״בכל שהייה במרחב הציבורי לשים מסכה, בסדר?״, אומרת השוטרת בחביבות לצעיר שיושב על הספסל בשדרות רוטשילד בתל אביב ומגישה לו מסכה במתנה ממשטרת ישראל. הרגע הזה מתועד בסרטון תדמית שהפיצה לאחרונה המשטרה. ״הדגש הוא בעיקר על הסברה״, מוסיף אחד השוטרים המצולמים בסרטון, ״להעלות את המודעות של האוכלוסייה״.
אלא שבניגוד לטון הנחמד והנעים של סרטון התדמית, עדויות שהגיעו למערכת ״המקום הכי חם בגיהנום״ בשבועות האחרונים מתארות חוויה אחרת של הציבור בכל הנוגע לאכיפה של חובת עטיית המסכות: מתן דוחות באופן סלקטיבי ללא הפעלת שיקול דעת במקרה הטוב, ואלימות משטרתית וחשד להתנכלות במקרה הגרוע.
אתמול (רביעי) בשעות הערב עלה לפייסבוק סרטון שצולם בשדרות רוטשילד בתל אביב שבו נראה שוטר מפיל לרצפה בברוטליות בחור צעיר שידיו אזוקות. דוד וולך, שצילם את הסרטון והעלה אותו לעמוד האישי שלו, טען שהיה עד לתקרית.
"שיחתם היתה אודות תעודת זהות, והצעיר, כנוע פיזית לחלוטין ולא מתנגד בגופו, אומר שאין ושלא צריך, או משהו דומה״, כתב וולך והבהיר, לא היו שם יותר מחילופי דברים!".
לא ברור אם הצעיר, שנראה בסרטון כשהוא ללא מסכה, נאזק בשל סירוב למסור תעודת זהות לשוטר שביקש לתת לו קנס. פנינו למשטרה לקבלת פרטים נוספים; נכון לכתיבת שורות אלה, תגובתה טרם התקבלה.
סימנים כחולים
״הייתי בדרך הביתה על שדרות רוטשילד לאחר שהשתתפתי בהפגנה על מצב התרבות״, מספר עומר שמר, שחקן ומורה. ״השעה היתה חמש אחר הצהריים, שיא החום. הלכתי מהר, הליכה מיוזעת עם המסכה על הפנים. התקשיתי לנשום. הורדתי אותה לרגע והחזקתי אותה ביד. אחרי דקה בערך הגיע שוטר וביקש תעודת זהות. במקום לציית מיד, מצאתי לנכון להתחנן על נפשי שיחוס עלי ולא ייתן לי קנס״.
שמר מסביר כי כבר ארבעה חודשים הוא אינו עובד. ״מובטל קורונה״, הוא מכנה את עצמו. ״אמרתי לשוטר שהקנס ייכאב לי בכיס. הסברתי לו למה הורדתי את המסכה. הוא הצביע על המדים שלו ואמר, 'גם לי חם'. אמרתי לו, ׳אתה לובש את המדים מבחירה, אני לא עובד ארבעה חודשים – ולא מבחירה׳״.
את מה שקרה בהמשך שמר לא יכול היה לצפות. ״הלכתי צעד אחד אחורה, והוא בתגובה הושיב אותי על הספסל בשדרה. הוא אמר לי, 'אם אתה לא נותן לי תעודת זהות, אעצור אותך'. אמרתי לו שאף פעם לא הייתי בסיטואציה כזו והוא בתגובה אזק אותי והודיע לי שאני עצור על פי צו בריאות העם״.
בעוד השוטר כתב את פרטי האירוע, שמר ניסה לצלם את עצמו עם הטלפון שלו. ״השוטר קלט אותי וסימן לשותף שלו, שחטף לי את המכשיר מהיד והודיע לי שבשעת מעצר אין לגעת בנייד. הבחור הזה עשה לי משפט שדה, פתח תיאטרון רחוב והשפיל אותי מול עשרות אנשים שהיו מסביב. חוסר המידתיות בסיטואציה לא נתפש. זה שימוש בכוח בלתי סביר״.
שמר, אזוק ומבוהל, נתן לשוטר את מספר תעודת הזהות שלו. ״השוטר לקח את הזמן, אמר לי שאני עדיין עצור. בסוף הוא שלף את צרור המפתחות שלו לאט לאט ופתח את האזיקים. כשביקשתי את הפרטים שלו, הוא נתן לי אותם ואז הסתכל עלי בזחיחות ואמר, ׳תתלונן עלי, אה?׳״.
מאז המקרה חלף שבוע. ״כואב לי עדיין בידיים, יש לי סימנים כחולים״, שמר מתאר. ״אני לא ישן בלילות, לוקח כדורי הרגעה. הטראומה טלטלה את הנפש והגוף שלי. אחרי שהתעשתי, גמלה בליבי החלטה לא לעבור על זה בשתיקה. אני לא יכול לצערי להוציא על זה כסף, אבל אעשה כל מה שאוכל. אחרי שעות של ניסיונות, הצלחתי להגיש תלונה במח״ש. לא אוותר״.
זוג ליצנים
כמות העדויות מקנות את הרושם שלא מדובר בשוטר סורר או באירוע נקודתי. ביום חמישי שעבר היתה העיתונאית תמר מור סלע עדה למקרה דומה שהתרחש בחניון ליד מרכז מסחרי קטן בבנימינה. היא ראתה בחור שיצא מרכבו ולא הספיק לעטות את המסכה על פניו כששוטר ניגש אליו. ״שמעתי חילופי דברים בין הבחור לבין השוטר״, היא אומרת. ״לא ראיתי שפת גוף מאיימת מצד הבחור, לא שמעתי צעקות״.
גם במקרה הזה, השיח בין השניים הדרדר במהירות. ״השוטר התקרב לבחור, התנפל עליו והצמיד אותו בכוח לניידת. הבחור לא ניסה להתנגד. שוטר נוסף שהיה במקום שלף אזיקים״. מור סלע יצאה מרכבה נסערת.
״החלטתי להתערב״, היא מספרת. ״הם השתגעו? לאזוק בחור בחניון ריק מאנשים? מה זו הרדיפה הזו? אמרתי לשוטר, 'אתה נוהג באלימות בלי סיבה'. הוא ביקש ממני תעודה מזהה. נתתי לו. תיאורטית הוא יכול היה לאזוק גם אותי – כשרצתי אליהם שכחתי לעטות מסכה״.
מור סלע מספרת שאישה שהיתה במקום תיעדה את האירוע בוידיאו. ״היא מפחדת לשתף פעולה. הבחור שנאזק לא רוצה להתלונן. גם הוא מפחד״, מור סלע אומרת.
את הפוסט שכתבה על האירוע היא סיימה במילים, ״ככה זה בפאשיזם. העייפות האזרחית היא כמו נגיף. והיא תכלה אותנו הרבה לפני הקורונה… מה שראיתי היה 'רק' סימפטום. המחלה שמקננת בבסיסו קשה עשׂרוֹת מונים״.
תמר מור סלע, עדה לאלימות משטרתית: ״ככה זה בפאשיזם. העייפות האזרחית היא כמו נגיף״
ב-11 ביוני, בשעה עשר בבוקר, צעד עדי טרם במרכז פרדס חנה. המסכה שעטה על פניו לא כיסתה את אפו כנדרש. שני שוטרים שהיו במקום סימנו לו להתקרב אליהם.
״הם אמרו לי שהמסכה לא יושבת כמו שצריך״, מספר טרם, מנחה סדנאות, מטפל ושחקן. ״אמרתי להם שהם צודקים. אחד מהם חיפש להתווכח. הרגשתי כאילו הוא מנסה להוציא ממני התנגדות. לא התווכחתי עם שום דבר שאמר לי – לא על אנשים שלא נשמעים להוראות ולא על כמויות האנשים ברחבי העולם שמתים מהווירוס. אמרתי שאני מסכים עם כל דבר שהוא אמר״.
אחרי כרבע שעה, הודיע אחד השוטרים לטרם שהוא יקבל דוח על סך 200 שקלים. אלא שהדוח לא נרשם במקום ואף לא ישלח בדואר כמקובל; במקום זאת, טרם יעוכב ויצעד עם השוטרים לתחנת המשטרה כדי לקבל את הדוח מודפס.
״כשאמרתי להם שאני לא מאמין שזה מה שאני צריך לעשות, אחד השוטרים אמר, 'מה אתה רוצה, שנסתובב עם מדפסת עלינו?'. הבנתי שיש לי עסק עם זוג ליצנים ושזו לא אשמתם״.
לדברי טרם, ההליכה לתחנה נמשכה כ-20 דקות. ״היו אנשים שניסו לקרוא לשוטרים, אבל הם ענו להם, 'לא עכשיו, אנחנו עם מעוכב'״, הוא נזכר. ״כשהגענו לתחנה קיבלה את פני שוטרת בלי מסכה. הדפיסו לי את הדוח והלכתי לדרכי״.
80 אלף דוחות
בעקבות העלייה במספר הנדבקים בנגיף, אישר קבינט הקורונה ביום שני שעבר את העלאת הקנס על אי-עטיית מסכה ל-500 שקלים. במקביל, ובהתאם להנחיות ממלא מקום המפכ״ל, מבצעת המשטרה בימים האחרונים פעילות אכיפה מוגברת במרחב הציבורי.
״כמעט כל פעם שיוצאים לסיור יש לפחות מעצר אחד או עיכוב אחד״, אמר השוטר לירן סביליה בראיון ל-YNET. בכתבה, שהתפרסמה ביום חמישי שעבר, נכתב כי מתחילת התפרצות המגפה ועד היום חילקה המשטרה יותר מ-80 אלף דוחות ברחבי הארץ – 23,143 מתוכם בגין אי-עטיית מסכה.
״המשימה שלנו היא אכיפת התקנות לשעת חירום״, אמר בכתבה מפקד הכוח המשימתי בירושלים, רפ״ק אבי חזן. ״יחד עם זה, יש המון שיקול דעת באכיפה. המטרה שלנו היא לגרום למשמעת של האזרחים. יש אנשים שיוצאים לדוגמה לעשן, ואנחנו לא נרדוף אחריהם. אם רואים אדם עם מסכה על הסנטר, אז בשלב הראשון מעירים לו. אם יש שיתוף פעולה מצידו אז זה בסדר. אם יש בן אדם שממש מתווכח ולא רוצה לשים מסכה – אפשר לעכב אותו ולקחת אותו לתחנה״.
הדברים נשמעים טוב אולי בכתבה, אבל בפועל, המציאות נראית אחרת.
ביום שבת האחרון, חיכיתי בתחנת אוטובוס ברחוב ויצמן בתל אביב, לגמרי לבדי. אפילו מכוניות לא חלפו על פני. אולי בשל כך שכחתי לעטות מסכה.
לפתע עצרה לידי ניידת בחריקת בלמים. שני שוטרים קפצו ממנה. ״מה תעודת הזהות שלך?״, שאל אחד. ״למה?״, שאלתי. ״את מסרבת לתת לי?״, אמר השוטר.
מתוך היכרות עם חוסר המידתיות בהפעלת הכוח של השוטרים, העדפתי לתת להם את המספר, לקבל את הקנס ולא להיכנס איתם לדין ודברים.
״יש מקום לשיקול דעת״, אמרה לי שוטרת חביבה שפגשתי במקרה, לאחר ששיתפתי אותה בסיפורי. ״ובכל זאת, יש לנו מכסות של דוחות. אנשים לא מבינים – ההוראה מגיעה מגבוה״.
השוטר מעשן, מותר לו
האם המכסות המדוברות הן שמונעות הפעלת שיקול דעת, בייחוד במקרים בהם נראה שניתן היה להסתפק באזהרה ולהימנע מקנסות?
״שוטר אכזרי חסר לב הסתער על אשתי שיצאה לשנייה מהרכב כדי להרגיע את התינוקת שצרחה במושב האחורי ורשם לה דוח״, צייץ העיתונאי מנחם קולדצקי. ״יוצא מהבית בדרך לרופא, הבת שלי הקטנה מגישה לי את המסכה, ורכב בילוש עם שלושה שוטרים מזנקים עלי ונותנים דוח״, סיפר איש התקשורת משה ויסברג.
ויש עוד: משפחה חרדית מבית״ר עלית שסיימה בליל ה-11 ביוני צעידה בשביל הליכה סמוך לחניון נחל קטלב נקנסה על ידי שוטרים בגין אי-עטיית מסכה. ״היינו בכניסה לרכב״, סיפר אחד מבני המשפחה לאתר חב״ד COL. ״לפתע עצרה ניידת לידנו, קפצו ממנה שוטרים וקנסו כל אחד מאיתנו ב-200 שקלים״.
ומה לגבי הפעלת שיקול דעת במתן קנסות בשעות הלילה המאוחרות, כשאין אדם בסביבה?
״3:40, דממה בתל אביב. אני יושבת בשלווה מול הים ופתאום שוטר ושוטרת עוצרים, נותנים לי דוח 200 שקל. הייתה לי מסכה בתיק, מרוב בהלה שכחתי״, כתבה א' בדף הפייסבוק שלה והעלתה סרטון שצילמה דקה קודם לכן שבו נראה החוף ריק מאדם. ״אני עדיין בחרדה קלה״, היא מספרת. ״הם באו בשקט. ביקשו תעודת זהות, לא הסבירו מה קרה. פתאום אמרו שהקנס יישלח הביתה״.
נועם ומישל, בני 15 מראשון לציון היו בדרכם הביתה בלילה שבין שני לשלישי. הם הלכו ברחוב כשמסכותיהם מונחות על פרקי ידיהם. בפינת הרחובות הרצל ורוטשילד עצרה לידם ניידת משטרה בפתאומיות. השעה היתה רבע לאחת בלילה, ונועם התקשר מיד לאימו, בובה לוי.
״שוטר אכזרי חסר לב הסתער על אשתי שיצאה לשנייה מהרכב כדי להרגיע את התינוקת שצרחה במושב האחורי ורשם לה דוח״, צייץ העיתונאי מנחם קולדצקי
״אמא, תדברי איתו, תסבירי לו״, ציטטה האם את בנה בפוסט שכתבה בפייסבוק על התקרית. לדבריה, אחד השוטרים ששוחח איתה בטלפון אישר כי בנה וחברתו היו היחידים בטווח ראייה ברחוב. היא סיפרה ששמעה את בנה שואל את אחד השוטרים, ״למה אתה בלי מסכה?״. השוטר ענה שהוא מעשן ומותר לו.
״כששוחחתי עם השוטר שאלתי אותו אם בני וחברתו סיכנו מישהו. שאלתי למה הוא לא מסתפק בלתת להם אזהרה. כל מה שהשוטר ענה לי היה, 'גברתי הדוח כבר נרשם, אין מה לעשות'״, מספרת לוי.
״בני וחברתו היו בלחץ מהאירוע. למזלי, הם הרגישו בנוח להתקשר אליי ולערב אותי מיידית במתרחש. ביקשתי ממנו להירגע ולדבר לשוטרים יפה. נערים אחרים היו יכולים להילחץ, להתחיל לבכות, לנסות לברוח או לדבר לא יפה, מה שיכול להסלים אירוע כזה בקלות. התקלויות בסגנון הזה לא אמורות לקרות״.
יואב (שם בדוי), שנקנס בשבוע שעבר בשל אי-עטיית מסכה, מתעקש שמדובר בהתנכלות אישית. לדבריו, הוא המתין בתור בסניף סופר פארם בבת ים כדי לרכוש מסכות, כאשר ניגשה אליו שוטרת והודיעה לו שקנס על אי-עטיית מסכה ישלח אליו בדואר.
ליואב ולשוטרת היתה היכרות מוקדמת: שלושה שבועות קודם לכן, היא חקרה אותו בחשד להשתתפות בהתקהלות בלתי חוקית, לאחר שהפגין עם חבריו מול בית ראש עיריית בת ים במחאה על היעדר ביטחון אישי בקרב חברי קהילת הלהט״ב בעיר.
החקירה עוררה רעש תקשורתי והביכה את תחנת המשטרה בעיר. ״היא זיהתה אותי – זה היה קנס אישי לחלוטין״, אומר יואב. ״אמרתי לה שהיא הולכת לקחת לי רבע מהכספים שאני מקבל מביטוח לאומי. שאלתי אותה איפה המצפון שלה וצילמתי אותה. כל מה שהיא אמרה היה שאם אצלם שוב, זה ייחשב להטרדת שוטר״.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "לצערנו בשעה ששוטרי ישראל נמצאים בחזית המאבק הלאומי בנגיף הקורונה ופועלים במסירות למען הבריאות של כולנו, יש מי שמנסה להטיל דופי ולמצוא פגם בכל דרך. המשטרה מבצעת את תפקידה ואוכפת את התקנות שהוטלו על ידי הדרג המדיני לאחר שמזהה הפרה שלהן. עובדתית, ברוב המקרים בהם נתקלו שוטרים בהפרות, הועדפו צעדים של מניעה, אזהרה והסברה על פני פעילות אכיפה ורישום דו"חות. מדיניות האכיפה ברורה, אחידה וחד משמעית, כנגזרת ישירה מתפקיד המשטרה והוראות החוק. יחד עם זאת, אין ולא יהיה תחליף לשיקול דעת מפקדים ושוטרים בשטח. יודגש כי לשוטרים אין מכסות אכיפה או יעדים בהקשר זה למעט המטרה של מדינת ישראל כולה – שמירה על בריאות הציבור ע״י קיום התקנות.
"נציין כי ככל שיש לאזרח השגות על דו"ח שנרשם לו כחוק, הוא רשאי להציגם בדרכים המקובלות כפי שמוסבר לו במהלך האכיפה עצמה. מרבית המקרים שהוזכרו מתוארים באופן מעוות וחד צדדי שחוטא לאמת למרות שבחלקם אף פורסם מטעמנו תיעוד המוכיח אחרת".
שיחה על זה post