס אותנו ב-5,000 שקל על שאנחנו מתחת לבית שלנו. מעצר אלים בטירוף של אזרח שלא התנגד למעצר".
עקב הויראליות של הסרטון ופניות רבות מצד התקשורת, שחררה דוברות המשטרה את תיעוד האירוע מתוך מצלמת הגוף של פלנוב. בסרטון נראה פלנוב פונה לאזרח במשך זמן ממושך ומפציר בו להזדהות ומזהיר שישתמש בכוח. עם זאת, הסרטון המשטרתי נקטע בטרם שולף פלנוב את אקדח הטייזר ומתחיל לחנוק את האיש. בנוסף, נעדרת מהסרטון המשטרתי התייעצות טלפונית שקיים פלנוב באותם רגעים.
בעקבות הפרסום הסיר האזרח את הפוסט הראשון וכתב פוסט חדש שבו אמר כי השתכנע שהמעצר היה מוצדק, אולם "האלימות היתה בלתי מידתית ואין לה הצדקה". בהמשך מחק גם את הפרסום השני. בכתב ההגנה שהגיש נטען כי הסיר את הפרסום השני לאחר איומים שקיבל מאזרחים שהשתכנעו מסרטון המשטרה כי פלנוב נהג כהלכה.
בכתב התביעה מלין פלנוב על התפוצה הרחבה של הסרטון, ששודר בערוצי החדשות בטלוויזיה וברשתות ושותף אינספור פעמים בפייסבוק. בשל כך, נטען בכתב התביעה, "החלה הסתה שהלכה וגברה" וכי נזקה מצטבר, מאחר שהתיעוד ברשתות נשמר לאורך זמן.
חובה אזרחית ומוסרית
בכתב ההגנה שהגיש האזרח שתיעד את אירוע המעצר טען כי "לא מדובר במקרה של אזרח שהחליט לפגוע בכוונת זדון בשוטר תמים באמצעות הפצת סרטון מעוות ושקרי. מדובר במקרה של אזרח היה עד למקרה אלימות ברוטלית מצד שוטר בתפקיד נגד אזרח שלא הפעיל כל כח נגדי.
"הנתבע, כמו עוברי אורח אחרים, היה מזועזע מהמראה שבו שני שוטרים מרתקים לרצפה בכוח בלתי מידתי אזרח שבוכה, קורא לעזרה ומבקש מהעדים לתעד את האירוע. הנתבע ראה חובה אזרחית מוסרית וחברתית בהבאת התיעוד לאירוע לידיעת הציבור – כפי שהוא וללא כל עריכה – בעמוד הפייסבוק שלו".
עוד נטען כי האזרח פרסם את שראה בפארק הירקון "לא על מנת לפגוע בתובע, אלא בשל החשיבות החברתית- ציבורית בהבאת אירוע אלימות שבוצע על ידי שוטרים בתפקיד לידיעת הציבור, מתוך אמונה שהוא מסייע בכך למנוע הישנות מקרי אלימות דומים בעתיד".
"בתביעה שכזו טמון פוטנציאל מסוכן ורחב יותר להרתעת הציבור מפני תיעוד ופרסום של פעילות משטרתית, גם אם מדובר בפעילות אלימה באופן בלתי מידתי ואולי אף בלתי חוקי. במדינה מתוקנת אין מקום להרתיע אזרחים מלתעד ומלהביא לידיעת הציבור אירועי אלימות משטרתיים ואין מקום לגרום להם 'לטמון את הראש בחול'… האינטרס הציבורי מחייב לעודד אזרחים לגלות אחריות חברתית ולהביא לידיעת הציבור אירועים אלימים שבוצעו על ידי גורמים ציבוריים בתפקיד ולא להרתיע אותם ובכך להותיר אירועים כאלה במחשכים".
טענה נוספת שעולה מכתב ההגנה היא ש"כפי שניתן לראות בסרטון המשטרה, וכפי שהמשטרה הודתה בהודעתה לעיתונות, אותו אזרח טען שהוא כבר עוכב קודם לכן על ידי מספר שוטרים. לפיכך, לא מן הנמנע שזהותו היתה ידועה כבר למשטרה. אם כך הם פני הדברים, הרי שלא היתה עילה למעצר, והתובע (פלנוב; מ.א) יכול היה להסתפק במתן דוח".
בכתב ההגנה עולות גם טענות כלפי דוברות המשטרה. אחת מהן היא שהסרטון שהפיצה הוא ערוך ומגמתי, זאת משום שחסר בו החלק שבו שוחח פלנוב בטלפון עם עמיתיו. כדי להגן על עצמו פנה האזרח לדוברות המשטרה וביקש ממנה את התיעוד המלא ממצלמת הגוף של השוטר. המשטרה אכן מסרה לו את התיעוד, אלא שברגעים שבהם השוטר משוחח בטלפון, הושתק הקול.
ורד: ״מוכר כשוטר אלים״
בכתבי התביעה שהגיש פלנוב נגד שבעה אזרחים שהגיבו לתיעוד ברשתות או שיתפו אותו מתואר "מחול שדים" שהנתבעים היו חלק קטן ממנו. "לכאורה יכולנו להגיש תביעה נגד אלפי אנשים, כל אחד ואחת מן המגיבים עבר על חוק לשון הרע", נאמר בכתב התביעה הראשון, אולם לא הובהר מדוע דווקא אזרחים אלה נבחרו ממרחבי הרשת.
הנתבעת השניה היא תושבת רמת ישי, שכתבה בתגובה לפוסט כי פלנוב והשוטרת שמתלווה אליו הם בושה למשטרה, וציינה כי פלנוב "נראה ומתנהג כמו אחרון הנאצים".
הנתבעת השלישית היא מורה ששיתפה את הפוסט המקורי וכתבה שפלנוב הוא אחד השוטרים שנגדם מתנהל הליך אזרחי על ידי חושף השחיתויות ברשות המסים, רפי רותם, שטוען שהרביצו לו בשעה שהיה עצור לפני כעשור.
הנתבע הרביעי הוא מדריך נוער בסיכון שפרסם מספר פוסטים לגבי פלנוב, שבהם דרש ממשטרת ישראל לפטר אותו ולעצור אותו, קרא לו "בן זונה", התייחס גם כן למקרה רפי רותם והשווה את השוטרים בישראל לשוטרים בארץ הולדתו, ארגנטינה.
בכתב התביעה השני, הפחות בסכומו, נתבעו על ידי פלנוב ארבעה אזרחים נוספים: אדם שכתב בפייסבוק "אזרחים לא מפסיקים לשתף מפגשים איתו" ביחס לפלנוב; הפעיל החברתי ערן ורד וייס ששיתף את תמונתו של פלנוב והזכיר את פרשת רפי רותם; אדם שהגיב בטוקבקים של כתבה שהתפרסמה ב"המקום הכי חם", טען שהוא מכיר את פלנוב וקילל אותו; ואישה שטענה שפלנוב כמעט הרביץ לבעלה באמצע הרחוב בשעה שרשם לו דוח.
"בשנים האחרונות נהרגו מספר אזרחים ישראלים תמימים בידי שוטרים אכזרים הבולטים שבהם מותם של סולומון טקה, יוסף סלמסה, יהודה ביאדגה, שיראל חבורה, חיר חמדאן, יעקוב אבו אלקיעאן ואיאד אל חאלק", כתבה בכתב ההגנה שלה. "מקרי המוות החוזרים על עצמם היו יכולים להימנע, אילו רק בתי המשפט הישראליים והמחלקה לחקירות שוטרים לא היו כה נרפים בהגנתם על אזרחי ישראל מפני אלימות המשטרה הפושעת שהפכה לנורמה במשטרת ישראל".
"מקרי המוות החוזרים על עצמם היו יכולים להימנע, אילו רק בתי המשפט הישראליים והמחלקה לחקירות שוטרים לא היו כה נרפים בהגנתם על אזרחי ישראל מפני אלימות המשטרה הפושעת שהפכה לנורמה במשטרת ישראל"
בכתב ההגנה של ערן ורד נכתב כי: "אנדרי פלנוב, שתקף אזרח תמים שישב בפארק הירקון באלימות קשה ולעיני כל, כעת רודף אזרחים תמימים בבתי משפט בהגשת תביעות סרק. השוטר אנדרי פלנוב אינו ראוי ללבוש את מדי המשטרה ופעולותיו אכן מעידות על סאדיזם ותאוות כוח חסרת מעצורים שרק בית המשפט יכול לשים להם סוף".
עורך הדין בן מרמרלי, שמייצג את ערן ורד וויס ועוד אזרחית שנתבעה על ידי פלנוב מסר: "למרבה הצער אנו חוזים בתופעה חדשה של שוטרים שמנסים "לגזור קופון" על גבם של אזרחים תמימים. אעשה ככל הניתן על מנת למזער את הנזק שכבר נגרם לנתבעים כתוצאה מהגשת תביעת הסרק הזו".