השבוע התקשרתי לדבר עם פרופסור גבי ברבש לקראת כתיבת טור על תפקידו הטלוויזיוני במשבר הקורונה. השיחה התנהלה ככה:
גבי שלום, זו שרון שפורר מהמקום הכי חם בגיהנום אני כותבת על ההשתתפות שלך בפאנל של חדשות 12.
"אני לא רוצה לשתף פעולה עם שום דבר כזה".
אני רק רוצה לדעת באיזה מקומות אתה עובד היום.
"את רוצה לדעת מה ניגודי העניינים שלי".
כן.
"אני עובד של מכון ויצמן כבר ארבע שנים, אני אחראי שם על שיתוף פעולה בכל הנוגע למידע רפואי ויש לי חברה שמייעצת לאנשים".
כמו שסיפרת שייעצת לאדם שרצה להקים חדר טיפול נמרץ בבית שלו.
"אני נותן ייעוצים רפואיים".
זה אומר שאתה משתף פעולה עם חברות הביטוח.
"באופן מעשי מעט מאוד. חוץ מזה אני גם יושב בדירקטוריון של חברת כלל ביוטכנולוגיה (בעל השליטה בחברה הוא כאמור לן בלווטניק, בעל השליטה בערוץ רשת 13; ש"ש)"
ובעבר עבדת גם אצל תשובה, ורטהיים, נוחי דנקנר וצדיק בינו – מה היום?
"אני לא עובד עם נוחי דנקנר כמובן, וגם לא עם תשובה".
ומה עם קוקה קולה? אתה עדיין עובד איתם?
"כן, אני יועץ שלהם".
אז דרך דרורית ורטהיים, מבעלי ערוץ 12, ודרך יצחק תשובה הגעת לפאנל?
"לא. העורך של התוכנית הכלכלי עם קרן מרציאנו קרא לי להופיע שם ולאט לאט התחלתי להגיע יותר. אני לא מקבל שם תשלום. אני לא רוצה להיות חייב לאף אחד".
היית מתפאר בזמנו על היחס וי.אי.פי שאתה נותן לכל מיני אנשים באיכילוב כשניהלת אותו, לעיתונאים למשל. אתה יכול לתת לי את שמות העיתונאים שנתת להם טיפול מועדף?
"תגידי לא נראה לך שהגזמת?"
לא, האמת שלא. מדובר בעניין ציבורי אם יש אנשים שמקבלים יחס מועדף בבית חולים ציבורי.
"אני לא בתפקיד ציבורי כבר חמש שנים".
נכון, ברבש כבר לא בתפקיד ציבורי, אבל הוא ללא ספק הכוכב של תקופת הקורונה. לכל מלחמה יש את הכוכבים שלה, וכשם שלמלחמת המפרץ היה את דובר צה"ל דאז נחמן שי, על תואר כוכב ימי הקורונה יהיו כמה מתחרים, אבל ברבש הוא ללא ספק אחד המובילים, לאחר שהפך לטאלנט החדש של חדשות 12.
על פניו, הליהוק שלו לחדשות נשמע הגיוני ומתבקש לגמרי. האיש ניהל את בית החולים איכילוב בערך שני עשורים, כיהן זמן קצר כמנכ"ל משרד הבריאות, ולפיכך אפשר להניח שהוא מומחה גדול בכל הנוגע לבריאות הציבור וגם בניהול. מעבר לכך הוא גם יודע להתבטא מצוין, רהוט, בקיצור – עובר מסך. נכון שהוא לא אורים ותומים בתחום האפידמיה דווקא, אבל עדיין, ברפואה ציבורית הוא מבין דבר או שניים.
למרות היתרונות הברורים שלו, הליהוק של ברבש מקפל בתוכו את אחת הרעות החולות הגדולות בישראל בכלל ובערוצי התקשורת המרכזיים בפרט: ההעדפה לתת את הבמה לאנשים עמוסי אינטרסים, שמייצגים או משרתים בעלי הון, כולל את אלו שמחזיקים בעצמם בכלי התקשורת – על חשבון אנשים שהאינטרס הציבורי הרחב עומד לנגד עיניהם.
לא כל יום פורים: עד מדינה ולוביסט של תשובה התחפשו לפרשנים
אלו אותם ערוצי תקשורת שבהם מקבלי במה כפרשנים לגיטימיים היחצ"ן הבוטה והמוטה רני רהב, איש ההון-שלטון-עיתון שהפך לעד מדינה ניר חפץ, אבי בניהו וחבריהם, כולם מחוברים כבר שנים לעטיני הטייקונים שרומסים את הציבור. הם לעולם אינם נשאלים לעולם שאלות קשות באמת. בבחירות האחרונות הצטרפו לעולם הפרשנות פיגורות כמו נדב פרי, לשעבר עיתונאי והיום דובר קבוצת דלק של יצחק תשובה, ושלמה פילבר, בעל חברת סקרים ועד המדינה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיק 4000.
"זו דרכו של עולם"
ומה הבעיה עם ברבש? ברבש מסמל את אחד החוליים הגדולים ביותר במערכת הבריאות בישראל, זו שבה אדם עשיר יותר ומחובר יותר יקבל טיפול טוב יותר, קשוב ואישי יותר, הרבה יותר מאשר אדם עני נטול קשרים. אין מדובר על הרפואה הפרטית, אלא על הרפואה הציבורית, זו שכולם אמורים להיות מטופלים בה באופן שיוויוני. זו היתה מורשתו של גבי ברבש וזו תפישתו עד היום.
במילים פשוטות יותר, וכמובן עם איחולי בריאות ואריכות ימים והדגשה כי מדובר בדוגמא תיאורטית בלבד: אם דמות כמו טייקון הגז והנדל"ן תשובה, שברבש עבד אצלו במועצת פרויקט "תעלת הימים" ומקורב אליו, היה מגיע לבית החולים בזמן שברבש ניהל אותו, ובדיוק באותו זמן היתה מגיעה לשם עם בעיה זהה מורה בבית ספר יסודי – ברבש לא היה מהסס לרגע בטרם היה רץ לכניסה ללוות את הטייקון לחדר פרטי ומעמיד לו את הרופאים הטובים ביותר בבית החולים. באותה שעה היתה המורה ממתינה בתור במיון עד שיתפנו אליה הרופאים הקורסים מעומס, ואם התמזל מזלה היתה מצליחה להשיג בסוף הליך האשפוז הארוך מיטה בתוך חדר ולא במסדרון.
אתה יכול לתת לי את שמות העיתונאים שנתת להם טיפול מועדף?
"תגידי לא נראה לך שהגזמת?"
לא, האמת שלא.
התיאור נשמע לכם מוגזם? הנה דברים שאמר ברבש עצמו בכתבת תחקיר שפרסמו אודותיו ב-2014 רוני לינדר, כתבת הבריאות של דה מרקר, וגידי וייץ, עיתונאי התחקירים של הארץ. בראיון ברבש לא רק שהודה בטיפול האקסקלוסיבי במסלול אח"מים שנתן באיכילוב לטייקונים שרי אריסון, סמי עופר ומוזי ורטהיים, הוא אף הסביר את הרציונל שמאחורי זה.
המראיינים: זו לא השתלטות של ההון על מערכת הבריאות הציבורית?
ברבש: "לא. זו דרכו של עולם…"בסופו של דבר, אם האנשים האלה תורמים זה בגלל שנוצרה לך כימיה איתם והם יודעים שאתה בשבילם אם הם צריכים משהו around the clock".
כלומר, אם נניח מוזי ורטהיים או מי מקרוביו חלילה זקוקים לטיפול רפואי, הם ממש מנצלים את הנגישות אליך.
"בוודאי. לא רק שהם מנצלים את הנגישות אלי: אני אפנה אליהם שיבואו לפה לעשות את הבדיקות הרפואיות. אני רוצה שתהיה להם מחויבות למוסד, רוצה שתהיה להם מחויבות אלי, אני רוצה שהם יתרמו הלאה. וכן, אני אבוא לבקר אותם ואקח אותם מבדיקה לבדיקה על כיסא הגלגלים".
אריסון ועופר העמידו תרומות גדולות לאיכילוב, שאפשרו הקמה של בניין לב ובניין אשפוז. מכיוון שכך אולי חלקכם תסכימו עם שיטתו של ברבש, הגם שהיא שנויה במחלוקת. אלא שברבש לא הסתפק בהעמדת שירותי וי.אי.פי רק לתורמים הגדולים, הוא הרחיב את השיטה הזו לכל מי שמקורב אליו או מקורב למי שמקורב אליו או חשוב לו.
מחלה סופנית: הרב פירר, רני רהב והפרוטקציה במערכת הבריאות שפוגעת בכולנו
זוכרים את הדוגמא התיאורטית על יצחק תשובה? אז כפי שנחשף בתחקיר בהארץ, "כשבן משפחה של יצחק תשובה שתרם סכומים קטנים יחסית לאיכילוב, נקלע למצוקה רפואית, ברבש היה שם כדי לנצח על התזמורת ולדאוג לטיפול מיטבי ואינטנסיבי".
כן נחשף בתחקיר כי "ברשת מקבלי השירות המועדף באיכילוב נמצאים, חוץ מאנשי הכסף הגדול, מקושרים נוספים, בהם גם עיתונאים רבים. 'תל אביב זה המקום שרוב האנשים האלה (הון־שלטון־עיתון) חיים בו', מספר בכיר באיכילוב. 'הם יתקשרו לברבש או למישהו שמכיר אותו והוא יסדר להם טיפול VIP. יש אנשים שעובדים קשה והולכים לפרקטיקה הפרטית, ויש אנשים שקשורים ברשת, שתמיד משתמשים בקשרים כדרך שלהם להשיג רפואה טובה. גם חברי כנסת ושופטים, אנשי עסקים, מנכ"לים של חברות ביטוח, עיתונאים ופוליטיקאים'".
ברבש מסמל את אחד החוליים הגדולים ביותר במערכת הבריאות, זו שבה אדם עשיר יותר ומחובר יותר יקבל טיפול טוב יותר, קשוב ואישי יותר, הרבה יותר מאשר אדם עני נטול קשרים
גם את זה ברבש לא הכחיש אז ואמר לוייץ ולינדר: "אין יום שאני לא מקבל בין חמש לעשר פניות, מה שאתם קוראים פרוטקציה. והן באות מכל שורות העם", אומר ברבש. "הסלולרי שלי מופיע באתר בית החולים".
המראיינים: אלא שרק האליטה משתמשת בשירותיך.
ברבש: "לא. אנשי משרד משפטים זה אליטה? שופטים זה אליטה?"
בטח.
"הבנתי, אוקיי. תוסיפו לרשימה גם עיתונאים ועיתונאיות מ'הארץ'".
הבנו שגם היועץ המשפטי יהודה ויינשטיין מרים לך מדי פעם טלפון לבקש עזרה למקורביו.
"נכון, נכון".
מי באמת תורם לאיכילוב?
ברבש נהג כל השנים להתפאר בכך שהביא תרומות בהיקפי ענק לאיכילוב. בתקשורת דובר על 350 מיליון דולר במשך שנות כהונתו שם, כאמור בערך שני עשורים. אין ספק שמדובר בסכום מאוד מכובד, אלא שעדיין מדובר באחוזים בודדים מסך התקציב של בית החולים כל השנים האלו. מי שמממן את בית החולים באמת היא דווקא גברת כהן, או בשמה העממי – הזקנה במסדרון. הציבור הרחב משלם המיסים, ולא קבוצה מצומצמת של בעלי הון, שגם אותם, בל נשכח, הציבור הרחב מממן.
תרבות הפרוטקציה לעשירים ולחברים של עשירים של ברבש מחלחלת לכל הארגון, וכל רופא ואחות דואגים גם הם למקורבים שלהם. באופן הזה ייצר ברבש רפואה פרטית בתוך הרפואה הציבורית, אבל כזו שנסתרת מעין. דרך לתת פרוטקציה רפואית יקרת ערך לעשירים.
מי שמממן את בית החולים באמת היא דווקא גברת כהן, או בשמה העממי – הזקנה במסדרון. הציבור הרחב משלם המיסים, ולא קבוצה מצומצמת של בעלי הון, שגם אותם הציבור הרחב מממן
לכמה אנשים סידר ברבש מסלול מועדף בבית החולים הציבורי שניהל? אי אפשר באמת לדעת. אבל לפי דבריו שלו באותה כתבה אפשר בקלות להגיע לאלפי אנשים במשך שני עשורים, מה שהופך את ברבש כנראה למלך הנפוטיזם של מערכת הבריאות הישראלית. אין שום סיבה להניח שהטיפול המועדף שנתן לאלו שיכולים להשיגו בהינף חיוג או בהינף יחצ"ן מקורב דוגמאת רני רהב, אינו מגיע על חשבון אחרים.
מקורביו השונים והמקורבים של מקורביו לא היו היחידים שתועדפו על ידי ברבש מעל החולים הישראלים. בתקופתו כמנהל בית החולים איכילוב הוא טיפח גם את תיירות המרפא בבית החולים, זו שבא מטיסים חולים מחו"ל כדי לקבל טיפול רפואי בארץ. גם על כך זכה לביקורת מאוד חריפה, כי תיירי המרפא קיבלו לא פעם עדיפות על פני תושבי ישראל בקבלת טיפול רפואי. אין בכך כל הפתעה, כשזוכרים שמורשתו ברבש היא מורשת של כסף.
המורשת הזו לא נגמרת במשנה אידאולוגית של נפוטיזם תמורת גיוס תרומות, כי בשיטת המקורביזם של מועדון ההון-שלטון-עיתון זה אף פעם לא נגמר בזה. מעבר לגיוס תרומות מהטייקונים ומתן טיפול מועדף, ברבש גם סידר לעצמו על הדרך עבודות אצלם, וזאת במקביל לניהול בית החולים בשכר של קרוב ל-80 אלף שקל בחודש. ההגיון אומר שזו עבודה שנדרש להשקיע בה את כל זמן הניהול האפשרי, שלא ברור איך משאירה זמן לעיסוקים נוספים.
איך הפך ברבש למנכ"ל משרד הבריאות? גם הסיפור הזה נחשף בתחקיר של הארץ. בתקופת כהונתו הראשונה כמנכ"ל איכילוב אושפזה שם חברת הכנסת לשעבר גאולה כהן, שזכתה ממנו ליחס לבבי במיוחד. היא סיפרה על כך להארץ וכן סיפרה שבנה צחי הנגבי הכיר אותו דרך הטיפול הזה. כשנשאלה האם מינה אותו הנגבי מאוחר יותר, כשהיה שר הבריאות ב-1996, למנכ"ל משרד הבריאות בגלל ההיכרות הזו, השיבה במילה אחת: "נכון".
גאולה כהן סיפרה שבנה צחי הנגבי הכיר את ברבש כשאושפזה באיכילוב. כשנשאלה האם מינה אותו הנגבי למנכ"ל משרד הבריאות בגלל ההיכרות הזו, השיבה במילה אחת: "נכון".
אין לזלזל בכישוריו של ברבש למנכ"ל, אבל גם לא בכישוריו לקשור קשרים מסועפים: לימים, כשהנגבי הסתבך בכתב האישום על מינויים פוליטיים סיטונאיים במשרד לאיכות הסביבה והורשע בעדות שקר, ברבש היה אחד מאלו שכתבו מכתב לבית המשפט, בו ביקש לא להטיל עליו קלון.
בעיה קשה בשכר המנהלים
ברבש עבד אצל נוחי דנקנר, הטייקון שלא עמד בהחזר חובות, קרס, הורשע ושוחרר רק לאחרונה ממאסר על עבירות בניירות ערך; הוא עבד אצל צדיק בינו, בעל השליטה בבנק הבינלאומי; אצל יצחק תשובה, טייקון הגז והנדל"ן, ואצל משפחת ורטהיים, בעלי השליטה בבנק מזרחי טפחות ובחברה המרכזית למשקאות קלים, יבואנית ומפיצת קוקה קולה בין היתר. ברבש עדיין עובד בחברה המרכזית למשקאות קלים בתור יועץ. שני האחרונים ברשימה, תשובה ו-ורטהיים, הם כאמור גם הבעלים של ערוץ 12, שמהדורת החדשות שלו הפכה את ברבש לכוכב גדול.
בתחקיר בהארץ שאלו אותו המראיינים: פרופ' ברבש, בשביל מה אתה צריך את החלטורות האלה? אתה מרוויח כ-77 אלף שקל בחודש. פי כמה וכמה מהממוצע במשק.
והוא השיב: "נכון, אבל ביום שאני יוצא מפה המשכורת הזאת לא קיימת. המשכורת הקובעת לפנסיה שלי כמנהל בית חולים נמוכה מהמשכורת שהיתה לי כרב סרן בחיל האוויר, כי הכל כוננויות ודברים כאלה שלא נספרים לפנסיה. והיו על זה דיונים. מבקר המדינה אמר תסדרו את הנושא הזה של שכר מנהלי בתי החולים. אף אחד לא הרים את הכפפה".
זה אמנם ציטוט ישן, מ-2014, אבל אפשר ללמוד ממנו שברבש זיהה בשכר מנהלי בתי החולים בעיה חמודה בהרבה מבעיית שכר האחיות בבתי החולים, למשל. לאור הדפוס הזה, קל להבין מדוע הצטרף בפאנל חדשות 12 לדרישה הכעוסה של המנחות יונית לוי וקרן מרציאנו כלפי יפה בן דוד, יו"ר הסתדרות המורים, להפסיק לחשוב רק על כסף ו"להיכנס מתחת לאלונקה".
כשיונית לוי תתרום יום עבודה למשק
לא תמצאו את ברבש, כמו את מרבית המנחים במהדורה, יושב ומדבר על הרעיון המהפכני להכניס את טייקוני ישראל והאלפיון העליון שלה "מתחת לאלונקה". הם כנראה לא יפתחו פאנל מיוחד על כך שהציבור הישראלי משלם מחיר גבוה על מחירי החשמל בגלל הסכומים המופרזים שמשלמת חברת החשמל על הגז של יצחק תשובה (לעומת ירידת המחירים התלולה בשאר העולם), על נזקי הקוקה קולה, או על יוקר המחיה שהחברה המרכזית למשקאות קלים שבשליטת הבעלים דרורית ורטהיים תורמת לה חלק נכבד. הם לעולם יעדיפו לדרוש מהמורים לוותר על ימי חופש, מאשר להציע להגדיל את המיסוי על האלפיון העליון בישראל כדי לצמצם את פערי השיוויון הקיימים.
לא תמצאו את ברבש יושב ומדבר על הרעיון המהפכני להכניס את טייקוני ישראל והאלפיון העליון שלה "מתחת לאלונקה"
האינטרסים של ברבש לא נגמרים בערוץ 12, כי בנוסף לשלל עיסוקיו הוא גם יושב כדירקטור בחברת כלל ביוטכנולוגיה של האוליגרך לן בלווטניק, המקורב לנתניהו, שהיה הבעלים של ערוץ 10 והיום הוא בעל השליטה בערוץ רשת 13, עימה התמזג 10 זצ"ל.
בשני הערוצים ספק אם יעזו המנחים והפרשנים לעת מצוא לתקוף את שר הכלכלה אלי כהן על כוונתו להעלות את היטלי ההיצף על ייבוא מלט מחו"ל, דבר שעלול להעלות את יוקר המחייה מחד, ולהועיל מאד למפעלי המלט המקומיים (נשר מקבוצת כלל תעשיות) של אחד, לן בלווטניק.
שתי העבודות הנוכחיות של ברבש, אצל דרורית ורטהיים בחברה המרכזית למשקאות קלים ואצל לן בלווטניק כדירקטור בכלל ביוטכנולוגיה, הן רק שתיים מהסל הגדוש ניגודי עניינים שלא כולם ידועים שגורר עימו ברבש אל המסך שלכם.
בהמשך לשיחה שפתחנו איתה, שלחתי לברבש עוד כמה שאלות: ביקשתי לדעת מדוע בדיווח לבורסה של חברת כלל ביוטכנולוגיה תחת הכותרת 'עיסוק' מופיעה בשנים האחרונות רק העובדה שהוא דירקטור בחברת סטורנם (חברה סייבר שמפתחת פתרון האמור להגן על מכשור רפואי וברבש גם משקיע בה; ש"ש) ולא מופיעה העובדה שהוא מייעץ לחברה המרכזית למשקאות קלים של ורטהיים או עובד במכון ויצמן. ברבש בחר שלא להשיב על השאלות האלו. ספק אם יש טעם לחכות שיענה עליהן למראייני חדשות 12.