הדלת המסתובבת של ארגון נכי צה"ל: ניצל את משבר הקורונה כדי לפטר עובדי ניקיון לפני פנסיה

משבר הקורונה המתמשך, שפגע בצורה אנושה במשק, היווה תירוץ עבור חברות וארגונים להרע את תנאיהם של עובדיהם ולבצע מחטפים, שייתכן ולא היו מתבצעים בימים כתיקונם. כזה הוא הסיפור של בית הלוחם בתל אביב, שפיטר השבוע 13 עובדי משק והחליף אותם בעובדי קבלן זרים.  

עד פרוץ הקורונה הועסקו במרכז כ-200 עובדים, מהם 13 עובדי משק שדאגו לניקיון המתחם הגדול המשתרע על פני שטח של כ-10,000 מ"ר וכולל, בין היתר, בריכת שחייה, אולם ספורט וחדרי טיפולים. המרכז משרת יותר מ-5,000 נכי צה"ל ובני משפחותיהם, שנקראים "חברי הבית". 

הרוב הגדול של עובדי ועובדות המשק הינם אנשים מבוגרים, חלקם שנים ספורות לפני גיל הפרישה, רובם עולים ותיקים ולא מעט מהם אימהות חד הוריות. 

עם תחילת משבר הקורונה, ב-17 למרץ, הוצאו כל עובדי הבית לחופשה ללא תשלום ונפרדו זה מזה במסיבה צנועה שכללה פיצות ושתייה. "אנו עושים כל שניתן כדי לצמצם את הפגיעה בעובדים", כתב עו"ד עידן קליימן, יו"ר ארגון נכי צה"ל, באיגרת ששלח לעובדיו עם היציאה לחל"ת.

---

"אנו, הנהגת הארגון וציבור חברי הארגון רואים בכם מהנכסים הגדולים ביותר של הארגון היפה הזה. אנו משפחה אחת ומוטלת עלינו האחריות לדאוג לעובדים". את המכתב סיים במילים: "אנו פועלים באחריות ובמטרה להבטיח שלכולם יהיה בית ומשפחה לחזור אליהם כאן בארגון נכי צה"ל. זכרו!!! החל"ת זמני בלבד ואנו נשוב ונתראה בהקדם". 

אולם כיום נראה שמילים לחוד ומעשים לחוד. "אחרי שלושה שבועות בערך קפצתי למשרד לקחת משהו, וראיתי שלושה עובדי ניקיון של חברה בשם 'מוקד הים'", אומר א', שעבד עד היום כמנהל המשק של בית הלוחם. "שאלתי את איש האחזקה שעבד במקום, 'מה הם עושים פה? מי נתן להם את ההוראה לעבוד?'. והוא אמר לי, 'המנכ"ל ומנהל האחזקה'". 

א' בן ה-63, שעובד במקום קרוב ל-30 שנה, ניסה להתעלם ממה שראה. הוא נשאר בבית והתפלל שיוכל לחזור לעבודה מהר ככל האפשר.

"אנו עושים כל שניתן כדי לצמצם את הפגיעה בעובדים", כתב עו"ד עידן קליימן, יו"ר ארגון נכי צה"ל, באיגרת ששלח לעובדיו עם היציאה לחל"ת

ב-25 במאי קיבלו כל העובדים מכתב ממנכ"ל הארגון החדש אבי לרמן, שנכנס לתפקידו לפני כעשרה חודשים. לרמן הודיע על החזרה לפעילות החל מיוני. אבל עובדי המשק לא זכו לחזור לעבודה. 

"נרקבנו בבית, אף אחד לא דיבר איתנו", אומר א'. "בינתיים אני שומע שעובדי הקבלן ממשיכים לעבוד שם".

אף אחד לא ילך הביתה

ב-15 ביוני זומנו עובדי המשק לשימועים. "בשנה האחרונה ארגון נכי צה"ל מצוי בהליכי התייעלות ורה-ארגון, בין היתר, בשל משבר הקורונה", נכתב במכתב השימוע.

"במסגרת הליכים אלה, הוחלט כי על בית הלוחם בתל אביב לפעול בתחום הניקיון ועבודות משק הבית, באמצעות מיקור חוץ, באופן זהה ליתר בתי הלוחם של הארגון. כתוצאה מכך, הארגון שוקל את סיום העסקתם של עובדי בית הלוחם בתחום הניקיון ומשק הבית, ובכלל זה, את סיום העסקתך". על המכתב היה חתום טל דנציגר, מנהל בית הלוחם, שהחל את תפקידו לפני כחמישה חודשים. 

"כשקיבלתי את הטלפון שהזמין אותי לשימוע, שכחתי שהילדה בבית ונכנסתי להיסטריה, התחלתי לבכות", מספרת לילייה, בת 47, אם חד הורית לנערה בת 16. "הבת שלי יצאה מהחדר, נתנה לי חיבוק והתחילה לבכות יחד איתי. היא שאלה אותי, 'איך נצליח לסגור את החודש? איך נצליח לשלם חשבונות?'".

לילייה, שעלתה לישראל מרוסיה, הייתה כלכלנית בעברה, אולם קשיי השפה מנעו ממנה למצוא עבודה בתחומה כשהגיעה לארץ. היא החלה לעבוד בבית הלוחם לפני כתשע שנים. היא משתכרת 7,500 שקל בחודש, כולל משמרות בשבתות. במקביל, היא לומדת הנהלת חשבונות סוג 3. 

"הבת שלי נתנה לי חיבוק והתחילה לבכות יחד איתי. היא שאלה אותי, 'איך נצליח לסגור את החודש? איך נצליח לשלם חשבונות?'"

"תמיד הייתי עובדת טובה", היא אומרת. "אף פעם לא קיבלתי מכתב רע, רק ברכות ומילים טובות מחברי הבית ומהמנהלים הקודמים. מהרגע שהגיעה הנהלה חדשה, הם התחילו לדבר איתנו על זה שאנחנו עולים הרבה כסף ושבכל הסניפים יש עובדי קבלן", נזכרת לילייה. 

"מהיום שבו שמענו על זה התחלנו לבכות ולדאוג. חברי הבית הלכו לדבר עם ההנהלה אבל הם אמרו שאף אחד לא ילך הביתה או יאבד את העבודה שלו. האמנו להם", היא מספרת. "הם היו צריכים להגיד לנו שהמצב קשה ושרוצים לפטר אותנו. הם היו צריכים לתת לנו לחפש עבודה ולא לחכות לקורונה. איפה אני אמצא עבודה עכשיו?".

המקרר שלי ריק

מלבד הפחד מהעתיד, לילייה מאוכזבת מהתנהלות מעסיקיה לשעבר. "כשיצאנו לחל"ת אמרו לנו שהם זמינים לשיחה ורוצים לעזור, 24 שעות ביממה. אף אחד לא התקשר. הבטיחו לנו שנחזור לעבודה ופתאום בדקה התשעים שינו את הדעה שלהם", היא מסבירה.

"כואב לי בכל הגוף. עכשיו אני מקבלת דמי אבטלה של 60 אחוז מהמשכורת וצריכה לשלם מזה את כל ההוצאות. המקרר שלי ריק. אני לבד", היא משתנקת.

"הם היו צריכים להגיד לנו שהמצב קשה ושרוצים לפטר אותנו. הם היו צריכים לתת לנו לחפש עבודה ולא לחכות לקורונה"

"עשו את כל המהלך הזה מאחורי הגב שלנו וניצלו את המצב", אור יעקב ישעיהו, בן 61, שהיה עובד משק בבית הלוחם ב-15 השנים האחרונות ופוטר השבוע.

"הם רק חיפשו הזדמנות להעיף אותנו. אמרו לנו שעושים את זה בגלל הכסף, אבל הרבה מאיתנו עבדו בשכר מינימום. אני הרווחתי 7,000 שקל, כי עשיתי שעות נוספות ושבתות. אם הייתי באמת צריך את הכסף למחייה לא הייתי עובד שם. נשארתי כי אהבתי לעבוד שם, אהבתי את האנשים".

ברטה, בת 45, החלה לעבוד בבית הלוחם לפני 20 שנה כעולה חדשה מברית המועצות עם ילד בן חצי שנה. "ידעתי מילה אחת עברית. אמרו לי שיש עבודה ובאתי. לא חשבתי ללמוד. רק להתפרנס, לגדל את הילד", היא מספרת.

"בית הלוחם היה כמו בית בשבילי. כשהגעתי לשימוע לא האמנתי שיפטרו אותי, כל הזמן חשבתי שתכף אני חוזרת לעבודה, הביתה".

"בית הלוחם היה כמו בית בשבילי. כשהגעתי לשימוע לא האמנתי שיפטרו אותי, כל הזמן חשבתי שתכף אני חוזרת לעבודה, הביתה"

בדומה לעמיתיה לעבודה, הנימוק שניתן לברטה עם פיטוריה היה הקשיים הכלכליים אליה נקלע המרכז. "קיבלתי 6,000 שקל בחודש, לא הרווחתי המון, אבל הם אמרו שאין כסף בקופה", היא נזכרת.

"ביקשתי מהם שיחכו קצת עם הפיטורים עד אחר הקורונה כי עכשיו קשה למצוא עבודה ויש לי ילד בן 11 בבית. התחננתי אפילו. אבל זה לא עזר. כואב לי איך שהתנהגו אלי אחרי שנתתי את כל החיים שלי למקום הזה", ברטה מוסיפה.

"אני לא אוכל למצוא עבודה היום או מחר", אומר א'. "יש לי כישרונות, הייתי איש קבע הרבה שנים, אבל הגיל דופק אותנו. במצב של היום, זה לא פשוט. שאלו אותי בשימוע מה אני מוכן לעשות ואמרתי להם, 'כל דבר'. תנו לי להישאר עוד ארבע שנים עד הפרישה".

ישעיהו מתאר סיפור דומה: "כשהזמינו אותי לשימוע, אמרתי שאני מוכן להוריד מהשכר שלי אפילו אלף שקל בחודש אם זה בגלל הכסף. הם אפילו לא ענו".

הסולידריות אזלה

המימון לפעילותו של בית הלוחם מקורו בעיקר בתרומות ובתקציב של אגף השיקום במשרד הביטחון. בתי לוחם, המופעלים על ידי ארגון נכי צה"ל, קיימים בערים תל אביב, חיפה, ירושלים, באר שבע ואשדוד.

דו"ח מבקר המדינה מ-2018 הצביע על כך ש"ארגון נכי צה"ל לא הצליח לממש את תחזית התרומות הלא מיועדות בשום שנה מהשנים 2011-2016. למרות זאת, הוא המשיך לבסס את תכנון התקציב השנתי שלו על תחזיות אלה". 

עלות הפעילות של ארגון נכי צה"ל ב-2018 הייתה גבוהה ב-11 מיליון שקלים מהמחזור השנתי – 141 מיליון שקלים, מתוכם למעלה ממחצית הושקעו בשכר

ב-2018 היה מחזור הפעילות של הארגון כ-130 מיליון שקלים, מתוכם 47 מיליון מתרומות ו-28 מיליון מתקציב משרד הביטחון. אלא שעלות הפעילות באותה שנה הייתה גבוהה ב-11 מיליון שקלים מהמחזור השנתי – 141 מיליון שקלים, מתוכם למעלה ממחצית (71 מיליון) הושקעו בשכר.  

עובדי המשק של המרכז פנו לאחרונה להסתדרות במטרה שתייצג אותם בשימועים. "לא ראיתי שום הסכם ושום מכרז לפעילות של חברת 'מוקד הים'", מספר א'.

בתגובה לכך, טוען הארגון: "ארגון נכי צה״ל הינו עמותה פרטית אשר לא נדרשת למכרז. בשולי הדברים, אך לא שולי כלל: לאור הביצועים של עובדי המשק, ארגון נכי צה״ל עובד עם חברה קבלנית כבר שנתיים, בנוסף לאותם עובדים".

"זה שקר וכזב", מגיב א' לדברים הללו. "חברת הניקיון עובדת בבית הלוחם בתל אביב מאז אפריל. מעניין שבשימוע הסיבה לפיטורים שלנו לטענתם לא היתה איכות העבודה, אלא חיסכון בעלויות". 

"איננו מוצאים שום הצדקה לפיטורי העובדים", אומר גרשון גלמן, יו"ר מרחב תל אביב בהסתדרות, שליווה את העובדים במאבקם. "לקחו אוכלוסיה חלשה, שחלקה עבדה למעלה מ-20 שנה, ושלחו אותה הביתה בטענה שהביאו עובדי קבלן זולים, בלי תנאים, בשיטת הדלת המסתובבת. חזרנו לשנות השמונים. זו קלות דעת בלתי נסבלת".

גלמן נכח בשלושה שימועים. "היו"ר לא העז להיכנס פנימה", הוא מספר. "אפילו מנהלי משאבי האנוש התביישו בסיטואציה הזו. מה יש להגיד לעובדת בת 62 שיצאה מהבית באופן קבוע בארבע וחצי לפנות בוקר כדי להגיע לעבודה, אישה שמהיום שבו נחתה בישראל עבדה רק במקום הזה? תנו לה עוד שנתיים עד הפנסיה. אני לא יודע מה יהיה עם העובדים האלה. הם ישבו עכשיו בבית ויאכלו את הפיצויים שלהם עד שהם יגמרו". 

גרשון גלמן, יו"ר מרחב תל אביב בהסתדרות: "מה יש להגיד לעובדת בת 62 שמהיום שבו נחתה בישראל עבדה רק במקום הזה? תנו לה עוד שנתיים עד הפנסיה"

לדברי גלמן, הבעיה נעוצה בכך שהעובדים בבית הלוחם אינם מאורגנים, אין להם הסכם קיבוצי ולכן ההסתדרות נדרשה לטפל בכל אחד מהם ברמת הפרט.

"פנינו למשרד הביטחון", הוא מסביר. "כולם מורחים את כולם, אף אחד לא רואה את השני ממטר. הסולידריות אזלה מהעולם. ליוותי משברים גדולים במשק. אני זוכר אינפלציה של 400 אחוז, אבל אפילו אז ישבנו עם הממשלה ומצאנו פתרונות. עכשיו אנחנו עם יותר מ-20 אחוז אבטלה. זה לא ייאמן". 

מארגון נכי צה"ל נמסר בתגובה: "לאור משבר הקורונה, נדרש ארגון נכי צה"ל לצעדי התייעלות, כמו כלל המשק בישראל. אנו מצרים מאוד על סיום העסקתם של עובדי המשק, כמו גם של עשרות עובדים נוספים, שנאלצנו לסיים את העסקתם. עובדי המשק שפוטרו קיבלו כמובן את כל זכויותיהם על פי דין, ובנוסף דמי הסתגלות בגובה שלוש משכורות. בנוסף לכך, הארגון הציע את עזרתו לעובדים במציאת מקומות עבודה חלופיים. מימון בתי הלוחם נופל על כתפיהם של נכי צה״ל ואיננו יכולים לשאת זאת עוד לבדנו. אנו קוראים למדינת ישראל לקבל החלטה מוסרית שהייתה צריכה להתקבל כבר מזמן – לתקצב את פעילות בתי הלוחם בחוק מיוחד ולדאוג לשיקום פצועי מערכות ישראל".